יום שני, 27 במאי 2024

על רשב"י הקדוש

על רשב"י הקדוש

היום ל"ג בעומר. קראתי קצת על רשב"י הקדוש ותורתו. כתוב במסכת שבת, קל"ח, ב (ביאור שטיינזלץ):

"תניא [שנויה ברייתא] אחרת, ר' שמעון בן יוחי אומר: חס ושלום שתשתכח תורה מישראל, שנאמר: "וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא), אלא מה אני מקיים "ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו" — שלא ימצאו"

התשובה של רשב"י באה לפסוקים קודמים במסכת שבת, קל"ח, ב (ביאור שטיינזלץ):

"תנו רבנן [שנו חכמים] מעין זה בתוספתא: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו: עתידה תורה שתשתכח מישראל, וכפי שנאמר: "הנה ימים באים נאם ה' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי ה'"(עמוס ח, יא), וכתיב [ונאמר]: "ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו" (עמוס ח, יב).

הפסוק הזה במסכת שבת, כוללת כמה פסוקים שבספר עמוס, פרק ח, פסוקים יא, יב:

הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י ה' וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽה׃

וְנָעוּ֙ מִיָּ֣ם עַד־יָ֔ם וּמִצָּפ֖וֹן וְעַד־מִזְרָ֑ח יְשׁ֥וֹטְט֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־דְּבַר־יְהֹוָ֖ה וְלֹ֥א יִמְצָֽאוּ׃

לעניות דעתי, הפסוק יא, פרק ח, ספר עמוס, מתאים מאד לימינו אלה: "וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽה" . הנביא עמוס מדבר על מלכות ישראל, לקרת נפילתה, כאשר המצב החומרי, רמת החיים במלכות, הייתה גבוהה יחסית, אבל הרמה הרוחנית נמוכה. מעניין שגם הרשב"י הקדוש מדבר על דברים דומים בתקופתו.

לכן, לעניות דעתי:

א' בימינו אלה, יש הרבה יהודים רעבים וצמאים, לא לאוכל ולא למים, אלא לדבר השם! היו מצבים כאלה גם בעבר, כאשר עברנו אותם. לכן, לא להתייאש!

ב' לעניות דעתי, אפשר למשול את אלה הרעבים והצמאים לדבר ה', אלה משל לתינוק, תינוק שנשבע. התינוק בוכה בגלל רעב וצמא הוא, אבל הוא לא יודע את זה, התינוק לא יודע שהוא צריך אוכל ומים, דברי ה'.

ג' לכן, עלינו, לתת לתינוק הזה, התינוק שנשבע, את האוכל הרוחני, את דברי ה' שהוא כול כך זקוק להם. ולעשות זאת, אפילו שהוא לא מבקש את זה בפירוש, אפילו שלפעמים לא רוצה לקבל אותם. לעניות דעתי, חובתנו לתת לא את האוכל הרוחני, ללמד את התינוק לאכול ולשתות אותו. והעיקר לא להתייאש! כמה שהנר דולק, אפשר עוד לתקן!

ד' יכול להיות שזה צו השעה! אפילו שאמרו חז"ל https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9B%D7%A9%D7%9D_%D7%A9%D7%9E%D7%A6%D7www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/כשם_שמצוה_על_אדם_לומר_דבר_הנשמע,_כך_מצוה_על_אדם_שלא_לומר_דבר_שאינו_נשמע :

כשם שמצוה על אדם להוכיח את חברו ולומר לו דבר שהוא עשוי לקבלו, כך מצוה שלא לומר לו דבר שאינו עשוי לקבלו.

מקור המימרה בתלמוד בבלי מסכת יבמות דף סה ב: "אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע [דכתיב (ויקרא יט) הוכח תוכיח להוכיח מי שמקבל הימנו - רש"י] כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך"

לעניות דעתי, אני מניח שכמו בכול משנה, הרמז, הדרש, והסוד, גם במשנה זאת, הרבה יותר מסובכים מאשר הפשט!

ה' לכן, יכול להיות שצו השעה לתת לכול היהודים את דברי ה', אם יודעים ואם לא יודעים, חו"ח, מה זה, אם רוצים לשמוע אותו ואם לא רוצים, חו"ח, לשמוע אותו, אם מקבלים אותו ואם לא מקבלים, חו"ח, אותו!

והעיקר לא להתייאש! כמה שהנר דולק, אפשר עוד לתקן!

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

יום שישי, 17 במאי 2024

ספר ישעיהו פרק סד

ספר ישעיהו

פרק סד

א כִּקְדֹחַ אֵשׁ הֲמָסִים מַיִם תִּבְעֶה אֵשׁ לְהוֹדִיעַ שִׁמְךָ לְצָרֶיךָ מִפָּנֶיךָ גּוֹיִם יִרְגָּזוּ.

[תרגום יונתן] כַּד שְׁלַחְתָּא רוּגְזָךְ כְּאֶשְׁתָּא בְּיוֹמֵי אֵלִיָהוּ אִתְמַסְיָא יַמָא מַיָא מְלָחֲכָא אֶשְׁתָּא לְהוֹדִיעַ שְׁמָךְ לְסַנְאֵי עַמָךְ מִן קֳדָמָךְ עַמְמַיָא זָעוּ:

כמו ששלחת רוגזך (ה') כאש בימי אליהו, מנע את הים, המים, לכבות את האש, להודיע שמך (ה') לשנאי עמך, מלפניך העמים ירגזו.

- לעניות דעתי, זה דומה למה שקורה לנו בימינו אלה!

ב' בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה יָרַדְתָּ מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ.

[תרגום יונתן] בְּמַעְבְּדָךְ פְּרִישָׁן לָא סַבַּרְנָא לְהוֹן אִתְגְלִיתָא מִן קֳדָמָךְ טוּרַיָא זָעוּ:

במעשיך הנפלאים לא חשבנו להם, התגלית מלפניך, הרים ירגזו.

ג' מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעוּ לֹא הֶאֱזִינוּ עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ.

[תרגום יונתן] וּמֵעַלְמָא לָא שְׁמַעְתְּ אוֹדֶן קַל גְבוּרָן לָא אֲצֵיתַת לְמִלוּל זִיעַ עַיִן לָא חָזַת מָא דַחֲזוֹ עַמָךְ שְׁכִינַת יְקָרָךְ יְיָ אֲרֵי לֵית בַּר מִנָךְ דְאַתְּ עֲתִיד לְמֶעְבַּד לְעַמָךְ צַדִיקַיָא דְמִן עַלְמָא דִמְסַבְּרִין לְפוּרְקָנָךְ:

ומעולם לא שמעת אוזן (של עם ישראל) קול גבורתן, לא האזינו לנאמר רעידת אדמה, עין לא ראתה מה שראו עמך שכנת עיקרך ה'. הרי אין חוץ ממך, שאתה עתיד לעשות לעמך הצדיקים שמן העולם חושבים על ישועתך.

- אמן!

ד' פָּגַעְתָּ אֶת שָׂשׂ וְעֹשֵׂה צֶדֶק בִּדְרָכֶיךָ יִזְכְּרוּךָ הֵן אַתָּה קָצַפְתָּ וַנֶּחֱטָא בָּהֶם עוֹלָם וְנִוָּשֵׁעַ.

[תרגום יונתן] מִתְעַרְעִין קֳדָמָךְ עוֹבָדֵי אַבְהָתָנָא צַדִיקַיָא דַחֲדִיא לְמֶעְבַּד רְעוּתָךְ בִּקְשׁוֹט וּבְזָכוּ בְּאוֹרַח טוּבָךְ וְרַחֲמָךְ הֲווֹ דְכִירִין לִדְחַלְתָּךְ הָא בְּכָל עִדַן דַהֲוָה רְגַז מִן קֳדָמָךְ עֲלָנָא עַל דְחַבְנָא בְהוֹן בְּעוֹבָדֵי אֲבָהָתָנָא צַדִיקַיָא דְמִן עַלְמָא אֲנַחְנָא מִתְפָּרְקִין:

נחלשים לפניך מעשי אבותינו הצדיקים, שהתייחדו לעשות שבחך, באמת ובזכות, באורח טובך, ואהבתך תהיה נזכרת ליראתך, הרי בכול זמן שהיה רגז מלפניך,

ה' וַנְּהִי כַטָּמֵא כֻּלָּנוּ וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקֹתֵינוּ וַנָּבֶל כֶּעָלֶה כֻּלָּנוּ וַעֲו‍ֹנֵנוּ כָּרוּחַ יִשָּׂאֻנוּ.

[תרגום יונתן] וַהֲוֵינָא כִמְסָאָב כּוּלָנָא וְכִלְבוּשׁ מְרָחֵק כָּל זַכְוָתָנָא וּנְתַרְנָא כְּמִתַּר טְרַף כּוּלָנָא וּבְחוֹבָנָא כְּרוּחָא אִתְנְטֵילְנָא:

והיינו כטמא כולנו, וכתחפושת מוזרה כול זכויותינו, ונושרות כמיתר טרף כולנו, ובחובותינו כרוח שופך אותנו.

ו' וְאֵין קוֹרֵא בְשִׁמְךָ מִתְעוֹרֵר לְהַחֲזִיק בָּךְ כִּי הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ מִמֶּנּוּ וַתְּמוּגֵנוּ בְּיַד עֲו‍ֹנֵנוּ.

[תרגום יונתן] וְלֵית דְמָצְלֵי בִשְׁמָךְ מִתְרְעֵי לְאַתְקָפָא בִדְחַלְתָּךְ אֲרֵי סְלֵיקְתָּא אַפֵּי שְׁכִנְתָּךְ מִנָנָא וּמְסַרְתָּנָא בְּיַד חוֹבָנָא:

ואין מציל בשמך, מתעורר להחזיק ביראתך, הרי הוצאת פני שכינתך ממנו, ומסרתנו ביד חובותינו.

ז' וְעַתָּה יְהוָה אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ.

[תרגום יונתן] וְאַתְּ יְיָ רַחֲמָךְ עֲלָנָא סַגִיאִין כְּאַב עַל בְּנִין אֲנַחְנָא טִינָא וְאַתְּ בְּרֵיתָנָא וְעוֹבַד גְבוּרְתָּךְ כּוּלָנָא:

ואתה ה', אהבתך עלינו, רבה כאב על בניו. אנו הטיט, ואתה בראת אותנו, ומעשה גבורתך כולנו.

ח' אַל תִּקְצֹף יְהוָה עַד מְאֹד וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָו‍ֹן הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ.

[תרגום יונתן] לָא יְהֵי רְגַז מִן קֳדָמָךְ יְיָ בָּנָא עַד לַחֲדָא לָא לְעַלְמָא תִדְכַּר חוֹבִי הָא גְלֵי קֳדָמָךְ דְעַמָךְ אֲנַחְנָא כּוּלָנָא:

לא יהיה רגז מן קודמיך, ה' בנה עד מאד. לא לעולם תזכור חובי, הרי תגלה לפניך שעמך אנו כולנו.

- כתוב בתרגום יונתן "דְעַמָךְ אֲנַחְנָא כּוּלָנָא". לעניות דעתי, יש במילים אלה ביטוי מובהק למאמר חז"ל "כול ישראל ערבים זה לזה!". עלינו, כולנו ביחד עמך, ה', שעמך אנו כולנו!".

ט' עָרֵי קָדְשְׁךָ הָיוּ מִדְבָּר צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה יְרוּשָׁלַ͏ִם שְׁמָמָה.

[תרגום יונתן] קִרְוֵי קוּדְשָׁךְ הֲוָאָה מַדְבְּרָא צִיוֹן מַדְבְּרָא הֲוָת וִירוּשְׁלֵם צַדְיָא:

ערי קדשיך היו מדבר, ציון מדבר היה, וירושלים חורבה.

י' בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה.

[תרגום יונתן] בֵּית קוּדְשָׁנָא וְתוּשְׁבַּחְתָּנָא אֲתַר דִפְלָחוּ קֳדָמָךְ אֲבְהָתָנָא הֲוָה לִיקֵידַת נוּר וְכָל בֵּית רַנְגָנָא הֲוָה לְחָרְבָּא:

בית קודשינו ותשבחתנו, מקום של תפילת אבותינו קודמיך, היה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ, וכול בית רצוננו היה לחורבה.

יא' הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָה תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד.

[תרגום יונתן] הַעַל אִלֵין תִּתְחַסָן יְיָ וְאַתְּ יָהֵיב אַרְכָּא לְרַשִׁיעַיָא דִמְשַׁעְבְּדִין בָּנָא עַד עַלְמָא:

האם על אלה תתאפק ה'? ותיתן ארכה לרשעים שמשעבדים הבניין עד עולם?

ישראל, מזל טוב!

ישראל, מזל טוב!

לפני כמה ימים, לרגל יום עצמאות ישראל:

ישראל, מזל טוב! לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ!

הפסוק מן התורה, ספר דברים. לעניות דעתי, זה מדהים, כמה רמזים קשורים לישראל מצאתי בפסוק זה!

יִרְבּוּ – יהיו הרבה, כמות גדולה, גדול במספר

- עז, חזק – ישראל חזקה בתעוזה

- גדול בערכו, חשוב, נכבד – לא רק גדולה במספר, אלא גם גדולה בערכים, במעשים, בהישגים

- רב, מחלוקת, דין ודברים בין אנשים – אמרו חז"ל, סוד הישרדות ישראל במחלקות לשם שמיים שבתוכם, בדין ודברים שבישראל לשם דברי שמיים אמיתיים

יְמֵיכֶם – הימים ולא הלילות, ימים של עשיה, לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ

- הימים שלכם כולכם, כולכם כאחד!

וִימֵי בְנֵיכֶם – האם יש כאן גם הבנות? ברור שכן, לא מתקבל על הדעת אחרת. עוד יותר, כתוב בגמרא, מסכת יבמות: "ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך" (יבמות סב, ב). יכול להיות שיש כאן מן ביטוי לאחראיות של האיש על אשתו, על כול הנשים שבמשפחתו.

עַל הָאֲדָמָה – הברכה קיימת על האדמה של ארץ ישראל, בתוך ארץ ישראל, ולא אחרת. לכן, יכול להיות שיש כאן קריאה, עידוד, של עליה לארץ ישראל, של קיבוץ גלויות בארץ ישראל. הדבר נכון תמיד, ואולי יותר מתמיד בימינו אלה!

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' – פסוק זה מבטה ברית בין הקב"ה לבין בני ישראל. לעניות דעתי, יש אולי בזה כמה היבטים: א' בני ישראל אמורים לקיים חלקם בתוך הברית, לקיים את המצוות, החוקים, והפקודות של הקב"ה. ב' יש לחזק את הברית כול הזמן על ידי התפילות שלנו אל הקב"ה. למה הדבר אולי דומה? אומרים חז"ל, הגשם, המים, בארץ ישראל לא בא מאליו, כמו במצרים למשל, אלא יש להתפלל אל הקב"ה כדי שיהיה. דבר דומה על הברית הזאת, על קיום בני ישראל, עם ישראל, בארץ ישראל.

לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם – הברית מבוססת גם על המעשים הטובים, הצדקנות, של אבותינו. לכן, על כולנו לדעת, לזכור, שגם אנחנו נהפוך בבוא הזמן לאבותינו. לכן, מעשינו בחיינו הם קובעים את גורל צאצאינו, הבנים שלנו, הנכדים שלנו. לכן, אם הם יקרים לנו, להקפיד על ההתנהגות שלנו, מול המקום, מול הזולת.

כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ – לעניות דעתי, יש כאן רמז על השילוב בין הרוח, השמיים, לבין החומר, הארץ. לא כתוב רק אחד מהם, רק "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם", או רק "כִּימֵי הָאָרֶץ", אלא שניהם ביחד "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". לעניות דעתי, ברור ששניהם חשובים ומשמעותיים, אבל, חשוב ביותר, היחס, האיזון, בין זה לבין זה, בין הרוח לבין החומר. למען זה, קיבלנו את התורה, התנ"ך, משנה, גמרא, ועוד ספרות הקודש, כדי ללמוד, ללמד, לשמור, וליישם "כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ"!

שבת שלום ומבורך!

יום השואה

יום השואה

כתוב בתורה, על יציאת מצרים (ראה הגדה של פסח):

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְיָ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" (שמות יג ח).

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם, לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ" (דברים ו כג).

לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ:

הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה, הַלְלוּיָהּ."

לעניות דעתי, דברים דומים עלינו להגיד גם ביום השואה:

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא עבר את השואה!

לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם!

הוֹצִיאָנוּ מגלות ושואה לגאולה וישועה, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל."

אמן!

האם אלה שזוכים לתחיית המתים, חיים לנצח?

האם אלה שזוכים לתחיית המתים, חיים לנצח?

בפסח כתבתי על חזון העצמות היבשות:

מבט אל הפטרת שבת חול המועד פסח – חזון העצמות היבשות

כתוב בהפטרת שבת חול המועד פסח – חזון העצמות היבשות:

[יחזקאל לז יא-יד] יא וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן אָדָם הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל הֵמָּה הִנֵּה אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ. יב לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. יג וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי. יד וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם יְהוָה.

לעניות דעתי, אפשר לראות בפסוקים אלה נבואת יחזקאל הנביא על עלית בני ישראל מן הגלות אל ארץ ישראל, והקמת מדינת ישראל!

מבט אל הפטרת שבת חול המועד פסח – חזון העצמות היבשות

מבט אל הפטרת שבת חול המועד פסח – חזון העצמות היבשות

כתוב בהפטרת שבת חול המועד פסח – חזון העצמות היבשות:

לכן, לעולם אין להתייאש!

אמן!

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ....

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, ....

לפי האר"י, וגם רבנים אחרים, חז"ל, יש להגיד לפני תפילה, ולפני מצווה, את הפסוק:

"לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִילת תפילת שחרית: שַׁחֲרִית (שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ) שֶׁתִּקֵּן אברהם תפילת מנחה: מִנְחָה (שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ) שֶׁתִּקֵּן יִצְחָק תפילת ערבית: עַרְבִית (שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ / מוצאי שַׁבָּת קֹדֶשׁ) שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, עִם כָּל הַמִּצְות הַכְּלוּלות בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקום עֶלְיון, לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאֵנוּ. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:"

כול פעם שאני מתפלל, אני חושב מה זאת אומרת "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ". יכול להיות, חס וחלילה, שמדובר על שתי אישיויות שמתחברות יחד? ברור שלא ולא! הקב"ה אחד ואין זולתו!

יכול להיות שיש כמה תירוצים:

א' מדובר על ייחוד בין הקב"ה, לבין כנסת ישראל, שבתוכה שכינת ה'!

ב' "קוּדְשָׁא" זה "קדוש"! המובן של 'קדוש' זה נבדל, נפרד, מבודד. לעומת זה, "וּשְׁכִינְתֵּיהּ" זה "שְׁכִינָתוֹ", זה החיבור של ה' עם בני ישראל, כאשר ה' שוכן, נמצא, גר, בין ובתוך בני ישראל. שתי התכונו האלה של הקב"ה, גם נבדל, וגם ביחד, הן מנוגדות זו לזו, בסתירה זו לזו, ובאופן טבעי לא יכולות להיות ביחד.

אבל, הקב"ה, מייחד אותם ביחד, באופן על טבעי, בנס שקורה לנו יום יום ורגע רגע, כול פעם שעושים מצווה, למען בני ישראל, וזה הדבר הגדול שעליו מדברים בפסוק זה "לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ"!

שבוע טוב ומבורך!

מבט אל הפטרת השבת הגדול

מבט אל הפטרת השבת הגדול

א' בשבת הגדול, השבת לפני ליל הסדר של הפסח, קוראים הפטרה מיוחדת, בספר מלאכי, פרק ג'.

ההפטרה מסתיימת בפסוקים הבאים:

"זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: (מלאכי ג, ד–כד)"

מצאתי פירוש יפה להפטרה זאת, על ידי כבוד הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון

https://www.etzion.org.il/he/tanakh/neviim/sefer-malakhi/haftarat-shabbat-hagadol

"כאן יבוא אליהו להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. מלאכי רואה לפניו את בני דורו, שרבים מהם בני נשים נוכריות שנישאו ליהודים שעלו מן הגולה, והבנים אינם מתייחסים אל אבותם גם על פי ההלכה היהודית. אליהו יצטרך לתקן זאת. אליהו, בימיו, פעל יותר מכול לנתק את אחאב מלך ישראל מאיזבל, אשתו הנוכריה, כוהנת הבעל. הוא ניסה ונכשל בכך, אך לכשיבוא לעתיד, ה' יסייעו והוא יצליח."

ב' אפשר אולי לתרץ את הפסוקים האלה גם באופן הבא:

וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.

בימינו אלה יש מחלוקת ופילוג בעם ישראל. עד כדי כך, שגם האבות קמים על הבנים, והבנים קמים על האבות.

אני זוכר סיפורים מהמהפכה הקומוניסטית ברוסיה, שהפילוג והשנאה היו כול כך גדולים, שהיו מקרים כאשר הבן הקומוניסט היה הורג את אבא שלו התומך בצאר. בגלל השנאה והפילוג בעם, הבנים היו מלשינים על האבות שלהם, והאבות היו מלשינים על הבנים שלהם, הלשנה שבהרבה מקרים הייתה נגמרת בהוצאה להורג.

ברוך הקדוש ברוך הוא, אנו לא במצב כזה, אנו רחוק ממצב כזה! אבל, חס וחלילה, כדי לא נגיע למצב כזה, בא הנביא מלאכי ומזהיר אותנו: תדאגו, ותעבדו, שתתפייסו, בנים ואבות, אבות עם בנים, לא לקום אלה על אלה! אפשר ואפילו רצוי שיהיו דעות שונות, מחלקות כן, אבל לא פילוג ושנאה! כתוב במסכת אבות:

[משנה אבות ה יז] כָּל מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם? זוֹ מַחֲלֹקֶת הִלֵּל וְשַׁמַּאי; וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:

המחלוקת בין בית שמאי לבית בית הילל, הייתה מחלוקת בדיני נפשות, מחלוקת חריפה ועמוקה. אבל, הם היו ביחד, אכלו ביחד, התחתנו זה עם זה. המחלוקת השנייה, של קרח וכול עדתו, הייתה מחלוקת לשם שנאת חינם, ונגמרה בצורה נוראית: האדמה בלע אותם!

לכן, גם עלינו להתרחק כמו מאש מפילוג ושנאת חינם בעם! כפי שכתוב בפסוק בהפטרה "... פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם." ז"א, השמדה וחורבן טוטלי! כפי שהיה עבור חלק מן העם, במחלוקת קרח ועדתו.

זה סימלי ביותר, ומשמעותי ביותר, שחז"ל בחרו את ההפטרה המסתיימת במסר של חיבור לבבות, בשבת הגדול! לעניות דעתי, זה סוד ההצלחה של עם ישראל: כול ישראל ערבים זה בזה!

חג פסח כשר ושמח! השבת, השבת הגדול, לזכר הניסים שעשה הקב"ה לנו, לעם ישראל, במצרים. הקב"ה, תזכור את השבת הגדול, ותשגיח עלינו לטובה, גם בימינו אלה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! והעיקר לא להתייאש! כמה שהנר דולק אפשר עוד לתקן!

מבט אל פרשת השבוע: צו

כתוב בפרשת צו:

[ויקרא ו ה, ו] ה וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים. ו אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.

בפרשת תרומה, ספר שמות, כתוב:

[שמות כה ח] וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

אפשר אולי להביא את התירוץ הבא: כפי שהקב"ה ציווה את בני ישראל שאש תמיד יבער על המזבח בבית המקדש, כך גם בבני ישראל מצווים שאש האמונה בהקב"ה יבער בתוכם, בנפשם.

מה זה האש נפש בני ישראל? לעניות דעתי, זה התפילה והלימוד: תפילה אל הקב"ה, ולימוד בספרי הקודש.

לעניות דעתי, תפילה זה לימוד, ולימוד זה תפילה! אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה.