בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
כתוב בספר בראשית, פרשת
וישב:
[בראשית לח ב] וַיַּרְא-שָׁם יְהוּדָה
בַּת-אִישׁ כְּנַעֲנִי, וּשְׁמוֹ שׁוּעַ; וַיִּקָּחֶהָ, וַיָּבֹא אֵלֶיהָ.
[תרגום אונקלוס] וַחֲזָא
תַּמָּן יְהוּדָה בַּת גְּבַר תַּגָּר, וּשְׁמֵיהּ שׁוּעַ; וְנַסְבַּהּ, וְעָאל
לְוָתַהּ.
[תרגום יונתן] וַחֲמָא
תַמָן יְהוּדָה בְּרַת גְבַר תַּגָר וּשְׁמֵיהּ שׁוּעַ וְגַיְירָהּ וְעַל
לְוָתָהּ:
א' תרגום
יונתן מוסיף וְגַיְירָהּ שבעברית וגיירה (את שוע).
גַּיְּירַהּ (יבמות
עז א) - גִּיְּרָהּ
-
רש"י
מפרש בדומה לתרגומים:
כנעני
- תגרא (ב"ר)
גם אבן עזרא מפרש באופן
דומה:
איש כנעני - יש אומרים, סוחר, כמו "כנען
בידו מאזני מרמה" (הושע יב, ח): ועם
תוספות יו"ד: "ולא יהיה כנעני עוד" (זכריה יד, כא). ויתכן
להיות כמשמעו.
-
התוספת
של תרגום יונתן חשובה ביותר, וְגַיְירָהּ.
אבל, בכול זאת יש כאן
שאלה: אבותינו, גם אברהם, וגם יצחק, אסרו על בניהם לקחת אישה כנענית, אפילו אם
גיירה, או התגיירה. יכול להיות שיש כאן מן 'קומבינה' שעשה יהודה כדי לפיס את אביו,
וגם להתחתן עם האישה הכנענית. אבל, בכול זאת, כפי שנראה בפסוקים הבאים, התוצאות לא
היו טובות, למרות 'הקומבינה' של גיור
האישה הכנענית. חומר למחשבה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה