יום רביעי, 31 ביולי 2024

שיר השירים א ח

 

ח' אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים.

[תרגום יונתן] אֲמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה נְבִיָּא אִבַּעְיָא לְהוֹן לְמִהְוֵי בְּגָלוּתָא כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְרִיבָא שַׁפִּירְתָא וְנַפְשִׁי תְּהֵא רָחֵים לַהּ תְּהֵא מְהַלְּכָא בְּאוֹרְחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא וּתְהֵא מְסַדְּרָא צְלוֹתָא עַל פּוּם בַּרְזִלַּהָא וּמְדַבְּרֵי דָרָהָא וּתְהֵא מְאַלְּפָא לִבְנַהָא דִּמְתִילִין לִגְדָיֵי עִזִּין לִמְהָךְ לְבֵי כְּנִשְׁתָּא וּלְבֵי מִדְרָשָׁא וּבְהַהִיא זְכוּתָא יִהֱוְיָן מִתְפַּרְנְסִין בְּגָלוּתָא עַד זְמָן דְּאֶשְׁלַח מַלְכָּא מְשִׁיחָא וִיהֵי מְדַבַּר יָתְהוֹן בְּנִיחַ עַל מַשְׁכְּנֵיהוֹן הוּא בֵּית מַקְדְּשָׁא דְּיִבְנֵי לְהוֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה רַעֲיָא דְּיִשְׂרָאֵל:

 

אמר הקב"ה למשה הנביא, אבקש להם להיות בגלות, כנסת ישראל, שמשולה לאישה צעירה יפת תואר ונפשי מחבב אותה, תהיה מהלכת בדרך הצדיקים, ותהיה מסדרת תפילות על פי הרועים (מנהיגים) והעושים (מנהיגים) של הדור, ותהיה מלמדת בניה, הנמשלים לגדי עזים, ללכת לבתי כנסיות, ולבתי מדרשות. ובזכות אלה, מתפרנסים בגלות עד המועד שאשלח מלך המשיח, ויהיה מתנהג איתם בנוח על משכנותיהם, הוא בית המקדש שיבנה להם דוד ושלמה, רועי ישראל.

-          לעניות דעתי, פסוק מעניין ביותר! יכול להיות שיש להגיד "פירוש ר' יונתן בן עוזיאל לשיר השירים של שלמה"! פירוש נפלא ועכשווי ביותר!

-          הגלות נגמרת עם בניית בית המקדש, בהרה בימינו! לכן, לעניות דעתי, אנחנו עדיין בגלות, אפילו בימינו אלה, אפילו במדינת ישראל. יש כאן מתכונת מדויקת לקרב את הגאולה. המתכונת מתייחסת לכול עם ישראל, ללא יוצא מן הכלל, מתינוקות, ועד המנהיגים, כולל כול בני ישראל.

-          עוד דבר: כתוב "ובזכות אלה, מתפרנסים בגלות עד המועד שאשלח מלך המשיח, ויהיה מתנהג איתם בנוח על משכנותיהם, הוא בית המקדש שיבנה להם דוד ושלמה, רועי ישראל." לפי זה, יבוא, אם ירצה ה', במהרה בימינו, מלך המשיח, ובטוב ייבנה בית המקדש על ידי דוד ושלמה, מלכי ישראל, רועי ישראל. לכן: בית המקדש ייבנה במועד ביאת המשיח. בניית בית המקדש בביאת המשיח תהיה בטוב, בנוח, בנועם, בנעימות. יש בפסוק זה חיבור בין מלך המשיח, לבין דוד המלך, ושלמה המלך. לכן, יכול להיות שדוד ושלמה הם משל למנהיגי ישראל, רועי ישראל. ז"א, בית המקדש בביאת מלך המשיח ייבנה על ידי המנהיגים של ישראל, שהם אחרים מאשר מלך המשיח. לעניות דעתי, לקח חשוב ביותר "מלך המשיח, ויהיה מתנהג איתם בנוח על משכנותיהם".

אמן!

שבת שלום ומבורך!

גיוס תלמידי חכמים

 

גיוס תלמידי חכמים

https://www.etzion.org.il/he/halakha/studies-halakha/laws-state-and-society/giyus-talmidei-chakhamim

עניתי וכתבתי למחבר המאמר:

שלום רב, שבת שלום ומבורך, חודש טוב ומבורך!

תודה רבה, מאמר מעניין מאד, רציני, ומאוזן!

בבקשה, יש לי שאלה, ואשמח מאד לקבל בחזרה את ההתייחסות של כבוד הרב!

לעניות דעתי, כול התירוצים, ההוכחות, שבמאמר נכתבו כאשר רוב רובם של היהודים היו לפחות שומרי מצוות, אם לא תלמידים חכמים. לעניות דעתי, ולצערי הרב, בימינו אלה, רוב היהודים מתנהגים כמו תינוק שהיה בשבי.

לכן, יכול להיות שמה שכבוד הרב כתב בתחילת המאמר מתאים גם בימינו אלה? "לכל מלחמה באשר היא יש מטרה. מלחמות ישראל, כמו שראינו בעבר, מטרתן להיות נדבך וחלק מבניין עבודת ה' של עם ישראל כולו. מטרתן הגדולה של מלחמות ישראל, כפי שראינו פעמים רבות לאורך השיעורים בסדרה, היא להושיב את עם ישראל בארצו על מנת שהוא יוכל לעבוד את ה' ולקדש שם שמים בצורה הטובה ביותר; במטרה זו, יש לתלמידי החכמים ותורתם חשיבות גדולה וברורה. כאשר יוצאים למלחמה תוך ויתור על מטרה זו, יש בכך פגם עמוק במלחמה; הוצאת תלמידי חכמים למלחמה עלולה להוות סימן לכך שעם ישראל שכח את המטרה לשמה הוא נלחם, את מי שעומד מאחוריו במלחמה אך לצדו באותה מטרה כללית של קידוש שמו של הקב"ה בעולם."

בבקשה, מה דעתו של כבוד הרב?

בתודה ובברכת שבת שלום, ראול רבינוביץ'

תשובה במייל 07.072024

שלום ר' ראול, שמחתי מאוד לקרוא את הערתך על השיעור בנוגע לפטור תלמידי חכמים מהיציאה למלחמה

נכונים הדברים שבימי קדם עם ישראל רובו ככולו שמר תורה ומצוות ואם כן היה מקום משמעותי יותר לחייב גם את לומדי התורה (שהיו כולם) לצאת למלחמה

מאידך, נראה לי שבימינו המושג 'תלמידי חכמים' סובל מזילותא מסויימת דווקא בעקבות העובדה שרבים מעם ישראל אינם שומרים תורה ומצוות ופתאום כל מי שלומד בישיבה כמה שנים נחשב 'תלמיד חכם'. בימי חז"ל תלמידי חכמים היו מה שאנחנו קוראים לו היום 'גדולי הדור'.

 

לכן למעשה נראה לי שבזמננו הדיון לא שונה מהותית, אדרבה יש צורך דווקא בגלל שרוב היוצאים למלחמה אינם שומרים תורה ומצוות ופעמים רבות המחנה לא מתנהל על קדושתו לחזק את שומרי המצווות היוצאים למלחמה.

 

כמובן שישנו גם את הדיון על היחלשות דתית בצבא, אך לזה לא נכנסתי בכוונה.

 

כל טוב, ישי.

תשובה שלי 07.07.2024

שלום רב, רב ישי, שבוע טוב ומבורך! חודש טוב ומבורך!

 

תודה רבה על התשובה העניינית. למען האמת, לא ציפיתי בכלל שאקבל תשובה לשאלה שלי. תודה רבה!

 

1.      יכול להיות, כול דור והצדיקים שלו. ידועה השאלה המפורסמת מה היה נוח ע"ה בדורו של אברהם אבינו ע"ה.

