פירוש התורה - וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם: כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

 דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת בשלח:

[שמות יד יג]  וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר מֹשֶׁה לְעַמָּא, לָא תִּדְחֲלוּן--אִתְעַתַּדוּ וַחֲזוֹ יָת פֻּרְקָנָא דַּייָ, דְּיַעֲבֵיד לְכוֹן יוֹמָא דֵּין:  אֲרֵי, דַּחֲזֵיתוֹן יָת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵּין--לָא תֵּיסְפוּן לְמִחְזֵיהוֹן עוֹד, עַד עָלְמָא.

[תרגום יונתן] אַרְבַּע כִּיתַּן אִתְעֲבִידוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל עַל גֵּיף יַמָא דְסוּף חֲדָא אָמְרָה נֵיחוֹת לְיַמָא וַחֲדָא אָמְרָה נֵיתוּב לְמִצְרַיִם וַחֲדָא אָמְרָה נְסַדְרָה לְקוּבְלֵיהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא וַחֲדָא אָמְרָה נְבַלְבְּלָא לְקוּבְלֵיהוֹן וּנְעַרְבִבָה יַתְהוֹן:  כִּתָּא דַהֲוָה אָמְרָה נֵיחוּת לְיַמָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תְדַחֲלוּן אִתְעַתְּדוּ וְחָמוּן יַת פּוּרְקָנָא דַיְיָ דְיַעֲבֵיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין:  כִּתָּא דַּהֲוַת אָמְרָה נֵיתוּב לְמִצְרָיִם אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תְתִיבוּן אֲרוּם הֵיכְמָא דַּחֲמִיתוּן יַת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵין לָא תוֹסְפוּן לְמֶיחְמֵיהוֹן תּוּב עַד עַלְמָא:

[ירושלמי (קטעים)] אַרְבָּעָה כִּיתִּין אִתְעֲבִידוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל כַּד הֲווֹ קַיְימִין עַל יַמָא דְסוּף חֲדָא אָמְרָה נִפּוֹל בְּיַמָא וַחֲדָא אָמְרָה נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם וַחֲדָא אָמְרָה נְסַדֵר לְקוֹבְלֵיהוֹן קְרָבָא וַחֲדָא אָמְרָה נְלַוְלַוֵי לְקוֹבְלֵיהוֹן וּנְעַרְבִיב יַתְהוֹן: כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נִפּוֹל לְיַמָא אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תִדַחֲלוּן אִתְעַתְּדוּ וַחֲמוּן יַת פּוּרְקָנֵיהּ דַּיָי דִי עָבִיד לְכוֹן יוֹמָא דֵין: כִּתָּא דַהֲוָה אָמַר נַחֲזוֹר לְמִצְרַיִם אָמַר לְהוֹן משֶׁה לָא תִדַחֲלוּן אֲרוּם הֵיךְ כְּמָא דַחֲמִיתוּן יַת מִצְרָאֵי יוֹמָא דֵין לָא תוֹסְפוּן לְמֶחְמֵי יַתְהוֹן עוֹד עַד עַלְמָא בְּשִׁיעֲבּוּד:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 157]):

"ארבע כיתות נעשו בני ישראל על חוף הים סוף :אחת אמרה: נרד לים. ואחת אמרה: נשוב למצרים. ואחת אמרה: נערוך כנגדם סדרי מלחמה. ואחת אמרה: אנחנו נבלבל אותם בהוצאתנו כנגדם בצעקת קולינו, ונערבב אותם .לכת שאמרה ״נרד לים״, אמר להם משה: ״אל תיראו, התיצבו וראו את ישועת ה׳ אשר יעשה לכם היום״, להכת שאמרה: ״נשוב למצרים״, אמר להם משה: לא תשובו (למצרים),״כי כאשר ראיתם אח מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד (שוב) עד עולם״.

-          ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ארבע כיתות עשו בני ישראל, כאשר היו ניצבים על ים סוף: (כיתה) אחת אמרה ניפול (ניכנס) לים, ואחת אמרה נחזור למצרים, ואחת אמרה נסתדר נגדם (נגד המצריים) לקרב, ואחת אמרה נשחק (נעשה הורות ומעגלים) לפניהם ונערבב (נבלבל) אותם. כיתה שאמרה ניכנס לים, אמר להם משה, לא לפחד ותהיו מוכנים לראות את הישועה שה' יעשה לכם ביום הזה. כיתה שהיו אומרים נחזור למצרים, אמר להם משה, לא לפחד, כאשר איך שאתם רואים את מצרים ביום הזה לא תוסיפו עוד לראות אותם על עולם, בשעבוד."

לולי – loops, coupling (מילון יאסטרוב) לולאות, קשרים

לולין, לוליון – games (מילון יאסטרוב) משחקים

עתד – be ready, to endure, stand  (מילון יאסטרוב) להיות מוכן, לעמוד, להחזיק מעמד

-          תרגום יונתן דומה לירושלמי (קטעים). מעניין מאד מה שהם כותבים. במילים שלי על תרגומים אלה, כאשר בני ישראל היו על

שפת ים סוף, וצבא מצרים רודפים אחריהם ומשיגים אותם, בני ישראל מתחלקים לארבע מפלגות או כתות, כאשר לכול אחת מהן יש דעה ותוכנית ברורות מה לעשות במצב הקשה הזה עבור בני ישראל. יכול להיות שפירוש זה בא כהמשך לקורבן בית המקדש השני, לקורבן ירושלים, ולכישלון מרד בר כוכבא, וגם מושפע על ידיהם.

הכת אחת רוצה להיכנס לים. בעצם, זה התאבדות! אולי בדומה למה שהיה במצדה, שבני ישאל העדיפו למות מאשר לחזור להיות עבדים במצרים.

כת אחת רוצה לחזור למצרים, ז"א, להינצל ממוות אפילו במחיר העבדות במצרים.

כת אחת רוצה שבני ישראל ילחמו במצריים, ולהתארגן לזה.

כת אחת רוצה לפייס את מצרים, לנהוג כלפיהם ללא אלימות, אולי מה שנקרא בימינו לנקות בגישה 'פציפיסטית'. 

פסוק זה מתייחס לתשובת משה רבינו ע"ה לשתי כתות. התשובה הברורה שלו היא לא לחזור למצרים! משה רבינו מאמין בהקב"ה ומשוכנע שה' יציל ויגאל את בני ישראל ברגע קשה זה. יחד עם זאת, ברור למשה רבינו שאין לחזור למצרים, בשום מחיר. עדיין אין לו, למשה רבינו, פתרון, אבל הוא יודע בוודאות שאין לחזור למצרים. אפשר אולי להגיד, אין לרדת מהקדושה לחולין, אלא רק לעלות מחולין לקדושה.

לעניות דעתי, לפי התרגומים של פסוק זה, משה רבינו אינו בעד הכניסה לים, ז"א, ההתאבדות, בכלל לא! באופן ברור, הוא בעד לא חזור למצרים. וגם, לא להתאבדות.

בהיסטוריה הארוכה של בני ישראל היו יחסית הרבה מקרים של סכנה אפילו מוחלטת, סכנה במוות. בכול המצבים האלה, היו כתות שדגלו באחת מארבעת הפתרונות האלה, התאבדות, שעבוד, קרב בכול מחיר, או גישה 'פציפיסטית'. למשל גירוש ספרד, או השואה ומרד גטו וורשה. גישת משה רבינו הייתה לא להתאבדות, וגם לא לשעבוד. לפי זה, זה נכון מה שעשו יהודי ספרד שעזבו את ספרד ויצאו לנדוד.