פירוש התורה - וְגַם-עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב לח] וְגַם-עֵרֶב רַב, עָלָה אִתָּם, וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. 

[תרגום אונקלוס] וְאַף נֻכְרָאִין סַגִּיאִין, סְלִיקוּ עִמְּהוֹן, וְעָנָא וְתוֹרֵי, בְּעִירָא סַגִּי לַחְדָּא. 

[תרגום יונתן]  וְאוּף נוּכְרָאִין סַגִּיאִין מִנְהוֹן מָאתָן וְאַרְבְּעִין רִבְוָון סַלִּיקוּ עִמְהוֹן וְעָאָן וְתוֹרֵי וְגֵיתֵי סַגִּי לַחֲדָא:

[ירושלמי (קטעים)] לְחוֹד עִרְבוּבִין:

א' תרגום יונתן בעברית:

"וגם זרים (נוכרים) רבים מהם (מתוך הנוכרים), מאתיים וארבעים רבבות עלו אתם (עם בני ישראל), וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד. "

נוּכְרָאִין (קידושין עב ב)   -   זָרִים

סַגִּיאִין (יומא סו ב; תענית י א)   -   רַבִּים

מִינְּהוֹן   -   מֵהֶם

-          תרגום יונתן מוסיף מָאתָן וְאַרְבְּעִין רִבְוָון סַלִּיקוּ עִמְהוֹן שבעברית מאתיים וארבעים רבבות עלו

אתם (עם בני ישראל).

-          רש"י מפרש:

ערב רב - תערובות אומות של גרים

-          לפי רש"י, עֵרֶב רַב היו כבר גרים, ז"א, עשו גיור לפני יציאת מצרים.

ז"א, אלה, עֵרֶב רַב, היו 240 רבבות. בני ישראל היו 600 אלף, ז"א, 60 רבבות. יוצא שהגרים היו פי ארבע מאשר בני ישראל!

עוד מצאתי באותו נושא, של עֵרֶב רַב ( he.wikipedia.org/wiki/ערב_רב ):

"במכילתא מובא: "וגם ערב רב: מאה ועשרים ריבוא דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מאתים וארבעים ריבוא, ר' נתן אומר: מאתים וששים ריבוא וצאן ובקר" (פרשת בא מסכת דפסחא פרשה יד). "וגם ערב רב עלה אתם": מאה ועשרים ריבוא דברי רבי ישמעאל. ר' עקיבא אומר מאתים וארבעים ריבוא. ר' יונתן אומר שלש מאות וששים ריבוא" (שמות, פרק י"ב סימן ר"ט).

בספר הזוהר וכן בתיקוני הזוהר נפוץ השימוש בביטוי ערב רב. בזוהר על פרשת שמות, קצא', מובא כי הערב רב היה חלק מן העם המצרי, בעלי אותה שפה, אשר כללו בתוכם את כל חרטומי מצרים. לאחר שחרטומי מצרים ראו את נפלאות ה', בקשו ממשה רבנו להצטרף לעם ישראל. הקב"ה הציע למשה שלא לגייר את הערב רב, אך משה ביקש מה' שיקבלם. טעמו של משה היה משום שהסיבה לרצונם להתגייר היא משום שראו את גבורת ה', לפיכך סבר משה כי כשיראו הערב רב את גבורות ה' בכל יום, ידעו כי אין אל מבלעדי ה'. לכן גייר משה את הערב רב ולקחם תחת חסותו."

כמה שאלות:

מה קרה להמון עֵרֶב רַב ?

עֵרֶב רַב היה סוג של גיור המוני שבוצע על ידי משה רבינו ע"ה. היה עוד גיור המוני בזמן מלך כוזרי. הם נעלמו. האם בימינו יכולים לקרות דברים כאלה?

פירוש התורה - וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב לז] וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, סֻכֹּתָה, כְּשֵׁשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים, לְבַד מִטָּף.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס, לְסֻכּוֹת, כְּשֵׁית מְאָה אַלְפִין גֻּבְרָא, רִגְלָאָה בָּר מִטַּפְלָא.

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן פִּילוּסִין לְסוּכּוֹת מְאָה וּתְלָתִין מִילִין תַּמָּן אִיתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא אַרְבָּעָה מֵאַרְבַּע צִיטְרֵיהוֹן וְחַד מֵעִילַוֵּיהוֹן דְּלָא יֵיחוֹת עֲלֵיהוֹן מִטְרָא וּבַרְדָא וְלָא יִתְחַרְכוּן בִּשְׁרָבֵי שִׁמְשָׁא וְחַד מִלְּרַע לְהוֹן דְּלָא יְהַנְזְקוּן לְהוֹן כּוּבִין וְלָא חֵיוִין וְעַקְרַבִּין וְחָד מְטַיָּיל קוּמֵיהוֹן לְאַשְׁוָאָה עוּמְקַיָא וּלְמֵימַךְ טוּרַיָא לְאַתְקָנָא לְהוֹן בֵּית מֵשְׁרוֹי וְהִינוּן כְּשִׁית מֵאָה אַלְפִין גּוּבְרַיָא וּמְטַיְילִין עַל רִיגְלֵיהוֹן וְלָא רַכְבִין עַל סוּסְוָון בַּר מִטַּפְלָא חַמְשָׁא לְכָל גַּבְרָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 133]):

