יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

מבט אל פרשת תולדות

 

   מבט אל פרשת תולדות

כתוב בפרשה:

[בראשית כה לא, לב] וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יַעֲקב זַבִּין יוּמָנָא כְּיוֹם דִאַנְתְּ עָתִיד לְמֵיחְסָן יַת בְּכֵירוּתָךְ לִי: וַאֲמַר עֵשָו הָא אֲנָא אַזִיל לִמְמַת וְלֵית אֲנָא חֲיַי תּוּב בְּעָלַם אָחְרַן וְלָמָה דְנַן לִי בְּכֵרוּתָא וְחוּלְקָא בְעָלְמָא דְאַתְּ אָמַר:

ויומר יעקב: תמכור (באופן ברור) כיומה כיום, שאתה עתיד את בכורתך לי. ואמר עשו: אני הולך למות, ואין אני חי שוב בעולם אחר, ולמה זה לי הבכורה וחלקה בעולם הזה, אמר.

-          אפשר אולי לשאול, למה יעקב רצה לקנות את הבכורה מעשו, או, בשפה של עם הארץ, מה יצא לו ליעקב מזה שקנה את הבכורה מעשו?

רש"י מפרש:

בכרתך - לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה 

הנה אנכי הולך למות - (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו א"ל כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה כאותה ששנינו (סנהדרין סג) אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש אמר אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה 

-          לכן, לעניות דעתי, יעקב רצה למנוע ביזיון בבכורה, מתנת הקב"ה, מצד עשיו. הכוונות והמעשים של יעקב היו מתוך יראת שמיים, ולא שום דבר חוץ מזה. יעקב קיבל את הברית ואת הברכות ישירות מהקב"ה.

-          לעניות דעתי, דבר דומה עם הברכות שקיבל יעקב מיצחק אביו.

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת ויצא

 

מבט אל פרשת ויצא

כתוב בפרשה:

[בראשית כחי ב] וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

אני בטוח שנכתבו הרבה מאד תירוצים על הפסוק הזה. לעניות דעתי, הייתי מציע עוד אחד:

-          יש בפסוק זה רמז גדול: החיים עצמם הם כמו סולם יעקב: עולים ויורדים בחיים, יש עליות ויש ירידות. אבל, הירידה היא לצורך העלייה!

-          יש אולי עוד רמז גדול: למה המלאכים צריכים סולם? הרי, הם יכולים לקפוץ, או לעוף! העלייה על הסולם, ההתקרבות אל הקב"ה, נעשית מדריגה מדריגה, מדריגה אחרי מדריגה. אין העלייה, ההתקרבות אל הקב"ה בבת אחת, במהירות, בפתאומיות, אלא לאט לאט,  במתינות. ההתקרבות הזאת אל הקב"ה נעשית במאמץ, כפי שאמרו חז"ל:

מר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן." (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד ב)

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!