דברים חיים רחמים

יום שלישי, 7 בפברואר 2017

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ,

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד כג] וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי--נְשֵׁי לֶמֶךְ, הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי: כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי, וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

[תרגום אונקלוס] ואמר למך לנשוהי, עדה וצילה שמעא קלי--נשי למך, אציתא למימרי: לא גוברא קטילית דבדיליה אנא סביל חובין לממת, ואף לא עולימא חבילית דבדיליה ישתיצי זרעי.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לֶמֶךְ לִנְשׁוֹי עָדָה וְצִלָה קַבִּילִין קוֹלִי נְשִׁי לֶמֶךְ אַצִיתַן לְמֵימְרִי אֲרוּם לָא גַבְרָא קְטָלִית דְנִתְקַטִלָא תְּחוֹתוֹהִי אוּף לָא עוּלֵימָא חֲבִילִית דִבְגִינֵיהּ יְהוֹבְדוּן זַרְעִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 57])

"ויאמר למך לנשיו: עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה למאמרי: כי לא איש הרגתי, שאהדג תחתיו, ולא בילד חבלתי. שבשבילו יאבד זרעי".

ב' תרגום אונקלוס בעברית (תרגום שלי J ):

"ואמר למך לנשיו, עדה וצילה, שמעו קולי נשי למך, האזינו למאמרי: לא הרגתי איש, שעבורו אני חייב מיתה, ואפילו לא בחור חבלתי שבשבילו ייכרת זרעי."

ג' לעניות דעתי, דבר חשוב שיש לשים לב עליו: חוק דם תחת דם היה כבר קיים בזמן למך, וכנראה לפניו, לפני שנאמר לנח (פרשת נח):

[בראשית ט ו] שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.

- לכן, בזמן למך, כבר הייתה קיימת חברה אנושית מאורגנת, בעלת חוקים, וגם, כנראה, מערכת עקיפת חוקים אלה.

יום שבת, 4 בפברואר 2017

וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשי, פרשת בראשית:

[בראשית ד כב] וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן--לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה.

[תרגום אונקלוס] וצילה אף היא, ילידת ית תובל קין--הוא הוה ריבהון, דכל דידעי עבידת נחשא וברזלא; ואחתיה דתובל קין, נעמה.

[תרגום יונתן] וְצִלָה אַף הִיא יְלֵידַת יַת תּוּבָל קַיִן רַב לְכָל אוּמַן דִידַע בַּעֲבִידַת נְחָשָׁא וּפַרְזְלָא וְאַחְתֵיהּ דְתוּבַל קַיִן נַעֲמָה הִיא הֲוַת מָרַת קִינִין וְזִמְרִין:

א' תרגום יונתן מוסיף מָרַת קִינִין וְזִמְרִין שבעברית מרת הקינות והזמרים.

ב' שמות הבנים של למך יבל, יובל, וגם תובל.

- יכול להיות שמובן כול השמות קשור להקב"ה: ה' מוביל, מנהיג, מנחה.

לכן, אפשר אולי להגיד שכן דורת של צאצאי אדם וחווה כן מכירים בהקב"ה, ומכירים להקב"ה טובה.

וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד כא] וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.

[תרגום אונקלוס] ושום אחוהי, יובל: הוא הוה--ריבהון, דכל דמנגן על פום נבלא ידעי זמר כינרא ואבובא.

[תרגום יונתן] וְשׁוּם אַחוֹהִי יוּבָל הוּא הֲוָה רַב בְּהוֹן דְכָל דִמְמַנִין לְזִמְרָא בְּכִנוֹרָא וַאֲבוּבָא:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא.

ב' יש כאן שמות של כלי נגינה עתיקים:

- כִּינָּרָא - כִּנּוֹר; כִּנּוֹר (לנגינה); כְּנָּר

- אַבּוּבָא - אַבּוּב

אבוב (ז') כלי נשיפה מעץ, חליל (עתיק) ; צינור, שפופרת, קנה-חלול; פנימית (בצמיג כלי-רכב), גלגל

- נבלא – נבל – (ז') כלי-נגינה, כלי-מיתר, כלי-פריטה גדול, כלי נגינה קדום בעל מיתרים

ג' יש בפסוק זה, וגם בפסוק הבא, דבר עצום ונפלא: האנשים, כבר משחר העולם, משחר האנושות, ממציאים דברים, ממציאים מקצועות, עוסקים במלאכות, וברוח! אנשים לא יושבים בחיבוק ידיים ומחכים שהקב"ה ייתן להם האוכל, והפרנסה. לאנשים יש בחירה חופשית, והם לוקחים את גורלם בידיהם.

יום חמישי, 2 בפברואר 2017

וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד כ] וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה--אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה.

[תרגום אונקלוס] וילידת עדה, ית יבל: הוא הוה--ריבהון, דיתבי משכנין ומרי בעיר.

[תרגום יונתן] וִילֵידַת עָדָה יַת יָבָל הוּא הֲוָה רַב בְּהוֹן דְכָל יַתְבֵי מַשְׁכְּנִין וּמָארֵי בְּעִיר:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא.

ב' פירוש רש"י:

אבי יושב אהל ומקנה - הוא היה הראשון לרועי בהמות במדברות, ויושב אהלים חֹדש כאן וחֹדש כאן בשביל מרעה צאנו, וכשכלה המרעה במקום הזה הולך ותוקע אוהלו במקום אחר.

- רש"י מפרש הוא היה הראשון לרועי בהמות . אפשר אולי לשאול למה, הרי הבל היה הראשון שהיה רועה צאן.

יכול להיות תירוץ, יכול להיות שיבל היה הראשון רועה צאן שגם לימד את האחרים איך לעבוד במקצוע זה.

- לכן, יש אולי רמז למה שאמרו חז"ל בפרקי אבות:

[פרקי אבות ג ה] רבי ישמעאל אומר: הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

לכן, אין זכור ראשונים בדבר אלא אם גם מפרסמים את הדבר.

וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד יט] וַיִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה.

[תרגום אונקלוס] ונסיב ליה למך, תרתין נשין: שום חדא עדה, ושום תנייתא צילה.

[תרגום יונתן] וּנְסֵיב לֵיהּ לֶמֶךְ תַּרְתֵּין נְשִׁין שׁוּם חֲדָא עָדָה וְשׁוּם תִּנְיֵתָא צִלָה:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא.

ב' לעניות דעתי, זה חלק מתיעוד שרשת הדורות.

יום רביעי, 1 בפברואר 2017

וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד, יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד יח] וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ, אֶת-עִירָד, וְעִירָד, יָלַד אֶת-מְחוּיָאֵל; וּמְחִיָּיאֵל, יָלַד אֶת-מְתוּשָׁאֵל, וּמְתוּשָׁאֵל, יָלַד אֶת-לָמֶךְ.

[תרגום אונקלוס] ואתייליד לחנוך, ית עירד, ועירד, אוליד ית מחויאל; ומחייאל, אוליד ית מתושאל, ומתושאל, אוליד ית למך.

[תרגום יונתן] וְאִיתְיְלִיד לַחֲנוֹךְ יַת עִירָד וְעִירָד אוֹלִיד יַת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָיאֵל אוֹלִיד יַת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל אוֹלִיד יַת לָמֶךְ:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקור.

ב' הכתוב מפרש שרשרת הדורות.

ג' האם יש פירוש לשם עירד?

- פירוש השם ערד, עיר כנענית, כנראה ערוד = חמור הבר.

- יכול להיות שהשם עירד, מקורו גם ערוד, חמור בר.

- הגמרא 'שם' אומרת שכאשר ערוד נושך אדם. לכן, ערוד הוא סוג של נחש.

ד' האם יש פירוש לשם מְחוּיָאֵל?

- פרוש השם האל מחייה אותו.

ה' האם יש פירוש לשם מְתוּשָׁאֵל?

- לפי המדרשים ב(ראשית רבה ואחרים) השם בא מהמילה התשה - הא-ל התיש את בני דורו ועשאם יגיעי כח (הכוונה לבני דור המבול שנאבדו מן העולם).

ו' האם יש פירוש לשם לָמֶךְ?

- יש הגורסים כי מקור שמו במילה האכדית Lumakku, המציינת סוג של כהן או פרח כהונה.

וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ;

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת בראשית:

[בראשית ד יז] וַיֵּדַע קַיִן אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת-חֲנוֹךְ; וַיְהִי, בֹּנֶה עִיר, וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ.

[תרגום אונקלוס] וידע קין ית איתתיה, ועדיאת וילידת ית חנוך; והוה, בני קרתא, וקרא שמה דקרתא, כשום בריה חנוך

[תרגום יונתן] וִידַע קַיִן יַת אִנְתְּתֵיהּ וְאַעֲדִיאַת וִילֵדַת יַת חֲנוֹךְ וַהֲוָה בָּנֵי קַרְתָּא וּקְרָא שׁוּם קַרְתָּא כְּשׁוּם בְּרֵיהּ חֲנוֹךְ:

א' לעניות דעתי, התרגומים דומים למקרא.

ב' יש אולי דבר מוזר: וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר, כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ .

- בדרך כלל, מלך או שליט נותן שם לעיר שבנה, כשמו עצמו, להנציח את עצמו, ולא כשם בנו. אפשר אולי לשאול, למה? יכול להיות שיש בזה סימן של תשובה?

- גם השם של בנו, חנוך, מזכיר חינוך, יישור מידות. יכול להיות שיש בזה סימן של תשובה?