ספר ישעיהו פרק מג

 ספר ישעיהו 

פרק מג

א וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה בֹּרַאֲךָ יַעֲקֹב וְיֹצֶרְךָ יִשְׂרָאֵל אַל תִּירָא כִּי גְאַלְתִּיךָ קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה.

וּכְעַן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דִּבְרָאָךְ יַעֲקֹב וּדְאַתְקְנָךְ יִשְׂרָאֵל לָא תִדְחַל אֲרֵי פְרִיקְתָּךְ רַבִּיתָךְ בִּשְׁמָךְ דִּילִי אַתְּ:

וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה, שברא אותך יעקב, ושעשה אותך חזק ישראל, אל תיראה, הרי גאלתי אותך, התינוקות שלך בשמך, שלי אתה.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן מעניין התינוקות שלך בשמך, התינוקות של עם ישראל הם השם של עם ישראל.

 ב כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ.

אֲרֵי בְקַדְמֵיתָא כַּד עֲבַרְתּוּן בְּיַמָא דְסוּף מֵימְרִי הֲוָה בְּסַעְדְכוֹן פַּרְעֹה וּמִצְרָאֵי דְּסַגִיאִין כְּמֵי נַהֲרָא לָא יְכִילוּ לְכוֹן וְאַף בְּתִנְיָנֵיתָא כַּד תַּהֲכוּן לְבֵינֵי עַמְמַיָא דְּתַקִיפוּן כְּאֶשְׁתָּא לָא יִכְלוּן לְכוֹן וּמַלְכְּוָן דַּחֲסִינָן כְּשַׁלְהוֹבִיתָא לָא יְשֵׁיצוּן יַתְכוֹן:

הרי, בראשית (הקמת עם ישראל, יציאת מצרים), כאשר העברתי אתכם בים סוף, מאמרי  בתמיכתכם, פרעה ומצרים שרבים כ(מי) הנהר, לא יכלו לכם.  ואף בפעם השנייה,  כאשר תהיתם בין עמים שתוקפים אתכם כאש, לא יכולים לכם, ומלכיהם שחזקים, (כאש) וכשלהבת לא יכלו אתכם.

-          לעניות דעתי, גם כאן, פירוש נפלא  על פסוק המקרא.  

ג כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעֶךָ נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ.

אֲרֵי אֲנָא יְיָ אֱלָהָךְ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל פַּרְקָךְ יְהָבֵית חֲלִיפָךְ מִצְרָאֵי כּוּשׁ וּסְבָא תְּחוֹתָךְ:

ד מֵאֲשֶׁר יָקַרְתָּ בְעֵינַי נִכְבַּדְתָּ וַאֲנִי אֲהַבְתִּיךָ וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ וּלְאֻמִּים תַּחַת נַפְשֶׁךָ.

מִדְּאַתְּ חֲבִיב קֳדָמַי אִתְיְקַרְתָּא וַאֲנָא רְחִימְתָּךְ וּמְסַרֵית עַמְמַיָא תְּחוֹתָךְ וּמַלְכְּוָתָא חֲלַף נַפְשָׁךְ:

ה אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנִי מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.

לָא תִדְחַל אֲרֵי בְסַעְדָךְ מֵימְרִי מִמַדִינְחָא אַיְתִי בְנָךְ וּמִמַּעֲרָבָא אֱקָרֵיב גַּלְוָתָךְ:

אל תירא, הרי בתמיכתך מאמרי, ממזרח אביא בנך, וממערב אקרב גלותך.

ו אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.

אֲמֵר לְצִפוּנָא אַיְתָא וּלְדָרוֹמָא לָא תְעַכֵּב אַיְתוּ בָנַי מֵרָחִיק וְגַלְוַת עַמִּי מִסְּיָפֵי אַרְעָא:

אמר (ה') לצפון תביא, ולדרום לא תעכב בואם של בני מרחוק, וגלות עמי מסוף העולם.

-          אולי מעניין: כתוב במקרא הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ, אבל תרגום יונתן כותב בואם של בני מרחוק, וגלות עמי מסוף העולם. תרגום יונתן כותב וגלות עמי במקום וּבְנוֹתַי במקרא. יכול להיות שיותר הגיוני בתרגום יונתן, לא להפריד בין בנים, ובין בנות. כמו כן, בני במקרא כולל בנות. לעניות דעתי, מעניין, איך רבי יונתן בן עוזיאל ע"ה שם לב ומתקן דקויות כאלה. פסוקים יפים ביותר!

ז כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו.

כָּל דָּא בְּדִיל אֲבָהַתְכוֹן צַדִיקַיָא דְּאִתְקְרֵי שְׁמִי עֲלֵיהוֹן וְלִיקָרִי בְרֵיתִינוּן אַתְקְנִית גַּלְוַתְהוֹן אַף עֲבָדֵית לְהוֹן נִסִין:

כול זה בשביל אבותיכם הצדיקים כאשר אקרא שמי עליהם, ולכבודי בראתי אתכם, התקנתי גלותם, אף עשיתי להם ניסים.

-          לעניות דעתי, מעניין: תרגום יונתן מסביר ומשלים את פסוק הנקרא. כתוב במקרא בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו. לפי זה, אפשר לשאול, מה ההבדל בין הפועלים בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, ואם אין הבדל, למה פסוק המקרא חוזר על אותו מובן שלוש פעמים? תרגום יונתן מפרש את הפסוק, כך שאין כבר שאלה כזאת: ולכבודי בראתי אתכם, התקנתי גלותם, אף עשיתי להם ניסים.

ח הוֹצִיא עַם עִוֵּר וְעֵינַיִם יֵשׁ וְחֵרְשִׁים וְאָזְנַיִם לָמוֹ.

דְּאַפֵּיק עַמָּא מִמִצְרַיִם דְּאִינוּן כְּסָמָן וְעַיְנִין לְהוֹן וּכְחַרְשִׁין וְאוּדְנִין לְהוֹן:

כאשר הוציא (ה') עם ממצרים, כאשר הם כעורים ועיניים יש להם, וכחרשים ואוזניים להם.

ט כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים מִי בָהֶם יַגִּיד זֹאת וְרִאשֹׁנוֹת יַשְׁמִיעֻנוּ יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת.

כָּל עַמְמַיָא יִתְכַּנְשׁוּן כַּחֲדָא וְיִתְקַרְבוּן מַלְכְּוָן מַן בְּהוֹן יְחַוֵי דָא וְקַדְמָיָתָא יְבַסְרוּנָנָא יִתְּנוּן סַהֲדֵיהוֹן וְיִזְכּוּן וְיִשְׁמְעוּן וְיֵימְרוּן קְשׁוֹט:

י אַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וְעַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחָרְתִּי לְמַעַן תֵּדְעוּ וְתַאֲמִינוּ לִי וְתָבִינוּ כִּי אֲנִי הוּא לְפָנַי לֹא נוֹצַר אֵל וְאַחֲרַי לֹא יִהְיֶה.

אַתּוּן סַהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וְעַבְדִּי מְשִׁיחָא דְּאִתְרְעֵתִי בֵיהּ בְּדִיל דְּתִידְעוּן וּתְהֵימְנוּן קֳדָמָי וְתִסְתַּכְּלוּן אֲרֵי אֲנָא הוּא דְּמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עַלְמַיָא דִּילִי אִינוּן וּבַר מִנִּי לֵית אֱלָהּ:

יא אָנֹכִי אָנֹכִי יְהוָה וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ.

אֲנָא אֲנָא יְיָ וְלֵית בַּר מִנִּי פָּרִיק:

-          פסוק יפה מאד, ומשמעותי מאד!

-          אפשר לשאול, למה הכפל אָנֹכִי אָנֹכִי. מצודת דוד מפרש "כדי לחזק".

יכול להיות אולי עוד תירוץ: ה' גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא. ה' גם לעם ישראל אשר בחר, וגם לשאר אומות העולם.

יב אָנֹכִי הִגַּדְתִּי וְהוֹשַׁעְתִּי וְהִשְׁמַעְתִּי וְאֵין בָּכֶם זָר וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם יְהוָה וַאֲנִי אֵל.

אֲנָא חֲוֵיתִי לְאַבְרָהָם אֲבוּכוֹן מָה דַעֲתִיד לְמֵיתָא אֲנָא פָּרְקִית יַתְכוֹן מִמִּצְרָיִם כְּמָא דְקַיְמִית לֵיהּ בֵּין בִּתְרַיָא וַאֲנָא אַשְׁמְעֵית יַתְכוֹן אוּלְפַן אוֹרַיְתִי מִסִּינַי וְעַד אַתּוּן קַיָמִין וְלֵית בְּכוֹן נוֹכְרִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וַאֲנָא אֱלָהָא:

יג גַּם מִיּוֹם אֲנִי הוּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל אֶפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה.

אַף מֵעַלְמָא אֲנָא הוּא וְלֵית דְּמִן יְדִי מְשֵׁיזֵיב אַעַבְדִינָהּ וְלָא אֲתֵיבִינָהּ:

יד כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאַלְכֶם קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה וְהוֹרַדְתִּי בָרִיחִים כֻּלָּם וְכַשְׂדִּים בָּאֳנִיּוֹת רִנָּתָם.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ פָּרִיקְכוֹן קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל בְּדִיל חוֹבֵיכוֹן אַגְלֵיתִי יַתְכוֹן לְבָבֶל וְאַחֲתֵית בִּמְשׁוֹטִין כּוּלְהוֹן וְכַסְדָּאֵי בִּסְפִינֵי תּוּשְׁבַּחְתְּהוֹן:

כה אמר ה', אני פודה אתכם קדוש ישראל, בגלל חובותיכם הגלתי אתכם לבבל, והכיתי במשוטים כולם, וכנגר באוניות משביח אותן.

-          מעניין אולי לחבר בין הפסוק במקרא לבין הפסוק בתרגום יונתן: כתוב במקרא לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה, כתוב בתרגום יונתן בגלל חובותיכם הגלתי אתכם לבבל. הגלות, הניסיונות בכלל, הם בגלל חובותיהם של עם ישראל, אבל לתועלתם, למענם. כך היה בגלות מצרים, בני ישראל יצוא ממצרים כעם ישראל, כעם הנבחר להקב"ה.  עוד פעם, אני שואל מחדש, מה האיזון בין החובות של עם ישראל, בגלל חובותיכם, לבין הניסיונות שהם עוברים, לְמַעַנְכֶם? עוד יותר, מה היחס בין הפרט, לבין הכלל, בין חובות הפרט, בין ניסיון הפרט, לבין חובות הכלל, לבין ניסיונות הכלל? אין לי תשובה. יכול להיות שכול "התשובות" הן רק תירוצים של אנשים, אבל את התשובה האמיתית של הקב"ה אף פעם לא נדע.

אבל, הכול לטובה, הכול לטובת עם ישראל!

טו אֲנִי יְהוָה קְדוֹשְׁכֶם בּוֹרֵא יִשְׂרָאֵל מַלְכְּכֶם.

אֲנָא יְיָ קַדִישְׁכוֹן דִּבְרָאֵי לְיִשְׂרָאֵל מַלְכְּכוֹן:

לעניות דעתי, יש בפסוק זה ביטוי מושלם לקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל, ביו ה' לבין כנסת ישראל:

א' קְדוֹשְׁכֶם - האל האחד והיחיד של עם ישראל, יש קשר בלעדי בין הקב"ה לבין עם ישראל

ב' בורא ישראל – עם ישראל, כנסת ישראל, נברא על ידי הקב"ה, בהשגחה פרטית

ג' מַלְכְּכֶם – הקב"ה הוא מלך על עם ישראל, הקב"ה מצווה, נותן חוקים, נותן פקודות לעם ישראל, עם ישראל מצווה למצוות הקב"ה

טז כֹּה אָמַר יְהוָה הַנּוֹתֵן בַּיָּם דָּרֶךְ וּבְמַיִם עַזִּים נְתִיבָה.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דְּאַתְקֵין בְּיַמָא אוֹרְחָא וּבְמַיִין תַּקִיפִין שְׁבִילָא:

כך אמר ה', שהתקין בים דרך, ובמים חזקים שביל.

לעניות דעתי, הפסוק מדבר על יציאת מצרים. לעניות דעתי, מעניין עד כמה הרושם הגדול ביותר של יציאת מצרים על עם ישראל, על כול האידיאולוגיה של עם ישראל. בצדק! יציאת מצרים זה רגע יציאתו של עם ישראל לעולם! אלא גם, זה קרה לעיניהם של שישים אלף ריבו בני ישראל.  

יז הַמּוֹצִיא רֶכֶב וָסוּס חַיִל וְעִזּוּז יַחְדָּו יִשְׁכְּבוּ בַּל יָקוּמוּ דָּעֲכוּ כַּפִּשְׁתָּה כָבוּ.

דְּאַפֵּיק רְתִיכִין וְסוּסְוָן מַשִׁרְיָן וְעַם סַגִי כַּחֲדָא אִתְבְּלָעוּ וְלָא קָמוּ דְּעִיכוּ כְּבוּצָא עַמִי טְפוֹ:

שהוציא רכבים וסוסים, מחנות ועם רב, כאחד נבלעו,  ולא קמו, דעכו כפתילה, עמומים הוסיפו.  

יח אַל תִּזְכְּרוּ רִאשֹׁנוֹת וְקַדְמֹנִיּוֹת אַל תִּתְבֹּנָנוּ.

לָא תִדְכְּרוּן קַדְמָיָתָא וּדְמִן אַוְלָא לָא תִסְתַּכְּלוּן:

יט הִנְנִי עֹשֶׂה חֲדָשָׁה עַתָּה תִצְמָח הֲלוֹא תֵדָעוּהָ אַף אָשִׂים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בִּישִׁמוֹן נְהָרוֹת.

הָא אֲנָא עָבִיד חַדְתָּא וּכְעַן תִּתְגְּלֵי הֲלָא תֵידְעוּנָהּ אַף אַשַׁוֵי בְמַדְבְּרָא אוֹרַח בְּצַדְיוּתָא נַהַרְוָן:

הא אני עושה חדש, ועכשיו תגלו, הלא תדעו אף אשים במדבר דרך, ובחורבה נהרות.

-          לעניות דעתי, זה ממש השגחה פרטית שביום השואה, אני קורא את הפסוקים האלה. לעניות דעתי, אני מפרש אותם כציווי, כנבואה, לא להתעכב על אסונות העבר, אלא לברך ולהלל את הקב"ה על מה שנותן לנו עכשיו, את השפע שמביא לנו בימינו אלה, בזמן הזה.

לעניות דעתי, זה גם לקח חשוב ביותר לחיים.

-          אמר כבוד הרב אברהם ארגמן: "איך אמר נפוליאון לפי האגדה ,עם שאין לו עבר אין לו עתיד, מאידך באמת אין להתמקד רק בעבר,  אלא להשתמש בו כאחד הכלים לבנית העתיד"

זה לא קשיא: זה ביום השנה, וזה בכול ימי השנה!

כ תְּכַבְּדֵנִי חַיַּת הַשָּׂדֶה תַּנִּים וּבְנוֹת יַעֲנָה כִּי נָתַתִּי בַמִּדְבָּר מַיִם נְהָרוֹת בִּישִׁימֹן לְהַשְׁקוֹת עַמִּי בְחִירִי.

יְיַקְרוּן קֳדָמַי כַּד אַיְתֵב מְדִינָן דְּצַדְיָן אֲתַר דַּהֲוָאָה שָׁרְיָן יְרוּדִין וּבְנָת נַעֲמִין אֲרֵי יְהָבִית בְּמַדְבְּרָא מַיָא נַהֲרִין בְּצַדְיוּתָא לְאַשְׁקָאָה גַלְוַת עַמִי דְאִתְרְעֵיתִי בָהּ:

כא עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ.

עַמָּא דֵין אַתְקְנֵית לְפוּלְחָנִי בְּתוּשְׁבַּחְתִּי יְהוֹן מִשְׁתָּעָן:

עם זה יצרתי לעבודתי, בתשבחותיי יהיו נתמכים.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן מעניין מאד וחשוב מאד מפני שהוא גורם לי, ואני מניח שגם להרבה אחרים, לחשוב על פסוק המקרא, דברים שלא חשבתי עליהם ללא תרגום יונתן.  לעניות דעתי, אני לא בטוח בכלל שרבי יונתן בן עוזיאל ע"ה חשב  

בפסוק זה על אותם הדברים שאני חושב עליהם. אבל, בשבילי, תרגום יונתן כמו זרז, טריגר, קטליזטור, למחשבות אלה שלי.

-          לעניות דעתי, בפסוק זה, כמפורש בתרגום יונתן, יש משל לקשר דו-כיווני, הקשר משלים ובשוטפות מושלמת בין הקב"ה לבין עם ישראל: עם ישראל עובד את הקב"ה, אבל עם ישראל גם נתמך, נסעד, נעזר על ידי תשבחותיהם  אל הקב"ה!             

-          אולי עוד נקודה חשובה, לעניות דעתי: מה זה "לְפוּלְחָנִי"? לעניות דעתי, זה בראש ובראשונה, ציווי למצוות הקב"ה, אם זה מול הזולת, אם זה מול המקום!

מה זה "בְּתוּשְׁבַּחְתִּי"? לעניות דעתי, זה לימוד התורה, בכתב ובעל פה, גמרא, ספרי הקודש.

כב וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל.

אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְּבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:

אמור על ידי הנביא, ולא בעבודתי הודיעו בית יעקב. הרי עושים בלימוד התורה שלי, ישראל.

-          רש"י מפרש:

ולא אותי קראת - ואתה לא אותי קראת בפנותך אחרי עכו"ם "כי יגעת בי" - נלאיתם מהר בעבודתי

מצודת דוד מפרש:

ולא אותי - אבל אתה יעקב לא קראת אותי כי פנית אחרי העכו"ם

כי יגעת - כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן מביא פירוש שונה:  "ולא בעבודתי הודיעו בית יעקב" אלא "הרי עושים בלימוד התורה שלי, ישראל."

מעניין מה אומרים הפסוקים הבאים, גם בתרגום יונתן. ז"א, לעניות דעתי, אולי יש להבין את הפסוק הזה, וגם הנאים אחריו כפסוק אחד, ארוך יותר, מחובר במובן משותף.

כג לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה.

לָא אַיְתֵיתָא קֳדָמַי אִמְרִין לְעָלְתָא וְנִכְסַת קוּדְשָׁךְ לָא יַקַרְתָּא קֳדָמַי לָא אַסְגֵיתִי עֲלָךְ בְּקוּרְבָּנִין וְלָא אַתְקְפֵית עֲלָךְ בִּלְבוֹנְתָּא:

לא קיים לפני אומרים לעולה  וקורבן קודשך לא כבוד לפני, לא הלכתי עליך בקורבנות, ולא עשיתי קשיים עליך בלבונה.

כד לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ.

לָא זְבֵינְתָּא קֳדָמַי בִּכְסַף קָנִי בְּסָם וּתְרַב נִכְסַת קוּדְשָׁךְ לָא דְהֵינְתָּא עַל מַדְבְּחִי בְּרַם אַסְגֵיתָא קֳדָמַי בְּחוֹבָךְ אַתְקֵפְתָּא קֳדָמַי בַּעֲוָיָתָךְ:

לא מכרת לפני, בכסף קנית תבלינים וחלב, שחיטת קודשך לא השמנת על מזבחי, אבל הלכת לפני בעבירתך, התחזקת לפני בעוונותיך.  

כה אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר.

אֲנָא הוּא שָׁבֵיק לְחוֹבָךְ בְּדִיל שְׁמִי וְחֶטְאָךְ לָא יִדְכְּרוּן:

אני הוא שמניח לעבירותיך בשביל שמי, וחטאך לא יזכרו אותם.

כו הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק.

אֱמַר כְּעַן נְדוֹן כַּחֲדָא אִשְׁתָּעֵי אַתְּ בְּדִיל אִם תִּכּוּל וְתִזְכֵּי:

אמר, עכשיו, נידון כאחד, דבר אתה, אם תשוחרר ותזדכה.

כז אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי.

אֲבוּךְ קַדְמָאָה חָטָא וּמַלְפָךְ מְרַדוּ בְמֵימְרִי:

אביך הראשון חטא, ומלמדך מרדו במאמרי.

כח ספר ישעיהו פרק מג:

וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים.

וְאַפֵּיס רַבְרְבֵי קוּדְשָׁא וְאֶמְסַר לְקַטָלָא יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְחִסוּדִין:

ואפרק גדולים קודשים, ונמסר להורג יעקב, וישראל לחרפה.

-          לעניות דעתי, אפשר אולי לעשות סיכום של הפסוקים כב - כח. יכול להיות, אחרי שקראתי את הפסוקים בהמשך, עד הפסוק כח,  אפשר להבין את הפסוק כב :

אֱמִיר עַל יְדֵי נְבִיַיָא וְלָא בְפּוּלְחָנִי עַרְעִיתוּן דְּבֵית יַעֲקֹב אֲרֵי לָאֵיתוּן בְּאוּלְפַן אוֹרַיְתִי יִשְׂרָאֵל:

אמור על ידי הנביא, ולא בעבודתי הודיעו בית יעקב. הרי עושים בלימוד התורה שלי, ישראל.

הרי כול הפסוקים בהמשך כג – כח הם הוכחה על עם ישראל, על העבירות, על ההתנהגות הלא תקינה שלהם. לפי תרגום יונתן, הנביא ישעיהו מתפלא מהתנהגות עם ישראל: "איך אתם, עם ישראל, מתנהגים בצורה לא תקינה זאת? הרי אתם, ישראל, לומדים, עוסקים בלימוד, של התורה שלי! איך אתם יכולים להתנהג בצורה כזאת, עבירות, חטאים, אי – קיום מצוות, מול המקום, וגם מול הזולת, כאשר אתם, עם ישראל, בני ישראל, כאשר אתם לומדים תורתי?

-          אבל, הקב"ה הרחמן, מוחל וסולח:

כה אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר.

מבט על פרשת פרשת ויקהל ופקודי

 

מבט על פרשת פרשת ויקהל ופקודי

לעניות דעתי, מה שאני הולך לכתוב הם דברים טריוויאליים, שיכולים לשכנע את המשכנעים. אבל, יכול להיות שאצליח לשכנע לפחות אחד יותר, ואז קיבלתי שכר גדול לעמלי.  

כתוב בפרשת ויקהל:

לז,ז וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת.

לז,ח כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת עָשָׂה אֶת-הַכְּרֻבִים, מִשְּׁנֵי קצוותו (קְצוֹתָיו).

לז,ט וַיִּהְיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--הָיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים.  {פ}

................................

לז,יז וַיַּעַשׂ אֶת-הַמְּנֹרָה, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ--גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיוּ.

לז,יח וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ:  שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי.

לז,כב כַּפְתֹּרֵיהֶם וּקְנֹתָם, מִמֶּנָּה הָיוּ; כֻּלָּהּ מִקְשָׁה אַחַת, זָהָב טָהוֹר.

א.      כתוב בפרשה " וַיַּעַשׂ שְׁנֵי כְרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה עָשָׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת." שני הכרובים הם מקשה אחת. לא כתוב אחד ימני ואחד שמאלני, אלא כתוב " כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה", מפני ששמאל וימין תלוי בנקודת המבט של המתבונן, מקדימה, מאחורה, מן הצד. אפילו ששני הכרובים " כְּרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה", אבל "וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו", הכרובים 'מדברים', 'מאירים פנים' זה מול זה!

ב.       כתוב בפרשה " וַיַּעַשׂ אֶת-הַמְּנֹרָה, זָהָב טָהוֹר; מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה, יְרֵכָהּ וְקָנָהּ--גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיוּ." גם המנורה "מִקְשָׁה עָשָׂה אֶת-הַמְּנֹרָה", " יְרֵכָהּ וְקָנָהּ--גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, מִמֶּנָּה הָיוּ". גם במנורה, אין קנים ימניים, ואין קנים שמאלניים, אלא " וְשִׁשָּׁה קָנִים, יֹצְאִים מִצִּדֶּיהָ:  שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הָאֶחָד, וּשְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה, מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי."  גם במנורה, שמאל וימין תלוי בנקודת המבט של המתבונן, מקדימה, מאחורה, מן הצד. אבל כול הקנים של המנורה " מִמֶּנָּה הָיוּ".

ג.        לעניות דעתי, הפסוקים אלה של הפרשה הם משל למצבינו בישראל. לעניות דעתי, אין בעם ישראל גוש ימין, ולא גוש שמאל, אלא עם ישראל גוש אחד הוא, גוש עם ישראל!

יברך אתכם ה' וישמור עליכם!

ספר ישעיהו פרק מב פסוק ח: אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.

 

ח אֲנִי יְהוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים.

אֲנָא יי הוּא שְׁמִי וִיקָרִי דְאִתְגְלֵיתֵי עֲלֵיכוֹן לְעַם אוֹחָרָן לָא אֶתֵּן וְתוּשְׁבַּחְתִּי לְפַלְחֵי צַלְמַיָא:

אני ה', הוא שמי וכבודי, שיתגלה עליכם, לעם אחר לא אתן, (ולא אתן) תשבחתי לעובדי פסלים (עובדי עבודה זרה).

ט הָרִאשֹׁנוֹת הִנֵּה בָאוּ וַחֲדָשׁוֹת אֲנִי מַגִּיד בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה אַשְׁמִיע אֶתְכֶם.

קַדְמָיָתָא הָא אֲתָאָה וְחַדְתָּן אֲנָא מְחַוֵי עַד לָא אַתְיַן אֳבְסַר יַתְכוֹן:

י שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ יוֹרְדֵי הַיָּם וּמְלֹאוֹ אִיִּים וְיֹשְׁבֵיהֶם.

שַׁבְחוּ קֳדָם יי תּוּשְׁבַחְתָּא חַדְתָּא אֱמָרוּ תּוּשְׁבַחְתֵהּ מִסְיָפֵי אַרְעָא נַחֲתֵי יַמָא וּמְלָאָה נַגְוָן וְיָתְבֵיהוֹן:

יא יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו חֲצֵרִים תֵּשֵׁב קֵדָר יָרֹנּוּ יֹשְׁבֵי סֶלַע מֵרֹאשׁ הָרִים יִצְוָחוּ.

יְשַׁבַּח מַדְבְרָא וְקִרְוִין דְיַתְבִין בֵיהּ פְּצִיחִין יָתְבִין מִדְבַר עַרְבָאִי יְשַׁבְחוּן מֵיתַיָא כַּד יִפְקוּן מִבָתֵּי עַלְמֵיהוֹן מְרֵישֵׁי טוּרַיָא יְרִימוּן קָלְהוֹן:

 יב יָשִׂימוּ לַיהוָה כָּבוֹד וּתְהִלָּתוֹ בָּאִיִּים יַגִּידוּ.

יְשַׁווּן קֳדָם יי יְקָרָא וְתוּשְׁבַּחְתֵּהּ בְּנַגְוָן יְחַווּן:

יג  יְהוָה כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה יָרִיעַ אַף יַצְרִיחַ עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר.

יי לְמֶעְבַּד גְבוּרָן אִתְגְלֵי לְמֶעְבַּד גְבוּרָא מִתְגְלֵי בִרְגַז בְּמִלוּל אַף בְּזִיעַ עַל בַּעֲלֵי דְבָבוֹהי מִתְגְלֵי בִגְבוּרְתֵה:

ה' לעושה גבורות אתגלה, לעושה גבורה מתגלה בכעס במאמר אפילו בזיע (פחד, יראה, רעד) על אויביי מתגלה בגבורתו.

יד הֶחֱשֵׁיתִי מֵעוֹלָם אַחֲרִישׁ אֶתְאַפָּק כַּיּוֹלֵדָה אֶפְעֶה אֶשֹּׁם וְאֶשְׁאַף יָחַד.

יְהָבִית לְהוֹן אַרְכָּא מֵעַלְמָא דְאִם יְתוּבוּן לְאוֹרַיְתָא וְלָא תָבוּ כְּחַבְלִין עַל יְלִידְתָּא יִתְגְלֵי דִינִי עֲלֵיהוֹן יִצְדוּן וִיסוּפוּן כַּחֲדָא:

נתתי להם אורכה מן העולם, שאם ישובו לתורה, ולא שבו כ(כאבי) חבלים על היולדת יהיו הדינים שלי עליה, יצודו אותם, ויאכלו אותם, כאחד.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן יפה ומשכיל. לעניות דעתי, מעניין מאד איך רבי יונתן בן עוזיאל לוקח את הרעיון מן פסוקי המקרא, ומפרש, ומלביש אותם בבגדים חגיגיים.

טו אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת וְכָל עֶשְׂבָּם אוֹבִישׁ וְשַׂמְתִּי נְהָרוֹת לָאִיִּים וַאֲגַמִּים אוֹבִישׁ.

אַחֲרִיב טוּרִין וְרָמָן וְכָל עִסְבֵיהוֹן אֲיַבֵשׁ וַאֲשַׁוֵי נַהַרִין לְנַגְוָן וַאֲגָמִין אֲיַבֵשׁ:

טז וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם אָשִׂים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר וּמַעֲקַשִּׁים לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים.

וָאֲדַבַר לְבֵית יִשְׂרָאֵל דְדָמִין כְּסָמָן בְּאוֹרַח דְלָא יְדָעוּ בִשְׁבִילִין דְלָא אֲלִיפוּ אֲדַרְכִינוּן אֲשַׁוֵי קֳבָל קֳדָמֵיהוֹן לִנְהוֹר וְכַפְלָא לְמֵישְׁרָא אִלֵין פִּתְגְמַיָא אֲעַבְדִינוּן וְלָא אַרְחִיקִינוּן:

ואדבר אל בית ישראל שדומים כמסוממים בדרך שלא ידעו השבילים, שלא אפילו אדריך אותם, מפתח יקבלו לפניהם להאיר, סיבובים להתיר אלו צווים, אעשה להם ולא ארחיק אותם.

-          לעניות דעתי, הייתי שומר את הסיפא:   לְמִישׁוֹר אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִם וְלֹא עֲזַבְתִּים. או פִּתְגְמַיָא אֲעַבְדִינוּן וְלָא אַרְחִיקִינוּן:

יז נָסֹגוּ אָחוֹר יֵבֹשׁוּ בֹשֶׁת הַבֹּטְחִים בַּפָּסֶל הָאֹמְרִים לְמַסֵּכָה אַתֶּם אֱלֹהֵינוּ.

יִסְתַחֲרוּן לַאֲחוֹרָא יְבַהֲתוּן בַהֲתָא פַלְחֵי צַלְמַיָא דְאָמְרִין לִצְלַם מַתְכָא אַתוּן טַעֲוָתָנָא:

יח הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת.

רְשִׁיעַיָא דְאִינוּן כְּחֵרְשִׁין הֲלָא אוּדְנִין לְכוֹן שְׁמָעוּ וְחַיָבַיָא דְאִינוּן כְּסָמָן הֲלָא עַיְנִין לְכוֹן אִסְתַּכָּלוּ וַחֲזוֹ:

רשעים, שכמו חרשים, הלא יש אוזניים לכם, תשמעו רשעים שהם כמסומם, הלא יש עיניים לכם, תסתכלו ותראו.

יט מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה.

הֲלָא אִם יְתוּבוּן רְשִׁיעַיָא יִתְקְרוֹן עַבְדֵי וְחַיָבַיָא דִנְבִיֵי שְׁלָחִית עֲלֵיהוֹן אֶלָא רְשִׁיעַיָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּלָמָא פּוּרְעֲנוּת חוֹבֵיהוֹן בְרַם אִם יְתוּבוּן יִתְקּרוֹן עַבְדַיָא דַיי:

הלא, אם ישובו הרשעים ייקראו עבדים, ורשעים שנביאות נשלחת עליהם, אלא רשעים עתידים לתקנה מפורענות רשעיהם, אבל, אם ישובו ייקראו עבדים של ה'.

-          לעניות דעתי, פירוש יפה ומעניין לפסוק המקרא. פרשנות יפה ביותר על כוח החזרה בתשובה.

כ ראית רָא֥וֹת רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אׇזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃

חֲזֵיתוּן סַגִיאָן וְלָא נְטַרְתּוּן אִתְפַּתָּחָא אוּדְנֵיכוֹן וְלָא קַבֵּילְתּוּן אוּלְפַן:

ראות הרבה ולא שמרתם, תפתחו אוזניים ולא קיבלתם את התורה.

כא יְהוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

יי רָעֵי בְּדִיל לְזַכָּאוּתַהּ יִשְׂרָאֵל וְרַבֵי לְעָבְדֵי אוֹרַיְתֵהּ וְיַתְקִיף יַתְהוֹן:

ה' רועה בשביל זכאות ישראל, וגדולים לעושי התורה, ויחזק אותם.

-          לעניות דעתי, פירוש מעניין ויפה ביותר של תרגום יונתן לפסוק המקרא.

פסוק המקרא מדבר על התורה, תרגום יונתן מדבר על עם ישראל, העושה את התורה. המקרא מדברת על יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר, תרגום יונתן מדבר על  לְעָבְדֵי אוֹרַיְתֵהּ וְיַתְקִיף יַתְהוֹן. לעניות דעתי, לפי תרגום יונתן, הקב"ה מחזק, ומטיב, לעובדי התורה, לבני ישראל, ולא לתורה בפני עצמה.

יכול להיות שדבר דומה למחשבה שלי נמצא גם בפירוש מצודת דוד:

ה' חפץ - ר"ל הלא עיקר חפץ ה' באנשים כאלה הוא בעבור שכ"א מהם יצדיק את הזולת ללמדו דרך הישר ולהגדיל התורה ולהאדירה ר"ל להרבות למוד דעת את העם.

כב וְהוּא עַם בָּזוּז וְשָׁסוּי הָפֵחַ בַּחוּרִים כֻּלָּם וּבְבָתֵּי כְלָאִים הָחְבָּאוּ הָיוּ לָבַז וְאֵין מַצִּיל מְשִׁסָּה וְאֵין אֹמֵר הָשַׁב.

וְהוּא עַם בָזִיז וַאֲנִיס אִתְחַפִיאוּ בַהֲתָא עוּלֵימִין כּוּלְהוֹן וּבְבֵית יְסוּרִין עֲגִינִין הֲווֹ לַעֲדִי וְלֵית דִמְשֵׁיזֵיב לְבִזָא וְלֵית דַאֲמַר אֲתֵיב:

והוא עם בזוז ואנוס, התחסו בושה בחורים כולם, ובבתי כלא עגונים היו לאלו, ולא שמציל לבז, ולא שאמר  השב.

-          אני מניח פסוק הוכחה על עם ישראל.

כג מִי בָכֶם יַאֲזִין זֹאת יַקְשִׁב וְיִשְׁמַע לְאָחוֹר.

מַן בְכוֹן יָצֵית דָא יְקַבֵל וִיסַבַר לְסוֹפָא:

מי בכם יאזין זאת, יקבל ויחשוב לסוף (בסוף ?).

כד מִי נָתַן למשוסה [לִמְשִׁסָּה] יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים הֲלוֹא יְהוָה זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ.

מַן מְסַר לַעֲדִי יַעֲקבֹ וְיִשְׂרָאל לִבְזוֹזִין הֲלָא יי מִן קֳדָם דְחָבוּ קֳדָמוֹהִי וְלָא אֲבוּ לְמֵיהָךְ בְאוֹרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹהִי וְלָא קַבִּילוּ אוּלְפָן אוֹרַיְתֵהּ:

כה וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב.

וּשְׁפַךְ עֲלֵיהוֹן חֵימַת רוּגְזֵה וּתְקוֹף עָבְדֵי קְרָבֵהּ אַיְתִי עֲלֵיהוֹן וּקְטָלוּ בְהוֹן מִסְחוֹר סְחוֹר וְלָא יְדַעוּ וְשַׁלִיטוּ בְהוֹן וְלָא שַׁוִיאוּ דְחַלְתֵּהּ עַל לִבָּא:

ניסים גלויים בימינו אלה

 

ניסים גלויים בימינו אלה

כמעט כול יום, חיילי צה"ל מבצעים פעולות לחימה ביהודה ושומרון, פעולות מיועדות להגן על העורף הישראלי. הפעולות האלה נעשות בתנאים קשים ביותר, בסביבה עוינת ביותר, מאות מחבלים חמושים בנשק תקני, כאשר החיילים הישראליים הם המעטים, והמחבלים שם הרבים. ובכול זאת, ברוב רובם של המקרים, יש רק פצועים בין החיילים, ללא חללים.

לעניות דעתי, אין הסבר אחר אלא שאלה ניסים גלויים, השגחה פרטית של הקדוש ברוך הוא על עם ישראל!

אבל, עם ישראל חייבים 'לתחזק' את ההשגחה הפרטית של הקב"ה על עם ישראל, דבר זה לא מובן מאליו, יש לעבוד ולשמור את זה!

כול ספר ישעיהו מדבר על זה: אסור לחשוב שההשגחה הפרטית של הקב"ה על עם ישראל קיימת ללא תנאי, ללא קשר למעשי עם ישראל, כמו שחשבו נביאי השקר בירושלים לפני חורבן בית המקדש הראשון.

עם ישראל חייב לשמור על ציווי התורה כדי לשמור את הקשר עם הקב"ה, את ההשגחה של הקב"ה על עם ישראל!

74. תרגיל מחשבתי בעקבות מגילת אסתר

כתוב במגילת אסתר:

יג וַיֹּ֥אמֶר מׇרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכׇּל־הַיְּהוּדִֽים׃ יד כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִ֘ישִׁי֮ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת׃ טו וַתֹּ֥אמֶר אֶסְתֵּ֖ר לְהָשִׁ֥יב אֶֽל־מׇרְדֳּכָֽי׃ טז לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַ֠י וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי׃

אסביר, לעניות דעתי: מרדכי אומר לאסתר, יכול להיות שהייעוד שלך, לזה נולדת, כדי להגיע למלכות פרת, וכך תוכלי להציל עם ישראל. ואם את לא תעשי זאת, יהיה מישהו אחר שיעשה דבר זה. ז"א, ייוולד או כבר נולד, מישהו אחר ממך שהייעוד שלו גם להציל את עם ישראל, לעשות את הדבר שאת לא עשית. אסתר המלכה עונה בחיוב, אבל מבקשת את העזרה, התמיכה הרוחנית, התמיכה הנפשית של כול עם ישראל, שכול עם ישראל יהיה ביחד איתה.

לעניות דעתי, יש אולי לקח חשוב:

-          לכול יהודי שנולד יש הייעוד הפרטי שלו.

-          אבל, ביצוע הייעוד תלוי ברצונו של אותו היהודי, כפי שאמרו חז"ל:

[תלמוד בבלי, ברכות לג ב] ואמר רבי חנינא זהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ....

-          אבל, גם במקרה של אי-ביצוע, הייעוד לא נשאר ח"ו יתום, אלא הקב"ה מעביר אותו ליהודי אחר, בתקווה שהוא יבצע אותו.

-          לעניות דעתי, למחשבה זאת יכולה להיות השלכה מעשית: יכול להיות שמשיח היה אמור לבוא מזמן, הרי יש הרבה תאריכים של ביאת המשיח, אבל המשיח לא בא. יכול להיות שהיה כבר ייעוד של משיח, עם תאריך להגעתו. אבל, היהודי המיועד לא הצליח להתעלות ולקיים את ייעודו, והמשיח לא בא. אזי, הקב"ה מעביר את הייעוד של משיח ליהודי אחר. יכול להיות שגם היהודי הזה לא מצליח בייעודו. ואז, הייעוד של משיח עובר ליהודי אחר, לתאריך אחר.

-          אבל, היעוד של משיח לא נגמר, לא מסתיים, הוא עוד ימלא את ייעודו ויבוא, במהרה, בימינו אלה!

-          עוד דבר: מילוי הייעוד הוא לא מסימה פרטית בכלל, של יהודי אחד מסוים. אלא, כדי למלא את ייעודו, היהודי צריך את התמיכה, לפחות את התמיכה הנפשית, הרוחנית, של כלל עם ישראל.

הרי אמרו חז"ל "כל ישראל עֲרֵבִים זה בזה", וגם "שכל ישראל נקראו נפש אחת... ואם חטא אחד מהם - כולם ערבים זה בזה. למה הדבר דומה? לבני אדם שהיו באין בספינה, נטל אחד מקדח והתחיל קודח תחתיו. אמרו לו: שוטה! אתה קודח תחתיך, והמים נכנסין וכולן אבודין!"

לכן, הבה נעזור כולנו לביאת המשיח, במהרה, בימינו אלה!

75. הפתרת פרה שמן ספר יחזקאל

בשבת פרשת פרה, קראנו את ההפטרה שבספר יחזקאל. יש בהפטרה זאת פסוקים נפלאים, יוצאי דופן באמת שבנבואתם. לעניות דעתי, אין צורך בפירוש, הפירוש מובן מאליו. וגם אין צורך בלקח, הלקח מובן מאליו. אלה חלק מן הפרקים שבהפטרה:

"וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם.

וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם.

וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר.

וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם.

וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.

וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב.

וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם.

...........................

וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ.

וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְהוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי."

יכול להיות שפסוקים אלה מתאימים במיוחד לימינו אלה, כאשר חובה עלינו לדעת ולהפנים מה יש לנו, ומה, חס וחלילה, עלולים לאבד.

יברך אתכם ה' וישמור עליכם!