ספר ישעיהו פרק סא

 ספר ישעיהו פרק סא

פרק סא

א רוּחַ אֲדֹנָי יְהוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח יְהוָה אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים שְׁלָחַנִי לַחֲבֹשׁ לְנִשְׁבְּרֵי לֵב לִקְרֹא לִשְׁבוּיִם דְּרוֹר וְלַאֲסוּרִים פְּקַח קוֹחַ.

[תרגום יונתן] אֲמַר נְבִיָא רוּחַ נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ אֱלֹהִים עֲלַי חֲלַף דְרַבֵּי יָתִי יְיָ לְבַשָׂרָא עִנְוְתָנַיָא שַׁלְחַנִי לְתַקָפָא לִתְבִירֵי לִבָּא לְמִקְרֵי לְדִשְׁבַן חֵירוּ וְלִדְאֲסִירִין אִתְגְלוּ לְנֵיהוֹר:

אמר הנביא, רוח נבואה מלפני ה' אלוקים עלי, עבור שגדל אותי ה' לבשר ענווים נשלחתי, לחזק לשבורי לב, לקרוא לשבויים חירות, ולאסירים אתגלה לאור.

ב לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוָה וְיוֹם נָקָם לֵאלֹהֵינוּ לְנַחֵם כָּל אֲבֵלִים.

[תרגום יונתן] לְמִקְרֵי שְׁנַת רַעֲוָא קֳדָם יְיָ וְיוֹם פּוּרְעֲנוּתָא קֳדָם אֱלָהָנָא לְנַחָמָא כָּל אֲבֵלַיָא:

לקרוא שנת רצון לפני ה', ויום פורענות לפני אלוקינו, לנחמת כול האבלים.

-          לעניות דעתי, בכול דור ודור יש יציאת מצרים, פורים, וגם חנוכה. לכן, הנבואה, הנבואות, של הנביא ישעיהו ע"ה נכונות גם לנו, גם בימינו אלה.

אמן!

ג לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל מַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת רוּחַ כֵּהָה וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר.

[תרגום יונתן] לְשַׁוָאָה לַאֲבֵילֵי צִיוֹן לְמִתַּן לְהוֹן כְּלִיל חֲלַף קְטַם מְשַׁח דְחֶדְוָה חֲלַף אֶבְלָא רוּחַ מְשַׁבָּחָא חֲלַף רוּחֲהוֹן דַהֲוָת עַמְיָא וְיִקְרוֹן לְהוֹן רַבְרְבֵי קוּשְׁטָא עַמֵהּ דַייָ לְאִשְׁתַּבָּחָא:

הבל לאבלי ציון, עטרה עבור עפר, משח שמחה עבור אבלות, רוח משבחת עבור רוח שפלה שלהם העמים, ויקראו להם גדולי האמת, עם ה' ישתבח שמו.

ד וּבָנוּ חָרְבוֹת עוֹלָם שֹׁמְמוֹת רִאשֹׁנִים יְקוֹמֵמוּ וְחִדְּשׁוּ עָרֵי חֹרֶב שֹׁמְמוֹת דּוֹר וָדוֹר.

[תרגום יונתן] וְיִבְנוֹן חָרְבַת עֲלָם צַדְיָת קַדְמָאֵי יְקוֹמְמוּן וִיחַדְתּוּן קִירְוִין דַהֲוָאָה חָרְבָּן צַדְיָא דָר וְדָר:

ויבנו חורבות עולם, חורבנות עתיקים יקומו, ותחדשו ערים שהיו חורבן חורבות דור ודור.

ה וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם וּבְנֵי נֵכָר אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם.

[תרגום יונתן] וִיקוּמוּן נוּכְרָאִין וְיִרְעוּן עָנְכוֹן וּבְנֵי עַמְמַיָא אִכָּרֵיכוֹן וּמְפַלְחֵי כַּרְמֵיכוֹן:

ויקומו נוכרים ורעו צֹאנְכֶם, ובני העמים יעבדו אדמותיכם, ומטפלים בכרמיכם.

-          יש אולי רמז לעובדים זרים בארץ ישראל?

ו וְאַתֶּם כֹּהֲנֵי יְהוָה תִּקָּרֵאוּ מְשָׁרְתֵי אֱלֹהֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם חֵיל גּוֹיִם תֹּאכֵלוּ וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ.

[תרגום יונתן] וְאַתּוּן כַּהֲנַיָא דַייָ תִּתְקְרוּן דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָם אֱלָהָנָא יִתְאֲמַר לְכוֹן נִכְסֵי פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא תֵּיכְלוּן וּבִיקָרְהוֹן תִּתְפַּנְקוּן:

ואתם כוהני ה' תיקראו משמשים לפני ה', ייאמר לכם נכסי עובדי כוכבים תוכלו, ובכבודם תתפנקו.

ז תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם מִשְׁנֶה וּכְלִמָּה יָרֹנּוּ חֶלְקָם לָכֵן בְּאַרְצָם מִשְׁנֶה יִירָשׁוּ שִׂמְחַת עוֹלָם תִּהְיֶה לָהֶם.

[תרגום יונתן] חֲלַף דִבְהַתְהוּן וְאִתְכְּנַעְתּוּן עַל חַד תְרֵין בְּטַבְוָן דַאֲמָרֵית לְכוֹן אַיְתֵי לְכוֹן וְיִתְבָּהֲתוּן עַמְמַיָא דַהֲווֹ מִשְׁתַּבְּחִין בְּחוּלַקְהוֹן בְּכֵן בְּאַרְעֲהוֹן עַל חַד תְּרֵין יַחְסְנוּן חֶדְוַת עֲלָם תְּהִי לְהוֹן:

במקום דיבתם, וביזיונם, על אחד יקבל (עם ישראל) שתים טובה, כאשר אמרתי לכם, אבוא אליכם, ויבושו העמים שהיו משתבחים בחלקם בכם בארצותיהם, על אחד יירשו שניים (עם ישראל), שמחת עולם תהיה להם (לעם ישראל).

-          אמן!

ח כִּי אֲנִי יְהוָה אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְנָתַתִּי פְעֻלָּתָם בֶּאֱמֶת וּבְרִית עוֹלָם אֶכְרוֹת לָהֶם.

[תרגום יונתן] אֲרֵי אֲנָא יְיָ רָחֵימְנָא דִינָא מְרַחֵק קֳדָמַי שִׁקְרָא וְאוֹנָסָא וְאֶתֵּן אֲגַר עוֹבָדֵיהוֹן בִּקְשׁוֹט וּקְיַם עֲלַם אֶגְזַר לְהוֹן:

הרי אני ה' אוהב משפט, מרחיק מלפני שקר וגזל, ואתן שכר עבודתם באמת, וברית עולם אכרות להם (עם ישראל).

-          פסוק יפה, מעניין, וחשוב: אלה המידות שהקב"ה מבקש מאיתנו, משפט (ברור שמשפט אמת וצודק), לא לשקר, לא לגזול. במבט ראשון, אלה נראים דבר מובן מאליו. אבל זה לא כך: למשל, בגמרא, יש הרבה דפים שלמים איך עושים מצוות אלה של הקב"ה, מצוות דאורייתא.  ועל כול מילה בתורה, ועל כול שורה בגמרא יש הרבה ספרים שמפרשים אותם. לכן, עלינו, היהודים, ללמוד איך עושים משפט (ברור שמשפט אמת וצודק), ואיך לא עושים לשקר, לגזול.

ט וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ יְהוָה.

[תרגום יונתן] וְיִתְרַבּוּן בְּעַמְמַיָא בְנֵיהוֹן וּבְּנֵי בְנֵיהוֹן בְּגוֹ מַלְכְּוָתָא כָּל חֶזְאֵיהוֹן יִשְׁתְּמוֹדְעִינוּן אֲרֵי אִינוּן זַרְעָא דְבָרְכֵהּ יְיָ:

ויגדלו בעמים, בניהם, ובני בניהם (של בני ישראל), בתוך המלכויות. כול הרואה אותם (את בני ישראל) מכיר אותם (את בני ישראל), הרי הם זרע ברך ה'.

-          יש לי קושי אישי בהבנת הפסוק: יכול להיות שהנביא ישעיהו ע"ה מדבר על בני ישראל שלא בארץ ישראל, אלא בגלות? יכול להיות תירוץ הבא: הפסוק מתייחס ליהודים לפני עלייתם ארצה, לפני הגאולה, כאשר ההערכה מצד הנוכרים עוזרת להם, לבני ישראל, להתכנס בארץ ישראל. דבר דומה היה לפני יציאת מצרים:

[שמות יב לה, לו] לה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לו וַיהוָה נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

י שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיהוָה תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ.

[תרגום יונתן] אֲמָרַת יְרוּשְׁלֵם מֶחְדָא אֶחְדֵי בְּמֵימְרָא דַייָ תְּבוּעַ נַפְשִׁי בְּפוּרְקָנָא דֶאֱלָהִי אֲרֵי אַלְבְּשַׁנִי לְבוּשִׁין דְפוּרְקַן מְעִין דִזְכוּ עִטְפַנִי כַּחֲתָנָא דְמִצְלַח בִּגְנוּנֵהּ וּכְכַהֲנָא רַבָּא דְמַתְקַן בִּלְבוּשׁוֹהִי וּכְכַלְתָא דְמִתְקַשְׁטָא בְתִיקוּנָהָא:

אמרת ירושלים, מאד אשמח במאמר ה', מלא נפשי בתודה לה', הרי הלביש אותי בגדי חג, עטף אותי בממון זכות, כחתן העובר תחת חופתו, וככהן הגדול שמשרת בלבושו, וככלה המתקשטת בתכשיטיה.

יא כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ כֵּן אֲדֹנָי יְהוִה יַצְמִיחַ צְדָקָה וּתְהִלָּה נֶגֶד כָּל הַגּוֹיִם.

[תרגום יונתן] אֲרֵי כְאַרְעָא דְמַפְקָא צִמְחָהּ וּכְגִנַת שַׁקְיָא דְזֵירוּעָהָא מְרַבְיָא כֵּן יְיָ אֱלֹהִים יִגְלֵי זְכוּתָא וְתוּשְׁבַּחְתָּא דִירוּשְׁלֵם לָקֳבֵל כָּל עַמְמַיָא:

הרי, כמו הארץ שמוציאה צמיחה, כמו הגינה המושקעת שמגדלת זרעיה, כך ה' אלוקים יגלה זכותה ושבחה של ירושלים, כנגד כול העמים.

-          אמן!

-          מעניין: ספר ישעיהו, וכול ספרי הנביאים, הם לא רק ספרים מלאי נבואות, אלא גם יצירות ספרתיות למופת במלוא מובן המילה, ספרים מלאים במטפורות ומשלים נפלאים! ממש פלא!

ספר ישעיהו פרק ס

 ספר ישעיהו פרק ס

פרק ס

א קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח.

[תרגום יונתן] קוּמִי אַנְהָרִי יְרוּשְׁלֵם אֲרֵי מְטָא זְמַן פּוּרְקָנִיךְ וִיקָרָא דַייָ עֲלָךְ יִתְגְלִי:

קומי אורי ירושלים, הרי הגיע זמן גאולתך, וכבוד ה' עליך יתגלה.

-          אמן!

ב כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.

[תרגום יונתן] אֲרֵי הָא חֲשׁוֹכָא יַחְפֵּי אַרְעָא וְקִבְלָא לְמַלְכְּוָתָא וּבִיךְ יִשְׁרֵי שְׁכִנְתָּא דַייָ וִיקָרֵהּ עֲלָךְ יִתְגְלֵי:

הרי חושך יחפה את הארץ, וערפל את המלכויות, ובך ישרה שכינת ה' וכבודה עליך יתגלה.

ג וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ.

[תרגום יונתן] וִיהָכוֹן עַמְמִין לִנְהוֹרִיךְ וּמַלְכַיָא לִקְבֵל זְהוֹרִיךְ:

ויהיו העמים לאורך, ומלכים כנגד זוהרך.   

ד שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה.

[תרגום יונתן] זְקוּפִי יְרוּשְׁלֵם סְחוֹר סְחוֹר עֵינָךְ וְחַזֵי כָּל בְּנֵי עַם גַלְוָתָךְ דְמִתְכַּנְשִׁין וְאָתָן לְגַוִיךְ בְּנָךְ מֵרָחִיק יֵיתוּן וּבְנָתָךְ עַל גִסְסִין יִתְנַסְבָן:

תתיישרי ירושלים, תישאי עיניך סביב סביב, ותראי כול בני עמך (עם ישראל) גלותך כאשר מתכנסים, ובאים לפניך בניך מרחוק, ובנותיך על ידיים יבואו.

ה אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ.

[תרגום יונתן] בְּכֵן תֶּחֱזִין וּתְנַהֲרִין וְתִדְחֵלִין וְיִפְתִּי לִבִּיךְ בְּדַחֲלַת חֶטְאִין אֲרֵי יִתְחֲלֵיף לִיךְ עוֹתַר מַעַרְבָא נִכְסֵי פַּלְחֵי כּוֹכְבַיָא יִתְעֲלוּן לְגַוִיךְ:

ובכן, תראו ותאירו, ותפחדו, ופתח ליבך בפחד חטאים, הרי יתחלף לך עוצר המערב, נכסי עובדי כוכבים עולים לפניך.

ו שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ.

[תרגום יונתן] שְׁיָרֵת עַרְבָאֵי תַּחֲפֵי סַחֲרָנִיךְ הוֹגְנֵי מִדְיָן וְהוֹלַד כּוּלְהוֹן מִשְׁבָא יֵיתוּן דְהַב וּלְבוֹנָה יְהוֹן טְעִינִין וּדְאָתָן עִמְהוֹן בְּתוּשְׁבַּחְתָּא דַייָ יְהוֹן מִשְׁתְּעָן:

שיירות ערבים, מחפים סביבותיך, גמלים של מדין והולד, כולם משבא. יבואו עמוסים בזהב ובשמים, ואלה איתם בתשבחות של ה' יהיו מספרים.

ז כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.

[תרגום יונתן] כָּל עָאן עֲרָבָאֵי יִתְכַּנְשִׁין לְגַוִיךְ דִכְרֵי נְבָיוֹת יְשַׁמְשׁוּנִיךְ יִתַּסְקוּן לְרַעֲוָא עַל מַדְבְּחִי וּבֵית תּוּשְׁבַּחְתִּי אֲשַׁבֵּח:

כול צאן של הערבים יתכנס לפניך, הצבי ישמש אותך, יעלו לראווה על המזבח שלי, ואשבח את בית תשבחתי.

ח מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם.

[תרגום יונתן] מַן אִלֵין דְאָתָן בִּגְלֵי כַּעֲנָנִין קַלִילִין וְלָא אִתְעַכָּבָא גַלְוָתָא דְיִשְׂרָאֵל דְמִתְכַּנְשִׁין וְאַתְיָן לְאַרְעֲהוֹן הָא כְיוֹנִין דְתַיְבָן לְגוֹ שׁוֹבְכֵיהוֹן:

מי אלה שבאים בגלוי כעננים קלילים, ולא מתעכבים? אלה הגלות של ישראל שמתכנסים ובאים לארצם, כיונים השבים לקניהם.

-          תרגום יונתן מפרש יפה מאד את הפסוק הציאורי ביותר!

-          הפסוק בספר ישעיהו נכתב לפני כאלפיים חמש מאת שנים. תרגום יונתן נכתב לפני כאלפיים שנים! ולאורך כול השנים האלה, בני ישראל, היהודים, לומדים ומשנים את הפסוקים האלה! לא משנה איפה הם נמצאים, בארץ ישראל, במזרח, או במערב. מה יש להגיד יותר מזה?   

ט כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.

[תרגום יונתן] אֲרֵי לְמֵימְרִי נַגְוָן יְסַבְּרוּן וְנַחֲתֵי סְפִינֵי יַמָא אַיְדָא פַרְסָא קַלְעָהָא בְקַדְמֵיתָא לְאַיְתָאָה בְּנָךְ מֵרָחִיק כַּסְפֵּהוֹן וּדְהַבְהוֹן עִמְהוֹן לִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָךְ וּלְקַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי שַׁבְּחָךְ:

הרי, למילה שלי האיים יחשבו, וירדו הספינות ימה, פרסו קלעיהם בהשכמה, להביא בניך ממרחקים, כספם וזהבם עמם, לשם ה' אלוקיך, ולקדושת ישראל, הרי השבח לך.

י וּבָנוּ בְנֵי נֵכָר חֹמֹתַיִךְ וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ.

[תרגום יונתן] וְיִבְנוֹן בְּנֵי עַמְמַיָא שׁוּרָךְ וּמַלְכֵיהוֹן יְשַׁמְשׁוּנִיךְ אֲרֵי בְרוּגְזִי אַלְקֵיתִיךְ וּבִרְעוּתִי אֲרַחֵם עֲלָךְ:

ויבנו בני העמים חומותיך, ומלכיהם ישמשוך, הרי ברוגזי אכה אותך, וברצוני ארחם עליך.

יא וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִסָּגֵרוּ לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים.

[תרגום יונתן] וְיִתְפַּתְּחוּן תַּרְעָךְ תְּדִירָא יֵימָם וְלֵילֵי לָא יִתְאַחֲדוּן לַאֲעָלָא לְגַוִיךְ נִכְסֵי עַמְמַיָא וּמַלְכֵיהוֹן זְקִיקִין:

ייפתחו שעריך תמיד יום ולילה, ולא ייסגרו לכניסה לפני אוצרות העמים, והמלכים שלהם הזקוקים (לך).

-          זה פסוק שלי אישית קשה לפרש אותו במציאות של היום בירושלים: העיר פתוחה, יום ולילה, אבל הבאים אליה באים לא רק לבית המקדש, או לקוטל המערבי היום, אלא גם למסגדים ולכנסיות.

לכן, לעניות דעתי, גם פסוק זה מדבר על נבואה לאחרית הימים.  

יב כִּי הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לֹא יַעַבְדוּךְ יֹאבֵדוּ וְהַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ.

[תרגום יונתן] אֲרֵי עַם וּמַלְכוּ דְלָא יִפְלְחוּנִיךְ יְרוּשְׁלֵם יֵיבְדוּן וְעַמְמַיָא אִשְׁתֵּיצָאָה יִשְׁתֵּיצוּן:

הרי, עם ומלכו שלא יעבדוך ירושלים, ייאבדו, והעמים חורבן יוחרבו.

-          אמן!

יג כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.

[תרגום יונתן] יְקַר לִבְנָן לְגַוִיךְ יִתְעַל בִּירְוַן מוֹרְנְיָן וְאֶשְׁכַּרְעִין כַּחֲדָא לְשַׁבְּחָא אֲתַר בֵּית מַקְדְשִׁי וַאֲתַר בֵּית אַשְׁרָיוּת שְׁכִנְתִּי אֲיַקֵר:

כבוד הַלְּבָנוֹן (בית המקדש) אֵלַיִךְ יָבוֹא בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לשבח מקום בית מקדשי ומקום בית מושב שכינתי אכבד.

-          פסוקים יפים ביותר!

-          אמן!

יד וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

[תרגום יונתן] וִיהָכוּן לְגַוִיךְ כְּפִיפִין בְּנֵי מְשַׁעְבְּדַיִךְ וְיִשְׁטַתְּחוּן לְמִבְעֵי מִנִיךְ עַל פַּרְסַת רִגְלִיךְ כָּל דַהֲווֹ מַרְגְזִין לִיךְ וְיִקְרוֹן לִיךְ קַרְתָּא דַייָ צִיוֹן דְאִתְרְעֵי בָהּ קַדִישָׁא דְיִשְׂרָאֵל:

וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

טו תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר.

[תרגום יונתן] חֲלַף דַהֲוֵית שְׁבִיקָא וּמְטַלְטְלָא וְלֵית דְעָדֵי וַאֲשַׁוִינָךְ לִיקַר עֲלַם בֵית דִיץ דָר וְדָר:

אפילו להיות עזובה ומטולטלת, ואין בא, עושיך לכבוד עולם, בית שמחה לדור ודור.

-          אמן!  

טז וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב.

[תרגום יונתן] וְתִסְבְּעִין נִכְסֵי עַמְמַיָא וּבְבִזַת מַלְכִין תִּתְפַּנְקִין וְתֵידְעִין אֲרֵי אֲנָא יְיָ פָּרְקִיךְ וּמְשֵׁיזְבִיךְ תַּקִיפָא דְיַעֲקֹב:

ותישבעו מנכסי העמים, ובביזת מלכים תתפנקו, ותדעו הרי אני ה' מושיעך ואשחררך, אביר יעקב.

יז תַּחַת הַנְּחֹשֶׁת אָבִיא זָהָב וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף וְתַחַת הָעֵצִים נְחֹשֶׁת וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה.

[תרגום יונתן] חֲלַף נְחָשָׁא דִבְזוֹ מִנִיךְ יְרוּשְׁלֵם אַיְתֵי דַהֲבָא וַחֲלַף בַּרְזְלָא אַיְתֵי כַסְפָּא וַחֲלַף אָעַיָא נְחָשָׁא וַחֲלַף אַבְנַיָא בַּרְזְלָא וַאֲשַׁוֵי פַּרְנָסָךְ שְׁלַם וְשִׁלְטוּנַיִךְ בְּזָכוּ:

תחת הנחושת שבזו ממך ירושלים אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת עצים נחושת, ותחת אבנים ברזל, ואשווה פרנסיך שלום, ושלטונך בזכות.

יח לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.

[תרגום יונתן] לָא יִשְׁתְּמַע עוֹד חִיטְפָא בְּאַרְעִיךְ בִּזָא וּתְבִירָא בִּתְחוּמִיךְ וִיעַרְעוּן פּוּרְקַן עַל שׁוּרָךְ וְעַל תַּרְעָךְ יְהוֹן מְשַׁבְּחִין:

לא ישמעו עוד על חטיפה בארצך, ביזה ושבר בתחומיך, ויכריזו גאולה על חומותיך, ועל שעריך יהיו משבחים.

-          אפשר אולי לקרוא במקום חמס, אלא חמאס? הפסוק מתאים לימינו אלה!

יט לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.

[תרגום יונתן] לָא תִצְטַרְכִין לְנֵיהוּר שִׁמְשָׁא בִּימָמָא וְאַף לָא לְזֵיהוּר סִיהֲרָא בְּלֵילְיָא וִיהֵי לִיךְ יְיָ לְנֵיהוֹר עֲלָם וֶאֱלְהָךְ לְתוּשְׁבַּחְתִּיךְ:

לא תצטרך לאור השמש ביום, וגם לא לזוהר הירח בלילה, והיה לך ה' לאור עולם, ואלוקיך לשבחך.

כ לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְהוָה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ.

[תרגום יונתן] לָא תְבַטֵל עוֹד מַלְכוּתִיךְ וִיקָרִיךְ לָא יֶעְדִי אֲרֵי יְיָ יְהֵי לִיךְ לְנֵיהוֹר עֲלָם וְיִשְׁלְמוּן יוֹמֵי אֶבְלַיִךְ:

לא תתבטל עוד מלכותך, וכבודך לא יעלם, הרי ה' יהיה לך לאור עולם, וייגמרו ימי אבלך.

כא וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ נֵצֶר מטעו [מַטָּעַי] מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר.

[תרגום יונתן] וְעַמִיךְ כּוּלְהוֹן זַכָּאִין לַעֲלַם יַחְסְנוּן אַרְעָא נִיצְבָא דְחֶדְוָתִי עוֹבַד גְבוּרְתִּי לְאִשְׁתַּבָּחָא:

ועמך, כולם, צדיקים לעולם, יירשו ארץ ניצבה, כאשר חידשתי מעשה גבורתי לשבח.    

כב הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי יְהוָה בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה.

[תרגום יונתן] דִזְעֵיר בְּהוֹן יְהֵי לְאַלָפָא וּדְחַלָשׁ לְעַם תַּקִיף אֲנָא יְיָ בְּזִמְנָהּ אַיְתִינָהּ:

הקטן בהם יהיה לאלף, וכאשר החלש (יהפוך) לעם חזק, אני ה' הבאנו אלה בזמנם.

ספר ישעיהו פרק נט סעיף כא

 ספר ישעיהו פרק נט פסוק כא

כא וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה' רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.

-          רש"י מפרש:

זאת בריתי אותם - בדבר זה כרתי בריתי להם ואקיים כי אף בגלותם לא תשכח תורתי מהם

-          לעניות דעתי, יש שני דברים חשובים בפסוק זה:

א' ציווי ה' ללמוד את התורה, תלמוד תורה, "לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".

            ב' ברית ה' לשמור על עם ישראל, להשגיח עליו בהשגחה פרטית, "אָמַר ה' מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם".  

-          במבט ראשון, יש קשר בין ההשגחה של הקב"ה, לבין תלמוד תורה. אבל, במבט עמוק יותר, תלמוד תורה זה לא רק לימוד התורה. אמרו חז"ל:

[מסכת אבות ד ה] רבי ישמעאל [בנו] אומר, הלומד תורה על מנת ללמד, מספיקין בידו ללמוד וללמד.

והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות.

ז"א, התלמוד תורה, מטרתו, לעשות, לקיים מצוות הקב"ה. לכן, לעניות דעתי, אפשר להגיד שהקשר הוא בין ההשגחה הפרטית של הקב"ה על עם ישראל, לבין קיום המצוות של הקב"ה על ידי בני ישראל.

ספר ישעיהו פרק נ"ט

 ספר ישעיהו פרק נ"ט

יט וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם ה' וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ.

כ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'.

-          זה פסוק מפורסם. אבל לרוב, קוראים אותו, מצטטים אותו, שלא בהקשרו, רק חלק ממנו, "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל". הכוונה לפי רק החלק הזה, "יש פתרון לבעיה!" או "מצאנו פתרון לבעיה!"

אבל לא כך המובן של הפסוק! יש לקרוא אותו בשלמותו, כולל "וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם ה'."

לעניות דעתי, הפסוק אומר שאין גואל לציון, ז"א, לבני ישראל, ללא לשוב, לעשות תשובה, מהפשע, מהחטאים, בעם ישראל.

יותר מזה, אפשר לקשור פסוק זה עם הפסוק הקודם, פסוק יט: יש גואל לבני ישראל כאשר עם ישראל "וְיִירְאוּ מִמַּעֲרָב אֶת שֵׁם ה' וּמִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ!".