דברים חיים רחמים

יום רביעי, 23 בינואר 2019

פירוש התורה - וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו טו] וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית; אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן.

[תרגום אונקלוס] וּבְנֵי שִׁמְעוֹן, יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר, וְשָׁאוּל, בַּר כְּנַעֲנֵיתָא; אִלֵּין, זַרְעֲיָת שִׁמְעוֹן.

[תרגום יונתן] וּבְנוֹי דְשִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאוֹהַד וְיָכִין וְצוֹחַר וְשָׁאוּל הוּא זִמְרִי דְאַשְׁאִיל נַפְשֵׁיהּ לִזְנוּתָא הֵי בִּכְנַעֲנָאֵי אִלֵין יֵיחוּסִין דְשִׁמְעוֹן:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 62]):

"פי׳ המפרש: ובני שמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצוהר, ושאול הוא זמרי (בן סלוא נשיא השבט) שהשאיל את עצמו לזנוח בכנענים, אלו היוחסין של שמעון."

- תרגום יונתן מחליף את וְשָׁאוּל, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית על ידי וְשָׁאוּל הוּא זִמְרִי דְאַשְׁאִיל נַפְשֵׁיהּ לִזְנוּתָא הֵי

בִּכְנַעֲנָאֵי שבעברית ושאול הוא זמרי (בן סלוא נשיא השבט) שהשאיל את עצמו לזנוח בכנענים.

זה אולי רמז ששני הדברים אלה, בֶּן-הַכְּנַעֲנִית וגם שהשאיל את עצמו לזנוח בכנענים , הם שקולים זה כנגד זה, מי שמביא לעולם בנים על ידי חיבור לעובדי עבודה זרה, סופו שהבנים האלה יתחברו בעצמם לבני עבודה זרה.

וכמו אז, גם בימינו!

פירוש התורה - אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם: בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי--אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו יד] אֵלֶּה, רָאשֵׁי בֵית-אֲבֹתָם: בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי--אֵלֶּה, מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.

[תרגום אונקלוס] אִלֵּין, רֵישֵׁי בֵּית אֲבָהָתְהוֹן: בְּנֵי רְאוּבֵן בֻּכְרָא דְּיִשְׂרָאֵל, חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי--אִלֵּין, זַרְעֲיָת רְאוּבֵן.

[תרגום יונתן] אִלֵין רֵישֵׁי בֵית אֲבָהַתְהוֹן בְּנוֹי דִרְאוּבֵן בּוּכְרָא דְיִשְרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אִלֵין יֵיחוּסִין דִרְאוּבֵן:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו יג] וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, וַיְצַוֵּם אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם--לְהוֹצִיא אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה וּלְאַהֲרוֹן, וּפַקֵּידִנּוּן לְוָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּלְוָת פַּרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם--לְאַפָּקָא יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה וְעִם אַהֲרן וְאַזְהַרִינוּן עַל בְּנֵי יִשְרָאֵל וְשַׁלְחִינוּן לְוַת פַּרְעה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם לְאַפָּקָא יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 60]):

"וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן ויצום (את משה ואהרן) על בני ישראל, ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים."

- תרגום יונתן כותב וְאַזְהַרִינוּן עַל בְּנֵי יִשְרָאֵל וְשַׁלְחִינוּן לְוַת פַּרְעה.

תרגום מילה במילה הוא 'והזהיר אותם (שם אותם, את משה ואת אהרון) על בני ישראל, ושלח אותם (את משה ואת אהרון) אל פרעה'.

ז"א, יש הבדל בין התייחסות אל בני ישראל, לבין התייחסות אל פרעה, מלך מצרים.

דבר זה מופיע גם בפירוש רש"י:

ויצום אל בני ישראל - (ש"ר) צוה עליהם להנהיגם בנחת ולסבול אותם

ואל פרעה מלך מצרים - צום עליו לחלוק לו כבוד בדבריהם זהו מדרשו ופשוטו צום על דבר ישראל ועל שליחותו אל פרעה ודבר הצווי מהו מפורש בפרשה שניה לאחר סדר היחס אלא מתוך שהזכיר משה ואהרן הפסיק הענין באלה ראשי בית אבותם ללמדנו היאך נולדו משה ואהרן ובמי נתיחסו

ז"א, יש התייחסות שונה אל בני ישראל, לבין אל פרעה, מלך מצרים.

