פירוש התורה - וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

 כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות י גיח] וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת-הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם-סוּף; וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

[תרגום אונקלוס] וְאַסְחַר יְיָ יָת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא, לְיַמָּא דְּסוּף; וּמְזָרְזִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם. 

[תרגום יונתן]  וְאַחֲזַר יְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא דְיַמָא דְסוּף וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין סְלִיקוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרָיִם:

[ירושלמי (קטעים)] וּדְבַר מֵימְרָא דַיְיָ יַת עַמָּא אוֹרַח מַדְבְּרָא יַמָא דְסוּף מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא סְלִיקוּ בְנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 148]):

"וה׳ החזיר את העם דרך המרבד של ים סוף, וכל אחד (מבני ישראל) עלה עם חמשה טפלים (ילדים) מארץ מצרים."

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ולקח (את בני ישראל) מאמר ה' את העם (עם ישראל) דרך המדבר ים סוף, מצוידים במעשים טובים, עדו בני ישראל פדויים מארץ מצרים."

דְּבַר   -   נָהַג (=לקח אנשים); נְהַג

עוֹבָדָא   -   מַעֲשֶֹה

סְלִיקוּ   -   עָלוּ

מִזְדָּרֵז (יומא יג א)   -   מִזְדָּרֵז

מזורז - (ת') מהיר, חטוף, זריז, חפוז, קצר, מיידי, ממהר, נמהר; מואץ, שהוגברה מהירותו, שנעשה מהיר יותר (BABYLON)

-          מעניינים התרגומים של המקרא:

מקרא וַחֲמֻשִׁים, תרגום אונקלוס וּמְזָרְזִין (מזדרזים), תרגום יונתן וְכָל חַד עִם חַמְשָׁא טַפְלִין (וכל אחד (מבני ישראל) עלה עם חמשה טפלים (ילדים)), ירושלמי (קטעים) מְזַיְינִין בְּעוֹבָדָא טָבָא (מצוידים במעשים טובים).

רש"י מפרש:

וַחֲמֻשִׁים - אין חמושים אלא מזויינים (לפי שהסיבתן במדבר גרם להם שעלו חמושים שאלו היה דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן כל הצורך וכתוב זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין מהיכן היו להם כלי זיין שהכו ישראל בחרב, ברש"י ישן ( וכה"א ( יהושע א, יד) ואתם תעברו חמושים וכן תרגם אונקלוס מזרזין כמו ( בראשית יד, יד) וירק את חניכיו וזריז ד"א חמושים מחומשים אחד מחמשה יצאו וד' חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:

רמב"ן מפרש:

וטעם וחמושים עלו בני ישראל - לומר כי אע"פ שהסב ה' אותם דרך המדבר היו יראים פן יבאו עליהם פלשתים יושבי הערים הקרובות להם והיו חלוצים כמו היוצאים למלחמה ויש אומרים (ראב"ע) שספר הכתוב שיצאו ביד רמה וחשבו להיות גאולים ולא הלכו כדמות עבדים בורחים

מדרש מכילתא:

וחמושים - אין חמושים אלא מזויינין, שנאמר "וחמושים עלו בני ישראל" – (יהושע א) "ואתם תעברו חמושים". וכתיב (יהושע ד) "ויעברו [בני] ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חלוצים ארבעים אלף חלוצי צבא".

ד"א: וחמושים עלו - אחד מחמשה. ויש אומרים: אחד מחמשים. ויש אומרים: אחד מחמש מאות. רבי נהוראי אומר: העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, שנאמר (יחזקאל טז) "רבבה כצמח השדה נתתיך" וכתיב (שמות א) "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו", שהיתה האשה יולדת ששה בכרס אחד, ואתה אומר אחד מחמש מאות עלו? העבודה! לא אחד מחמש מאות עלו, אלא שמתו הרבה מישראל במצרים. ואימתי מתו? - בשלשת ימי אפלה, שנאמר (שמות י) "לא ראו איש את אחיו", שהיו קוברים מתיהם, והודו ושבחו להקב"ה שלא ראו אויביהם וששו במפלתם: