אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בזהר החדש פרשת בלק:

[זהר החדש בלק  ] (במדבר כד)  אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וְגו'. אֶרְאֶנּוּ, לְמִלָּה דְּפוּרְקָנָא דָּא, דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה. וְלֹא עַתָּה, אֶלָּא לְסוֹף יוֹמַיָיא.
[תרגום לעברית] אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וְגוֹ (במדבר כד). אֶרְאֶנּוּ - אֶת הַגְּאֻלָּה הַזּוֹ, שֶׁהִיא רְבִיעִית. וְלֹא עַתָּה - אֶלָּא לְסוֹף הַיָּמִים.

כתוב בזהר החדש פרשת בלק:

[זהר החדש בלק  ]שִׁית יוֹמִין הֲווֹ בְּעָלְמָא, בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה חָמֵינָא, דִּנְהוֹרִין דַּהֲווֹ בֵּיהּ, מִסְתַּלְּקֵי וּמִתְדַעֲכֵי. שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכָבַיָיא וּמַזָּלֵי אִתְגְּנִיזוּ בֵּיהּ. הַנִּי אִתְהֲווֹ בְּעוֹבָּדָא דִבְרֵאשִׁית, וּבֵיהּ אִסְתַּלָּקוּ בְּיוֹמָא דְאֶלֶף רְבִיעָאָה.
[תרגום לעברית] שִׁשָּׁה יָמִים הָיוּ בָּעוֹלָם. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי רָאִינוּ, שֶׁהָאוֹרוֹת שֶׁהָיוּ בוֹ, מִסְתַּלְּקִים וְדוֹעֲכִים. הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּזָּלוֹת נִגְנְזוּ בוֹ. אֵלּוּ הִתְהַוּוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וּבוֹ הִסְתַּלְּקוּ בַּיּוֹם שֶׁל הָאֶלֶף הָרְבִיעִי.

א' זהר הקדוש עושה הקבלה בין מעשה בראשית ביום ד' של הבריאה, לבין האלף הרביעי, שבו נחרב בית המקדש.

ב' על הרעיון הזה, של הקבלה או אנלוגיה בין מעשה בראשית לבין דברי הימים, אפשר אולי לחשוב על אנלוגיה בין יום ו' של הבריאה לבין האלף השישי של דברי הימים, האלף שבו אנו חיים.

ג' ביום ו' של בראשית נבראו אדם וחווה והוכנסו על ידי הקב"ה לגן עדן. גם עם ישראל נברא מחדש באלף השישי של דברי הימים והוכנס על ידי הקב"ה לארץ ישראל, שהיא ממש גן עדן!

ד' אבל, גם ביום ו' של מעשה בראשית אדם וחווה גורשו מגן עדן בדלל חטאם.

ה' ואני חושד ומפחד נורא חו"ח, שלא יקרה דבר דומה לעם ישראל שבארץ ישראל, בגלל החטאים שלהם, בגלל החטאים שלנו!

ו' התרופה למכה היא תפילה, צדקה, וגמילות חסדים, ז"א, מלואי המצוות מול הקב"ה וגם ואולי בראש ובראשונה מול הזולת.