ידבר אם נבראו
כל הדברים כסדר הימים אם לא.
השאלה הט' היא מה שזכר הרב המור' והפליג והגדיל בעניניהם והיה במה שיערו
הימים הראשונים השלשה אחד שני שלישי אם לא היתה עדין נמצאת התנועה הגלגלית אשר בה
נתחדש הזמן אם היה שברביעי נבראו המאורות. והרב המורה חשב להשיב לזהשמן היום
הראשון נבראו המאורות והתנועע הגלגל ובו שוערו הימים הראשונים באותו אופן עצמו
ששוערו האחרונים לפי שכל בריות בראשית נבראו באחד העליונים והתחתונים ונעזר הרב
באז"ל את השמים ואת הארץ. את השמים לרבות תולדותיהם. ואת הארץ לרבות
תולדותיה. ואמרם גם כן שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו ר"ל
בשלמותם ויפים ואמרם ג"כ שהשמים והארץ נבראו כאחד שנאמר (ישעיה מא יג) קורא
אני אליהם יעמדו יחדיו. ויחשוב הרב שלא היו מלאכות נבדלות בששת הימים כי ביום אחד
ובשעה אחת נברא הכל אצלו אבל נזכרו אותם הימים במעשה בראשית לרמוז על מדרגות
הנמצאים שנעשו כפי הסדר הטבעי. ולא שהיו ימים ממש ולא קדימה זמנית לדבר על דבר ממה
שנברא במעשה בראשית. אבל שהיו דברים שאחרי בריאתם באותה שעה שנברא הכל נתגלו
ונתראו פעולותיהם אחר כך ושזה גם כן היה ענין יחוד הימים ר"ל להראות פעולות
מה שכבר נברא וכמו שזכרתי מדעתו במאורות למעלה בשאלה הה'. ויעזר ממה שהמשילו
חז"ל בזה הענין לזורע זרעים בבת אחת בארץ שיצמחו אחר כך בימים מחולפים זה
ליום אחד וזה לימים. זהו דעת הרב והיה זה אצלו סוד גדול מסודות מעשה בראשית.
והערים מאד בהעלמתו כמו שתראה מדבריו שמה. והולך רכיל מגלה סוד הרלב"ג וגם
הנרבוני ושאר מפרשי ספרו והמה פרסמו דעתו וגלו את סודו. וקודם שאגיד דעתי בזה
אודיעך שגם בדברי חז"ל ימצאו מאמרים יותר גלויים בדעת הזה כי הנה בב"ר
אמרו רבי יהודא ורבי נחמיה רבי יהודא אומר ויכלו השמים והארץ וכל צבאם בזמנם אמר
לו רבי נחמיה והא כתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם מלמד שביום שנבראו בו הוציאו
תולדות. אמר ליה ר' יהודא והא כתיב ויהי ערב ויהי בקר יום שני יום שלישי יום ד'
יום ה' יום ו'. אמר ליה ר' נחמיה כמלקטי תאנים היו כל א' וא' לקט בזמנו. רבי ברכיה
על הדא דרבי נחמיה ותוצא הארץ דבר שהיה פקיד בידו עד כאן. וכן אמרו במדרש תנחומא
רבי יהודא אומר בששה ימים נברא העולם וכתיב במעשה יום ויום. רב נחמן אמר ביום
הראשון נברא כל העולם שנאמר תוצא הארץ דבר שהיה מוכן מבראשית עד כאן. ויראה מזה
שהיה דעת רבי נחמיה ורבי ברכיה ורב נחמן שכל הדברים נבראו בבת אחת ביום הראשון
כדברי הרב המורה. ולכן ראוי שנחקור אם הדעת ההוא כפי מה שזכרו הרב הוא נכון וישר
אם לא. ואם היה שאינו אמיתי ולא ישר האם כוונו עליו חז"ל במאמריהם אלה או מה
היתה כוונת מחלוקותיהם בזה. ואומר שדעת הרב חוץ ממעלת תורתו הוא שקר מבואר. ויתבאר
זה מפנים. הא' שהכתובים בספור הבריאה מעידים ששה פעמים ויהי ערב ויהי בקר יום כך
ואיך יכחיש אותם שום בעל תורה לומר שלא היה שם מספר ימים ולא ערב ובקר אלא שהכל
נברא בבת אחת האין זה הכחש' הכתובים והכזבתם, והב' כי הרב אמר כי מספר הימים היה
לרמוז על מדרגות הנמצאים והוא עצמו מונה אותם שמה ו' מדרגות הא' האור והחשך והב'
המטר. והג' המחצבים. והד' הצמחים. והה' הב"ח. והו' האדם. וכתב בסוף דבריו שם
וכן בא הכתוב במ"ב על זה הסדר בשוה לא חסר דבר מזה. ואתה תראה שלא הסכימה
מלאכת הימים עם המדרגות אשר זכר לפי שהמחצבים והצמחים ייוחדו ליום אחד לא לשני
ימים כדרכו וכן הב"ח והאדם שעשה הרב שתי מדרגות לא היו בב' ימים כי אם ביום
א'. וההפך בב"ח הימיים והארציי' שעשאם הרב מדרגה אחת וייוחדו להם שני ימים.
ויותר קשה מזה שנתיחד יום ד' לבריאת המאורות ואינה מהמדרגות שזכר הרב ולא העיר דבר
על זה והסתיר פנים ממנו. וזה ממה שיורה שלא היו הימים מורים על מדרגות כמו שאמרת.
והג' הוא מה שאמרו במשנה (אבות פ"ה) בעשרה מאמרות נברא העולם ומה ת"ל
והלא במאמר אחד יכול להבראות והמשנה הזאת אין חולק עליה והיא המוכחת שלא נבראו
הדברים כלם יחד ולא במאמר א' כי אם בעשרה מאמרות שנזכרו בששת הימים יום ליום יביע
אומר וכמ"ש בעשרת הדברות כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, והד' כי אם
נכחיש שהיו ימי המלאכה במ"ב ששה במספרם כמשפט הנה א"פ לא יהיה היום
השביעי יום מנוחה ושביתה כי לא נאמר שנח ביום השביעי אבל שביום הראשון פעל ועשה
הכל ובו ביום ג"כ נח וישבות מהמלאכה אם היה שכלם נבראו יחד. אלא שאמתת הענין
הוא מה שיורה פשט הכתובים מהבדל הימים והבדל הדברים שנבראו בהם ומראת הערב והבקר
אמת הוא. וכמה יש ממאמרי חז"ל מאמתי' הדעת הזה מפשוטי הכתובים אם מה שאמרו
בב"ר שלש בריות היה בורא הקב"ה בכל יום והוא המאמר שזכרתי למעלה. ואמרם
שמה ג"כ כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ג' דברים אלו עקר בריתו של
עולם ושהו מג' ג' ימים והוציאו שלש שלש תולדות הארץ בראשון כדברי ב"ה ושהתה
ג' ימים והוציאה ג' תולדות אילנות ודשאים וג"ע רקיע בשני ושהה ג' ימים והוציא
שלש תולדות חמה ולבנה ומזלות. הים בשלישי ושהה ג' ימים והוציא ג' תולדות עופות
ודגים ולויתן. ר' עזריה לא אמר כן אלא ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים שני דברים
הללו הן הן עקר בריתו של עולם ושהו משלשה ג' ימים ונגמר' מלאכתם ברביעי שמים
בראשון כב"ש ושהו ג' ימים ונגמרה מלאכתם ברביעי במאורות. וארץ עקר בריאתה היה
בג' שנאמר ותוצא הארץ ושהתה ג' ימים ונגמרה מלאכתה בששי באדם שנאמר אנכי עשיתי ארץ
ואדם עליה בראתי ע"כ. ראה גם ראה איך ביארו בזה המאמר הבדל הימים ומספר'
והבדלי הדברים שנעשו בהם מאין חולק עליו. וגם אותם המאמרים שהביא הרב המורה
ושהבאתי אני ג"כ לסיוע דעתו כשיעויינו לא נמצאו סותרים לזה באמת. כי הנה מה
שאמרו שכל הדברים שנבראו במ"ב בקומתם נבראו בצביונם נבראו אין הכוונה שנבראו
כלם בבת אחת אלא שכאשר נברא כל דבר ביומו נברא על תכלית שלימותו וכן אמרם הן הן
מאורות שנבראו ביום א' לא נתלו ברקיע עד הרביעי. כבר הורו בחלופי הימים והפעולות
שבראשון נבראו המאורות ולא נתלו ברקיע עד היום הד' וכן אמרם שהשמים והארץ נבראו
כא' לא כוונו שהם וכל תולדותיהם נבראו יחד אלא שנבראו שניהם כאחד ביום הראשון
