יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

 

  זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

לפני כמה ימים כתבתי:

זה פסוק שמוסיפים אותו לתפילה, בערת ימי תשובה!

אפשר לשאול: למה כתוב "למענך" ולא "למעננו", שלעניות דעתי זה יותר סביר?

תירוץ אפשרי: הקב"ה נמשל לאבא, כאשר הילדים שלו הם בני ישראל. אבא, כאשר מטיב לילדים שלו, לא מחכה, ולא עושה זה לא כדי שהילד שלו יגיד לאבא "תודה אבא!", אלא אבא עושה זה בלי קשר לתגובת הבן, אבא עושה זה לעצמו שלו, כאילו למען עצמו! דבר דומה במשל של הקב"ה!

אפשר להוסיף עוד דבר, לעניות דעתי דבר חשוב ביותר:

הביטוי "למענך" ולא "למעננו", מסמל גם את הענווה של בני ישראל: לא מגיע לנו כול הטוב הזה שהקב"ה נותן לנו, אנו לא זכאים לו, לא בגללנו, לא בגלל המעשים שלנו מקבלים אותו, אלא "למענך אלוהים חיים!"

חג סוכות שמח! פתקא טבא!

יום הכיפורים, ברכת הכפרות

 

 יום הכיפורים, ברכת הכפרות

יום הכיפורים הוא יום טוב מן התורה:

[ויקרא כג כו-לב] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

לפי המסורת היהודית,  יום הכיפורים הוא יום חתימת גורל האדם לשנה הבאה, על ידי ה'. לכן הברכה "כתיבה וחתימה טובה!". דבר זה מופיע גם בתוספת לתפילה בעשרת הימים לפני יום כיפור: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים!".

יום כיפור הוא יום של תענית, וצום מן האוכל ומין השתיה.

לפני יום כיפור עושים ברכת הכפרות, כאשר מעבירים את החטאים שלנו לצדקה לעניים:

"זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים ארוכים וּלְשָׁלוֹם!"

גמר חתימה טובה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! 

מבט אל פרשת האזינו

 

 מבט אל פרשת האזינו

כתוב בפרשה:

[דברים לב מה-מז] וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

-          "אל כל ישראל" – כול בני ישראל כלולים בעם ישראל, החל מצדיק גמור ועד רשע גמור, כולם בני ישרל.

-          "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" – אבא מצווה ללמד את בנו תורה, לשמור ולעשות "אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"

-          "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם" – התורה היא בתוככם, היא מכם!

-          "הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים" – התורה היא סם החיים לבני ישראל.

כפי שאמרו חז"ל "צדיק באמונתו יחיה": האמונה בתורה מחייה אותם, נותנת להם חיים, מעריכה להם את החיים.

-          "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" – לעניות דעתי, כמו שתרופה פועלת במיטבה בתנאים מסוימים, אם לוקחים אותה עם האוכל, או לפני האוכל, כך התורה פועלת במיטבה בארץ ישראל. זה לא אומר שהיא לא פועלת על היהודים בכול העולם, אבל במיטבה בארץ ישראל.

הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

צום גדליהו

 

  צום גדליהו

גדליהו היה מושל ארץ יהודה, אחרי חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים. אחרי החורבן, הבבלים לקחו לגלות את הצמרת של מלכות יהודה, ובראשה מלך יהודה צדקיהו המלך.

גדליהו דגל בדעה של ירמיהו הנביא שאין להילחם בבל בזמן ההוא ובתנאים שהיו אז, לא היה סיכוי לנצח.

גדליהו ניסה לארגן מחדש את תושבי יהודה, אחרי שאצולת מלכות יהודה הוגלה לבבל. הוא מונה כמושל על הקהילה היהודית שנשארה ביהודה וירושלים.

גדליהו נרצח על ידי ישמעאל בן נתניה "מזרע המלוכה", שרקם קנוניה  עם מלך עמון, בתקווה לקחת בשבילו את מנהיגות יהודה. ישמעאל בן נתניה האשים את גדליהו בשיתוף פעולה עם בבל.

אחרי רצח גדליהו, הקהילה היהודית בירושלים ויהודה לא קיבלו את ישמעאל בן נתניה, שנאלץ לברוח למלכות עמון.

יש חכמים שמשווים את צום גדליהו לצום תשעה באב, בגלל החשיבות וההשפעה של המעשה על היהודים ביהודה וירושלים. רוב רובם ברחו למצרים מפחד הבבלים. כך נפסק היישוב היהודי בארץ ישראל עד החזרה מגלות בבל ובניית בית המקדש השני.

לקח המעשה: התוצאה ההרסנית של מחלוקת שלא לשם שמיים, שנאת חינם הרסנית לצורך כבוד ושררה, התוצאה ההרסנית של התערבות וקשר עם עמים נוכרים, שגם הם שונאי ישראל.

עוד לקח, להישמר, לשמור נפשך, אפילו בפני לשון הרע:

אמר רבא: לשון הרע זו - אף על פי שלקבל אותה [להאמין לה] אסור, לחשוש לה צריך [במקרה שיש בדברים אזהרה].”

צום קל ומועיל!

מבט אל הפרשה ניצבים

 

מבט אל הפרשה ניצבים

[דברים ל ב-ה] וְשַׁבְתָּ עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ.

-          אמן ואמן!

-          לא במקרה, פורסמה הבוקר ההודעה הבאה:

"משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית פרסמו את נתוני העלייה לישראל לשנת תשפ"ד, וציינו כי כ-31 אלף אנשים עלו מיותר מ-100 מדינות שונות. לפי הנתונים, מרבית העולים הגיעו מרוסיה, כ-19,850, מארה"ב וקנדה הגיעו יותר מ-3,340, מצרפת עלו יותר מ-1,820, ונוספים עלו מאוקראינה, בלרוס, בריטניה, ארגנטינה ומדינות רבות נוספות."

יישר כוח! חזק וברוך!

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

שיר השירים פרק ד' פסוקים ט-טז

 שיר השירים פרק ד' פסוקים ט-טז

ט' לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי באחד [בְּאַחַת] מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ.

[תרגום יונתן] קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי רְחִימְתִיךְ אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא קְבִיעַ עַל לוּחַ לִבִּי חִבַּת זוּטַר רַבָּנַיִךְ דְּהוּא צַדִּיקָא כְּחַד מִן רַבָּנֵי סַנְהֶדְּרִין וּכְחַד מִן מַלְכַיָּא דְּבֵית יְהוּדָה דַּהֲוָת יְהִיבָא כְּלִילָא דְּמַלְכוּתָא עַל צַוְרֵיהּ:

 

מודבקת על ליבי אהבתך, אחותי, כנסת ישראל, המשולה לאישה צעירה וצנועה. מודבקת על ליבי חיבת הקטן אשר בנשיאיך, כאשר הוא צדיק כמו אחד מרבני הסנהדרין, וכאחד מן מלכי בית יהודה, שהייתה מונחת כתר המלכות על צווארו.

-          לעניות דעתי, זה נבואה ורמז למשיח בן דוד. שיבוא במהרה בימינו אלה! אמן!

י' מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים.

[תרגום יונתן] כַּמָּה שַׁפִּירָן עֲלַי חִבְּתִיךְ אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא כַּמָּה טָבָן עֲלַי חִבְּתִיךְ יַתִּיר מִשִּׁבְעִין אוּמַּיָּא וְשׁוּם טָב דְּצַדִּיקַיִךְ נָדִיף מִכָּל בּוּסְמָנִין:

 

כמה יפה עלי חיבתך אחותי כנסת ישראל, המשולה לאישה צעירה שהיא צנועה, כמה טובה עלי חיבתך, יותר משבעים האומות, ושם טוב של צדיקיך נודף מכול בושמך.

-          מפרש ר' יונתן בן עוזיאל, "כמה טובה עלי חיבתך, יותר משבעים האומות"! אמן!

לעניות דעתי, זה לא דבר מובן מאליו, אלא על בני ישראל לעבוד ולהשתדל לשמור על זה. זה נכון במיוחד בחודש אלול, חודש הסליחות, חודש חשבון נפש ותשובה.

יא' נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.

[תרגום יונתן] וּבְעִדָּן דִּמְצַלַּן כָּהֲנַיָּא בַּעֲזַרְתָּא דְּקוּדְשָׁא זָלְחָן סִפְוָתְהוֹן יַעְרַת דּוּבְשָׁא וְלִישָׁנַךְ נִנְפֵּי צְנִיעָא בְּמַלָּלוּתֵךְ שִׁירִין וְתוּשְׁבְּחָן מְתִיקִין כַּחֲלַב וּדְבַשׁ וְרֵיחַ לְבוּשֵׁי כָּהֲנַיִךְ כְּרֵיחַ אוּלְבָּנִין:

 

ובזמן שהכוהנים מתפללים בעזרת בית המקדש, שפתותיהם מתבשמות ביערת דבש, ולשונך, אישה צעירה, לשונך צנועה במאמריך, שיריך ותשבחותיך כחלב ודבש, וריח בגדי כוהניך כריח הלבונה.

יב' גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.

[תרגום יונתן] וּנְשַׁיִךְ דְּמִתְנַסְבָּן לְגוּבְרִין צְנִיעָן כְּנִנְפֵּי צְנִיעָא וּכְגִנְּתָא דְּעֵדֶן דְּלֵית רְשׁוּ לִגְבַר לְמֵיעַל לְגַוַּהּ אֱלָהֵין צַדִּיקַיָּא דְּנַפְשָׁתְהוֹן מִשְׁתַּלְחִין לְגַוַּהּ עַל יַד מַלְאֲכַיָּא וּבְתוּלוֹתַיִךְ טְמִירָן וּגְנִיזָן בְּאַנְפַלְיָן וַחֲתִימָן בְּכֵן כְּמַבּוּעַ דְּמַיִן חַיִּן דְּנָפֵיק מִתְּחוֹת אִילָנָא וּמִתְפָּרַשׁ לְאַרְבָּעָה רֵישֵׁי נַהְרִין וְאִלְמַלֵא דְּהוּא חֲתִים בִּשְׁמָא רַבָּא וְקַדִּישָׁא הֲוָה נָפֵיק וּמַבַּע וְשָׁטֵיף כָּל עָלְמָא:

 

 ונשיך, אשר נשואות לגברים צנועים, כאישה צעירה צנועה, וכגן עדן שאין רשות לאדם להיכנס לתוכו חוץ מהצדיקים שנפשותיהן נשלחות לתוכו על ידי המלאכים. ובתולותיך נסתרות  ושמורות בגנים פנימיים, וחתומות בהם, כמעיין מים חיים אשר יצא מתחת העץ, ומתחלק לארבעה ראשי נהרות. ואילו שהוא לא היה חתום שמו הגדול והקדוש היה יוצא  ומוציא ושוטף כול העולם.

יג' שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים.

[תרגום יונתן] וְעוּלֵימַיִךְ מָלְיָן פִּקּוֹדִין הַכְרִימּוֹנִין וְרָחֲמִין לִנְשֵׁיהוֹן וְיָלְדָן בְּנִין צַדִּיקִין כְּוָתְהוֹן וְרֵיחֵיהוֹן מְתִיל הַכֵי כְּבוּסְמָנִין טָבִין דְּגִנְּתָא דְּעֵדֶן כְּפוֹרִין עִם רַשְׁקִין:

 

והצעירים שלך מלאים במצוות כרימונים, והם אוהבים את נשותיהם ומולידים בנים צדיקים כמוהם. והריח שלהם כמו הבשמים הטובים של גן עדן, וכמו עצי ברוש עם צמחי ספיק.

יד' נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

[תרגום יונתן] רְשַׁק וּמוֹרִיקָא וּקְנֵי בּוּסְמָא וְקִנָּמוֹן עִם כָּל קֵיסֵי לְבוֹנְתָּא מֵירָא דָּכְיָא וְאַקְסֵיל אִלְוָאָן תָּן אֲלוּאֲוָז עִם כָּל מִינֵי בּוּסְמָנִין:

נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.

טו' מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן.

[תרגום יונתן] וּמַיָּא דְּשִׁילוֹחַ מְדַבְּרִין בְּנִיחַ עִם מוֹתַר מַיִן דְּנָגְדִין מִן לְבָנוֹן לְאַשְׁקָאָה יָת אַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל בְּגִין דְּאִנּוּן עָסְקִין בְּפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא דִּמְתִילִין לְבֵירָא דְּמַיִן חַיִּן וּבִזְכוּתָא דְּנִסּוּךְ מַיָּא דִּמְנַסְּכִין עַל מַדְבְּחָא בְּבֵית מַקְדְּשָׁא דְּמִתְבְּנֵי בִּירוּשְׁלֵם דְּמִתְקְרִי לְבָנוֹן:

והמים של שילוח הזורמים בנחת עם שאר ה מים היוצאים מן לבנון, להשקות את ארץ ישראל, למען העוסקים במצוות דאורייתא, הנמשלים לבאר של מים חיים. ובזכות נסך המים, שמנסכים על המזבח בבית המקדש הבנוי בירושלים, הנקרא לבנון.

טז' עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו.

[תרגום יונתן] וְעַל סְטַר צִיפּוּנָא הֲוָה פָּתוּרָא וַעֲלוֹהִי תְּרֵי עֲסַר לַחְמִין דְּאַפִּין וְעַל סְטַר דָּרוֹמָא הֲוָת בּוֹצִינָא לְאַנְהָרָא וְעַל מַדְבְּחָא הֲווֹ כָּהֲנַיָּא מַסְּקִין קְטוֹרֶת בּוּסְמִין כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אֲמַרַת יֵיעוֹל אֱלָהִי רְחִימִי לְבֵית מַקְדְּשָׁא וִיקַבֵּל בְּרַעֲוָא קוּרְבָּנְהוֹן דְּעַמֵּיהּ:

ובצד הצפוני היה שולחן ועליו שתים עשרה כיכרות לחם שנאפו. בצד הדרומי היה הפמוט להאיר; ועל המזבח הקריבו הכוהנים את הקורבן ועליו העלו את קטורת הבשמים. כנסת ישראל אמרה: יכנס ה' אהובי לבית המקדש ותקבל בעין יפה את קורבנות עמו.

שיר השירים פרק ה' פסוקים א-ד

 שיר השירים פרק ה' פסוקים א-ד

פרק ה'

א' באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים

[תרגום יונתן] אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעַמֵּיהּ בֵּית יִשְׂרָאֵל עַלִית לְבֵית מַקְדְּשִׁי דִּבְנֵית לִי אֲחָתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְנִנְפֵּי דְּהִיא צְנִיעָא אַשְׁרִיתִי שְׁכִינְתִּי בֵּינַיִךְ וְקַבֵּילִית בְּרַעֲוָא יָת קְטוֹרֶת בּוּסְמַיִךְ דַּעֲבַדְתְּ לִשְׁמִי שְׁלַחִית אִישָׁתָא מִן שְׁמַיָּא וַאֲכַלַת יָת עֲלָוָן וְיָת נִכְסַת קוּדְשִׁין אִתְקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָמַי נִסּוּךְ חֲמַר סוּמָּק וַחֲמַר חִוָּר דְּנַסִּיכוּ כָּהֲנַיָּא עַל מַדְבְּחִי כְּעַן אֵיתוֹ כָּהֲנַיָּא רָחֲמֵי פִקּוֹדַי אֲכוּלוּ מָא דְּמִשְׁתְּאַר מִן קוּרְבָּנַיָּא וְאִתְפַּנְקוּ מִן טוּבָא דְּאִתְעַתַּד לְכוֹן:

אז אמר הקדוש ברוך הוא לעמו בית ישראל: "באתי אל בית המקדש שלי אשר בנית לי  אחותי כנסת ישראל, הנמשלת לצעירה טהורה. השראתי שכינתי לשכון ביניכם. וקבלתי בעין יפה את קטורת הבשמים שלך אשר עשית לשמי. שלחתי אש מן השמים והיא אכלה את העולה ואת זבחי הקודש. יין הנסך האדום והיין הלבן, שהכוהנים שפכו על מזבחי, התקבלו בחיוב. עתה בואו, כוהנים אוהבי מצוותיי, ואכלו את הנשאר מן המנחות והתענגו על הטוב שהוכן לכם".

ב' אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

[תרגום יונתן] בָּתַר כָּל פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין חָבוּ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל וּמְסַר יְיָ יָתְהוֹן בְּיַד נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא דְּבָבֶל וְאוֹבֵיל יָתְהוֹן בְּגָלוּתָא וַהֲווֹ דָּמְיָן בְּגָלוּתָא כִּגְבַר דָּמֵיךְ דְּלָא יְכִיל לְאִתְּעָרָא מִשִּׁינְתֵיהּ וְקָל רוּחָא דְּקוּדְשָׁא מַזְהֲרָא לְהוֹן עַל יַד נְבִיַּיָּא וַהֲוָת עָיְרָא יָתְהוֹן מִדְּמוּךְ לִבְּהוֹן עָנֵי רִבּוֹן כָּל עָלְמָא וְכֵן אֲמַר הֲדַּרִי בִּתְיוּבְתָּא פְּתַחִי פּוּמִּיךְ וּבוּעִי וְשַׁבַּחִי לִי אֲחָתִי רְחִימְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְיוֹנְתָא בִּשְׁלִימוּת עוּבָדַיִךְ אֲרוּם שְׂעַר רֵישִׁי אִתְמְלִי מִן דִּמְעֲתִיךְ כִּגְבַר דִּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ מִצְטַבַּע מִטַּלָּא דִּשְׁמַיָּא וְצִיצִית נִזְרִי אִתְמְלִי מִן טִפֵּי עֵינַיִךְ כִּגְבַר דְּצִיצִית נִזְרוֹהִי מָלְיָן מִטִּפֵּי מִטְרָא דְּנָחֲתִין בְּלֵילְיָא:

אחרי כל הדברים האלה חטאו עם בית ישראל, וה' ימסור  אותם ביד נבוכדנצר מלך בבל, והוביל אותם לגלות. ובגלות היו דומים לאדם ישן, ואי אפשר לעורר אותו משנתו. וקול רוח הקודש האיר אותם באמצעות הנביאים, והיו מעירים אותם מתרדמת לבם. ענה לי ריבונו של עולם וזה מה שאמר ה' "שוב בתשובה, פתח את פיך, התפלל והלל אותי. אחותי, אהובתי, כנסת ישראל, הנמשלת ליונה בשלמות מעשיך , כאשר שיער ראשי מתמלא בדמעותיך, כמו אדם ששער ראשו ספוג טל השמים, ומלולי שיערי מתמלאים בטיפות עיניכם, כמו האיש אשר מחלצותיו של השיער מלא בטיפות גשם שיורדות בלילה".

ג' פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם.

[תרגום יונתן] עֲנָת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל כָּל קֳבֵל נְבִיַּיָּא הָא כְּבָר אַעְדִּיתִי מִנִּי נִיר פִּקּוֹדוֹי וּפְלַחִית לְטָעֲוָת עַמְמַיָּא וְאֵיכְדֵין יִהְוְיָן לִי אַפִּין לְמִהְדַּר לְוָתֵיהּ אֲתֵיב לְהוֹן מָרֵי עָלְמָא עַל יַד נְבִיַּיָּא וְאַף אֲנָא הָא כְּבָר סַלֵּיקִית שְׁכִינְתִּי מִבֵּינַיִךְ וְאֵיכְדֵין אַהְדַּר וְאַתְּ עֲבַדְתְּ עוּבָדִין בִּישִׁין וַאֲנָא קַדֵּישִׁית יָת רַגְלַי מִסְּאוֹבְתִיךְ וְאֵיכְדֵין אֲטַנֵּיפִנּוּן בֵּינֵי עַמְמַיָּא בְּעוּבָדַיִךְ בִּישַׁיָּא:

ענתה כנסת ישראל מול כול  הנביאים: "ראו כבר הסרתי ממני את עול מצוותיו ועבדתי לאלילי העמים. איך אני יכול לקבל את הפנים לחזור אליו?" ריבונו של עולם השיב להם על ידי הנביאים: "ואף אני, כבר סילקתי שכינתי מבינכם. כיצד אחזור מאחר שעשית דברים רעים? ואני קידשתי את רגלי מלכלוך שלך. כיצד אוכל לתת להם להתלכלך בין אנשי העם במעשיכם הרעים?"

ד' דּוֹדִי שָׁלַח יָדוֹ מִן הַחֹר וּמֵעַי הָמוּ עָלָיו.

[תרגום יונתן] כַּד אִתְגְּלֵי קֳדָם יְיָ דְּעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל לָא צָבַן לְמִחֲרַט וְלִמְתָּב לְוָתֵיהּ אוֹשֵׁיט מַחַת גְּבוּרְתֵּיהּ עַל שִׁבְטָא דִּרְאוּבֵן וְגָד וּפַלְגוּת שִׁבְטָא דִּמְנַשֶּׁה דְּמֵעִבְרָא לְיַרְדְּנָא וּמְסַר יָתְהוֹן בְּיַד סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְּאַתּוּר וְאַגְלִי יָתְהוֹן לְלַחְלַח וּלְחָבוֹר נַהְרֵי גּוֹזָן וְקִרְוֵי מָדַי וּדְבַר מִיַּדְהוֹן עֵגֶל מַתְּכָא דְּשַׁוִּי יָרָבְעָם חַיָּבָא בְּלֶשֶׁם דָּן דְּמִתְקַרְיָא פֶּמִיאָס בְּיוֹמֵי פֶּקַח בַּר רְמַלְיָהוּ וְכַד שְׁמַעַת אֲנָא רַחֲמַי אִתְגּוֹלַלוּ עֲלֵיהוֹן:

כאשר התגלה לפני י"א שעם בית ישראל אינם מוכנים להתחרט ולשוב אליו, הושיט את מכתו החזקה בשבט ראובן וגד ובחצי שבט מנשה מעברו השני של הירדן ומסרם ביד סנחריב מלך אשור ויגלה אותם אל לחלחנד הבור, נהרות גוזן, ואל ערי מדי. ויקח מידם את העגל המותך אשר שם ירבעם החוטא בלשם דן אשר נקרא פמיוס בימי פקה בן רמליהו. כששמעתי, חמלה שלי התרגשה כלפיהם.

-          הרגשה אישית שלי, אני מתפלא מתרגום יונתן, גם מהתוכן שלו, וגם מצורתו. לעניות דעתי, אין הסבר אחר אלא רוח הקודש ישב עם רב יונתו בן עוזיאל ע"ה, ואמר לו מה לכתוב.

-          מצאתי באתר https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2153 :

בתלמוד (מגילה ג, ע"א) מסופר:

"ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה אונקלוס הגר אמרי מפי ר' אליעזר ור' יהושע, תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרי, מפי חגי זכריה ומלאכי ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?
עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: אני הוא שגיליתי סתריך לבני אדם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקות בישראל.
ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו: דייך, מאי טעמא (מהו הטעם)? משום דאית (יש) ביה (בו) קץ משיח".

כתוב באותו האתר:

שני התרגומים, אונקלוס ויונתן, משתדלים לתרגם בדרך הפשטבמקומות קשים, כמו בדברי שירה, הולך אונקלוס בדרך המדרש והאגדה, וכך גם יונתן בדברי שירה שבנביאים ראשונים (שירת דבורה, שירת חנה ועוד). גם בספרי הנביאים האחרונים מרבה יונתן לתרגם על דרך הדרש והאגדה, ובמיוחד בנבואות הנחמה של ישעיהו (מפרק מ ואילך).

-          לעניות דעתי, אולי יש מקום לקרוא את תרגום יונתן ביחד עם שיר השירים, אולי בשיעורים מיוחדים למטרה זאת. לעניות דעתי, קשה מאד, אם לא בלתי אפשרי, להבין את שיר השירים בכוונה ללא תרגום יונתן. הפשט של שיר השירים רחוק ביותר מהדרש והסוד שלו, שנתגלה שבתרגום יונתן.

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!