יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

מבט אל פרשת תולדות

 

   מבט אל פרשת תולדות

כתוב בפרשה:

[בראשית כה לא, לב] וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר יַעֲקב זַבִּין יוּמָנָא כְּיוֹם דִאַנְתְּ עָתִיד לְמֵיחְסָן יַת בְּכֵירוּתָךְ לִי: וַאֲמַר עֵשָו הָא אֲנָא אַזִיל לִמְמַת וְלֵית אֲנָא חֲיַי תּוּב בְּעָלַם אָחְרַן וְלָמָה דְנַן לִי בְּכֵרוּתָא וְחוּלְקָא בְעָלְמָא דְאַתְּ אָמַר:

ויומר יעקב: תמכור (באופן ברור) כיומה כיום, שאתה עתיד את בכורתך לי. ואמר עשו: אני הולך למות, ואין אני חי שוב בעולם אחר, ולמה זה לי הבכורה וחלקה בעולם הזה, אמר.

-          אפשר אולי לשאול, למה יעקב רצה לקנות את הבכורה מעשו, או, בשפה של עם הארץ, מה יצא לו ליעקב מזה שקנה את הבכורה מעשו?

רש"י מפרש:

בכרתך - לפי שהעבודה בבכורות אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה 

הנה אנכי הולך למות - (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו א"ל כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה כאותה ששנינו (סנהדרין סג) אלו הן שבמיתה שתויי יין ופרועי ראש אמר אני הולך למות על ידה אם כן מה חפץ לי בה 

-          לכן, לעניות דעתי, יעקב רצה למנוע ביזיון בבכורה, מתנת הקב"ה, מצד עשיו. הכוונות והמעשים של יעקב היו מתוך יראת שמיים, ולא שום דבר חוץ מזה. יעקב קיבל את הברית ואת הברכות ישירות מהקב"ה.

-          לעניות דעתי, דבר דומה עם הברכות שקיבל יעקב מיצחק אביו.

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת ויצא

 

מבט אל פרשת ויצא

כתוב בפרשה:

[בראשית כחי ב] וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

אני בטוח שנכתבו הרבה מאד תירוצים על הפסוק הזה. לעניות דעתי, הייתי מציע עוד אחד:

-          יש בפסוק זה רמז גדול: החיים עצמם הם כמו סולם יעקב: עולים ויורדים בחיים, יש עליות ויש ירידות. אבל, הירידה היא לצורך העלייה!

-          יש אולי עוד רמז גדול: למה המלאכים צריכים סולם? הרי, הם יכולים לקפוץ, או לעוף! העלייה על הסולם, ההתקרבות אל הקב"ה, נעשית מדריגה מדריגה, מדריגה אחרי מדריגה. אין העלייה, ההתקרבות אל הקב"ה בבת אחת, במהירות, בפתאומיות, אלא לאט לאט,  במתינות. ההתקרבות הזאת אל הקב"ה נעשית במאמץ, כפי שאמרו חז"ל:

מר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן." (בבלי, מסכת מגילה – דף ו, עמוד ב)

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

יום שני, 18 בנובמבר 2024

שיר השירים פרק ה' פסוקים יד-טז

 שיר השירים פרק ה' פסוקים יד-טז

יד' יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.

[תרגום יונתן] תְּרֵי עֲסַר שִׁבְטִין דְּיַעֲקֹב עַבְדֵּיהּ גְּלִילָן עַל צִיץ כְּלִילָא דְּדַהְבָא דְקוּדְשָׁא גְּלִיפָן עַל תְּרֵי עֲסַר מַרְגַּלְיָתָא עִם תְּלָתָא אֲבָהָת עָלְמָא אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב רְאוּבֵן גְּלִיף עַל אַחְמַר שִׁמְעוֹן גְּלִיף עַל עֲקִיק לֵוִי גְּלִיף עַל בַּרְקָן וְעַפְרָן יְהוּדָה גְּלִיף עַל כּוּחְלִי יִשָּׂשכָר גְּלִיף עַל אֶזְמוֹרַד זְבוּלוּן גְּלִיף עַל גִיהַר דָּן גְּלִיף עַל בּוּרְלָא נַפְתָּלִי גְּלִיף עַל אֶסְפּוֹר גָּד גְּלִיף עַל טַבְאָג אָשֵׁר גְּלִיף עַל פְּרוּזִיג יוֹסֵף גְּלִיף עַל מְרִיבַג בִּנְיָמִין גְּלִיף עַל אֲפַנְטוֹר דָּמְיָן לִתְרֵי עֲסַר מַזָּלַיָּא נְהִירִין כַּעֲשָׁשִׁית צְחִיחִין בְּעוֹבָדֵיהוֹן כְּשֵׁן דְּפִיל וּבְהִיקִין כְּשַׁבְזִיזִין:

שנים עשר שבטי יעקב עבדו (עבדו של ה') היו רשומים על החושן, עיטור הזהב הקדוש, חרוט על שנים עשר אבני חן, עם שלושת האבות, אברהם, יצחק ויעקב. ראובן נחרט על אודם, שמעון על קרנליאן, לוי על קורונדום, יהודה נחרט על שיש שחור, יששכר על אזמרגד, זבולון על יהלום, דן על בריל, נפתלי חרוט על ספיר, גד נחקק על טופז, אשר נחקק על טורקיז, יוסף נחקק על מלכיט, בנימין נחקק על ג'ספר. הם דמו לשנים-עשר המזלות, זורחים כמו פנס, נוצצים כמו שנהב במעשיהם, ומאירים כמו ספיר.

טו' שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ מְיֻסָּדִים עַל אַדְנֵי פָז מַרְאֵהוּ כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים.

[תרגום יונתן] וְצַדִּיקַיָּא אִנּוּן עַמּוּדֵי עָלְמָא בְּסִיסָן עַל סָמְכִין דִּדְהַב טָב אִנּוּן פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דְּעָסְקִין בְּהוֹן וּמוֹכְחִין יָת עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל לְמֶעֱבַּד רְעוּתֵיהּ וְאִיהוּ מִתְמְלִי רַחֲמִין עֲלֵיהוֹן כְּסָבָא וּמְחַוַּר חוֹבֵיהוֹן דְּבֵית יִשְׂרָאֵל כִּתְלַג וּמִתְעַתַּד לְמֶעְבַּד נִצְחָן קְרָבָא בְּעַמְמַיָּא דְּעָבְרִין עַל מֵימְרֵיהּ כְּעוּלֵם גִּבָּר וְחַסִּין כְּגוּלְמֵישִׁין:

והצדיקים הם עמודי תבל, הנשענים על בסיס זהב טהור, אותם דברי התורה שהם עסוקים בהם ומוכיחים לעם בית ישראל לעשות רצונו (רצונו של ה'). כמו סבא זקן, הוא מתמלא עליהם רחמים והופך את חטאי בית ישראל לבנים כשלג. וכמו לוחם צעיר חזק כארז, הוא מוכן לעשות מלחמה מנצחת נגד העמים המפרים את רצונו.

טז' חִכּוֹ מַמְתַקִּים וְכֻלּוֹ מַחֲמַדִּים זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם.

[תרגום יונתן] מִלֵּי מוֹרִיגוֹי מְתִיקָן כְּדוּבְשָׁא וְכָל פִּקּוֹדוֹי רַגִּיגָן עַל חַכִּימוֹי מִדְּהַב וּכְסַף דֵּין הוּא תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ דֶּאֱלָהִי רְחִימִי וְדֵין הוּא תְּקוֹף חוּסְנֵיהּ דְּמָרֵי חַבִּיבִי נְבִיַּיָּא דְּמִתְנַבְּאִין בִּירוּשְׁלַם:

מילות חיכו מתוקים כדבש, וכל מצוותיו רצויות לחכמיו יותר מזהב וכסף. זהו תהילת ה' אהובי, וזה כוחו של עוז אדוני, אהובי, נביאים המתנבאים בירושלים.

מבט אל פרשת וירא

 

     מבט אל פרשת וירא

כתוב בפרשה:

[בראשית יח כ...] וַיֹּאמֶר יְהוָה זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד... וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע. אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. וַיֹּאמֶר יְהוָה אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם. ... אוּלַי יַחְסְרוּן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם חֲמִשָּׁה הֲתַשְׁחִית בַּחֲמִשָּׁה אֶת כָּל הָעִיר וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית אִם אֶמְצָא שָׁם אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה. ... וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפַּעַם אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֲשָׂרָה וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֲשָׂרָה. וַיֵּלֶךְ יְהוָה כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר אֶל אַבְרָהָם וְאַבְרָהָם שָׁב לִמְקֹמוֹ.

כפי שידוע, התורה היא לא אוסף סיפורים ואגדות, אלא ספר חיים, ספר שמצווה ומלמדת אותנו איך לחיות ולהיות, וזה ישירות מהקב"ה. לכן, לכול מילה שבתורה יש חשיבות ומשמעות, הרבה יותר מהפשט, ועד הסוד.

לכן, גם לפסוקים אלה יש אין ספור רמזים וסודות, בנוסף לפשט שבהם.

אנסה לשאול כמה שאלות, ולהציג תירוצים אפשריים. אני עפר ואפר לרגליו, אבל זה מזכיר לי את הספרים של דון יצחק אברבנאל ע"ה, החכם שביהדות ספרד, שהיה שר במלכות ספרד, וגם שר במלכות פורטוגל, ואחר כך שר בנסיכות באיטליה. גם הוא מציג שאלות, ומתרץ אותם.

א' למה קבוצה של צדיקים מצילה גם את הרשעים שבעירם?

ידוע שכאשר צדיק יוצא מן העיר, תושבי העיר נכנסים לכוננות, הם שואלים: מי יגן עלינו, עכשיו, כאשר הצדיק יצא מן העיר?

ידוע שיהודי מצווה לחיות בעיר שיש בה קבוצה של "בטלנים". הבטלנים שבגמרא הם לא הבטלנים של היום. "הבטלנים" הם צדיקים, תלמידים חכמים, שלא עוסקים במלאכה, אלא מגינים על העיר מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית, על ידי התלמוד תורה והתפילות שלהם.

ב' באה השאלה השנייה: למה הקב"ה לא מציל רק את הצדיקים? למה הקב"ה מציל גם את הרשעים ביחד עם הצדיקים? הרי, הרשעים ימשיכו להתאכזר על הרחמנים!

תירוץ אפשרי הוא, הצדיקים משפיעים על הרשעים, על ידי דוגמה אישית, לחץ חברתי, כך שהרשעים חוזרים בתשובה!  

ויש שאלה מתוך שאלה: מה עדיף, להתערב בעם ישראל, מכול הסוגים, כפי שעושים, למשל, חסידות חב"ד, או להתבדל בעם ישראל, מכול הסוגים, כפי שעושה היהדות החרדית, כדי לא לשים מכשול בפני העיוור?

לעניות דעתי, גם אברהם אבינו ע"ה נחשף לשאלה זאת: מצד אחד, הוא עושה נפשות, מחזיר אנשים בתשובה, מצד שני, הוא מבדיל את בנו ישמעאל, כדי שלא ישים מכשול בפני העיוור. נכון, במקרה של ישמעאל, היו אולי גם שיקולים אחרים:

[בראשית כא י] וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק.

גם יעקב אבינו ע"ה התבדל מעשיו, אחיו.

לעניות דעתי, זאת שאלה שאין לה תשובה ברורה וחד משמעית. יכול להיות ששתי התשובות נכונות ומועילות, לפי הזמן, המקום, התקופה, וגם לפי האנשים.

ג' למה הגבול בין להשפיע על הרשעים לבין לא להשפיע עליהם הוא 10 צדיקים?

לעניות דעתי, 10 הוא מספר כסם, קשור אולי לשם ה', אולי יש משמעות מיוחדת בקבלה, שאני לא יודע אותה, אולי קשור לברית מילה.

ד' האם המלאכים שבאו לסדום, הוא מצילים את לוט, גם אם לא היה מארח אותם?

לעניות דעתי, כן! צדיקות זה דבר שבונים אותו בזמן, דבר ממושך, שלא תלוי במקרה אחד או שניים.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבת אל פרשת לך לך

 

   מבת אל פרשת לך לך

ידוע שהתורה היא לא סתם ספר סיפורים ואגדות, אלא לכול מילה בתורה יש משמעות, יש לה רמז, דרש, וסוד, חוץ מהפשט שלה.

לפי הפשט, בפרשת לך לך יש הרבה סיפורים ואגדות. אין לי ספק שיש אחריהם סודות נפלאים! לעניות דעתי, יש נבואות, ורמזים נפלאים!

לעניות דעתי, תרגום יונתן בן עוזיאל מגלה לנו כמה מהם. מצאתי פסוק בתחילת הפרשה:
[בראשית יב ג] וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה
.

[תרגום יונתן] וַאֲבָרֵךְ יַת כַּהֲנַיָא דְפַרְסִין יְדֵיהוֹן בִּצְלוֹ וּמְבָרְכִין יַת בְּנָךְ וּבִלְעָם דִמְלַטֵט יַתְהוֹן אֵילוֹט וְיִקְטְלוּנֵיהּ לְפִתְגַם דְחָרֶב וְיִתְבָּרְכוּן בָּךְ כָּל זַרְעַיַת אַרְעָא:

ואברך את הכוהנים אשר פרסים ידיהם בתפילה ומברכים את בניך. ובלעם, המקלל אותם, אקלל ויהרגו אותו במעשה חרב, ויתברכו בך כול זרע הארץ.

בתרגום יונתן יש כמה נבואות:

-          הכוהנים בעם ישראל יברכו אותו בברכת הכוהנים.

-          בלעם הרשע, שרצה לקלל את עם ישראל, אבל הקב"ה הכריח אותו לברכם, נהרג על ידי בני ישראל בחרב.

-          לעניות דעתי, הדבר המשמעותי ביותר בתרגום יונתן, הוא "כָּל זַרְעַיַת אַרְעָא", 'כול זרע הארץ' נברך בזה. מה שכתוב בפסוק "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".

לעניות דעתי, אני מבין בתרגום יונתן, שכול משפחות האדמה, כול אומות העולם, קיבלו ברכה על ידי ההריגה של בלעם הרשע! זה פירוש שלא יכולתי לחשוב עליו ללא תרגום יונתן! לעניות דעתי, זה נבואה בכול מובנה של המילה!

למה? בימינו אלה, ראשי החמאס, ראשי החיזבאללה הרשעים 'נוטרלו' על ידי צה"ל. כולם אומרים שהעולם טוב יותר, בטוח יותר, בילדיהם! בעצם, העולם, כול אומות העולם, קיבלו ברכה על ידי הריגתם של הרשעים! וזה בדיוק מה שגילה לנו יונתן בן עוזיאל בתרגום שלו!

שבוע טוב ומבורך ! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!  

בית כנסת או בית הכנסת?

 

    בית כנסת או בית הכנסת?

מה זה בית כנסת? אולי בית כנסת ישראל? זה אומר בית העם?

או, מה זה בית הכנסת? אולי בית הכנסת השכינה? אולי בית הכנסת ה'?

אני, אישית, מתחבר לבית הכנסת, בית הכנסת השכינה! הקב"ה נמצא איתנו בבית הכנסת, בזמן התפילות, בזמן הלימוד. לכן, עלינו להתנהג בהתאם, בנוכחות הקב"ה בינינו, בנוכחות מלך המלכים בינינו!

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת נח

 

  מבט אל פרשת נח

כתוב בפרשה:

[בראשית ו כב] וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה.

בפסוק הבא כתוב:

[בראשית ז א] וַיֹּאמֶר יְהוָה לְנֹחַ בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה.

-          לפי הפסוקים אלה, זה ברור וגלוי מה יש לעשות להיות "צַדִּיק לְפָנַי", לפני הקב"ה! לא צריך להיות חכם, ולא גיבור, אלא "כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה". ברם, יכול להיות שזאת החוכמה, וזאת הגבורה!

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

למה הקב"ה ברא את העולם?

 

 למה הקב"ה ברא את העולם?

הרבה שואלים: למה הקב"ה ברא את העולם? למה הקב"ה בחר בעם ישראל כעם שלו, עם קדוש לו.

השאלות האלה קיימות הרבה הרבה זמן, אולי מתחילת האנושות, מבריאת העולם. הרמב"ם גם שואל, ועונה בפשטות וביושר: אני לא יודע!

לעניות דעתי, יש הרבה תירוצים, אבל התירוצים האלה הם לפי השכל המוגבל של האנשים, ולא ממש תשובה אמיתית, מפיו הקב"ה.

אבל, כמו כול יהודי טוב, אפשר אולי לענות על ידי שאלה אחרת: למה אתה רוצה לדעת זה, מה יעזור לך, מה ייתן לך, מה יוצא לך מזה?

לעניות דעתי, אין שום תועלת בתשובה! להפך, יכול להיות נזק של גאווה, התנשאות, שהם מידות רעות לכול הדעות.

לכול שאלה, לכול תשובה, אמורה להיות תכלית, תועלת, לכול דבר יש המקום שלו. 

לכן, אולי, טוב שלא יודעים את התשובות, הקב"ה מגן עלינו!

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

יום חמישי, 7 בנובמבר 2024

שיר השירים פרק ה' פסוקים ח - יג

 שיר השירים פרק ה' פסוקים ח - יג

ח' הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ͏ִם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי.

[תרגום יונתן] אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַשְׁבַּעִית לְכוֹן נְבִיַּיָּא בִּגְזֵירַת מֵימְרָא דַּיָי מָאִם יִתְגְּלֵי עֲלֵיכוֹן רְחִימִי חַוִּיאוּ קֳדָמוֹהִי דְּמַרְעִיתָא מִן חִבַּת רַחֲמוֹהִי אֲנָא:

כנסת ישראל אמרה: "אני נשבעת לכם, נביאים, בגזרת דבר ה', מה אם אהובי יתגלה לכם? אמור לו שאני חולת אהבה בגלל אהבתו".

ט' מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד הַיָּפָה בַּנָּשִׁים מַה דּוֹדֵךְ מִדּוֹד שֶׁכָּכָה הִשְׁבַּעְתָּנוּ.

[תרגום יונתן] עֲנוֹ נְבִיַּיָּא וַאֲמַרוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֵידֵין אֱלָהָא אַנְתְּ בָּעְיָא לְמִפְלַח כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל שַׁפִּירְתָא מִכָּל עַמְמַיָּא לְאֵידֵין אַנְתְּ צָבְיָא לְמִדְחַל דְּהַכְּדֵין קַיֵּמְתְּ עֲלָנָא:

ענו הנביאים ואמרו לבית ישראל: "את איזה אלוקים את רוצה לעבוד כנסת ישראל היפה מכל העמים? ואת מי את רוצה לכבד שהשבעת אותנו כך?"

-          לעניות דעתי, שאלה מצוינת! לעניות דעתי, לא מדובר רק על אל מסכה ופסל, או עץ וכוכבי השמיים, אלא על כול הפיתויים שיצר הרע מביא לפנינו!

י' דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.

[תרגום יונתן] בְּכֵן שָׁרִיאַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁתָּעֵי בִּשְׁבָחָא דְּמָרֵי עָלְמָא וְכֵן אֲמַרַת לְהַהוּא אֱלָהָא רְעוּתִי לְמִפְלַח דַּעֲטִיף בִּימָמָא בְּאִצְטְלָא חִוָּר כְּתַלְגָּא וְעָסֵיק בְּעַשְׂרִין וְאַרְבְּעָה סִפְרִין דְּאוֹרָיְתָא וּפִתְגָמֵי נְבוּאָה וּכְתִיבֵי וּבְלֵילְיָא הוּא עָסֵיק בְּשִׁתָּא סִדְרֵי מִשְׁנָה וְזִיו יְקָרָא דְּאַנְפּוֹהִי זָהֲרִין כְּנוּרָא מִסְּגִיאוּת חָכְמְתָא וּסְבַרָא דְּהוּא מְחַדֵּית שְׁמוֹעֲיָן חֲדַתִּין בְּכָל יוֹמָא וַעֲתִיד לְפַרְסוֹמִנּוּן לְעַמֵּיהּ בְּיוֹמָא רַבָּא וְטִקְסֵיהּ עַל רִבּוֹא רִבְּוָן מַלְאֲכִין דִּמְשַׁמְּשִׁין קֳדָמוֹי:

ואז התחילה כנסת ישראל לדבר בשבחו של ריבונו של עולם, וכך אמרה: "האלוהים שאני רוצה לעבוד הוא זה שביום לבוש בחלוק לבן כשלג. ועסוק בעשרים וארבעה ספרי התורה, דברי הנביאים והכתבים; ובלילה עסוק בששת סדרי המשנה וההדר של פניו לוהט כאש מהחכמה והמשפט העזים – כי הוא מחדש כל יום מסורות חדשות ויגלה אותן לעמו ביום הגדול. והדגל שלו הוא על אינספור אינספור של מלאכים המכהנים לפניו".

יא'  רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו[1] תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.

[תרגום יונתן] אוֹרָיְתֵיהּ דְּהִיא רַגִּיגָא מִדְּהַב טָב וּפֵירוּשׁ מִלַּיָּא דִּבְהוֹן דְּגוֹרִין דְּגוֹרִין טַעְמִין וּפִקּוֹדִין לְמַן דְּנָטְרִין לְהוֹן חִוָּרִין כְּתַלְגָּא וּדְלָא נָטְרִין יָתְהוֹן אוּכָּמִין כַּאֲגַפֵּי עוֹרְבָא:

התורה שהיא יקרה יותר מזהב טהור, והפירוש של מילותיה מכיל ערמות על ערמות של מצוות וטעמי מצוות. הם לבנים כשלג למי ששומר אותם, אבל שחורים כמו כנף של עורב למי שלא שומר אותם.

יב' עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת.

[תרגום יונתן] עֵינוֹהִי מִסְתַּכְּלָן תְּדִירָא עַל יְרוּשְׁלֵם לְאוֹטָבָא לַהּ וּלְבָרָכָא לַהּ מֵרֵישַׁהּ דְּשַׁתָּא וְעַד סוֹפַהּ דְּשַׁתָּא כְּיוֹנִין דְּקָיְמִין וּמִסְתַּכְּלִין עַל מַפְּקָנוּת מַיָּא בְּגִין זְכוּתָא דְּיָתְבֵי סַנְהֶדְּרִין דְּעָסְקִין בְּאוֹרָיְתָא וּמְנָהֲרִין יָת דִּינָא לְמִהְוֵי שְׁעִיעַ כַּחֲלַב וְיָתְבִין בְּבֵית מִדְרַשָׁא וּמְתִינִין בְּדִינָא עַד דְּגָּמְרִין לְזַכָּאָה וּלְחַיָּבָא:

עיניו מסתכלות כל הזמן על ירושלים להיטיב עמה ולברך אותה, מראשית השנה ועד סוף השנה, כמו יונים העומדות ומביטות בנחלי המים, בגלל זכותם של אלה שיושבים בסנהדרין, עסוקים בתורה, ומאירים את הדינים להיות חלקים כחלב, ויושבים בבית המדרש ומביאים בדינים, עד מסיימים לזכות או לחובה.

יג' לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר.

[תרגום יונתן] תְּרֵין לוּחֵי אַבְנִין דִּיהַב לְעַמֵּיהּ כְּתִיבָן בַּעֲשַׂר שִׁטִּין דָּמְיָן לְשִׁטֵּי גִּנַּת בּוּסְמָא מְרַבְּיָן דִּקְדוּקִין וְטַעְמִין הֵיכְמָא דְּגִנְּתָא מְרַבְּיָא בּוּסְמִין וְשִׂפְוָתֵי חַכִּימוֹי דְּעָסְקִין בְּאוֹרַיְתָא זָלְחִין טַעְמִין בְּכָל סְטַר וּמֵימַר פּוּמְּהוֹן כְּמֵירָא בְּחִירָא:

שני לוחות האבן אשר נתן לעמו נכתבו בעשר שורות, בדומה לשורות גן הבשמים, תוך ריבוי דקויות וטעמים ככל שהגן מרבה בשמים; ושפתי חכמיו העוסקים בדין מזקקים טעמים מכל צד ודבר פיהם כמו מור מובחר.

-          לעניות דעתי, דבר נפלא: כמה חשוב לדקדק, תוך ריבוי דקויות וטעמים, אלה המחלוקות שמחכימים את תלמידי החכמים, תוך זיקוק הטעמים, מכול צד, לזכות או לחובה!


שיר השירים פרק ה' פסוק ה' - ז

 שיר השירים פרק ה' פסוק ה' - ז

ה' קַמְתִּי אֲנִי לִפְתֹּחַ לְדוֹדִי וְיָדַי נָטְפוּ מוֹר וְאֶצְבְּעֹתַי מוֹר עֹבֵר עַל כַּפּוֹת הַמַּנְעוּל.

[תרגום יונתן] וְכַד תְּקֵיפַת עֲלַי מַחַת גְּבוּרְתָּא דַּיָי תְּהֵית עַל עוֹבָדַי וְכָהֲנַיָּא קָרִיבוּ קוּרְבָּנָא וְאַסִּיקוּ קְטוֹרֶת בּוּסְמִין וְלָא אִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא אֲרוּם מָרֵי עָלְמָא אֲחַד דַּשֵּׁי תִּיוּבְתָּא בְּאַנְפִּי:

כאשר נפלה עלי מכת הגבורה של ה', התחרטתי על מעשיי והכוהנים הקריבו את הקורבן והעלו קטורת הנשמים אך היא לא התקבלה בעין יפה, כי ריבונו של עולם סגר בפניי דלתות התשובה.

-          לעניות דעתי, יש אולי לקח חשוב ביותר בהפסוק הזה: הקב"ה יכול לנעול, לסגור, דלתות התשובה לפני יהודי שעובר עבירה! עצם האפשרות לעשות תשובה לא מתקיימת ללא תנאי! לכן, מוטב להישמר מעבירות, כדי לא להגיע לתשובה, או לתשובה שלא מתקבלת לפני הקב"ה!

-          לעניות דעתי, בימינו אלה, כאשר לצערנו הגדול אין בית המקדש, אין קורבנות, יום הכיפור ממלא את מקומם. אבל, להיזהר: חס וחלילה, יכול להיות שהקב"ה לא מקבל את התשובה! לכן, להיזהר מעבירות!

ו' פָּתַחְתִּי אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי חָמַק עָבָר נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי.

[תרגום יונתן] אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל צְבֵיתִי לְמִתְבַּע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ וְאִיהוּ סַלֵּיק שְׁכִינְתֵּיהּ מִבֵּינַי וְנַפְשִׁי תְּאִיבָא לְקָל מִלּוֹי תְּבַעִית שְׁכִינַת יְקָרֵיהּ וְלָא אַשְׁכַּחִית צַלֵיתִי קֳדָמוֹהִי וְאִיהוּ טַלֵּיל שְׁמַיָּא בַּעֲנָנֵי וְלָא קַבֵּיל צְלוֹתִי:

כנסת ישראל אמרה, "רציתי לבקש הוראה מ-ה' אבל הוא הרים את שכינתו מתוכי. ונפשי כמהה לקול דבריו וחיפשתי את שכינת כבודו, אך לא מצאתי אותה. התפללתי לפניו, אבל הוא כיסה את השמים בעננים ולא קיבל את תפילתי".

-          חס וחלילה שנגיע למצב כזה! לכן, להישמר מעבירות, לחשוב טוב טוב לפני כול מעשה!

ז' מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת.

[תרגום יונתן] אַדְבִּיקוּ לִי כַּשְׂדָּאֵי דְּנָטְרִין אוֹרְחָתָא וּמְעִיקִין חֲזוֹר חֲזוֹר עַל קַרְתָּא דִּירוּשְׁלֵם מִנִּי קְטַלוּ בְּחַרְבָּא וּמִנִּי אוֹבִילוּ בְּשִׁבְיָא נְטַלוּ תַּגָּא דְּמַלְכוּתָא מֵעַל צַוְרֵיהּ דְּצִדְקִיָּהוּ מַלְכָּא דִּיהוּדָה וְאוֹבִילוּ יָתֵיהּ לְרִבְלָה וְסַמִּיאוּ יָת עֵינוֹהִי עַמָּא דְּבָבֶל דִּמְעִיקִין עַל קַרְתָּא וְנָטְרִין יָת שׁוּרַיָּא:

הכשדים, השומרים על הדרכים, נדבקו עלי, וצערו אותי עוד ועוד בכל העיר ירושלים. חלק ממני הרגו בחרב וחלק ממני נשאו בשבי. לקחו כתר המלכות מעל ראשו של צדקיהו מלך יהודה, והביאו אותו לריבלה וכיבו את עיניו. עם הבבל אשר צרים על העיר, ושומרים את דלתותיה.

יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

מבט אל הפרשה כתבוא

 

מבט אל הפרשה כתבוא

לעניות דעתי, ספר דברים הוא מן צוואה של משה רבינו ע"ה, שנכתבה כנבואה, ברוח הקודש.

א' כתוב בפרשה:

[דברים כו ו-ח] וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה. וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ. וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים.

-          יש בפסוקים אלה מתכונת ברורה ומדויקת לבקשות העזרה מהקב"ה: "וַנִּצְעַק אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ וַיִּשְׁמַע יְהוָה אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ."

ב' כתוב בפרשה:

[דברים כו ט] וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.

-          כתוב בפרשה שלוש פעמים: "הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". ברור שזה לא מקרה, ולא הגזמה, אלא בדיוק כפי לשון הכתב "הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

ג' כתוב בפרשה:

[דברים כו יט] וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר.

-          כתוב בפסוק "וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם". לעניות דעתי, מדובר על "עליונות" רוחנית, כפי שכתוב בספר ישעיהו:

[ספר ישעיהו ב ג] וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.

נאמר על ידי הנביא ישעיהו "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם".

לעניות דעתי, "עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם" מבחינה רוחנית, לא מובן מאליו, וקיים בכול התנעים. אלא, כתוב באותו הפסוק "וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר", ולעניות דעתי, זה תלוי אך ורק בעם ישראל, זאת הבחירה החופשית שלו.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

חודש חשוון

 

    חודש חשוון

ראש חודש חשוון, שני ימים. שם החודש 'חשוון' בא מבבל, ביחד עם החוזרים מגלות. ויש אומרים

'מר-חשוון' משני טעמים: טעם אחד, אין בחודש זה אין שום יום טוב, ואין בו שמחה, אבל היו בו כמה צרות רעות ומרות לעם ישראל. טעם שני ועיקר, קוראים לחודש זה מרחשוון, על שם המים, כלומר, הגשם שהעולם צמא לו בחודש זה. 'מר' פרושו טיפת מים.

ראש חודש חשוון, השנה, ביום שישי, וביום שבת, שבת ראש חודש!

חודש טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

מבט אל פרשת בראשית

 

  מבט אל פרשת בראשית

א' כתוב בפסוק הראשון של הפרשה:

[בראשית א א] בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.

כותב רש"י, לפני כאלף שנים, כאשר רבי יצחק הוא אמורא ארצישראלית הנזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי:

בְּרֵאשִׁית - אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

כדאי לחזור עוד פעם על הכתוב:

" שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". "

כך נכתב בתורה, לפני כארבעת אלפים שנים, כך נכתב בתהילים, לפני כשלושת אלפים שנים, כך נכתב בגמרא, לפני כאלפיים שנים, כך כתב רש"י לפני כאלף שנים, כך אומרים גם אנחנו, בימינו אלה!

ב' למה אני מתרגש כול כך כאשר אני קורא את הדברים האלה? מפני שבאמת, יש לסטים שאומרים בימינו אלה, ארץ ישראל היא לא של היהודים שחזרו וחוזרים לנחלת אבותיהם! היהודים הם "קולוניאליסטים" שיושבים על אדמה כבושה, לא שלהם, אלא של הפלסטינאים הערבי! כמה גדול הקב"ה שנתן נבואה לפני ארבת אלפים שנים, שיהיו לסטים כאלה בימינו!

ג' לעניות דעתי, הערבים הם "הקולוניאליסטים" הגדולים ביותר בעולם!  הם כבשו ארצות שלא להם, החל מעיראק, דרך סוריה, ארץ ישראל, מצרים, צפון אפריקה, ועד מרוקו, וספרד! הם כפו על כול העמים שבארצות שכבשו את השפה שלהם, השפה הערבית, את הדת שלהם, האסלאם! את התושבים לקחו כעבדים, שמכרו אותם בשווקי הערים! כמו שעשו וממשיכים לעשות מחבלי דאע"ש  בימינו אלה, במזרח התיכון, באפריקה, באסיה, באירופה, ועוד.

ד' אני קורא על שיחות בעולם, בין בריטניה, לבין המושבות שלה לשעבר, על פיצויים של בריטניה למושבות אלה, על השכר של עבדים שהיה לפני מאות שנים, על כול הנכסים שנלקחו מהמושבות לבריטניה. פיצויים בסדר גודל של טריליון של טריליונים של דולרים!

לעניות דעתי, על עם ישראל, בארץ ישראל, במדינת ישראל, לבקש פיצויים גם כן, ואפילו רק על האירועים שקרו החל מלפני אלפיים שנים, אחרי הספירה של הנוכרים:

-          גלות רומי, לבקש פיצויים מאיטליה,

-          גירוש יהודי אנגליה, 1290, לבקש פיצויים מאנגליה,

-           גירוש צרפת הגדול, 1306, לבקש פיצויים מצרפת,

-          גירוש יהודי ספרד, 1492, ופורטוגל, 1497, לבקש פיצויים מספרד, ופורטוגל,

-          פוגרום יהודי אוקראינה, הפרעות ביהודי אוקראינה, 1649, על ידי בוגדן המלניצקי, לבקש פיצויים מאוקראינה,

-          כול הפוגרומים, ופרעות באירופה, בזמן משאי הצלבנים, ואחרי זה, כול העת הביניים,

-          כול הפוגרומים, ופרעות במדינות ערב,

-          ועוד!

ועוד:

-          לבקש החזרת הדברים ששייכים לעם היהודי, ונמצאים ברומה, במרתפי הווטיקן,

-          ועוד!

ה' שאלה: אני חיפשתי באינטרנט, על הערכה כספית, הפסדים כספיים של העם היהודי, בגלל כול האירועים האלה. לא מצאתי שום דבר. אולי, יש למישהו קצה חוט של הערכה כספית כזאת?

עוד דבר, חשוב ביותר: אמר רבי יצחק: אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי' - אל תאמן, 'לא יגעתי ומצאתי' - אל תאמן, 'יגעתי ומצאתי' - תאמן.“ !

תודה רבה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!