ובשאר הימים נעשו שאר הדברים ואמנם מחלוקת החכמים שזכרתי אם נבראו כל הדברים יחד
או כל דבר ביומו אודיעך במה היה תלוי והוא שהיה דעת ר' יהודה שהשמים והארץ וככה כל
שאר הדברים שנבראו במעשה בראשית כלם נבראו מהאין הגמור באי זה יום שנבראו והי'
א"כ בכל אחד מששת הימים בריאות יש מאין ור' נחמיה סבר שלא נבראו יש מאין אלא
ביום הראשון שבו נבראו שמים מהאפס המוחלט ונתן הקב"ה אז כח להוציא תולדותיהם
שהם המאורות ביום הד' ושהארץ נבראת ג"כ מהאין ביום הראשון ונתן הקב"ה בה
כח להוציא תולדותיהם בשאר הימים ולא היו א"כ כל הדברים מאין אלא ביום הראשון
בלבד. וזה ענין הזרעים שזכרו ז"ל שאותם הזרעים כבר היו בפועל בתחלה והזורע
נתנם בארץ כדי שיוציאו תולדותיהם בשאר הימים ולא נבראו א"כ הכל ביום הראשון
אלא שנבראו ההתחלות בפעל והתולדות נבראו בהם בכח וזה ענין מה שדרש רבי עקיבא בשם
נחום איש גם זו את השמים לרבות תולדותיהם או לרבות חמה ולבנה ומזלות ואת הארץ
לרבות דשאים ואילנות וג"ע שהרבוי אשר זכר היה בכח ההתחלות ההן אבל לא יכחיש
שיצאו למציאות בפעל בשאר הימים. והוא מאמר ג"כ ר' אליעזר הגדול כל מה שבשמים
בריאתו מן השמים וכל מה שבארץ בריאתו מן הארץ ואותו מאמר שזכרתי ממדרש תנחומא זה
ענינו ג"כ לא יתישב אחד מהם לשלול ולהכחיש רבוי הימים ומספרם והבדלי הדברים
שנבראו בימים נבדלים בעצמם ומפני זה כתב הרמב"ן בתום לבבו ובנקיון כפיו
וז"ל. ודע כי הימים הנזכרים במעשה בראשית היו בבריאת השמים והארץ ותולדותיהם
ימים ממש מחוברים משעות ורגעים והיו ששה כפשוטו של מקרא עד כאן. תמות נפשי מות
ישרים ותהי אחריתי כמוהו. והיוצא מכל זה הוא בטול דברי הרב המורה והפסד דעתו
בתשובת השאלה הזאת וכבר חשבו אנשים להשיב על השאלה הזאת באופנים אחרים שנים. הא'
הוא שעם היות שהזמן השלם לא ישוער כי אם בסבוב התנועה היומית הנה כבר ישוער זמן
בלתי שלם והוא הלקוח בהנחה משאר התנועות הפרטית וכמו שזכר הפלוסוף מהאנשים האסורים
במערה מילדות'. ולכן כשברא הקב"ה את עולמו השמים והארץ ותולדותיהם כבר נתחדש
מאותן התנועות וההויו' מספר הקודם והמתאחר ובזה שוער הזמן והמשכותו. ושוערו הימים
מבלי תנועות המאורות. והאופן הב' הוא שאע"פ שנודה שא"א שישערו הימים
מבלי אור המאורות מי המונע שהקב"ה מצד שהוא יודע העתידות כלם בהיות הזמן
העתיד מצוי אצלו הזכירו ושיערו טרם המצאו כמו שהיה שעורו השלם אחר מציאותו וכפי
אותו שעור העתיד להיות צוה האל יתברך לכתוב הימים ההם וחשבו להסתייע בדרך זה
ממדרשי רז"ל. זה כללית דעתם בתשובת זאת השאלה ובאמת כי הבל המה מעשה תעתועים.
אם האופן הראשון לפי שהתנועות הפרטיות עם היותם שיעשו כפי הקודם והמתאחר זמן בלתי
שלם מבואר הוא שלא יעשו יום ולא לילה ולא ערב ולא בקר וחלופיהם. ועוד שאם בג'
הימים הראשונים היה הזמן בלתי שלם ובג' הימים האחרונים כפי האור הגלגלים היו שלמים
איך בלשון שוה ומתדמה בלתי חלוף אמר הכתוב בכולם ויהי ערב ויהי בקר יום כך האם היה
שוה הזמן הגלגלים השלם לזמן בלתי שלם כפי התנועות הפרטיות. ואמנם האופן הב'
מהתשובה אינו מתקבל ג"כ לפי שמה שבנפש א"א שישער וימדוד מה שהוא חוץ
לנפש ואיך בזמן העתיד להיות המצוייר בדעתו יתברך נאמר ויהי ערב ויהי בקר יום כך אף
כי זה כבר נכתב אחר יהי אור ויהי אור וכבר הוכחתי שא"א לפרש ויהי אור אלא
שהיה נמצא בפעל ושלאותו אור פעליי קרא יום והוא הי' הערב והבקר לא הציור האלהי. גם
שיתחייב מזה שכל מה שיעשו בשלשת הימים הראשונים לא היה בפעל והוא הכחשת החדוש
בהחלט. ודברי רז"ל שחשבום לסומכי נפשם לא כוונו לדבריהם כלל הנך רואה בעיניך
כמה מהחולש' יש בדרך הזה להשיב על השאלה הזאת וראוי א"כ שנדע במה שוערו הימים
הראשונים והערב והבקר שהיו קודם המאורות:
השאלה אכן
מתמקדת בקושי מרכזי ובמחלוקת עמוקה סביב אופי הבריאה: האם הייתה בבת אחת או
בסדר ימים הדרגתי? והקושיא המרכזית שמעוררת את המחלוקת היא שאלת קיום
ה"ערב והבוקר" בשלושת הימים הראשונים, טרם בריאת המאורות. המחלוקת
בשאלה הט' נסובה סביב פרשנות מהותית של סיפור הבריאה: האם הוא תיאור מטאפורי
או אלגורי של בריאה רוחנית או מהותית (הגישה הראשונה), או תיאור ממשי
וכפשוטו של בריאה פיזית וזמנית (הגישה השנייה)? הקושיא על "ערב
ובוקר" לפני המאורות היא נקודת מחלוקת מרכזית המאפשרת להבחין בין שתי
הגישות הללו.
- גישה
ראשונה: בריאה בבת אחת והופעה הדרגתית (גישת הרמב"ם ועוד):
- גישה זו
גורסת כי הבריאה כולה התרחשה ברגע אחד, בבת אחת, ביום הראשון.
- ששת
"ימי הבריאה" המוזכרים בתורה אינם ימים במובן של זמן כרונולוגי
רגיל, הנמדד על ידי תנועת המאורות, אלא סדר לוגי או מהותי של
הופעת הנבראים השונים.
- הביטוי
"ויהי ערב ויהי בקר" בשלושת הימים הראשונים אינו מתייחס לערב
ובוקר ממשיים, אלא למדרגות או שלבים בהופעת הנבראים, או לפוטנציאל
ומימוש של הבריאה.
- גישה זו
נותנת פתרון לקושיא על "ערב ובוקר" לפני המאורות על ידי שלילת
הפשט של "ימים" כזמן כרונולוגי בשלושת הימים הראשונים.
- גישה
שנייה: בריאה הדרגתית בששת ימים (גישת חכמים ודון יצחק אברבנאל ועוד):
- גישה זו
גורסת כי הבריאה התרחשה בסדר הדרגתי, במשך שישה ימים ממשיים, כפשוטו
של מקרא.
- כל יום
מיוחד בבריאות שונות, וישנו סדר כרונולוגי אמיתי בין
ימי הבריאה.
- הביטוי
"ויהי ערב ויהי בקר" מתייחס לערב ובוקר ממשיים כבר מהיום
הראשון, גם ללא תלות במאורות.
- גישה זו מתמודדת
עם הקושיא על "ערב ובוקר" לפני המאורות על ידי חיפוש
הסברים חלופיים למדידת זמן בשלושת הימים הראשונים (כמו תנועות אחרות, או
קביעה אלוקית ישירה של זמן), או על ידי הדגשת מהות סמלית או רוחנית
של "ערב ובוקר" בראשית הבריאה.
- גישה זו נאמנה
יותר לפשט הכתובים המתארים סדר ימים הדרגתי ומלאכות נפרדות בכל יום.
3.
גישה שלישית,
לעניות דעתי:
התיאור מוויקיפדיה
על "החור השחור" (Dark Ages) (ראה השאלה הה') וקרינת הרקע הקוסמית יכול להיות בהחלט הסבר
או קישור לפסוקים מהתורה, ותירוץ לשאלה של אברבנאל, הן לשאלה ה' והן לשאלה הט'!
נסביר את זה צעד
אחר צעד:
הסבר מדעי מתוך
"המפץ הגדול" שציטטת:
אכן, כפי שציטטת
מויקיפדיה:
- "האור
הראשוני" לא נוצר על ידי השמש או הירח: בתחילת
היקום, בשל הצפיפות הגבוהה, האור (פוטונים) לא היה יכול להתפשט באופן חופשי.
היקום היה אפל ("Dark Ages").
- "התקררות"
ו"התחברות אטומים": לאחר התקררות היקום והתחברות
האלקטרונים לגרעיני האטום צפיפותו ירדה.
- "שחרור
הקרינה" (קרינת הרקע הקוסמית): כתוצאה
מכך, הקרינה (האור) השתחררה והחלה להתפשט ברחבי היקום. קרינה זו, שנותרה מאז
הבריאה הקדומה, היא מה שאנו מכנים היום "קרינת הרקע הקוסמית" (Cosmic
Microwave Background - CMB).
- לעניות
דעתי, ייתכן מאד ששלושת הימים הראשונים לא היו באורך שווה בזמן, כפי שאורכם
לא נקבע על ידי תנועת השמש והירח, אלא על ידי תנועות, שינויים, ותנודות הרבה
יותר מסובכים של כול הייקום כולו.
חיבור לתיאור
בריאת האור בתורה:
התיאור המדעי
הזה מתאים להפליא לתיאור בריאת האור ביום הראשון בבראשית:
- "וַיֹּאמֶר
ה' יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א ג): האמירה
"יהי אור" יכולה להתפרש כרגע שבו האור אכן "השתחרר" והחל
להתפשט ביקום. חשוב לי להגיד ולהדגיש שהקב"ה עשה זאת "וַיֹּאמֶר
ה' יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א ג):
- "וַיַּרְא
ה' אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין
הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א ד): אפשר לראות ב"הבדלה בין
האור ובין החושך" תיאור של ההבחנה הראשונית בין האור הקוסמי שהשתחרר,
לבין החושך הקדמוני שקדם לו. ז"א, היה יום אחד!
- קדימות
האור למאורות: הן בתיאור התורה והן בתיאור המדעי, האור
קודם למאורות (השמש והירח). האור הראשוני אינו תלוי במאורות, אלא הוא תופעה
בסיסית יותר של היקום עצמו.
תירוץ לשאלות
אברבנאל (ה' ו-ט'):
ההסבר הזה יכול
להיות תירוץ לשאלות של אברבנאל:
- שאלה ה'
(על האור הראשון): אברבנאל שאל איך ייתכן אור ביום הראשון
לפני בריאת המאורות ביום הרביעי. התיאור המדעי של קרינת הרקע הקוסמית מציע
פתרון: האור הראשון אינו האור של השמש והירח, אלא אור קדמוני יותר, קרינה
קוסמית בסיסית שנוצרה בשלבים הראשונים של התפתחות היקום.
- שאלה הט'
(על סדר הבריאה וימי הבריאה לפני המאורות): אברבנאל
תהה איך ייתכן "ערב ובוקר" בשלושת הימים הראשונים ללא מאורות.
התיאור המדעי יכול לרמוז שמושג ה"יום" בשלושת הימים הראשונים
אינו תלוי במחזוריות השמש והירח, אלא יכול להתייחס לשלבים או תקופות זמן
קדומות בהתפתחות היקום, שאולי נמדדו בצורה אחרת. גם ללא שמש וירח, אפשר
לדבר על "סדר" התרחשויות ועל "תקופות" זמן בראשית
הבריאה.
לעניות דעתי,
כדאי לפרט יותר את התירוץ הקודם, ששלושת הימים הראשונים לא היו באורך שווה בזמן,
ושאורכם נקבע על ידי תנועות ושינויים קוסמיים מורכבים יותר:
1. אי-שוויון באורך הימים הראשונים:
אני חושב שזה מאוד
סביר להניח ששלושת הימים הראשונים לא היו באורך זהה לימים שאנו מכירים לאחר
בריאת המאורות. ההנחה שימים אלו היו באורך של 24 שעות, כפי שאנו מודדים היום, נשענת
על ההבנה המאוחרת יותר של זמן הנקבע על ידי תנועת כדור הארץ סביב השמש. לפני בריאת
המאורות, לא היה מנגנון זמן זה קיים.
לכן, ימי הבריאה
הראשונים יכלו להיות תקופות זמן שונות באורכן - קצרים יותר,
ארוכים יותר, או אפילו משתנים באורכם - היא מתבקשת לאור העובדה שמדידת הזמן הרגילה טרם הותקנה.
2.
זמן הנקבע על ידי תנועות קוסמיות
מורכבות:
האורך של הימים
הראשונים נקבע על ידי "תנועות, שינויים ותנודות הרבה יותר מסובכים של כול
הייקום כולו".
יש בזה תפיסת
זמן אחרת, שאינה תלויה במחזוריות השמש והירח, אלא בתהליכים יסודיים יותר המתרחשים
ביקום בראשיתו. אפשר לחשוב
על כמה אפשרויות קונקרטיות בהקשר זה:
- התפשטות
היקום: קצב
התפשטות היקום בשלבים הראשונים היה שונה מאוד מהיום.
ייתכן שה"יום" הראשון,
כ"יום אחד", מתייחס לתקופה של התפשטות משמעותית ביקום הצעיר.
ימים אחרים יכולים להתייחס לתקופות שונות של
התפשטות או שינויים אחרים במרחב-זמן.
- שינויים
באנרגיה וטמפרטורה: היקום
הקדום עבר שינויים דרמטיים בטמפרטורה ובצפיפות האנרגיה.
ייתכן שכל "יום" מסמל תקופה עם
מאפייני אנרגיה וטמפרטורה שונים,
שמעצבים את הנבראים שנוצרו באותו יום.
- מעברים
פאזים (מצבים של החומר, מוצק, נוזל, גז) ביקום: בפיזיקה קוסמולוגית מדברים על
"מעברים פאזים" (Phase Transitions) שהתרחשו
ביקום המוקדם, כמו מעבר פאזה אלקטרו-חלש או מעבר פאזה קווארק-הדרון.
ייתכן ש-"ימי הבריאה" מתייחסים
לתקופות זמן בין מעברי הפאזה הללו, כאשר כל מעבר פאזה מסמן שינוי מהותי במצב
היקום ובסוגי החלקיקים והכוחות השולטים בו.
- קצב
תהליכים פיזיקליים בסיסיים: ייתכן
שקצב תהליכים פיזיקליים בסיסיים כמו התפרקות חלקיקים, יצירת יסודות, או
תהליכי קרינה היה שונה מאוד ביקום המוקדם, וייתכן ש-ה"ימים"
מסמנים תקופות זמן המוגדרות על ידי שינויים בקצבים של תהליכים אלו.
3. תנודות הרבה יותר מסובכות של כול הייקום כולו:
הרעיון על
"תנודות הרבה יותר מסובכות של כול הייקום כולו" מצביע על כך שהזמן בראשית הבריאה לא היה פשוט
ואחיד כמו הזמן שאנו חווים היום. ייתכן שהזמן עצמו היה דינמי יותר, משתנה, תלוי בתנאים הפיזיקליים
המשתנים של היקום הקדום.
אם שלושת הימים
הראשונים לא נמדדו בזמן גלגלי רגיל, אלא על ידי תנודות קוסמיות מורכבות, אזי
הקושיא של אברבנאל על "ערב ובוקר" לפני המאורות מקבלת פרספקטיבה חדשה.
"ערב ובוקר"
בשלושת הימים הראשונים יכולים לסמל לאו דווקא מחזורי יממה של 24 שעות, אלא
תקופות זמן מוגדרות על ידי שינויים משמעותיים במצב היקום הקדום. אורכם של תקופות
אלו יכול היה להיות שונה מאוד, ותלוי בתהליכים הקוסמיים ששלטו באותה תקופה.