2.      אתה כותב: " לכן למעשה נראה לי שבזמננו הדיון לא שונה מהותית, אדרבה יש צורך דווקא בגלל שרוב היוצאים למלחמה אינם שומרים תורה ומצוות ופעמים רבות המחנה לא מתנהל על קדושתו לחזק את שומרי המצווות היוצאים למלחמה."

יכול להיות שזה לב העניין: מה לעשות, איך לבצע, איך לנהל נושא "גיוס התלמידים החכמים לצה"ל", כדי שהמילים שכתבת לא יהיו רק סיסמה ריקה מתוכן, אלא כן יקבלו תוכן ומשמעות ואם ירצה ה' נגיע ”לחזק את שומרי המצווות היוצאים למלחמה". לעניות דעתי, לא רק אותם אלא את כול החיילים, את כול עם ישראל! אין לי תשובה!

עוד נקודה: להגיד, לכתוב בבירור, ללא ספק, שמדובר על "גיוס תלמידים חכמים לצה"ל, לצבא הגנה לישראל!"

 

תודה רבה! יישר כוח!

ראול

האם זה תקין, ז"א כשר, לכתוב פירושים לתורה על ידי תוכנות AI, למשל ג'מיני?

 

האם זה תקין, ז"א כשר, לכתוב פירושים לתורה על ידי תוכנות AI, למשל ג'מיני?

הכניסה של AI, מכול הסוגים, ובכול התחומים, בחיינו, היא עובדה מוגמרת. אם בצורה גלויה, אם בצורה סמויה. בצורה גלויה, למשל התוכנות של מודלים של שפה, למשל ג'מיני של חברת GOOGL.

ניסיתי את התוכנה ג'מיני, בכתיבת פירושים לתורה. התוצאות מדהימות לטובה!

לעניות דעתי, אין, לא כשר, להשתמש בפירושים אלה של AI כפי שהם, בגלל כמה תירוצים: לתוכנה AI אין כוונה, זה כמו כתיבת ספר תורה על ידי מכונה, שגם לא כשר. יכול להיות בפירוש AI דברים לא בגדר התורה, אפילו בצורה סמויה, לא נראית לעין. עוד יותר, אפשר אולי להגיד, ש-AI זה דומה יותר לנוכרי, וכפי שאין לקבל פירוש תורה מנוכרי, כך גם לא לקבל פירוש תורה מ-AI. לא כשר לקבל פירוש תורה מנוכרי כפי שלא מבלים צדקה מנוכרי.

לעומת זה, לעניות דעתי, אפשר לקבל השראה  מהפירוש של AI. אולי, זה דומה להשפעה, השראה, של הרמב"ם מעבודות של אריסטו.

אפשר אולי לקבל, לקחת רעיון מ-AI, ואחר כך לעבד אותו היהודי בעצמו.

ג'מיני על פרשת קרח

 

ג'מיני על פרשת קרח

ביקשתי מג'מיני, תוכנת AI של GOOGL , לכתוב על פסוק בספר דברים, פרשת קרח. הפסוק הוא:

[במדבר טז ג] וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה.

ביקשתי ממנו לכתוב פירוש לפי הסוד. לעניות דעתי, זה לא תקין וכשר להתייחס לחיבור של ג'מיני וללמוד ממנו על פירוש התורה. התירוץ האפשרי, אין בחיבור של ג'מיני כוונה! אבל, לעניות דעתי, אפשר לקחת מפירושו של ג'מיני רעיונות, והשראה, ולחשוב ולכתוב את הפירוש שלי עצמי לתורה, בכוונה מלאה.

החיבור שג'מיני כתב הוא:

פירוש סודי של "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה." (במדבר טז, ג)    

הקדמה:

פירוש סודי של טקסטים מקראיים מתמקד בהבנת המשמעות העמוקה והנסתרת של המילים, מעבר לפירוש המילולי הפשוט. פירושים אלה מבוססים לעתים קרובות על קבלה, מיסטיקה יהודית עתיקה, ועל סמלים ודימויים סמויים בטקסט.