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו יב] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, לִפְנֵי יְהוָה לֵאמֹר: הֵן בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, לֹא-שָׁמְעוּ אֵלַי, וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל מֹשֶׁה, קֳדָם יְיָ לְמֵימַר: הָא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָא קַבִּילוּ מִנִּי, וְאֵיכְדֵין יְקַבֵּיל מִנִּי פַּרְעֹה, וַאֲנָא יַקִּיר מַמְלַל.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל משֶׁה קֳדָם יְיָ לְמֵימָר הָא בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא קַבִּילוּ מִינִי וְהֵיכְדֵין יְקַבֵּיל מִינִי פַּרְעה וַאֲנָא קְשֵׁי מַמְלֵיל:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו יא] בֹּא דַבֵּר, אֶל-פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם; וִישַׁלַּח אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְצוֹ.

[תרגום אונקלוס] עוֹל מַלֵּיל, עִם פַּרְעֹה מַלְכָּא דְּמִצְרָיִם; וִישַׁלַּח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאַרְעֵיהּ.

[תרגום יונתן] עוּל מַלֵיל עִם פַרְעה מַלְכָּא דְמִצְרָיִם וְיִפְטוֹר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' תרגום יונתן מתרגם וְיִפְטוֹר.

אִיפַּטוּר (מועד קטן ט א) - נִפְטְרוּ (=נפרדו זה מזה)

- תרגום יונתן כותב 'ונפרדו בני ישראל מארצו (של פרעה, מצרים)'.

ז"א, הפרדה, ניתוק מגע, בין עם ישראל, לבין מצרים. יכול להיות שתרגום יונתן נותן ביטוי לעיקרון חשוב ביהדות, הוא הפרדה בין עם ישראל, בין יהודים, לבין העמים שבתוכם חיים, או חיים על יד עליהם.

לעניות דעתי, זה מעניין ביותר וגם מרתק ביותר, איך רעיון שלפני אלפיים שנים, ואפילו יותר משלושת אלפים שנים, מזמן יציאת מצרים, חי וקיים גם בימינו.

יום ראשון, 20 בינואר 2019

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וארא:

[שמות ו י] וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ, עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות, פרשת וירא:

[שמות ו ט] וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל מֹשֶׁה כֵּין, עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלָא קַבִּילוּ, מִן מֹשֶׁה, מֵעֲיָק רוּחַ, וּמִפֻּלְחָנָא דַּהֲוָה קְשֵׁי עֲלֵיהוֹן.

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל משֶׁה כְּדֵין עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְלָא קַבִּילוּ מִן משֶׁה מִקְפִּידוּת רוּחָא וּמִפּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה קַשְׁיָא דִי בִּידֵיהוֹן:

[ירושלמי (קטעים)] מַקְפִּידוֹת:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – שמות דף 60]):

"וידבר משה ככה אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מפני מיצר רוחם, וע״ז (עבודה זרה) הקשה שבידיהם."

- תרגום יונתן מוסיף וּמִפּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה קַשְׁיָא שבעברית וע״ז (עבודה זרה) הקשה.

יכול להיות שהרמז שבתרגום יונתן, שבני ישראל לא קיבלו דברי משה, גם בגלל שהיו מעורבים, או עטופים בעבודה הזרה של המצרים, שבתוכם חיו. ז"א, כמין התבוללות של בני ישראל בתוך מצרים, כמין תינוק שנשבה. לכן, כמה חשוב להישמר מהתבוללות, כמה חשוב לשמור על הקשר בקהילה היהודית. אם לא, באה ההתבוללות, וכבר 'לא שומעים', לא מקבלים דברי משה רבינו, ע"ה, שהם דברי ה'.

ב' תרגומים דומים למקרא.