ראשית ה׳:א׳ דון יצחק אברבנאל על התורה. השאלה הג'

 

בראשית ה׳:א׳ דון יצחק אברבנאל על התורה

זה ספר תולדות אדם ביום ברא וגו'. עד סוף הסדר והשאלות אשר יפלו בפסוקים הם אלו:

השאלה הג' מה ראה הכתוב לומר במקום הזה בדמות אלהים עשה אותו וזכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם כי הנה כל זה כבר נזכר בפרשיות של מעל' ולא היה צורך ממנו לענין השתלשלות הדורות וגם מה ענין אמרו אחרי כל זה ביום הבראם ויראה שהוא כפול ומותר אחר שכבר אמר ביום ברוא אלהים אדם:

 

הפסוק הקשור לשאלה:

[בראשית ה ב] זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם.

[תרגום יונתן] דְכַר וְנוּקְבָא בְּרָאנוּן וּבְרִיךְ יַתְהוֹן בְּשׁוּם מֵימְרֵיהּ וּקְרָא יַת שׁוּמְהוֹן אָדָם בְּיוֹמָא דְאִיתְבְּרִיאוּ:

[תרגום יונתן בעברית] זכר ונקבה ברא אותם, ובירך אותם בשם מֵימְרוֹ[בשם מאמרו / שכינתו], וקרא את שמם אדם ביום שנבראו:

 

סיכום שאלה ג': למה לחזור על סיפור הבריאה, ולמה הכפילות בתאריך?

דון יצחק אברבנאל ע"ה שואל שתי שאלות חזקות על הכפילויות בפסוקים א' ו-ב':

1. החזרה המיותרת על פרטי הבריאה (למה זה קשור לכאן?):

• העובדה: הפסוקים מזכירים לנו ארבעה דברים: שאדם נברא "בִּדְמוּת אֱלֹהִים", שהוא נברא "זָכָר וּנְקֵבָה", שהקב"ה "וַיְבָרֶךְ אֹתָם", ושהוא נתן להם את השם "אָדָם".
• הקושי: דון יצחק אברבנאל ע"ה אומר: הרי את כל זה אנחנו כבר יודעים! התורה פירטה לנו את כל העובדות האלו באריכות בפרקים א' ו-ב'.
• השאלה: הרי אנחנו נמצאים עכשיו ב"ספר יוחסין" שתפקידו רק למנות את השושלת ("השתלשלות הדורות"). מה הטעם לחזור שוב על פרטי הבריאה הפיזיים והרוחניים של האדם הראשון? זה לא תורם שום מידע חדש לרשימת הילדים שלו!

2. כפילות הזמן ("ביום" לעומת "ביום"):

• העובדה:  פסוק א' מסתיים במילים: "בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם...". מיד לאחריו, פסוק ב' מסתיים במילים: "בְּיוֹם הִבָּרְאָם".
• הקושי: זוהי כפילות מיותרת. למה התורה צריכה לכתוב במשפטים צמודים פעמיים שהדברים קרו ביום הבריאה? מספיק היה לומר זאת פעם אחת.

 

תרגום לעברית של פירוש יונתן:

"זכר ונקבה ברא אותם, ובירך אותם בשם מֵימְרוֹ[בשם מאמרו / שכינתו], וקרא את שמם אדם ביום שנבראו."

החידוש של תרגום יונתן:

בפסוק המקורי בתורה כתוב פשוט: "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם...".
תרגום יונתן מוסיף את המילים: "בְּשׁוּם מֵימְרֵיהּ" (בשם מאמרו).

למה התוספת הזו כל כך חשובה?

דון יצחק אברבנאל ע"ה שאל: למה צריך לחזור ולספר לנו שהם נבראו זכר ונקבה ושה' בירך אותם, הרי כבר קראנו את זה בפרק א'? מה זה קשור ל"ספר יוחסין"?

התוספת של רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה עונה על זה:
כשהתורה פותחת את השושלת הטהורה של שת, היא רוצה להדגיש שהברכה שהאדם קיבל להוליד ילדים ("פרו ורבו") לא הייתה סתם פעולה ביולוגית טבעית (כמו אצל החיות), אלא היא נעשתה "בשם מאמרו" בברכה רוחנית, אלוהית וקדושה.

התורה חוזרת על כך עכשיו כדי לומר: השושלת שאתם הולכים לקרוא עליה עכשיו (הילדים של שת) היא ההמשך הישיר של אותה ברכה אלוהית מיוחדת שניתנה לאדם ולחווה ביום שנבראו. לעומת קין, שכפי שראינו במדרש הקודם, נולד מתוך זוהמה וחמדה, ולכן אין עליו את אותה "ברכה בשם מאמרו".