אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות: השאלה הז'

 

אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות:

השאלה הז' באמרו והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ והיא כי הנה הפסוק הזה יראה מיותר כלו אם אמרו והיו למאורות ברקיע השמים אחרי שכבר נאמר יהי מאורות ברקיע השמים ואם באמרו להאיר על הארץ. כי זה כבר נאמר ובאמרו להאיר על הארץ על מה נאמר אחרי כן ויהי כן:

לעניות דעתי, השאלה מתייחסת לפרקים הבאים בספר בראשית:

[בראשית א יד-טו] וַיֹּאמֶר ה' יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן.

בבקשה, תוכל לסכם אותה?

בשאלה השביעית, אברבנאל תמה על הפסוק "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ". הוא רואה בפסוק זה כמיותר משני טעמים:

1. החלק הראשון של הפסוק, "והיו למאורות ברקיע השמים", נראה מיותר לאחר שכבר נאמר "יהי מאורות ברקיע השמים". אם כבר צווה על קיומם ברקיע, מדוע יש צורך לחזור על כך?
2. החלק השני של הפסוק, "להאיר על הארץ", גם הוא נראה מיותר. אם המאורות נמצאים ברקיע השמים, מובן מאליו שהם נועדו להאיר על הארץ. יתרה מכך, אם זהו כבר תיאור המטרה, על מה נאמר בהמשך "ויהי כן"?

לסיכום, שאלתו השביעית של אברבנאל היא: מדוע הפסוק "והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ" נראה מיותר, הן בחזרה על קיומם ברקיע והן בציון מטרתם להאיר על הארץ, ומה תפקיד הביטוי "ויהי כן" לאחר מכן?

לעניות דעתי, שאלה מעניינת: בפסוקים יד, טו של פרק א ספר בראשית, יש חזרה על אותו נושא. השאלה הי, זה המקום היחיד במקרא שיש חזרה על אותו נושא? מתברר שלא! יש פרקים מפורסמים במקרא, כאשר המקרא חוזרת על אותו נושא:

1.      בפרשת נשא, מתואר סדר הקורבנות של נשיאי השבטים בעם ישראל. הקורבנות היו זהים זה לזה, אבל התורה חוזרת על התיאור עבור כול הנשיאים.

2.      המלאך וציווי הנזירות להורי שימשון.

3.      סיפוריה של אשת פוטיפר.

4.      סיפור מפגש יוסף ואחיו.

5.      סיפור אליעזר, עבד אברהם, ופגישתו עם רבקה ולבן אחיה.

ויש עוד.

לגבי הפסוקים יד, טו בפרק א ספר בראשית, שעליהם שואל דון יצחק אברבנאל ע"ה, לעניות דעתי, יכולים להיות כמה תירוצים על חזרת התורה המתארת בריאת המאורות:

1.      להדגיש את חשיבות האירוע, בריאת המאורות, השמש, והירח.

2.      יש שני מאורות, השמש, והירח. יכול להיות שהחזרה מדגישה את המעמד השווה בין השמש לבין הירח: בלי השמש, ברור שהירח לא היה מאיר, הירח משקף, מקרין, את אור השמש. אבל, בלי הירח, גם השמש לא היה קיים, כול מערכת השמש לא הייתה קיימת. לעניות דעתי, לגבי השמש, הירח נחשב כחלק מכדור הארץ. בלי הירח, משקל כדור הארץ היה נחשב הרבה יותר פחות ממשקלו עם הירח. לכן, גם המרחקים, המהירויות של סיבוב כדור הארץ סביב השמש היו אחרים מאשר היום, היו משפיעים על כול הפלנטות האחרות, על כול מערכת השמש. לכן, הפסוקים מדגישים את הדיוק, האיזון העדין, בבריאת העולם על ידי הקב"ה. לעניות דעתי, ברור לי מעל כול ספק על קיום ההשגחה של הקב"ה על כול העולם, כאשר הקב"ה ברא אותו בדיוק ובאיזון.

3.      לעניות דעתי, זה רמז להוקרת תודה אל הקב"ה על בריאת העולם, בצורה כול כך טובה לעם ישראל, ולאנושות כולה.