תרגום יונתן לספר ישעיהו: תרגום לעברית פרק כח א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.

 

תרגום יונתן לספר ישעיהו: תרגום לעברית

פרק כח

א הוֹי עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכֹּרֵי אֶפְרַיִם וְצִיץ נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים הֲלוּמֵי יָיִן.

וי די יהיב כתרא לגיותנא טפשא רבא דישראל ויהב מצנפתא לרשיעיא דבית מקדשא תושבחתה די על ריש חילא שמינא כתישי חמר:

אוי, אשר ייתן את כתר לגאוותן טיפשי גדול של ישראל, וייתן כתר הכהונה לרשעים של בית המקדש, תשבחות אשר על התחלת כוח  שמינה  כותש  יין.

-          הפסוק במקורות מדבר על אֶפְרַיִם. תרגום יונתן כותב על ישראל. יכול להיות שתרגום יונתן מכליל את אֶפְרַיִם אל כול שבתי מלכות ישראל. יש כאן אולי רמז: האחראיות על כול המלכות, על כול תושביה, ולא רק על המלך, על המנהיגים. כידוע, ירבעם בן נבט, המלך הראשון של מלכות ישראל היה איש שבט אפרים. בתנ"ך מוזכרת ממלכת ישראל בשמות שומרון ואפרים.

-          לפי תרגום יונתן, יכול להיות שהתוכחה בספר ישעיה היא על כול עם ישראל, כולל שתי המלכויות, גם ישראל, וגם יהודה. למה יהודה? בגלל שמוזכר בית המקדש שבירושלים, ביהודה, והכוהנים שעובדים בו.

-          מעניין שיש תוכחה קשה על הכוהנים של בית המקדש בירושלים. יכול להיות שאלה: יכול להיות שתרגום יונתן מדבר על הכוהנים שבבית המקדש שבמלכות ישראל, על הכוהנים שמינה מלך ישראל בבית המקדש שבמלכות ישראל? ז"א, התוכחה רק על מלכות ישראל, על המלך, על המנהיגים, על השבתים שבמלכות ישראל, וגם על הכוהנים שבבית המקדש שבמלכות ישראל?

ב הִנֵּה חָזָק וְאַמִּץ לַאדֹנָי כְּזֶרֶם בָּרָד שַׂעַר קָטֶב כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים שֹׁטְפִים הִנִּיחַ לָאָרֶץ בְּיָד.

הא מחן תקיפן וחסינן אתין מן קדם יי כזרמית ברד כעלעול רוח כזרמית מיין תקיפין שטפין כן יתון עליהון עממיא ויגלונון מארעהון לארעא אוחרי בחוביא די בידהון:

הרי, מים חזקים  ואמיצים באים מלפני ה', כזרימת ברד, כשערת רוח, כזרימת מים חזקים שוטפים, כן יבואו עליהם עמים ויגלו אותם מארצם לארץ אחרת, בגלל העבירות שבידיהם.

-          מעניין שהגלות היא העונש 'האולטימטיבי' על עם ישראל, בגלל העבירות שבידיהם, עונש אפילו חמור יותר מהשמדה פיזית. זה אולי הוכחה על הקשר החזק ביותר בין עם ישראל לבין ארץ ישראל.

ג בְּרַגְלַיִם תֵּרָמַסְנָה עֲטֶרֶת גֵּאוּת שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם.

ברגלין יתשד כתרא דגיותנא טפשא רבא דישראל:

ברגליים נרמס כתר הגאוותן הטיפשי, הגדול שבישראל.

ד וְהָיְתָה צִיצַת נֹבֵל צְבִי תִפְאַרְתּוֹ אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ גֵּיא שְׁמָנִים כְּבִכּוּרָהּ בְּטֶרֶם קַיִץ אֲשֶׁר יִרְאֶה הָרֹאֶה אוֹתָהּ בְּעוֹדָהּ בְּכַפּוֹ יִבְלָעֶנָּה.

ויהי דיהיב מצנפתא לרשיעיא דבית מקדשא תושבחתה די על ריש חילא שמינא כבכורא עד לא קיטא דאם יחזי דחזי יתה כאלו היא בידה יבלעינה:

ויהיה שייתן כתר הכהונה לרשעים של בית המקדש, תשבחות אשר על התחלת הכוח שמינה כאשר  פירות ראשונים עד (עוד) לא קיץ, שאם ייראה, ייראה אותו (פרי) כאילו הוא בידו ייבלע.

 ה בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה צְבָאוֹת לַעֲטֶרֶת צְבִי וְלִצְפִירַת תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ.

בעדנא ההיא יהי משיחא דיי צבאות לכלילא דחדוא ולכתר דתושבחתא לשארא דעמה:

בזמן ההוא יהיה משיח ה' צבאות (כאשר הוא המשיח) לעטרה של שמחה, ולכתר של  שבח לשאר העם.

-          תרגום יונתן מביא משיחא דיי, דבר חדש בתרגום יונתן מול המקרא.

-          ספר ישעיהו, כמו תרגום יונתן, מדבר על תִּפְאָרָה לִשְׁאָר עַמּוֹ. יכול להיות שזה מלכות יהודה, מול מלכות ישראל? אפשר אולי להגיד שהנביא ישעיהו ניבא את העלמות שבטי מלכות ישראל? מעניין ביותר!