"בספר אהבת יונתן וייסעו בני ישראל מרעמסס לסוכות מאה ושלשים מיל. ושם בסוכות נתכסו עם ז׳ ענני הכבוד. ארבעה מד׳ רוחותיהם, ואחד מעליהם, אשר לא ירד עליהם המטר והברד. ולא ישרפו בחומי השמש, וא׳ מתחתית להם, אשר לא יזיקום קוצים ולא נחשים ועקרבים, וא׳ הולך לפניהם, להשרות העמקים ולהשפיל ההרים, לתקן להם בית חנייה, (וע׳׳ש הענני כבוד נקרא שם המקום סוכות, שסוככים עליהם כסוכה). והם כשש מאות אלפים גברים מהלכים על רגליהם, ולא רוכבים על סוסים, לבד מטף, שהיו חמשה חמשה לכל איש ־ [וזה נס גדול שהיו כואבים והלכו כולם על רגליהם, שבמצרים בטלו מצות מילה, ומל אותם משה רבינו בליל היציאה, כדי שיוכלו לאכול מקרבן פסח, כדאי׳ במכילתא (רפ״ה)]."

-          תרגום יונתן מסביר תַּמָּן אִיתְחַפִּיאוּ שִׁבְעַת עֲנָנֵי יְקָרָא שבעברית  ושם בסוכות נתכסו עם ז׳ ענני

הכבוד.

מקדימה היו שני ענני כבוד. שאלה: למה מקדימה היו שני ענני כבוד?

אולי תירוץ: ענן אחד כדי להגן עליהם, על בני ישראל. הענן השני כדי להקל עליהם את הדרך, ולהכין חנייה.

למה לא הספיק ענן אחד? יכול להיות שהעננים היו מלאכים. ואין מלאך אחד עושה שני משימות.

-          כותב תרגום יונתן בַּר מִטַּפְלָא חַמְשָׁא לְכָל גַּבְרָא שבעברית לבד מטף, שהיו חמשה חמשה לכל

איש.

אין לי תירוץ.

פירוש התורה - וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב לו] וַיהוָה נָתַן אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרַיִם--וַיַּשְׁאִלוּם; וַיְנַצְּלוּ, אֶת-מִצְרָיִם. 

[תרגום אונקלוס] וַייָ יְהַב יָת עַמָּא לְרַחֲמִין, בְּעֵינֵי מִצְרָאֵי--וְאַשְׁאִילוּנוּן; וְרוֹקִינוּ, יָת מִצְרָיִם. 

[תרגום יונתן]  וַיְיָ יְהַב יַת עַמָּא לְחֵן וָחֶסֶד קֳדָם מִצְרָאֵי וְשַׁיְילִינוּן וְרוֹקִינוּן יַת מִצְרָאֵי מִנִכְסֵיהוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית:

"וה' נתן את העם (עם ישראל) לחן ולחסד לפני המצריים, ושאלו וריקנו את המצריים מנכסיהם."

שָׁיְילִינַן (מועד קטן כא ב; חגיגה כב ב; בבא מציעא כא א)   -   אָנוּ שׁוֹאֲלִים (שאלה או חפץ)

רוקן, רוקין – to empty, drain (מילון יאסטרוב) לרוקן, ליבש

-          רש"י מפרש באופן דומה לתרגום יונתן:

וינצלו – ורוקינו

-          לגבי הכתוב במקרא, וַיְנַצְּלוּ, יש הבדל בין המובן המקראי (ראה תרגומים, ופירוש רש"י) לבין

המובן העכשווי:

לנצל - (פ') להפיק תועלת, להשתמש, למצות, להנות, להסתייע, להיעזר; לעשות שימוש לרעה, לעשוק, לקפח

יש לשים לב לזה!

-          המצריים היו כול כך מפוחדים אחרי מכת הבכורות, שלא ימותו כולם, שנתנו לבני ישראל כול

נכסיהם, רק שילכו, ולא ימותו כולם (כול המצריים).

פירוש התורה - וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בא:

[שמות יב לה] וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה; וַיִּשְׁאֲלוּ, מִמִּצְרַיִם, כְּלֵי-כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב, וּשְׂמָלֹת.

[תרגום אונקלוס] וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבַדוּ, כְּפִתְגָמָא דְּמֹשֶׁה; וּשְׁאִילוּ, מִמִּצְרַיִם, מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב, וּלְבוּשִׁין.

[תרגום יונתן] וּבְנֵי יִשְרָאֵל עָבָדוּ כְּפִתְגָמָא דְמשֶׁה וְשַׁיְילוּ מִן מִצְרָאֵי מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן לא מזכיר וּשְׂמָלֹת שבמקרא, אפילו שבתרגום אונקלוס כן מוזכר. אפשר לשאול למה?

-          רש"י מפרש:

ושמלות - אף הן היו חשובות להם מן הכסף ומן הזהב והמאוחר בפסוק חשוב (מכילתא)

מדרש מכילתא מסביר:

וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות שאין תלמוד לומר ושמלות, אלא הכסות היתה חביבה עליהם יותר מכסף וזהב.