יום שלישי, 8 באפריל 2025

אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות: השאלה הט'

 

אברבנאל על תורה , בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלהים יהי מאורות וגו' עד יום רביעי. וכבר יפלו בפרשה הזאת שאלות:

השאלה הט' שאתה תראה שזכרה התורה ו' תועלת מהמאורות בשפלים. הא' להבדל הזמן להבדיל בין היום ובין הלילה. הב' והיו לאותות. הג' ולמועדים. הד' לימים. הה' ולשנים הו' להאיר על הארץ אמנם במעשה לא נזכרו מהם כי אם שנים להאיר על הארץ ולהבדיל בין האור ובין החשך. ולמה א"כ לא זכר שאר התועלת מהאותות והמועדים והימים והשנים ועוד למה לא נזכרה באמירה ענין הממשלה שנזכר במעשה. וגם יקשה באמיר' ובמעשה סדר זכרון התועלות האלה שבאמירה זכר הימים אחר המועדים שהם התקופות ואח"כ השנים והיה ראוי לזכור ימים ומועדים ושנים. ואם במעשה שזכר בראשונה האור הנזכר באמירה באחרונה וזכר באחרונה ההבדל הנז' באמירה הראשונה וכל זה הוא זר כפי הסדור הטוב והישר:

לעניות דעתי, הפסוקים שעליהם השאלה הם [בראשית א יד-יח]:

[בראשית א יד-יח] וַיֹּאמֶר ה' יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים. וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן. וַיַּעַשׂ ה' אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים. וַיִּתֵּן אֹתָם ה' בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא ה' כִּי טוֹב.

לעניות דעתי, כמה מחשבות על הפסוקים האלה, ועל השאלה המעניינת והשמה אתגר בהבנת המקרא של דון יצחק אברבנאל ע"ה.

פסוקים יד-טו מתארים את המטרות של הקב"ה בבריאת המאורות. כפי שאנו רואים, כול המטרות האלה התגמשו, כולנו רואים את זה. לכן, לעניות דעתי, יכול להיות שהקב"ה לא צריך לחזור על הרשימה הזאת, הבריאה נראית לעין. לעומת זה, פסוקים טז-יח מדברים על בריאה רוחנית, שלא נראית בעין, ולכן יש צורך לדבר עליה במפורש. המוסג "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה", לעניות דעתי, מתייחס לסמל והשראה שבשמש ובירח. למשל השם שמשון! הדוגמה של שמשון הגיבור, ששמו קשור לשמש, ממחישה כיצד השמש יכולה לסמל כוח וגבורה, ובכך למלא תפקיד "שלטוני" במובן של השראה וסמל. זה נותן תוקף לרעיון ש"הממשלה" אינה רק שליטה פיזית, אלא גם ייצוג סמלי.

יש עוד רמז גדול: לדבר מעט ולעשות הרבה! זה מה הקב"ה מלמד אותנו.

לעניות דעתי, עוד שאלה, על הפסוקים האלה: בלילה יש חושך! אזי, איך המאור הקטן, הירח, מאיר על הערץ בלילה? איך הוא מבדיל בין החושך לבין האור? לעניות דעתי, יש כאן עוד רמז גדול: אפילו אור קטן, כמו המאור הקטן, הירח, הוא מצליח להאיר, הוא מצליח להבדיל בין האור לבין החושך! זה חוזר בחנוכה, כאשר נר קטן, אור קטן, מצליח להסיר את החושך:

"בָּאנוּ חֹשֶךְ לְגָרֵשׁ.

בְּיָדֵינוּ אוֹר וָאֵשׁ.

כָּל אֶחָד הוּא אוֹר קָטָן,

וְכֻלָּנוּ - אוֹר אֵיתָן.

סוּרָה חֹשֶךְ! הָלְאָה שְׁחוֹר!

סוּרָה מִפְּנֵי הָאוֹר!"

הרעיון שאפילו מעט אור משנה את המציאות, יוצר הבחנה ומסלק את החושך המוחלט, הוא עיקרון חזק מאוד ביהדות. הוא מהדהד לא רק בחנוכה, אלא גם במושגים כמו "נר מצווה ותורה אור", ובחשיבותו של כל מעשה טוב, קטן ככל שיהיה.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה