בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות יב מב] לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַיהוָה,
לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: הוּא-הַלַּיְלָה הַזֶּה לַיהוָה, שִׁמֻּרִים
לְכָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
[תרגום אונקלוס] לֵילֵי
נְטִיר הוּא קֳדָם יְיָ, לְאַפָּקוּתְהוֹן מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם: הוּא
לֵילְיָא הָדֵין קֳדָם יְיָ, נְטִיר לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדָרֵיהוֹן.
[תרגום יונתן] אַרְבָּעָה
לֵילְוָון כְּתִיבִין בְּסֵפֶר דּוּכְרָנַיָיא קֳדָם רִבּוֹן עַלְמָא לֵילְיָא
קַדְמָאָה כַּד אִיתְגְּלֵי לְמִבְרֵי עַלְמָא:
תִּנְיָינָא כַּד
אִיתְגְּלֵי עַל אַבְרָהָם:
תְּלִיתָאָה
כַּד אִיתְגְּלֵי בְּמִצְרַיִם וַהֲוָת יְדֵיהּ מְקַטְלָא כָּל בּוּכְרָא
דְמִצְרַיִם וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא בְּכוֹרֵיהֶן דְּיִשְרָאֵל:
רְבִיעָאָה
כַּד אִתְגְּלֵי לְמִפְרוֹק עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל מִבֵּינֵי עַמְמַיָא
וְכוּלְהוֹן קָרָא לֵילֵי נְטִיר בְּגִין כֵּן פָּרִישׁ משֶׁה וַאֲמַר לֵיל נְטִיר
לְפוּרְקַן הוּא מִן קֳדָם יְיָ לְמַפְקָא יַת עַמָּא בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא
דְמִצְרַיִם הוּא לֵילְיָא הָדֵין נְטִיר מִמַּלְאָכָה מְחַבְּלָא לְכָל בְּנֵי
יִשְרָאֵל דִּבְמִצְרַיִם וְכֵן לְמִיפְרַקְהוֹן מִגַּלְוַותְהוֹן לְדָרֵיהוֹן:
[ירושלמי (קטעים)] לֵילָא
תִּנְיָנָא כַּד אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל אַבְרָם בֵּינֵי בְּתָרַיָא הֲוָה
אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין וְשָרָה הֲוָת בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין
לִמְקַיְימָא מַה דְּאָמַר כְּתָבָא אַבְרָהָם בַּר מְאָה שְׁנִין אִיפְשַׁר לֵיהּ
לְמוֹלְדָה וְשָרָה בְּרַת תִּשְׁעִין שְׁנִין אִיפְשַׁר לָהּ דְּתוֹלִיד הֲלָא
בַּר תְּלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין הֲוָה אֲבוּנָן יִצְחָק בִּזְמַן דְּאִיתְקְרֵיב
עַל גַּבֵּי מַדְבְּחָא שְׁמַיָא מָכוּ וְנַחֲתוּ וַחֲמָא יִצְחָק יַת
שַׁכְלוּלֵיהוֹן וְכַהֲיָין עֵינוֹ מִן מְרוֹמַיָא וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילְיָא
תִּנְיָנָא:
לֵילָא תְלִיתָאָה כַּד
אִתְגְּלֵי מֵימְרָא דַיְיָ עַל מִצְרָאֵי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא הֲוַת יְמִינָא
מְקַטְלָא בּוּכְרֵיהוֹן דְּמִצְרָאֵי וִימִינֵיהּ מְשֵׁיזְבָא
בּוּכְרֵיהוֹן דְּיִשְרָאֵל לְמִקַיְימָא מַה דַּאֲמַר כְּתָבָא בְּרִי בּוּכְרִי
הִינוּן יִשְרָאֵל וּקְרֵי יָתֵיהּ לֵילָא תְּלִיתָאָה:
לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד
יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא חַבְלֵי רִישְׁעָא יִשְׁתֵּיצוּן
וְגִירֵי פַּרְזְלָא יִתְבְּרוּן משֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא
מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא דֵּין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ
עֲנָנָא וְדֵין יְדַבֵּר בְּרֵישׁ עֲנָנָא וּמֵימְרָא דַיְיָ מְדַבֵּר בֵּין
תַּרְוֵיהוֹן וְאִינוּן מְהַלְכִין כַּחֲדָא הוּא לֵיל פִּסְחָא קֳדָם יְיָ נְטִיר
וּמְזַמִּין לְכָל יִשְרָאֵל לְדָרֵיהוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 136]):
"ארבע לילות
כתובים בספר
הזכרון לפני
רבון העולם
: הלילה הראשון, כאשר נגלה
לברא העולם,
(הלילה)
השני, כאשר נגלה
אל אברהם
(במלחמת
ד׳ מלכים),
(הלילה) השלישי, כאשר נגלה
במצרים, והייתה
ידו
הורגת כול בכור של מצרים, וימינו מצילה בכורי ישראל, (הלילה) הרביעי כאשר
יתגלה לפדות
עמו בית
ישראל מבין
הגויים, ולכולם
קרא ״ליל
שמורים״, בגלל
זה
פרש משה ואמר:
ליל שמורים
לגאולה הוא
מאת ה׳
להוציא את
עם בני
ישראל מארץ
מצרים, הוא הלילה
הזה, שמור
ממלאך המחבל
לכל בני
ישראל במצרים,
וכן לגאלם
מגלותם לדורותיהם
."
ב' ירושלמי
(קטעים) בעברית:
"לילה שני,
כאשר נתגלה מאמר ה' על אברהם, בין הבתרים, היה אברהם בן מאה שנים, ושרה הייתה בת
תשעים שנים, להתקיים מה שאמר, כתוב אברהם בן מאה שנים, אפשר לו ללדת, ושרה בת
תשעים שנים אפשר לה ללדת, הרי בן שלושים ושבע שנים היה אבנו יצחק בזמן שנקרב על
גבי המזבח, שמיים מחו וירדו, וראה יצחק את ההכנות (לעקידתו), וסגר (יצחק) עינו
מרומה, והייתה אותו הלילה (לילה) שני.
לילה שלישי
כאשר נתגלה מאמר ה' על המצריים, בחצות הלילה, הייתה ימין (היד הימין של
הקב"ה? גם בהמשך יש ימינו. לעניות דעתי, ימינו יותר אמין מאשר ימין. לכן,
יכול להיות טעות סופר: כאן דווקא שמאלו, יד השמאל של הקב"ה עבור המצריים, ויד
ימינו עבור היהודים. יכול להיות שמתאים גם כתירוץ: יד שמאל של דין עבור מצרים, יד
ימין של רחמים עבור בני ישראל. אני מתרגם מילה במילה.) הורגת בבכורות מצרים, ימינו
(היד הימין של הקב"ה) מצילה את בכורות ישראל לקיים מה שאמר הכתוב בני (הבנים
שלי, של הקב"ה) בוכרי (הבכורות שלי) הם ישראל, ויהיה אותו הלילה (לילה)
שלישי.
לילה רבעי כאשר ישלים
העולם זמנו (קצו), להיגאל, חבלי רשע ייהרסו, וחיצי ברזל יישברו. משה יצא מן תוך
המדבר, ומלך המשיח מן תוך רומי (רומה, הרומאים),
כאשר ידבר בהתחלה (בתוך?) ענן, וכאשר ידבר בהתחלה (בתוך?) ענן ומאמר ה' מדבר בין שניהם
(שני העננים?), ואנחנו (בני ישראל) הולכים כאחד. הוא (הלילה הרבעי) ליל הפסח לפני
ה', נשמור (אותו, את ליל הפסח) ומזמין לכול ישראל, לדורותיהם.
מְשֵׁיזְיבָ
– one who has escaped, refugee – (מילון יאסטרוב) – אחד
שברח, פליט
שיצאה
– finishing, destruction – (מילון יאסטרוב) – סוף, קץ,
הרס
-
לעניות
דעתי, יש בירושלמי (קטעים) קטע יפה ביותר ומסר יפה ביותר לכול הדורות:
לֵילָא רְבִיעָאָה כַּד
יַשְׁלִים עַלְמָא קִיצֵיהּ לְמִיתְפַּרְקָא חַבְלֵי רִישְׁעָא יִשְׁתֵּיצוּן
וְגִירֵי פַּרְזְלָא יִתְבְּרוּן משֶׁה יִפּוֹק מִן גּוֹ מַדְבְּרָא וּמַלְכָּא
מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא שבעברית לילה רבעי כאשר
ישלים העולם זמנו (קצו), להיגאל, חבלי רשע ייהרסו, וחיצי ברזל יישברו. משה יצא מן
תוך המדבר, ומלך המשיח מן תוך רומי (רומה, הרומאים)
יש כאן כמה בשורות חשובות
ביותר:
ביאת המשיח, ביאת המשיח
לשם שלום וצדק בעולם.
יש כאן עוד רמז חשוב וּמַלְכָּא
מְשִׁיחָא מִן גּוֹ רוֹמָא שבעברית ומלך המשיח מן תוך רומי (רומה, הרומאים). לפיה פשט, מלך המשיח אמור לבוא
מרומי, מן תוך רומי. רמז זה מביא את השאלה, למה דווקא מרומי ולא ממקום אחר? או
אולי מדובר על גלות רומי, שממנה יבוא מלך המשיח? ובכול זאת, מה עם גלות בבל,
ששרידים ממנו קיימים גם בזמנינו ביהדות המזרח? האם יהדות המזרח, גם היא נכללת
בגלות רומי?
שאלתי שאלה זאת את הרב
שלמה אבינר, שליט"א., ראש ישיבת אטרת ירושלים, ירושלים, ורב היישוב בית אל
לשעבר. הוא ענה לי בצורה יפה ביותר, וגם אישר לצטט דבריו, אבל באחראיות המלאה שלי.
אלה דבריו, כפי שאני זוכר אותם:
"דברי הירושלמי
(קטעים) נאמרו לפני כאלפיים שנים. הרב אומר שמקורות אלה לא תמיד ברורים, לא ברור אם זה משל או אמת מציאותית, וגם המקורות
שלהם לא תמיד נאמנים. לכן, יש לפעמים סתירות, מחלקות, ושאלות. בנושא ביאת המשיח
לפי הקדמונים כדאי ללמוד מן הרמב"ם, שהוא מדויק, אמין, ובדוק."
לעניות דעתי, תשובת הרב
ברורה ונכונה. המסקנה שלי, יש להיזהר מאד מאד בפירוש והבנת הקדמונים, יש תמיד
לקרוא בהם ביחד עם הפירושים של הראשונים, והאחרונים. עוד יותר, קראתי שיש טעויות
סופר, וגרסאות שונות, דבר שגם מסבך הבנתם.
