ספר ישעיהו פרק מד

 

פרק מד

א' וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.

וּכְעַן שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעֵיתִי בֵיהּ:

עכשיו, שמע יעקב עבדי, וישראל שעשיתי אותו חברי.

-          אולי דבר מעניין: כתוב בספר יהושוע, פרק א, פסוק ב:

מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

לכן, מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י, יַעֲקֹב עַבְדִּי, וגם וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.

מלבי"ם מפרש:

שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו - ר"ל מצד שאתה עבדי מצד עבודתך, אתה יעקב, כי עבודתך אינה במעלה עליונה כ"כ, רק מצד שבחרתי בך מצד זה הנך ישראל, מושל על הטבע ואעשה עמך נפלאות:

ב' כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דְּעַבְדָךְ וּדְאַתְקְנָךְ מִמְעִין יְסַעְדִּינָךְ לָא תִדְחַל עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל דְאִתְרְעֵיתִי בֵיהּ:

ג' כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.

אֲרֵי כְמָא דְמִתְיַהֲבִין מַיָא עַל אֲרַע בֵּית צַחֲוָנָא וּמִתְנַגְדִין עַל יַבֶּשְׁתָּא כֵּן אֶתֵּן רוּחַ קוּדְשִׁי עַל בְּנָךְ וּבִרְכָתִי עַל בְּנֵי בְנָךְ:

הרי, כמו ניתנו מים על אדמה בבצורת, ונופלים על היבשה, כן אתן רוח קודשי על בנך, וברכתי על בני בנך.

ד' וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.

וְיִתְרַבּוּן צַדִיקַיָא רַכִּיכִין וּמְפַנְקִין כְּלַבְלַבֵי עֲסַב כְּאִילָן דִמְשַׁלַח שָׁרְשׁוֹהִי עַל נַגְרִין דְמַיִין:

וירבו הצדיקים, רכים ומפונקים, כמו לבלבי עשב, כאילן ששולח שורשיו על מקורות של מים.

-          לעניות דעתי, יש דמיון מסוים בין הפסוק בתרגום יונתן, לבין פסוקים בתהילים:

[תהילים א ג] וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.

[תהילים צב יג, יד] יג  צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח;    כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. יד  שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה';    בְּחַצְרוֹת ה' יַפְרִיחוּ.

ה זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.

דֵין יֵימַר מִדָּחֲלַיָא דַייָ אֲנָא וְדֵין יְצַלֵי בְשׁוּם יַעֲקֹב וְדֵין יְקָרֵיב קוּרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ וּבִשְׁמָא דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְרֵי:

זה יאמר מפחד אני בפני ה', וזה יתפלל בשם יעקב, וזה יקריב קורבנו לפני ה', ובשם ישראל יקרא.

ו כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל וּפַרְקֵהּ יְיָ צְבָאוֹת אֲנָא הוּא דְמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עָלְמַיָא דִּילִי אִינוּן וּבַר מִנִּי לֵית אֱלָהּ:

כה אמר ה', מלך ישראל וגואלו, ה' צבאות אני הוא שמלפני עולמי עולמים, שלי הם, וחוץ ממני אין אל.

ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.

וּמַן כְּוָתִי דִּין עַרְעִינָהּ וִיחַוִינָהּ וִיסַדְרִינָהּ קֳדָמַי מִשַּׁוָיוּתִי עַמָּא דְמִן עַלְמָא וּדְאָתְיָן וְדַעֲתִידִין לְמֵיתֵי יְחַווּן לָנָא:

ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי.

לָא תִדַחֲלוּן וְלָא תִתַּבְּרוּן הֲלָא מִבְּכֵן בְּסַרְתָּךְ וְחַוֵיתִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי הֲאִית אֱלָהָא בַּר מִנִּי וְלֵית דְּתַקִיף אֱלָהֵן דְּמִן קֳדָמַי מִתְיְהַב לֵיהּ תְּקוֹף:

ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ.

עַבְדֵי צַלְמַיָא כּוּלְהוֹן לְמָא וּפָלְחֵיהוֹן דְּלָא יַהֲנוּן לְהוֹן וְסָהֲדִין אִינוּן בְּנַפְשָׁתֵיהוֹן דְּלָא חָזָן וְלָא יָדְעִין בְּדִין דְּיִבַּהֲתוּן:

י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל.

מַן עֲבַד דַּחֲלָא וְצַלְמָא אַתִיךְ בְּדִיל דְּלָא לַהֲנָאָה:

מי עשה פסל וצלם, התיך בדיל, ללא תועלת.

יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.

הָא כָּל פָּלְחֵיהוֹן יִבָּהֲתוּן וְאוּמָנִין עוּבְדָנִין מִבְּנֵי אֱנָשָׁא יִתְכַּנְסוּן כּוּלְהוֹן יְקוּמוּן יִתַּבְּרוּן יִבָּהֲתוּן כַּחֲדָא:

יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.

נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְּאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:

יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.

נַגָר אָעִין נָפֵיץ בְּחוּטָא מְסַר לֵיהּ בְּמַשְׁקוּלְתָּא מְגַזֵי לֵיהּ בְּאִזְמֵילַיָא וּבִנְצוּרִין מְאַחֵיד לֵיהּ וְעָבֵיד לֵיהּ כִּדְמוּת גְבַר כְּתוּשְׁבְּחַת אִתְּתָא לְמֵיתַּב בְּבֵיתָא:

יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל.

 לְמִקַץ לֵיהּ אַרְזִין וּנְסִיב תְּרֵז וּבְלוּט וּמַתְקֵיף לֵיהּ בַּאֲעֵי חוּרְשָׁא נְצַב אוּרְנָא וּמִטְרָא יְרַבֵּי:

טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.

וֶהֱוֵי לֶאֱנָשָׁא לְאַדְלָקָא וּנְסֵיב מִנְהוֹן וּשְׁחֵין אַף אֲזָא וְאָפָא לְחֵם אַף עָבְדֵהּ דַחֲלָא וּסְגֵיד אִתְּכֵהּ צַלְמָא וּבְעָא מִנֵהּ:

טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר.

פַּלְגֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָא עַל פַּלְגֵהּ בִּסְרָא אָכִיל טְוָא טָוִי וּסְבַע אַף שְׁחֵין וַאֲמַר אָח שַׁחֵינִית חֲזֵיתִי נוּר:

יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יסגוד [יִסְגָּד] לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.

וּשְׁאָרֵהּ לְדַחֲלָא עָבַד לְצַלְמָא סְגִיד לֵיהּ וְאֶשְׁתַּעְבֵּד לֵיהּ וּבְעָא מִנֵהּ וַאֲמַר שֵׁיזְבָנִי אֲרֵי דְחַלְתִּי אָתְּ:

יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.

לָא יָדְעוּן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֲרֵי מְטַמְטְמָן מִלְּמֶחֱזֵי עֵינֵיהוֹן מִלְּאִסְתַּכָּלָא בְּלִבְּהוֹן:

לא ידעו ולא מסתכלים, ארי מפסיקים מלראות עיניהם, מלהסתכל בלבבותיהם.

יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד.

וְלָא מֵתִיב לְלִבֵּהּ וְלָא מַדַע וְלָא סוּכְלְתָנוּ לְמֵימַר פַּלְגֵהּ אוֹקֵידַת בְּנוּרָא וְאַף אֲפִיתִי עַל גוּמְרוֹהִי לְחֵם טְוֵית בִּסְרָא וַאֲכַלֵית וּשְׁאֵרֵהּ לְתוֹעֵבָא אַעְבֵּיד לְיִבְלֵי אָעָא אֶסְגּוֹד:

כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי.

הָא דְחַלְתָּא פַּלְגֵהּ קִטְמָא לִבֵּהּ שַׁטְיָא אַטְעֲיֵהּ וְלָא יְשֵׁיזֵיב יַת נַפְשֵׁהּ וְלָא יֵימַר הֲלָא שִׁקְרָא עֲבָדֵית בִּימִינִי:

-          לעניות דעתי, כול הפסוקים האלה, מפסוק ז', כולל פסוק זה, כ', הם פסוקים של הוכחה נגד עבודה זרה, עבודת אלילים.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן הוא תרגום מילה במילה של המקרא.

-          כמה חשוב להישמר מעבודה זרה, מעבודת אלילים, משתיים או אפילו יותר רשויות, מלהשתחוות לפסל. חומר למחשבה!

כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי.

אִדְכַּר אִלֵין יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי עַבְדִּי אַתְּ אַתְקֵינְתָּךְ לְמֶהֱוֵי עֲבֵיד פְּלַח קֳדָמַי אַתְּ יִשְׂרָאֵל לָא תִתְנְשֵׁי דְחַלְתִּי:

זכור אלה יעקב וישראל, ארי עבדי אתה, יצרתי אותך להיות עבד משרת לפני, אתה ישראל לא תשכח יראתי.

-          לעניות דעתי, אלה מילים של אבא לבן שלו, להמשיך ללכת בדרך הטובה לפני הקב"ה. אבל, אמרו חז"ל: הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים! כמה זה נכון! כול מי שיש לו ילדים יודע ומבין את זה!  

-          הנביא פונה אל יעקב וגם אל ישראל: הפניה נכונה אל כול בני ישראל, מקצה ועד קצה.

כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.

מְחֵיתִי כְעֵיבָא חוֹבָךְ וְכַעֲנָן עֲדֵי כָּל חֶטְאָךְ תּוּב לְפוּלְחָנִי אֲרֵי פְרַקְתָּךְ:

מחיתי כעב עבירותיך, וכענן יתפוררו כול חטאתיך, שוב לשרת אותי, הרי גאלתיך.

-          לעניות דעתי, ממש מילים של אבא לבן שלו! מי ייתן, ומילים אלה יישמעו! יברך אתכם ה' וישמור עליכם!

כתוב בספר ישעיהו פרק מד, פסוק כג:

כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.

שַׁבַּחוּ שְׁמַיָא אֲרֵי עֲבַד יְיָ פּוּרְקַן לְעַמֵהּ יַבִּיבוּ יְסוֹדֵי אַרְעָא בּוּעוּ טוּרַיָא תּוּשְׁבַּחְתָּא חוּרְשָׁא וְכָל אִילָנַיָא דְבֵהּ אֲרֵי פְרַק יְיָ יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּבַּח:

-          כתוב בפסוק: "כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר"

אפשר לשאול: מה יותר מיוחד, יותר חשוב אולי, לעם ישראל, "געל יעקב" או "בישראל יתפאר"?

לעניות דעתי, "געל יעקב". מפני שאם לא היה, חו"ח, "געל יעקב", הרי גם "בישראל יתפאר" לא היה. "געל יעקב" זה הבסיס שעליו אפשר לבנות "בישראל יתפאר".

לפי אותה מחשבה, יכול להיות שנוח ע"ה יותר חשוב מאשר אברהם בינו ע"ה, מפני שבלי נוח, לא היה קיים גם אברהם.

לפי אותה מחשבה, יכול להיות שזה תירוץ, למה כול דור יותר חלש מאשר הדור שקדם לו. כול דור חשוב יותר מאשר הדור שבא אחריו, מפני שבילדיו גם הדור הבא לא היה קיים.

לפי אותה מחשבה, ההורים, הסבים, זכאים לכבוד ויראה בפני הילדים, מפני שבלי הסבים, בלי ההורים, גם הילדים לא היו!

-          כמה שמחה אצל הקב"ה, ממש כמו אבא שבנו חוזר הביתה, אחרי נסיעה ארוכה ומסוכנת. ממש כך!