אברבנאל על תורה בראשית השאלה הג'

 

אברבנאל על תורה

בראשית

השאלה הג' היא אם היה שכל מה שנברא בימי בראשית היה במאמר שנאמר (תהילים ל״ג:ו׳) בדבר ה' שמים נעשו ובמשנה אמרו (אבות פ"ה מ"א) בעשרה מאמרות נברא העולם למה זה נשתנה מעשה היום הא' ממלאכת שאר הימים.

תשובה: השאלה השלישית של אברבנאל בפירושו לספר בראשית, פרשת בראשית, עוסקת בסתירה לכאורה בין שני מקורות בנוגע לאופן בריאת העולם:

• תהילים ל"ג, ו': "בדבר ה' שמים נעשו". פסוק זה מרמז לכאורה שכל בריאת השמים (ובעצם כל הבריאה) נעשתה במאמר אחד של ה'.
• משנה, מסכת אבות פרק ה', משנה א': "בעשרה מאמרות נברא העולם". משנה זו קובעת במפורש שהעולם נברא בעשרה מאמרות שונים.

השאלה של אברבנאל מתמקדת בסתירה הזו: אם העולם נברא בעשרה מאמרות, מדוע הפסוק בתהילים טוען שהוא נברא "בדבר ה'" בלשון יחיד? בנוסף, הוא שואל מדוע בריאת היום הראשון שונה משאר ימי הבריאה, בהם מוזכרים מאמרות ספציפיים ("ויאמר אלוהים יהי אור", "ויאמר אלוהים יהי רקיע" וכו')?

מה זה 'דבר ה''? מה זה מה זה 'בעשרה מאמרות'?

הביטוי "דבר ה'" מופיע במקרא בהקשרים שונים, אך בהקשר של בריאת העולם, הוא מתייחס לכוח האלוהי הפועל באמצעות דיבור או אמירה. הפסוק המפורסם ביותר בהקשר זה הוא מתהילים ל"ג, ו': "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". פסוק זה מלמד שה' ברא את השמים (ובעצם את כל הבריאה) באמצעות "דברו", כלומר, באמצעות אמירה או ציווי. חשוב להבין ש"דבר ה'" אינו רק מילה או צליל, אלא כוח פעיל ויוצר. הוא מבטא את הרצון והכוונה האלוהית שמתממשים במציאות. במילים אחרות, כאשר ה' "אומר" משהו, זה לא רק דיבור בעלמא, אלא פעולה יוצרת שמביאה את הדבר לידי קיום.

המושג "עשרה מאמרות" מופיע במשנה, מסכת אבות פרק ה', משנה א': "בעשרה מאמרות נברא העולם". משנה זו קובעת שהעולם נברא בעשרה אמירות או ציוויים אלוהיים שונים.

עשרת המאמרות מופיעים בפרק א' של ספר בראשית, והם מתחילים במילה "בראשית" (שנחשבת למאמר בפני עצמה, למרות שלא כתוב בה "ויאמר") וממשיכים בתשעה ביטויים שמתחילים במילים "ויאמר אלוהים". הנה רשימתם:

1. בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
2. ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור.
3. ויאמר אלוהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים.
4. ויאמר אלוהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה.
5. ויאמר אלוהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ.
6. ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים.
7. ויאמר אלוהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים.
8. ויאמר אלוהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה.
9. ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרומש על הארץ.
10. ויאמר אלוהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ.

כל אחד מהמאמרות הללו מתייחס לבריאה ספציפית, כגון בריאת האור, הרקיע, היבשה, הצמחים, המאורות, בעלי החיים והאדם.

'דבר ה'', מה זה, בכלל התורה? מה זה 'מאמר ה'', בכול התורה? מהו "דבר ה'" בכלל התורה, ולא רק בהקשר של בריאת העולם? ומהו "מאמר ה'"?

הביטוי "דבר ה'" מופיע בתנ"ך במגוון הקשרים, ולכן יש לו משמעויות שונות. באופן כללי, "דבר ה'" מתייחס להתגלות אלוהית, בין אם היא מילולית ובין אם היא באמצעות פעולה או ציווי. הנה כמה משמעויות עיקריות:

1. ציווי או מצווה: לעיתים "דבר ה'" מתייחס למצווה או לציווי ספציפי שניתן על ידי ה'. לדוגמה, "דבר ה' אשר היה אל ירמיהו הנביא" (ירמיהו א', ב') מתייחס לנבואה שקיבל ירמיהו, שהכילה ציוויים והוראות מה'.
2. נבואה או התגלות: "דבר ה'" יכול להתייחס גם לנבואה או להתגלות אלוהית, בין אם היא מילולית ובין אם היא באמצעות חזון או סמל. הנביאים קיבלו את "דבר ה'" והעבירו אותו לעם.
3. כוח הבריאה: כפי שראינו בהקשר של בריאת העולם, "דבר ה'" הוא הכוח האלוהי הפועל ויוצר את המציאות. זהו כוח רוחני ועוצמתי שבא לידי ביטוי במילים, אך הוא הרבה מעבר למילים בלבד.
4. התורה כולה: במובן רחב יותר, "דבר ה'" יכול להתייחס לתורה כולה, שהיא התגלות הרצון האלוהי. התורה היא "דבר ה'" הכתוב, והיא מכילה את כל המצוות, החוקים והעקרונות שה' נתן לעמו.

המושג "מאמר ה'" קשור קשר הדוק ל"דבר ה'", אך הוא מתמקד יותר בהיבט המילולי של ההתגלות האלוהית. "מאמר" פירושו אמירה או דיבור. בתורה, "מאמר ה'" מתייחס בדרך כלל לאמירה ספציפית של ה', כגון הציוויים בבריאת העולם ("ויאמר אלוהים...") או עשרת הדברות ("אנכי ה' אלוהיך..."). חשוב להבין שגם "מאמר ה'" אינו רק מילה או צליל, אלא כוח פעיל ויוצר. כאשר ה' אומר משהו, זה לא רק דיבור בעלמא, אלא פעולה שמביאה את הדבר לידי קיום.

"דבר ה'" הוא מושג רחב המתייחס להתגלות אלוהית בכללותה, בין אם היא מילולית ובין אם היא באמצעות פעולה או ציווי. "מאמר ה'" מתמקד יותר בהיבט המילולי של ההתגלות, כלומר, באמירה או בדיבור הספציפי של ה'. שני המושגים קשורים זה בזה ומתארים יחד את האופן שבו ה' מתגלה ופועל בעולם.

ייתכן שהביטוי "בדבר ה'" מתייחס לעולם העליון, שהוא עולם רוחני. ואילו הביטוי "עשרה מאמרות" מתייחסים לעולם התחתון, עולם העשייה, שהוא עולם גשמי ומוחשי. כלומר, "דבר ה'" הוא הכוח הפועל בעולמות העליונים, ואילו "עשרה מאמרות" הם הביטויים שלו בעולם הגשמי." יש מקומות אחרים בתוך התורה, שבהם הביטויים 'דבר ה', 'מאמר ה', יכולים לרמז על העולם הבא, ועל העולם הזה?

ישנם מקומות נוספים בתורה ובספרות חז"ל שבהם ניתן למצוא רמזים כאלו, אם כי חשוב לציין שהפרשנות הזו היא בעיקר על דרך הדרש והסוד, ולא תמיד מופיעה כפשט הפסוק.

1. ההבחנה בין "דיבור" ל"מעשה": במסורת היהודית, ישנה הבחנה חשובה בין "דיבור" ל"מעשה". "דיבור" נתפס כפעולה רוחנית ועליונה יותר, בעוד "מעשה" נתפס כפעולה גשמית ותחתונה יותר. בהקשר זה, ניתן לראות את "דבר ה'" כמתייחס לעולם הדיבור, העולם הרוחני, ואת "מאמר ה'" כמתייחס לעולם המעשה, העולם הגשמי.
• דוגמה לכך ניתן למצוא בתיאור בריאת האדם: "ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו..." (בראשית א', כ"ו). כאן, "ויאמר" מתייחס ל"מאמר ה'", הפעולה המילולית שקדמה לבריאת האדם הגשמי. לאחר מכן, מתואר המעשה עצמו: "ויברא אלוהים את האדם בצלמו..." (בראשית א', כ"ז).
2. הקשר בין "דבר ה'" לתורה: התורה עצמה נתפסת כ"דבר ה'", כהתגלות הרצון האלוהי. בהקשר זה, ניתן לראות את התורה כגשר בין העולם העליון לעולם התחתון. היא ניתנה בעולם הזה, אך היא משקפת את הרצון האלוהי שמקורו בעולם העליון.
• דוגמה לכך ניתן למצוא בפסוק: "לא בשמים היא... כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל', י"ב-י"ד). כאן, "הדבר" מתייחס לתורה, והפסוק מלמד שהיא קרובה ונגישה לנו בעולם הזה, אך מקורה בשמים.

יש אולי אוד נקודה לדון עליה: 'השמיים' מתוארים בקיצור מירבי. אפילו השמש, הירח, הכוכבים, העננים, הגשם, הציפורים, הם נמצאים מעל פני כדור הארץ, אבל לא מחוברים לשמיים. לעומת זה, כול מה שעל פני כדור הארץ מתואר יחסית בהרחבה. יכוללהיות רמז שמה שאמור לעניין את האדם זה העולם הזה, אבל לא להעמיק במחשבה על העולם הבא?

אכן, תיאור בריאת השמים בתורה הוא יחסית תמציתי וקצר, בעוד תיאור בריאת הארץ והיצורים החיים עליה הוא מפורט יותר. העובדה שהגרמים השמימיים, כמו השמש, הירח והכוכבים, מתוארים כ"תלויים" ברקיע ולא כחלק אינטגרלי ממנו, יכולה להתפרש בכמה אופנים, וביניהם גם הרעיון שהעיקר בעולם הזה, עולם העשייה, הוא העשייה של האדם בקיום תורה ומצוות על מנת להגיע לחיי העולם הבא שהוא העיקר כמאמר חז"ל התקן עצמך בפרוזדור לפני כניסתך לטרקלין, העולם הזה בגדר פרוזדור.

הנה כמה כיווני מחשבה בנוגע לנקודה זו:

1. מיקוד בעולם העשייה: ייתכן שהתורה מדגישה את העולם הזה כדי למקד את האדם בעשייה ובתיקון העולם, לקרת כניסתו לעולם הבא. האדם נשלח לעולם הזה כדי לעבוד את ה', לקיים מצוות ולתקן את העולם. עיסוק יתר בעולמות עליונים ונסתרים עלול להסיח את דעתו ממשימה זו.
2. גבולות ההשגה האנושית: ייתכן שהתורה רומזת לנו שיש גבול ליכולת ההשגה שלנו בעולמות העליונים. אנחנו יכולים לראות את השמים ואת הגרמים התלויים בהם, אך לא באמת להבין את מהותם ותפקידם. לעומת זאת, את העולם הזה אנחנו חווים באופן ישיר, ולכן אנחנו יכולים להבין אותו טוב יותר ולפעול בו.
3. העולם הזה כהכנה לעולם הבא: ייתכן שהתורה מלמדת אותנו שהעולם הזה הוא הכנה לעולם הבא. העבודה והתיקון שאנו עושים בעולם הזה משפיעים על מצבנו בעולם הבא. לכן, חשוב להתמקד בעולם הזה ולפעול בו בצורה נכונה.
4. היחס בין נסתר לנגלה: בתורה ישנם רבדים נסתרים ורבדים גלויים. ייתכן שתיאור בריאת השמים הוא רובד גלוי ופשוט יחסית, בעוד שישנם רבדים נסתרים ועמוקים יותר שאינם נגלים לנו במפורש. לעומת זאת, תיאור בריאת הארץ והיצורים החיים עליה הוא מפורט יותר ונגיש יותר להבנתנו.

הרבה בריאות ורק בשורות טובות! ביחד עם כול עם ישראל!