כתוב בספר הקדוש שולחן
ערוך, חושן משפט, סימן י, סעיף ד:
"יהיה בעיני הדיין דין
של פרוטה כדין של מאה מנה:"
מתברר לי שזאת הלכה מן דאורייתא:
[דברים א יז] לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ
פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א
תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃
בתומי, סברתי שהביטוי דין
של פרוטה כדין של מאה מראה שאותו עונש, אותו דין, אמור להיות לעבירה קטנה
כגדולה. אבל המחשבה הזאת לא נכונה. יכול להיות מפני שלא קראתי את כול ההלכה, אלא
רק חלק ממנה, דין פרוטה כדין מאה.
מצאתי בוויקיפדיה [דין פרוטה
כדין מאה] הסבר מתאים:
"דִּין פְּרוּטָה
כְּדִין מֵאָה הוא כלל במשפט העברי המנחה את הדיינים להתייחס באותה חשיבות
לדין על סכום פעוט כמו לדין עם סכום שערכו רב. הוא משמש גם כניב בשפה העברית המתאר את הצורך בשוויון בין עשירים לעניים."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה