כא
וְאָזְנֶיךָ
תִּשְׁמַעְנָה דָבָר מֵאַחֲרֶיךָ לֵאמֹר זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ בוֹ כִּי תַאֲמִינוּ
וְכִי תַשְׂמְאִילוּ.
כב
וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ
תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ.
-
לעניות
דעתי, פסוקי נחמה.
כג
וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה וְלֶחֶם תְּבוּאַת
הָאֲדָמָה וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר
נִרְחָב.
כד
וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ אֲשֶׁר
זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה.
כה
וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי
מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.
-
לעניות
דעתי, פסוקים אלה מתייחסים לשארית הימים, ביאת המשיח, במהרה בימינו!
כו
וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם
כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ וּמַחַץ
מַכָּתוֹ יִרְפָּא.
כז
הִנֵּה שֵׁם יְהוָה בָּא מִמֶּרְחָק בֹּעֵר אַפּוֹ וְכֹבֶד מַשָּׂאָה שְׂפָתָיו
מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת.
כח
וְרוּחוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף עַד צַוָּאר יֶחֱצֶה לַהֲנָפָה גוֹיִם בְּנָפַת שָׁוְא
וְרֶסֶן מַתְעֶה עַל לְחָיֵי עַמִּים.
כט
הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ
בֶּחָלִיל לָבוֹא בְהַר יְהוָה אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל.
ל
וְהִשְׁמִיעַ יְהוָה אֶת הוֹד קוֹלוֹ וְנַחַת זְרוֹעוֹ יַרְאֶה בְּזַעַף אַף
וְלַהַב אֵשׁ אוֹכֵלָה נֶפֶץ וָזֶרֶם וְאֶבֶן בָּרָד.
לא
כִּי מִקּוֹל יְהוָה יֵחַת אַשּׁוּר בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה.
-
קול,
מאמר ה' יכה את אשור.
לב
וְהָיָה כֹּל מַעֲבַר מַטֵּה מוּסָדָה אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה עָלָיו בְּתֻפִּים
וּבְכִנֹּרוֹת וּבְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה נִלְחַם בה [בָּם].
לג
כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה גַּם הוא [הִיא] לַמֶּלֶךְ הוּכָן
הֶעְמִיק הִרְחִב מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה נִשְׁמַת יְהוָה כְּנַחַל
גָּפְרִית בֹּעֲרָה בָּהּ.
פרק
לא
א
הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל
רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ
יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.
-
לעניות
דעתי, החלק החשוב בפסוק: וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא
דָרָשׁוּ. אפשר
אולי לשאול: מה קורה בימינו אלה, כאשר אנו עושים דברים דומים? תירוץ אפשרי: בימינו
אין נביאים! ובכול זאת מה עושים? חומר למחשבה!
-
מצאתי:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/6755
הרב
אברהם שפירא זצ"ל, האם יש נבואה בימינו?: "כלומר נבואה מסתלקת, אבל
התורה לא מסתלקת. ישראל לא יוכלו לחיות בלי תורה, כשיהיו דבקים בתורה יוכלו להחזיק
מעמד גם בלי נבואה. וכמו שאמרו חז"ל במסכת בבא בתרא (דף י"ב), שניטלה
נבואה מהנביאים, אבל מן החכמים לא ניטלה, והסביר שם הרמב"ן, שהכוונה היא שיש
נבואה בדרך של חכמה (עי' שו"ת חת"ס או"ח
סי' ר"ח ד"ה מ"ש).
בתקופה
ההיא החלו בהנהגה של "נדברו יראי ד' איש אל רעהו", מה שנסתלק מנבואה,
ניתן בדרך של נדברו יראי ד'. יהי רצון שנזכה בביאת אליהו הנביא להשיב לב אבות על
בנים ולהקריב קורבן הפסח במועדו בבית מקדשנו אמן. "
שָׁעוּ
- שמו לב, הבחינו,
התייחסו.
ב
וְגַם הוּא חָכָם וַיָּבֵא רָע וְאֶת דְּבָרָיו לֹא הֵסִיר וְקָם עַל בֵּית
מְרֵעִים וְעַל עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן.
-
הפסוק
מדבר על הקב"ה, שלא מסיר דבריו, וְקָם עַל בֵּית מְרֵעִים (על יהודים שמביאים את הרע עליכם) וְעַל
עֶזְרַת פֹּעֲלֵי אָוֶן (אלה מצרים).
ג
וּמִצְרַיִם אָדָם וְלֹא אֵל וְסוּסֵיהֶם בָּשָׂר וְלֹא רוּחַ וַיהוָה יַטֶּה
יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר וְיַחְדָּו כֻּלָּם יִכְלָיוּן.
-
לעניות
דעתי, שפה מאד ציורית, על הניגוד בין הקב"ה לבין מצרים, אדם בשר ודם.
ד
כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל
טַרְפּוֹ אֲשֶׁר יִקָּרֵא עָלָיו מְלֹא רֹעִים מִקּוֹלָם לֹא יֵחָת וּמֵהֲמוֹנָם
לֹא יַעֲנֶה כֵּן יֵרֵד יְהוָה צְבָאוֹת לִצְבֹּא עַל הַר צִיּוֹן וְעַל
גִּבְעָתָהּ.
-
הקב"ה
נמשל לאריה ולכפיר.
ה
כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהוָה צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן
וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט.
ו
שׁוּבוּ לַאֲשֶׁר הֶעְמִיקוּ סָרָה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ז
כִּי בַּיּוֹם הַהוּא יִמְאָסוּן אִישׁ אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וֶאֱלִילֵי זְהָבוֹ
אֲשֶׁר עָשׂוּ לָכֶם יְדֵיכֶם חֵטְא.
ח
וְנָפַל אַשּׁוּר בְּחֶרֶב לֹא אִישׁ וְחֶרֶב לֹא אָדָם תֹּאכֲלֶנּוּ וְנָס לוֹ
מִפְּנֵי חֶרֶב וּבַחוּרָיו לָמַס יִהְיוּ.
ט
וְסַלְעוֹ מִמָּגוֹר יַעֲבוֹר וְחַתּוּ מִנֵּס שָׂרָיו נְאֻם יְהוָה אֲשֶׁר אוּר
לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָם.
פרק
לב
א
הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹׂרוּ
ב
וְהָיָה אִישׁ כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל
סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה.
ג
וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַׁבְנָה.
ד
וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחוֹת.
ה
לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ.
-
יכול
להיות שפסוקים אלה מתייחסים את אחרית הימים?
ו
כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר
אֶל יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.
-
משלים
יפים ביותר: תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר.
ז
וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ
לְחַבֵּל ענוים [עֲנִיִּים] בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן
מִשְׁפָּט.
-
מעניין
אולי, איך הרשע פוגע בעיקר באביונים, ועניים. יכול להיות שהם הקל ביותר לפגוע בהם,
ללא הגנה, ללא מענה, אלא הקדוש ברוך הוא! יכול להיות שזה הסבר, אולי ראשוני
ופשטני, למה, לעניות דעתי, השכבות החלשות, העניות, הם יותר מחוברים לדת,
להקב"ה, מאשר השכבות המבוססות. יש כאלה שיגידו שהסיבה חוסר השכלה. אבל, יכול
להיות שחוסר השכלה מחובר חיבור חזק ביותר לעוני, עניים ואביונים. לכן, יכול להיות
שהסיבה האמיתית לקשר החזק לדת וקב"ה היא לא חסר השכלה אלא העוני. יותר מזה,
אמרו חז"ל, כאשר האדם מצליח, טוב לו, וחי בעושר, הוא שוכח שכול הטוב הזה בא
לו מהקב"ה, ומתרחק ממנו.
ח
וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.
-
זה
אולי המשיח? וְהוּא עַל נְדִיבוֹת יָקוּם.
ט
נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטחוֹת הַאְזֵנָּה
אִמְרָתִי.
-
אולי
מעניין, איך הנביא רואה בנשים קהל שיכול לקבל מאמריו, ולהשפיע לטובה בעם ישראל.
י
יָמִים עַל שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי
יָבוֹא.
יא
חִרְדוּ שַׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּטְחוֹת פְּשֹׁטָה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל
חֲלָצָיִם.
יב
עַל שָׁדַיִם סֹפְדִים עַל שְׂדֵי חֶמֶד עַל גֶּפֶן פֹּרִיָּה.
יג
עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר תַּעֲלֶה כִּי עַל כָּל בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה
עַלִּיזָה.
יד
כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד
עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.
טו
עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר
לַכַּרְמֶל וכרמל [וְהַכַּרְמֶל] לַיַּעַר יֵחָשֵׁב.
-
כרגיל
בספר ישעיהו, אחרי ההוכחה באה הנחמה.
טז
וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵׁב.
-
הנשפט היה מגורש למדבר, אבל הצדק כן תשב
בירושלים, ובבית המקדש. לעניות דעתי, דברי נחמה. במקרא כתוב וּצְדָקָה, אבל
לפי ההקשר של מִשְׁפָּט, יכול להיות שמדובר בצדק.
יז
וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד
עוֹלָם.
-
לעניות
דעתי, הנביא מדבר על אחרית הימים.
יח
וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת
שַׁאֲנַנּוֹת.
-
לעניות
דעתי, הנביא מדבר על אחרית הימים.
יט
וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִיר.
כ
אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה