נח, לך לך, וירא

 

נח

כתוב בתורה, ספר בראשית:

[בראשית ו ח] וְנֹ֕חַ מָ֥צָא חֵ֖ן בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽה׃

[בראשית ו ט] אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ.

אני אוהב את נח! אני מזדהה עם נח!

לעניות דעתי, נח דומה ליהודי פשוט, שהיה חי בעיירה גלותית, בעיירה שרוב רובם התושבים היו גוים. נח, כמו היהודי הפשוט עושה את מצוות הקב"ה, עושה מה שהקב"ה אומר לו. נח לא שואל את הקב"ה למה, נח לא אומר שאולי אפשר אחרת, נח לא מתווכח עם הקב"ה. נח עושה מה שהקב"ה אומר לו לעשות. זה לא קל בכלל להתנהג בצורה כזאת. נח עומד בלחץ חברתי עצום עד קשה לשאת. נח, לבדו, תוך שנה שלמה בונה תיבה, תיבה על היבשה, ללא שום קשר לים, ללא שום סימן לשיטפונות או מבול. נח לבד! שנה שלמה נח עושה דברים מוזרים ביותר בעיני שכניו.

אני מכיר זה, כול יהודי מכיר זה, להיות יהודי בודד בין הגויים. היהודי שונה מהשכנים שלו, אוכל שונה, חגים שונים ומשונים, ה' של יהודים שונה ומשונה. לעניות דעתי, יש צורך בכוחות נפש עצומים כדי לעמוד בזה, כדי לא לזרוק את היהדות, ולהיות דומה לכולם, להיות אותו דבר כמו כולם.

נח עומד בניסיון זה, נח עושה את זה. נח עושה רצון ה' אפילו שהוא אחד ויחיד, וכולם סביבו מתנהגים בצורה אחרת, אפילו מנוגדת להתנהגותו של נח עצמו.

זה לא קל בכלל, זה ניסיון קשה ביותר, ונח עמד בו בגורה. כן, נח גיבור, היהודי הפשוט ששומר על אמונת אבותיו בתמים, בפשטות, באמונה שלמה, בשקט.

אני אוהב את נח! אני מזדהה אתו!

לך לך!

כמה נעים ומעודד לקרוא את ההפטרה של פרשת השבת לך לך! הרי אין אחד שאין לו דאגות, בקשות לרפואה והחלמה מהירה, בקשות לפרנסה, בקשות לשלום בית, בקשות לנחת מהילדים, בקשות לזיווג מתאים, בקשות לזרע בר קיימה. כמה צודק הנביא ישעיהו ע"ה, בימינו אלה, כמו שהיה צודק לפני יותר מאלפיים וחמש מאת שנים! לעניות דעתי, זה דבר בלתי נתפס, אפילו שהוא חי וקיים גם בימינו אלה! כאילו מקבלים היום מכתב שנכתב לפני יותר מאלפיים וחמש מאת שנים, והמכתב נכון כמו שנכתב אתמול.

[ספר ישעיהו מ כז] לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב וּתְדַבֵּר יִשְׂרָאֵל "נִסְתְּרָה דַרְכִּי מֵיְהוָה וּמֵאֱלֹהַי מִשְׁפָּטִי יַעֲבוֹר?".

[ספר ישעיהו מא ח-י, יג, יד] ח וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. ט אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ. וָאֹמַר לְךָ: "עַבְדִּי אַתָּה", בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ. י אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי, אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ, אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. יג כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מַחֲזִיק יְמִינֶךָ, הָאֹמֵר לְךָ: "אַל תִּירָא, אֲנִי עֲזַרְתִּיךָ". יד אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב, מְתֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם יְהוָה וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

ימלא ה' כול משאלותיכם לטובה! יברך אתכם ה' וישמור עליכם!

לוט ומשל סדום ועמורה

אני הולך לקניות, אני הולך לדף יומי, ברגל, על המדרכה. רואה אני אופנועים, חונים על המדרכה. אני אומר לאופנוען: למה לא לחנות בחניה, על יד המדרכה, הרי יש מקום שמה, זה מפריע להולכי הרגל, זאת עבירה. הם עונים לי: כולם חונים על המדרכה!

פרשת השבוע, וירא, היא משל למה לא לעשות עבירה, אפילו שכול אלה שסביבך כן עושים אותה, כן עושים את אותה העבירה. המשל הוא לוט, וסדום, ועמורה. לוט היה חי בסדום. כול תושבי סדום, סביבו, היו עבריינים. אבל לוט לא אמר, אם כולם עושים עבירות, גם אני אעשה. להפך, הוא שמר על עצמו במידות טובות, התרחק מהעבירה, כמה שהיה קשה בשבילו, אפילו סיכן את חייו כדי לא לעשות עבירה, כדי לא להיות שותף בעבירה, אפילו נגד כול תושבי סדום. בזכות מידה זאת, בזכות כוח העמידה שלו במידה הטובה שלו מול כול תושבי סדום, לוט ומשפחתו ניצלו מן חורבן סדום ועמורה!

מה שהיה אז נכון, נכון פי כמה וכמה בימינו אלה, כאשר, בגלל הרשתות 'החברתיות', הלחץ החברתי להיות כמו כולם, אפילו בעבירה, גדול עוד יותר ממה שהיה בזמן לוט, בסדום ועמורה. אבל, דווקא בגלל זה, השכר של העמידה בלחץ החברתי, לבחור בדרך הטובה, בדרך של 'סור מרע ועשה טוב', אפילו שכול הסובבים אותך לא עושים כך, השכר שלך גדול יותר אפילו מהשכר של לוט, שניצל הוא ומשפחתו מחורבן.