ו וּלְרוּחַ מִשְׁפָּט לַיּוֹשֵׁב עַל הַמִּשְׁפָּט וְלִגְבוּרָה מְשִׁיבֵי מִלְחָמָה שָׁעְרָה.

למימר קשוט דדין לדיתבין בבית דינא למדן דין דקשוט ולמתן נצחנא לדנפקין בקרבא לאתבותהון בשלם לבתיהון:

לומר אמת של זה לשופטים בבית הדין לדון דין של אמת, ולתת ניצחון לאלה שיוצאים לקרב על בתיהם, (לחזור) לשלום לבתיהם.

-          לעניות דעתי, יכול להיות שפסוק ו קשור לפסוק הקודם ה, ושניהם מדברים על  משיח ה', מלך המשיח במהרה בימינו!.

ז וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה.

ואף אלין בחמרא רוו ובעתיקא אסתלעמו כהנא וספר רוו מן עתיק אסתלעמו מן חמר טעו מן עתיק אתפניאו בתר מיכל בסים טעו דינהא:

ואף אלה בחמר שיכורים, וב(יין) עתיק התבלבלו בדרך, כוהן וסופר, שיכורים מן (היין) העתיק, איבדו את הדרך מן חמר, טעו מן (היין) העתיק, ללא מנוחה אחרי אוכל טעים, טעו בדין.

-          תוכחה חזקה ביותר על המנהיגים של העם, גם מנהיגים רוחניים הכוהנים, וגם מנהיגים של חיי המעשה של עם ישראל, הסופרים.

ח כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם.

ארי כל פתוריהון מלן מיכל מגעל ומשקץ לית להון אתר די נקי מן אונס:

הרי כול שולחנותיהם מלאים אוכל טמא ומשקץ, אין להם מקום שנקי מן אונס.

-          הפסוק שבמקרא, ובתרגום יונתן, מצוטטים במסכת אבות:

[מסכת אבות ג ג] רבי שמעון אומר, שלשה שאכלו על שלחן אחד ולא אמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (ישעיהו כח),  כי כל שלחנות מלאו קיא צואה בלי מקום. אבל שלשה שאכלו על שלחן אחד ואמרו עליו דברי תורה, כאלו אכלו משלחנו של מקום ברוך הוא, שנאמר (יחזקאל מא), וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'.

ט אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם.

למן אתיהיבת אוריתא ומן אתפקד למסבר חוכמא הלא לבית ישראל דרחימין מכל עממיא וחביבין מכל מלכותא:

למי תתנו תורה, ומי יתפקד להסביר (להם) חוכמה, הלא לבית ישראל שרחמים מכול העמים, וחביבים מכול המלכויות.

-          ספר ישעיהו כמו מעשה סריגה משובחת: אחד תוכחה, אחד עידוד ונחמה.

י כִּי צַו לָצָו צַו לָצָו קַו לָקָו קַו לָקָו זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם.

ארי אתפקדו למעבד אוריתא ומא דאתפקדו לא צביאו למעבד ואתנביאו עליהון נבייא דאם יתובון ישתבק להון ולמלי נבייא לא קבילו הליכו ברעות נפשהון ולא חמידו למעבד אוריתי סברו דיתקיים להון פולחן טעותא ולא סברו לפולחן בית מקדשי כזער הוה בעיניהון בית מקדשי למפלח תמן כזעיר בעיניהון שכנתי תמן:

הרי נצטוו לעשות (ללמוד, או, אולי, לקיים מצוות התורה) תורה, ומה שנצטוו לא רצו לעשות. והתנבא עליהם נביא, שאם ישובו יונח להם. ולימודי נביא  לא קיבלו, הלכו ברעות נפשם, ולא חמדו לעשות תורתי. חשבו שיתקיים להם פולחן (עבודת אלילים) תאווה, ולא חשבו לעבודת בית המקדש, כזניח (דבר קטן) היה בעיניהם בית מקדשי לעבודה שם, כזניח בעיניהם שכינתי שם.

-          לעניות דעתי, הפסוק שבספר ישעיהו קשה מאד להבין. לעומת זה, הפסוק בתרגום יונתן יפה ביותר, ומרגש ביותר על ידי המסרים שלו.

יא כִּי בְּלַעֲגֵי שָׂפָה וּבְלָשׁוֹן אַחֶרֶת יְדַבֵּר אֶל הָעָם הַזֶּה.

ארי בשנוי ממלל ובלישן תולעבר הוו מלעגין לקביל נבייא דמתנבן להון עמא הדין:

הרי בשינוי דיבור ובלשון  אחרת היו מלעגים, לקבל נביא אשר מוכיח להם, לעם הזה.

-          משלים יפים ביותר.

יב אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ.

דאמרין להון נבייא דין בית מקדשא פלחו ביה ודא אחסנת בית ניחא ולא אבו לקבלא אולפן:

אשר אמר להם הנביא, זה בית המקדש, עבדו (את ה') בו, וזה הנחלה לנוח (בה), ולא יבואו לקבל  התורה.  

-          מסרים מרגשים ביותר. נכונים גם בימינו אלה.