בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים
חיים רחמים
כתוב
בספר שמות, פרשת בשלח:
[שמות יד ג] וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים
הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר.
[תרגום
אונקלוס] וְיֵימַר פַּרְעֹה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מְעֻרְבְּלִין אִנּוּן
בְּאַרְעָא; אֲחַד עֲלֵיהוֹן, מַדְבְּרָא.
[תרגום
יונתן] וְיֵמַר פַּרְעה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי יִשְרָאֵל
דְּמִשְׁתַּיְירוּן בְּמִצְרַיִם מְטַרְפִין הִינוּן עַמָּא בֵּית יִשְרָאֵל
בְּאַרְעָא טָרַד עֲלֵיהוֹן טַעֲוַות צְפוֹן נַגְדוֹי דְּמַדְבְּרָא:
[ירושלמי
(קטעים)] וַאֲמַר פַּרְעה עַל עֵיסַק בְּנֵי יִשְרָאֵל טַעֲיָין אִינוּן
בְּמַדְבְּרָא טָרַד עֲלֵיהוֹן טַעֲוָותָא דִפְעוֹר נַגְדוֹי בְּמַדְבְּרָא:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 151]):
"בספר אהבת
יונתן
פי׳, ואמר
פרעה לדתן ואבירם, בני ישראל שנשארו
במצרים; נבוכים
ומעורבבים הם
בני ישראל
בארץ, ועבודה
זרה של
צפון סגר
עליהם
בריחיו (כנגד, מול) של המדבר."
-
ירושלמי
(קטעים) בעברית:
"ואמר פרעה על מצב בני ישראל, טועים הם במדבר, סגר עליהם
העבודה הזרה דִפְעוֹר בריחיו (כנגד, מול)
של המדבר."
-
כתוב
במקרא וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ז"א, אל, פרעה דיבר מול
בני ישראל. אפשר לשאול, איך פרעה דיבר לבני ישראל,
כאשר
בני ישראל כבר יצאו ממצרים? תרגום אונקלוס כנראה שם לב על השאלה הזאת, וכותב וְיֵימַר
פַּרְעֹה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, ז"א, פרעה מדבר על בני ישראל ולא אל בני
ישראל שהם מולו. תרגום יונתן גם הוא כנראה שם לב לשאלה זאת, ומתרץ אותה בכיוון אחר
וְיֵמַר פַּרְעה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי יִשְרָאֵל דְּמִשְׁתַּיְירוּן
בְּמִצְרַיִם, ז"א, פרעה מדבר מול דתן ואבירם, שהם בני ישראל, שנשארו
במצרים, אחרי יציאת בני ישראל ממצרים.
רש"י
מפרש בדומה לתרגום אונקלוס:
-
תרגום
יונתן, וגם ירושלמי (קטעים) מוסיפים את העבודה נזרה של צְפוֹן כגורם
בבילבול בני ישראל במדבר טָרַד
עֲלֵיהוֹן טַעֲוַות
צְפוֹן
נַגְדוֹי דְּמַדְבְּרָא .
גם
כאן יש אולי רמז לשעבוד הכפול, הגשמי וגם הרוחני. שני הרשויות שבמצרים, הפרעה וגם
העבודה הזרה פועלים ביחד כדי לשמות את בני ישראל בשעבוד מצרים הגשמי והרוחני. יכול
להיות שגם בימינו השעבוד הגשמי והרוחני הולכים ביחד ועוזרים ותומכים זה בזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה