דברים חיים רחמים

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז טו] וְהֵסִיר יְהוָה מִמְּךָ, כָּל-חֹלִי; וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ.

א' כתוב בפסוק וּנְתָנָם, בְּכָל-שֹׂנְאֶיךָ .

ב' יכול להיות שכדאי לשים לב שכתוב שֹׂנְאֶיךָ ולא הגויים, עובדי כוכבים, אפילו לא עמלק, ודומה לזה. אין כאן הכללה על קבוצת אוכלוסייה, אלא אך ורק על שֹׂנְאֶיךָ .

ג' לעניות דעתי, דבר זה חשוב ביותר, במיוחד שהוא נכון גם בימינו.

בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים

בס"ד

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,

וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ.

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז יד] בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים: לֹא-יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה, וּבִבְהֶמְתֶּךָ.

[תרגום אונקלוס] בְּרִיךְ תְּהֵי, מִכָּל עַמְמַיָּא: לָא יְהֵי בָּךְ עֲקַר וְעַקְרָא, וּבִבְעִירָךְ.

[תרגום יונתן] בְּרִיכִין תֶּהֱווֹן מִן כּוּלְהוֹן עַמַיָא לָא יֶהֱווֹן בְּכוֹן גּוּבְרִין עַקְרִין וּנְשִׁין עַקְרִין וְלָא בְּעִירָךְ עַקְרִין מֵעֲמָר וַחֲלָב וְטָלוּי:

א' כתוב במקרא בָּרוּךְ תִּהְיֶה, מִכָּל-הָעַמִּים , דבר דומה בתרגום אונקלוס בְּרִיךְ תְּהֵי, מִכָּל עַמְמַיָּא , אבל בתרגום יונתן כתוב ברבים בְּרִיכִין תֶּהֱווֹן מִן כּוּלְהוֹן עַמַיָא .

- יכול להיות שתרגום יונתן מסביר את המקרא. יכול להיות שהמקרא מתייחסת לעם ישראל כשלם, בָּרוּךְ תִּהְיֶה, כאשר תרגום יונתן מסביר שהפסוק מתייחס באמת לכול היהודים שבעם ישראל בְּרִיכִין תֶּהֱווֹן .

- דבר דומה גם בהמשך הפסוק.

ב' תרגום יונתן מוסיף ומפרש וְלָא בְּעִירָךְ עַקְרִין מֵעֲמָר וַחֲלָב וְטָלוּי: שלעניות דעתי, בעברית ולא יהיו בעירך חסרים מעומר, חלב, ותינוקות.

וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ

בס"ד

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז יג] וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ; וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ.

[תרגום אונקלוס] וְיִרְחֲמִנָּךְ, וִיבָרְכִנָּךְ וְיַסְגֵּינָךְ; וִיבָרֵיךְ וַלְדָּא דִּמְעָךְ וְאִבָּא דְּאַרְעָךְ עֲבוּרָךְ וְחַמְרָךְ וּמִשְׁחָךְ, בַּקְרֵי תּוֹרָךְ וְעֶדְרֵי עָנָךְ, עַל אַרְעָא, דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ.

[תרגום יונתן] וִירַחֲמִינְכוֹן וִיבָרְכִינְכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן וִיבָרֵךְ וַלְדֵי מְעֵיכוֹן וּפֵירוֹי אַרְעֲכוֹן עִיבּוּרֵיכוֹן חֲמָרֵיכוֹן וּמִשְׁחֵיכוֹן בַּקְרַת תּוֹרֵיכוֹן וְעֶדְרֵי עַנְכוֹן עַל אַרְעָא דְקַיֵּים לְאַבְהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ:

א' כתוב במקרא וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ , דבר דומה בתרגום אונקלוס, ז"א, הפעולה כלפי יחיד, יהודי יחיד, אבל בתרגום יונתן כתוב וִירַחֲמִינְכוֹן וִיבָרְכִינְכוֹן וְיַסְגִינְכוֹן , ז"א, הפעולה כלפי רבים, כול עם ישראל.

ב' לעומת זאת, כתוב במקרא אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ , דבר דומה גם בתרגום אונקלוס, וגם בתרגום יונתן דְקַיֵּים לְאַבְהָתָךְ לְמִתַּן לָךְ , ז"א, הפעולה נעשית כלפי יחיד, יהודי יחיד, גם במקרא, וגם בתרגומים.

ג' בסיכום, במקרא וגם בתרגום אונקלוס, כול הפעולות של הקב"ה הן מול יחיד, יהודי יחיד.

לעומת זאת, בתרגום יונתן, הפעולות של ברכה הן מול רבים, עם ישראל, אבל הברית של הקב"ה מול יחיד, יהודי יחיד.

אפשר לשאול, על מה מרמז כאן תרגום יונתן?

ד' יכול להיות שהרמז הוא, שהקב"ה מברך את עם ישראל כגוף שלם אחד. לכן, גם האחריות המשותפת של עם ישראל.

לעומת זאת, ההתחייבות של הקב"ה היא כלפי כול אחד ואחד מבני ישראל. הקשר בין הקב"ה לבין כול יהודי ויהודי, הקשר הזה הוא אישי, פרטי, ישיר, וללא מתווכים.

יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת עקב:

[דברים ז יב] וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ.

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי חֲלָף דִּתְקַבְּלוּן, יָת דִּינַיָּא הָאִלֵּין, וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן, יָתְהוֹן--וְיִטַּר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ, יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָּא, דְּקַיֵּים, לַאֲבָהָתָךְ.

[תרגום יונתן] והיה עקב וִיהֵי חוֹלַף דִּי תְקַבְּלוּן יַת דִּינַיָא הָאִילֵין וְתִנְטְרוּן וְתַעַבְדוּן יַתְהוֹן וְיִנְטַר יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת חִסְדָא דִי קַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן:

א' כתוב במקרא " וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן, אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם " , וכתוב בתרגומים " וִיהֵי חֲלָף דִּתְקַבְּלוּן, יָת דִּינַיָּא הָאִלֵּין, וְתִטְּרוּן וְתַעְבְּדוּן, יָתְהוֹן ".

- תרגום אונקלוס דומה לתרגום יונתן בקטע זה, ושניהם דומים למקרא.

- כתוב במקרא תִּשְׁמְעוּן , כאשר כתוב בתרגומים דִּתְקַבְּלוּן . הדבר דומה למאמר המפורסם שענו בני ישראל במעמד הר סיני: "נעשה ונשמע!" גם במאמר הזה, המובן של ונשמע הוא ונקבל, ונסכים.

- יש בפסוק זה שלושה שלבים בביצוע המשפטים שבתורה: תִּשְׁמְעוּן, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם , ז"א, קיבלתם, שמרתם, ועשיתם. שלבים אלה בביצוע מצוות התורה דומים לשלבים שמופיעים בפרקי אבות "ללמוד, ללמד, לשמור, ולעשות" :

[משנה אבות ד ה] רַבִּי יִשְׁמָעֵאל (בְּנוֹ) אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמֵּד, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד.
וְהַלּוֹמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת, מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.

כאשר "ללמוד וללמד" הוא שווה ערך "לקבל, לשמוע".

ב' כתוב במקרא " וְשָׁמַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ, אֶת-הַבְּרִית וְאֶת-הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ. " כאשר תרגום אונקלוס כותב " וְיִטַּר יְיָ אֱלָהָךְ לָךְ, יָת קְיָמָא וְיָת חִסְדָּא, דְּקַיֵּים, לַאֲבָהָתָךְ. " אבל בתרגום יונתן כתוב " וְיִנְטַר יְיָ אֱלָהָכוֹן לְכוֹן יַת קְיָימַיָא וְיַת חִסְדָא דִי קַיֵּים לְאַבְהַתְכוֹן: ".

- ההבדל הוא אֱלֹהֶיךָ לְךָ ... לַאֲבֹתֶיךָ במקרא אבל אֱלָהָכוֹן לְכוֹן ... לְאַבְהַתְכוֹן בתרגום יונתן, כאשר לאבותיך במקרא אבל לאבותיכם בתרגום יונתן.

- לעניות דעתי, יונתן מפרש כוונת התורה, שהפנייה של הקב"ה בתורה היא לכול עם ישראל כאחד, כפי שמופיע מאוחר יותר בספרות חז"ל " כול ישראל ערבים זה לזה " [תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ז, עמוד ב' ].

וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא,

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת ואתחנן:

[דברים ג כג] וָאֶתְחַנַּן, אֶל-יְהוָה, בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וְצַלִּיתִי, קֳדָם יְיָ, בְּעִדָּנָא הַהוּא, לְמֵימַר.

[תרגום יונתן] וּבָעִית רַחֲמִין מִן קֳדָם יְיָ בְּעִידָנָא הַהוּא לְמֵימָר

א' כתוב במקרא וָאֶתְחַנַּן , תרגום אונקלוס וְצַלִּיתִי שבעברית והתפללתי , תרגום יונתן וּבָעִית רַחֲמִין שבעברית וביקשתי רחמים (אהבה) .

- וָאֶתְחַנַּן - ביקש שוב ושוב בצורה נואשת; הפציר

ב' לפי התרגומים, אפשר אולי להגיד שלהתפלל זה לבקש רחמים או לבקש אהבה מהקב"ה למטרה מסוימת. ויכול להיות שזה נכון גם בימינו אלה.

ג' לעניות דעתי, דבר חשוב ביותר, אם משה רבינו ע"ה התחנן, והתפלל, וביקש רחמים מהקב"ה, ותפילתו לא התקבלה, קל וחומר אנחנו, שלא מגיעים אפילו לעקבו של משה רבינו ע"ה.

יום שני, 12 בספטמבר 2016

אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א יב] אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

[תרגום אונקלוס] אֵיכְדֵין אֲסוֹבַר, בִּלְחוֹדַי, טֻרְחֵיכוֹן וְעִסְקֵיכוֹן, וְדִינְכוֹן.

[תרגום יונתן] הֵיךְ אֲנָא יָכִיל בִּלְחוֹדִי לְמִסְבּוֹל טַרְחוֹת אַפְקַרְסוּתְכוֹן וּדְמִחַשְׁלִין עֲלֵי בִישְׁתָּא וּמִילֵי דִיגַנְבוּן דְּמַפְקִין סִלְעָא לְאַפּוֹקֵי תְּרֵי:

א' תרגום יונתן, לעברית [שרת"י במדינות – דברים דף 19]:

איך אני יכול לבדי לישא טרחות אפקורותיכם (תוספת שלי – יכול להיות שהמובן לפי אפיקורסיים , כופרים, כפירה) ומדמים עלי רעה, ודבר גנבתם שמוציאים סלע להוציא שנים.

ב' לפי הפסוק הזה, הגורל של משה רבינו ע"ה הוא טרגדיה במלוא המובן של המילה:

- משה רבינו ע"ה, אפשר להגיד שהוא נמצא בין פטיש לבין הסדן, הוא מתווך בין הקב"ה לבין עם ישראל. משה רבינו אוהב וקשור גם להקב"ה וגם לעם ישראל עד אין סוף. הוא לא חושב בכלל עליו, על משפחתו, על ילדיו ואשתו. משה רבינו חושב אך ורק על הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל.

- יכול להיות שעל משה רבינו אמרו חז"ל "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" [מקור המושג "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" בגמרא מסכת ברכות דף ז' ע"א:]. משה רבינו צדיק אבל רע לו, מפני שהוא מרכז אל עצמו את כול, אבל כול הקשיים והעבירות של עם ישראל, והוא רק אחד ולא יכול לשאת זאת עוד. לכן, משה רבינו מבקש לחלק את העול עם עוד אנשים.

- משה רבינו מתחנן ומתפלל לפני הקב"ה כדי להציל עם ישראל מהעונשים הכבדים שעם ישראל בעצמו מושך על עצמו על ידי העבירות שעם ישראל עובר. אבל עם ישראל, למרות כול אלה, לא לומד מהניסיון שלו, ועובר עוד פעם ועוד פעם על אותם העבירות. ולא רק זה, עם ישראל לא מוקיר טובה למשה רבינו אלא מוציא לשון הרעה נגדו.

- גם הקב"ה לא בקבל תפילותיו של משה רבינו ולא מאשר לו להיכנס לארץ ישראל.

ג' על זה נאמר:

- [ישעיהו נה ח] כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה.

- [סידור ספרד חול מנחה] סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים, פרשת דברים:

[דברים א יא] יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם, יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם--אֶלֶף פְּעָמִים; וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

[תרגום אונקלוס] יְיָ אֱלָהָא דַּאֲבָהָתְכוֹן, יוֹסֵיף עֲלֵיכוֹן כְּוָתְכוֹן--אֶלֶף זִמְנִין; וִיבָרֵיךְ יָתְכוֹן, כְּמָא דְּמַלֵּיל לְכוֹן.

[תרגום יונתן] יְיָ אֱלָהָא דְאַבְהַתְכוֹן יוֹסֵף עֲלֵיכוֹן כְּוַותְכוֹן אֶלֶף זִמְנִין מְטוּל בִּרְכָתִי דָא וִיבָרֵךְ יַתְכוֹן בְּלָא סְכוּמָא הֵיכְמָא דְמַלֵּיל לְכוֹן:

א' תרגום יונתן מוסיף מְטוּל בִּרְכָתִי דָא שבעברית בגלל ברכתי זאת .

ב' יכול להיות רמז לסגולה שיש בברכת צדיק.