דברים חיים רחמים

יום חמישי, 1 באוגוסט 2019

פירוש התורה - וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט יט] וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה קָל שׁוֹפָרָא, אָזֵיל וְתָקֵיף לַחְדָּא; מֹשֶׁה מְמַלֵּיל, וּמִן קֳדָם יְיָ מִתְעֲנֵי לֵיהּ בְּקָל.

[תרגום יונתן] וְהַוָּה קַל שׁוֹפָרָא אָזִיל וְתַקִּיף לַחֲדָא משֶׁה הֲוָה מְמַלֵּיל וּמִן קֳדָם יְיָ הֲוָה מִתְעַנֵי בְקַל נָעִים וּמְשַׁבַּח וּנְעִימָתָא מַלְיָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

" וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; משה ידבר ומן לפני ה' היה עונה (ה') בקול נעים ומחמיא (משבח) ומלא מתיקות."

וּנְעִימָתָא – sweetness, melody (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) מנגינה, מתיקות

- לעניות דעתי, תרגום יפה ביותר, מילים מתוקות מדבש!

פירוש התורה - וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט יח] וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.

[תרגום אונקלוס] וְטוּרָא דְּסִינַי, תָּנַן כֻּלֵּיהּ, מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלִי עֲלוֹהִי יְיָ, בְּאִישָׁתָא; וּסְלֵיק תַּנְנֵיהּ כְּתַנְנָא דְּאַתּוּנָא, וְזָע כָּל טוּרָא לַחְדָּא.

[תרגום יונתן] וְטַוְורָא דְסִינַי תָנֵין כּוּלֵיהּ מִן בִּגְלַל דְּאַרְכִין לֵיהּ שְׁמַיָא וְאִתְגְּלֵי עֲלוֹי בְּאֵישָׁא מְצַלְהֲבָא וְסָלֵיק קוּטְרֵיהּ הֵי כְקוּטְרָא דְאַתּוּנָא וְזַע כָּל טַוְורָא לַחֲדָא:

[ירושלמי (קטעים)] וְטוּרָא דְסִינַי עָטַר כּוּלֵיהּ מִן קֳדָם דְּאִתְגְּלֵי עֲלוֹי יְקַר שְׁכִינְתָּא דַיְיָ בְּשַׁלְהֵיבָא דְאֶשְׁתָּא:

א' תרגום יונתן בעברית:

"והר סיני עשן כולו, מפני שנבנה (נברא) לו (להר סיני) בשמים, והתגלה עליו באש מאירה, ועלה קיטור (עשן ?) כקיטור של כבשן ורעד כול ההר (הר סיני) מאד."

תָּנַן – תָנֵין – smoke (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) עשן

דְּאַרְכִין – ארכא – healing, restoration (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד)

זע – זעזע – to move, shake, agitate, trouble (מילון יסטרוב – מילון לתלמוד) להזיז, לערבב, לזעזע, לרעוד

- יכול להיות שהתוספת של תרגום יונתן מִן בִּגְלַל דְּאַרְכִין לֵיהּ שְׁמַיָא קשורה למה שכתב בפסוק קודם:

[שמות יט יז תרגום יונתן] וְאַנְפֵּיק משֶׁה יַת עַמָּא לִקְדָמוּת שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מִן מַשְׁרִיתָא וּמִן יַד תָּלִישׁ מָארֵי עַלְמָא יַת טַוְורָא וְזַקְפֵיהּ בְּאַוִירָא וַהֲוָה זַיֵיג הֵי כְּאִסְפַּקְלַרְיָא וְאִתְעַתָּדוּ תְּחוֹתֵי טַוְורָא:

- ירושלמי (קטעים) דומה למקרא.

פירוש התורה - וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט יז] וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר.

[תרגום אונקלוס] וְאַפֵּיק מֹשֶׁה יָת עַמָּא לְקַדָּמוּת מֵימְרָא דַּייָ, מִן מַשְׁרִיתָא; וְאִתְעַתַּדוּ, בְּשִׁפּוֹלֵי טוּרָא.

[תרגום יונתן] וְאַנְפֵּיק משֶׁה יַת עַמָּא לִקְדָמוּת שְׁכִינְתָּא דַיְיָ מִן מַשְׁרִיתָא וּמִן יַד תָּלִישׁ מָארֵי עַלְמָא יַת טַוְורָא וְזַקְפֵיהּ בְּאַוִירָא וַהֲוָה זַיֵיג הֵי כְּאִסְפַּקְלַרְיָא וְאִתְעַתָּדוּ תְּחוֹתֵי טַוְורָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 218]):

"בספר אהבת יונתן פי׳ יוצא משה את העם מן המחנה לקראת שכינתו יתברך, ותיכף תלש ריבון העולם את ההר וזקפו באוויר, ונעשה צלול כמו זכוכית (כדי שיראו מלכות שמים), ויתייצבו הכן תחת ההר."

רש"י מפרש:

בתחתית ההר - לפי פשוטו ברגלי ההר ומדרשו שנתלש ההר מקומו ונכפה עליהם כגיגית (שבת פח).

יש כאן משל יפה ביותר: וּמִן יַד תָּלִישׁ מָארֵי עַלְמָא יַת טַוְורָא וְזַקְפֵיהּ בְּאַוִירָא וַהֲוָה זַיֵיג הֵי כְּאִסְפַּקְלַרְיָא וְאִתְעַתָּדוּ תְּחוֹתֵי טַוְורָא.

פירוש התורה - וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט טז] וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּמִהְוֵי צַפְרָא, וַהֲווֹ קָלִין וּבַרְקִין וַעֲנָנָא תַּקִּיף עַל טוּרָא, וְקָל שׁוֹפָרָא, תַּקִּיף לַחְדָּא; וְזָע כָּל עַמָּא, דִּבְמַשְׁרִיתָא.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה בְּשִׁיתָּא בְּיַרְחָא בְּעִידוֹנֵי צַפְרָא וַהֲוָה קָלִין דִּרְעֵים וּבְרָקִים וַעֲנָנָא תַּקִּיף קְטִיר עַל טַוְורָא וְקַל שׁוֹפָרָא תַקִּיף לַחֲדָא וְזַע כָּל עַמָּא דִי בְּמַשְׁרִיתָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מוסיף בְּשִׁיתָּא בְּיַרְחָא שבעברית בשישי לחודש .

לעניות דעתי, התוספת מביאה דיוק ולכן אמינות בדברי התורה.

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים: אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט טו] וַיֹּאמֶר, אֶל-הָעָם, הֱיוּ נְכֹנִים, לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים: אַל-תִּגְּשׁוּ, אֶל-אִשָּׁה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר, לְעַמָּא, הֲווֹ זְמִינִין, לִתְלָתָא יוֹמִין: לָא תִּקְרְבוּן, לְצַד אִתְּתָא.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר לְעַמָּא הֲווֹ זְמִינִין לִתְלָתֵי יוֹמִין לָא תִקְרְבוּן לְתַשְׁמִישׁ דְעָרִיס:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר לְעַמָּא הֲווֹ מְזַמְנִין לִתְלָתָא יוֹמִין לָא תִקְרְבוּן לְתַשְׁמִישׁ דְּעַרְסָא:

א' תרגום יונתן בעברית:

"ואמר (משה) לעם, תהיו מוכנים לשלושה ימים, לא תתקרבו לשימוש של מיטה."

- יש אולי לשים לב ללשון נקיה של תרגום יונתן: לָא תִקְרְבוּן לְתַשְׁמִישׁ דְּעַרְסָא.

פירוש התורה - וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמותיט יד] וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר, אֶל-הָעָם; וַיְקַדֵּשׁ, אֶת-הָעָם, וַיְכַבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.

[תרגום אונקלוס] וּנְחַת מֹשֶׁה מִן טוּרָא, לְוָת עַמָּא; וְזָמֵין, יָת עַמָּא, וְחַוַּרוּ, לְבוּשֵׁיהוֹן.

[תרגום יונתן] וּנְחַת משֶׁה בְּיוֹמָא הַהוּא לְוַת עַמָּא וְזַמִּין יַת עַמָּא וְחַוָּרוּ לְבוּשֵׁיהוֹן:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת יתרו:

[שמות יט יג] לֹא-תִגַּע בּוֹ יָד, כִּי-סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ-יָרֹה יִיָּרֶה--אִם-בְּהֵמָה אִם-אִישׁ, לֹא יִחְיֶה; בִּמְשֹׁךְ, הַיֹּבֵל, הֵמָּה, יַעֲלוּ בָהָר.

[תרגום אונקלוס] לָא תִּקְרַב בֵּיהּ יַד, אֲרֵי אִתְרְגָמָא יִתְרְגֵים אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדֵי--אִם בְּעִירָא אִם אֲנָשָׁא, לָא יִתְקַיַּם; בְּמֵיגַד, שׁוֹפָרָא, אִנּוּן, מֻרְשַׁן לְמִסַּק בְּטוּרָא.

[תרגום יונתן] לָא תִקְרַב בֵּיהּ יְדָא אֲרוּם יִתְרְגָמָא יִתְרְגֵם בְּאַבְנָא בַרְדָא אוֹ גִירִין דְּאֵשָׁא יִדְרְקוּן בֵּיהּ אִין בְּעִירָא אִין אֵינָשָׁא לָא יִתְקַיֵּים בְּרַם בְּמֵיגַד קַל שׁוֹפְרָא הִינוּן מַרְשַׁן לְמֵיסַק בְּטַוְורָא:

[ירושלמי (קטעים)] לָא תִקְרַב בֵּיהּ יַד אֱנַשׁ אֲרוּם מִתְרְגָמָא יִתְרְגֵם אוֹ גִירֵי דְאֵשָׁא יִתְקַשְׁתּוּן בֵּיהּ אִי בְּעִיר אִי גְבַר לָא יְחֵי בְּמִתְקְעָה דְשִׁיפּוּרָא אִינוּן יִסְקוּן לְטוּרָא:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן בעברית:

"לא תקרב בו (בהר סיני) יד, כאשר יתרגם רגימה ((נ') סקילה, יידוי אבנים, זריקת אבנים, קליעת אבנים; פעולת הרגם, יריית פגזים ממרגמה באבני ברד, וחצים של אש יחוררו אותו, אם בהמה אם איש, לא יחיה. אבל, במשוך קול השופר, הנה הם מורשים לעלות על ההר."

רש"י מפרש:

במשוך היבל - כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול וכיון שאסתלק הם רשאין לעלות

היבל - הוא שופר של איל שכן בערביא קורין לדכרא יובלא ושופר של אילו של יצחק היה

- ירושלמי (קטעים) דומה לתרגום יונתן.