בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב בספר שמות, פרשת בא:
[שמות יב מה] תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר, לֹא-יֹאכַל
בּוֹ.
[תרגום אונקלוס] תּוֹתָבָא
וַאֲגִירָא, לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ.
[תרגום יונתן] דַּיוֹר
תּוֹתַב וַאֲגִירָא נוּכְרָאָה לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ:
[ירושלמי (קטעים)] תּוֹתָבָא
דִגְבַר וַאֲגִירָא כַּד הֲוָה בַּר עַמְמִין לָא יֵיכוּל מִינֵיהּ:
א' תרגומים
בעברית הם:
תרגום אונקלוס: "תושב
וגר לא יאוכל בו."
תרגום יונתן: "דייר
תושב וגר נוכרי לא יאוכל בו."
ירושלמי (קטעים): "תושב
גבר גר שהיה בן העמים לא יאוכל ממנו."
ב' רש"י
מפרש:
תושב - זה גר תושב
ושכיר - זה הנכרי ומה ת"ל והלא ערלים הם
ונאמר וכל ערל לא יאכל בו אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה