דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת שלח:
[במדבר יד כ] וַיֹּאמֶר
יְהוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.
[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר
יְיָ שְׁבַקִית כְּפִתְגָמָךְ׃
[תרגום יונתן] וַאֲמַר
יְיָ שַׁבְקִית כְּפִתְגָמָךְ:
[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר
מֵימְרָא דַיְיָ הָא שְׁרִיתִי וּשְׁבָקִית כְּפִתְגָמָךְ:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 229]):
ויאמר ה׳ : עזבתי
כדבריך.
-
ירושלמי
(קטעים)] בעברית:
ואמר מאמר ה': התרתי
ועזבתי כדבריך.
ב' תרגומים
דומים למקרא.
בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר במדבר, פרשת שלח:
[במדבר יד יט] סְלַח
נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה
מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.
[תרגום אונקלוס] שְׁבוֹק
כְּעַן לְחוֹבֵי עַמָּא הָדֵין כְּסַגִּיאוּת טָבְוָתָךְ וּכְמָא דִּשְׁבַקְתָּא
לְעַמָּא הָדֵין מִמִּצְרַיִם וְעַד כְּעַן׃
[תרגום יונתן] שְׁבוֹק
כְּדוֹן לְסוּרְחָנוּת עַמָא הָדֵין כִּסְגִיאוּת טֵבְוָותָךְ וְהֵיכְמָא
דְשָׁרִיתָא לְעַמָא הָדֵין מִן זְמַן דִנְפָקוּ מִמִצְרַיִם וְעַד כְּדוֹן:
א' תרגום
יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 229]):
עזוב
עתה לעון
העם הזה,
כרב
טובך, וכאשר התרת
לעם הזה
מזמן שיצאו ממצרים
ועד עתה.
שְׁבוּקוּ (סנהדרין
קי ב) - הַנִּיחוּ
-
מעניין
אולי, כתוב במקרא סְלַח, כתוב בתרגומים שְׁבוֹק שבעברית הניח,
עזוב.
זה מביא אותי לחשוב בכיוון
חדש בשבילי, מה זה סְלַח, לפי התרגומים. סְלַח לפי התרגומים
לעזוב, להניח. ז"א, לסלוח זה להניח, לעזוב, לשכוח, להוציא מן הלב ומן
השכל, מן הזיכרון, כאילו לא היה ולא קרה. ז"א, לסלוח זאת פעולה עמוקה בליבו
של אדם, פעולה שנוגעת בנשמה שלו. לכן, ראוי ורצוי להשתמש במילה לסלוח בזהירות
ובכבד רב, ובמיוחד להשתדל ולא להגיע למצבים שעלינו להשתמש במילה 'סליחה'.
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
במדבר, פרשת שלח:
[במדבר
יד יח] יְהוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא
יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל
רִבֵּעִים.
[תרגום
אונקלוס] יְיָ מַרְחֵיק רְגַז וּמַסְגֵּי לְמֶעֱבַד טָבְוָן שָׁבֵיק לַעֲוָיָן
וְלִמְרוֹד סָלַח לִדְתָּיְבִין לְאוֹרָיְתֵיהּ וְלִדְלָא תָּיְבִין לָא
מְזַכֵּי מַסְעַר חוֹבֵי אֲבָהָן עַל בְּנִין מָרָדִין עַל דָּר תְּלִיתַאי וְעַל
דָּר רְבִיעָאי׃
[תרגום
יונתן] יְיָ אֲרִיךְ רוּחַ וְקָרִיב רַחֲמִין שְׁרֵי לְתוּבִין וּמְכַפֵּר עַל
סוּרְחָנוּן מַזְכֵּי לִדְתַיְיבִין לְאוֹרַיְיתָא וְלִדְלָא תַיְיבִין לָא
מְזַכֵּי מַסְעַר חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעִין עַל בְּנִין מְרוֹדִין עַל דַר
תְּלִיתָאֵי וְעַל דַר רְבִיעָאֵי:
[ירושלמי
(קטעים)] יְיָ אָרִיךְ רַחֲמִין וּרְחַק רְגַז וְקָרֵיב רַחֲמִין וּמַסְגֵי
לְמֶעֱבַּד חֶסֶד וּקְשׁוֹט וּמְזַכַּיָא לָא מְזַכֵּי יְיָ חַיָיבַיָא בְּיוֹמָא
דִינָא מַדְכַּר חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעִין עַל בְּנִין מְרָדִין:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 227]):
ה׳
ארך רוח ומקרב
רחמים, מתיר (העוברים
מקשר להעבירה)
לשבים, ומכפר
על פשעיהם,
ומזכה לשבים
לתורה ,ולאלה שאינם
שבים לא
מזכה, פוקד
עוון אבות
רשעים על
בנים מורדים,
על דור
שלישי ועל
דור רביעי.
-
ירושלמי
(קטעים) בעברית:
ה' ארוך רחמים, ומרחיק
רוגז, ומקרב רחמים, ומרבה (טוב ?) לעושה חסד ואמת ומזכה (אותם ?). ה' לא מזכה
חוטאים, ביום הדין זוכר חטאים של אבות רשעים על בנים מורדים.
-
תרגום
אונקלוס דומה לתרגום יונתן.
-
תרגומים
מסבירים את הפסוק פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים. מדובר על מַדְכַּר
חוֹבֵי אַבְהָן רַשִׁיעִין עַל בְּנִין מְרָדִין:, כפי שכתוב
בירושלמי (קטעים), ודומה
לו גם בתרגומים האחרים.
-
יש
אולי כאן מקום לפרפר: שכרו של צדיק בן צדיק גבוה יותר מאשר שכרו של צדיק. בדומה
לזה, עונשו של רשע בן רשע
חמור יותר מאשר עונשו של
רשע. איך יכול להיות דבר כזה? הרי אמור להיות הפוך, בן צדיק לומד מאבא שלו להיות
צדיק. לעומת זאת, צדיק עושה זאת הוא בעצמו, לומד בעצמו להיות צדיק. לכן, במבט
ראשון, השכר של הצדיק אמור להיות יותר גבוה משכרו של צדיק בן צדיק.
אבל, זה רק במבט ראשון.
אפשר לתרץ זאת על ידי 'מי שעושה ומצווה, שכרו יותר גבוה מאשר שכרו של מי שעושה ולא
מצווה.' צדיק בן צדיק מצווה להיות במידות טובות על ידי אבא שלו, על ידי הירושה
המשפחתית. דבר דומה עם רשע בן רשע: הוא ראה אצל אבא שלו כמה לא טוב להיות רשע, לכן
היה צריך להתרחק מהרשע מאד מאד.
תירוץ אחר: צדיק בן צדיק
מקבל שכר גם בזכות האבא שלו, שגם היה צדיק. רשע בו רשע מקבל עונש יותר גדול גם
בגלל האבא שלו, שהוא בעצמו הי רשע, ולפי הפסוק הזה, פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל
בָּנִים.
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
במדבר, פרשת שלח:
[במדבר
יד יז] וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר.
[תרגום
אונקלוס] וּכְעַן סַגּי כְעַן חֵילָא קֳדָמָךְ יְיָ כְּמָא דְּמַלֵּילְתָּא
לְמֵימַר׃
[תרגום
יונתן] וּכְדוּן יַסְגֵי כְדוּן חֵילָא קֳדָמָךְ יְיָ וְתִתְמְלֵי רַחֲמִין
עֲלֵיהוֹן וְיָתִי תְשַׁוֵי לְעַם רַב הֵיכְמָא דְמַלֵילְתָּא לְמֵימָר:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 226]):
ועתה יגדל
נא
כוח לפניך ה׳, ותתמלא רחמים
עליהם, ואותי
תעשה
לגוי
גדול
כאשר דברת
,לאמר.
-
לעניות
דעתי, יכולה להיות כאן, בתרגום יונתן לעברית, קושיא: כתוב בתרגום יונתן וְיָתִי
תְשַׁוֵי לְעַם רַב, התרגום בעברית
בספר
([שרת"י במדינות – במדבר דף 225]) ואותי
תעשה
לגוי
גדול. אלה
המילים של משה רבינו ע"ה.
לעניות
דעתי, מילים אלה של משה רבינו ע"ה ואותי
תעשה
לגוי
גדול לא
מתאימות למשה רבינו, שהוא, הענו מכול אדם, מבקש מהקב"ה טובה לו לעצמו אישית?
בשבילי זה קושיא גדולה!
יכול
להיות שהקושיא היא קושיא מדומה, בגלל המובן של המילה וְיָתִי שבתרגום יונתן
בארמית, כאשר המובן יכול להיות שונה בזנים שונים של ארמית. למשל:
יָתִי (ברכות
נד ב) - אוֹתִי
[http://daf-yomi.com/AramicDictionary.aspx]
יָתִי
– אתא – letter, sign; to come, to arrive, to occur
to; offered, to be brought; to bring, carry
- [http://www.tyndalearchive.com/TABS/Jastrow/ , מילון יסטרוב]
לכן,
לעניות דעתי, וְיָתִי תְשַׁוֵי לְעַם רַב שבתרגום יונתן יכול להיות בעברית
גם ואות תעשה לעם רב. לעניות דעתי, תרגום זה יותר מתאים למשה רבינו
ע"ה, וגם לרבי יונתן בן עוזיאל ולאג'נדה שלו, ליפות, להדגיש את הדברים הטובים
שבעם ישראל.
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
במדבר, פרשת שלח:
[במדבר
יד טז] מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר
נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר.
[תרגום
אונקלוס] מִדְּלֵית יוּכְלָא קֳדָם יְיָ לְאַעָלָא יָת עַמָּא הָדֵין לְאַרְעָא
דְּקַיֵּים לְהוֹן וְקַטֵּילִנּוּן בְּמַדְבְּרָא׃
[תרגום
יונתן] מִן בִּגְלַל דְלָא הֲוָת יוּכְלָא מִן קֳדָם יְיָ לְאַעֲלָאָה יַת עַמָא
הָדֵין לְאַרְעָא דְקַיֵים לְהוֹן וּקְטָלִינוּן בְּמַדְבְּרָא:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 225]):
מתוך שלא
היה יכולת
בידו להביא
את העם
הזה אל הארץ אשר
נשבע להם,
והרג אותם במדבר.
ב'
תרגומים דומים למקרא.
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
במדבר, פרשת שלח:
[במדבר
יד טו] וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר
שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר.
[תרגום
אונקלוס] וּתְקַטֵּיל יָת עַמָּא הָדֵין כְּגוּבְרָא חַד וְיֵימְרוּן עַמְמַיָּא
דִּשְׁמַעוּ יָת שֵׁימַע גְּבוּרְתָךְ לְמֵימַר׃
[תרגום
יונתן] וּמִן בָּתַר כָּל נִסַיָא הָאִילֵן אַנְתְּ קָטֵיל יַת עַמָא הָדֵין
כְּגַבְרָא חָד וְיֵימְרוּן עַמְמַיָא דְיִשְׁמְעוּ יַת שֵׁמַע גְבוּרְתָּךְ
לְמֵימָר:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 225]):
ואחרי
כל הנסים האלה,
אתה הורג
את העם
הזה כאיש
אחד, ויאמרו
העמים אשר
שמעו את
שמע גבורתך לאמר.
ב'
תרגומים דומים למקרא.
בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר
במדבר, פרשת שלח:
[במדבר
יד יד] וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ
הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְהוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן
נִרְאָה אַתָּה יְהוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ
לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה.
[תרגום
אונקלוס] וְיֵימְרוּן לְיָתֵיב אַרְעָא הָדָא דִּשְׁמַעוּ אֲרֵי אַתְּ יְיָ
שְׁכִינָתָךְ שָׁרְיָא בְּגוֹ עַמָּא הָדֵין דִּבְעֵינֵיהוֹן חֲזוֹ שְׁכִינַת
יְקָרָךְ יְיָ וַעֲנָנָךְ מַטַּל עִלָּוֵיהוֹן וּבְעַמּוּדָא דַּעֲנָנָא אַתְּ
מְדַבַּר קֳדָמֵיהוֹן בִּימָמָא וּבְעַמּוּדָא דְּאִישָׁתָא בְּלֵילְיָא׃
[תרגום
יונתן] וְיֵימְרוּן בְּחֶדְוָוא לְיַתְבֵי אַרְעָא הֲדָא דְיִשְׁמְעוּ אֲרוּם
אַנְתְּ הוּא יְיָ דִשְׁכִינְתָּךְ שַׁרְיָא בְּגוֹ עַמָא הָדֵין דִבְעֵינֵיהוֹן
חָמוּן שְׁכִינַת יְקָרָךְ יְיָ עַל טַוְורָא דְסִינַי וְקַבִּילוּ תַמָן
אוֹרַיְיתָךְ וַעֲנָנָא מַטְלוּל עִילַוֵיהוֹן דְלָא יְהַנְזְקוּן מִשְׁרָבָא
וּמִטְרָא וּבְעַמוּדָא דַעֲנָנָא אַנְתְּ מְדַבֵּר קֳדָמֵיהוֹן בִּימָמָא מְטוֹל
לְמַכָּכָא טַוְורַיָא וּגְלִימְתָּא וּלְמִידְלֵי מַשְׁרַיָא וּבְעַמוּדָא
דְאֵישָׁתָא לְאַנְהָרָא בְּלֵילְיָא:
א'
תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 225]):
ויאמרו בשמחה
אל יושבי הארץ הזאת, שישמעו כי
אתה הוא
ה׳ ששכינתך
שוכנת בקרב
העם הזה,
אשר בעיניהם
ראו שכינת
כבודך ה׳
על
הר סיני, וקבלו
שם תורתך,
והענן מצל
עליהם שלא
יינזקו מחום
(השמש)
וממטר, ובעמוד
הענן
אתה נוהג לפניהם
ביום, כדי
להנמיך ההרים
ולהרים עמקים,
ובעמוד האש
להאיר בלילה.
-
תרגום
יונתן, בשפה פיוטית במיוחד.
מה
הרמז בתרגום אונקלוס? מה שמה רבינו ע"ה מחדש להקב"ה? האם הקב"ה לא
ידע דברים אלה? ברור שכן ידע. יכול להיות שמה ששינה החלטת הקב"ה לא היו
הדברים אלה שהיו ידועים לו, אלא העובדה שמשה רבינו ע"ה ידע אותם, וחשב עליהם
לטובה. יכול להיות שזאת הייתה הנקודה החדשה והלא ידועה אל הקב"ה. כמו אז, גם
בימינו אלה!
-
תרגומים
דומים למקרא.
