פירוש התורה - וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת מקץ:

[בראשית מא מג] וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר-לוֹ, וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו, אַבְרֵךְ; וְנָתוֹן אֹתוֹ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. 

[תרגום אונקלוס] וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ, בִּרְתִכָּא תִּנְיֵיתָא דִּילֵיהּ, וְאַכְרִיזוּ קֳדָמוֹהִי, דֵּין אַבָּא לְמַלְכָּא; וּמַנִּי יָתֵיהּ, עַל כָּל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

[תרגום יונתן] וְאַרְכֵּיב יָתֵיהּ בִּרְתִיכָא תִּנְיֵיתָא דִלְפַרְעה וַהֲווֹ מְקַלְסִין לִקְדָמוֹי דֵין אַבָּא לְמַלְכָּא רַב בְּחָכְמָתָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא וּמָנֵי יָתֵיהּ סַרְכָן עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם:

[ירושלמי (קטעים)] וַהֲווֹ מְקַלְסִין קֳדָמוֹי וְאָמְרִין יְחִי אָבוֹי דְמַלְכָּא דְרַב בְּחוּכְמָא וְרַכִּיךְ בִּשְׁנַיָיא:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית:

" וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ, בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לפרעה, והיו מכריזים לפניו, זה אביו של המלך, גדול בחוכמה, ורך בשנים, ומנה (הפרעה) אותו (את יוסף) שליט על כול ארץ מצרים."

-          מילה מְקַלְסִין :

שמות ל״ב:י״ח

קל מקלסין בפולחנא נוכראה.

וַיֹּאמֶר, אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה, וְאֵין קוֹל, עֲנוֹת חֲלוּשָׁה; קוֹל עַנּוֹת, אָנֹכִי שֹׁמֵעַ.  

לכן, מקלסין – מכריזים

רש״י ישעיהו ה׳:כ׳ (מקראות גדולות)

האומרים לרע טוב – מקלסין לעבודה זרה ורע בעיניהם לעבוד הקב״ה שהוא טוב.

ר׳ יוסף קרא ישעיהו ל״ח:י״א (מקראות גדולות)

יה בארץ החיים – קילוס זה מקלסין בחיים כלומר בלשון י״ה מקלסים החיים ולא המתים.

ר׳ יוסף קרא יחזקאל ג׳:י״ב (מקראות גדולות)

אבל מתוך ששמעתי שהיו מקלסין בלשון הזה:

-          רש"י מפרש:

אברך - כתרגומו דין אבא למלכא רך בלשון ארמי מלך בהשותפין לא ריכא ולא בר ריכא ובדברי אגדה (ספרי פרשת דברים) דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים אמר לו בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים אין אברך אלא ל' ברכים שהכל היו נכנסין לפניו ויוצאין תחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו וגו'

ג' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"והיו מכרזים לפניו ואומרים 'יחיה אביו של המלך, שגדול בחוכמה ורך בשנים' "

ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.

רַכִּיךְ   -   רַךְ

ד' התרגומים מוסיפים אַבָּא לְמַלְכָּא שבעברית אביו של המלך.