חשוב לציין שפירושים סודיים אינם מקובלים על ידי כל הזרמים ביהדות, ויש להתייחס אליהם בזהירות ובהסתייגות.

פירוש אפשרי:

בפירוש סודי, פסוק זה יכול להתפרש כביטוי של מאבק פנימי בין כוחות הנפש.

  • "וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן": מייצג את המרד של הכוחות הנפשיים הנמוכים, המונעים על ידי גאווה וקנאה, כנגד הכוחות הנפשיים הגבוהים, המיוצגים על ידי משה ואהרן.
  • "רַב לָכֶם": ביטוי של התרסה כנגד הכוחות הנפשיים הגבוהים, המבקשים להשתלט על הנפש.
  • "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים": טענה שכל הכוחות הנפשיים שווים, ואין צורך בהיררכיה או סדר.
  • "וּבְתוֹכָם יְהוָה": טענה שאלוהים נמצא בכל הכוחות הנפשיים, ולכן אין צורך בהנהגה חיצונית.
  • "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה": שאלה רטורית המבטאת התנגדות לכוחות הנפשיים הגבוהים המבקשים להוביל את הנפש.

משמעות:

פירוש סודי זה מציג את התמודדות הנפש האנושית עם כוחות פנימיים המונעים על ידי גאווה, קנאה וחוסר רצון לקבל הנהגה.

חשיבות:

הפירוש הסודי מדגיש את הקשיים שעומדים בפני האדם בדרכו הרוחנית. עלינו להתגבר על הכוחות הנפשיים הנמוכים ולשאוף להתחבר לכוחות הנפשיים הגבוהים, המובילים אותנו אל האמת והטוב.

הערות:

  • חשוב לציין שזהו רק פירוש אפשרי אחד מתוך פירושים רבים אחרים שיכולים להינתן לפסוק זה במסגרת פירוש סודי.
  • פירושים סודיים אינם מדע מדויק, ויש להתייחס אליהם כאל מקור השראה לעורר מחשבה והתבוננות פנימית.

עד כאן החיבור של ג'מיני.

בהמשך בא החיבור שלי, כאשר אני לוקח השראה מהחיבור של ג'מיני:

הפסוק שאני מנסה להביא פירוש לפי הסוד הוא:

[במדבר טז ג] וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהוָה.

יכול להיות, כוונת הפסוק, כי כול בני ישראל, גם הצדיקים, וגם הפושעים, הם אותו דבר, הרי כולם בריאות ה', וה' בתוכם. יותר מזה, בהמשך לקו המחשבה הזה, יכול להיות שאין שכר ואין עונש, לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא, הכול קורה בצורה מקרית ביותר, אין השגחה של הקב"ה, לא פרטית על בני ישראל, ולא כללית על עם ישראל. לכן, לעניות דעתי, אפשר אולי להגיד שהפסוק הזה מעודד גישה "אנרכיסטית" לגבי התנהגות העולם, עולם הפקר, עולם ללא השגחת הקב"ה. הרי, כולם אותו דבר, כולם בריאות ה', ה' בתוך כולם!

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

שטר או חיזקה?

 

שטר או חיזקה?

בשבוע זה למדתי בדף יומי, מסכת בבא בתרא, על המחלוקת בין בעלות על קרקע, שדה, בית, על ידי שטר, לבין בעלות על ידי טענה וחיזקה.

למשל, לראובן יש שטר בעלות על קרקע, נחלת אבותיו. שמעון טוען שהוא קנה את אותה הקרקע, או קיבל אותה מתנה, אין לו שטר המעיד על זה, אבל יש לו חיזקה לפחות שלוש שנים על הקרקע. למי ידו על עליונה?

התרוץ של חיזקה, הוא משמעותי, ויכול לשבור שוויון. אבל, מתי הוא באמת חזק? כאשר בעל השטר, ראובן בדוגמה שלנו, לא מוחה ששמעון פלש, גזל, את הקרקע שלו, של ראובן. אם יש מחאה מצד בעל השטר, מצד ראובן, התירוץ של חיזקה מאבד את כוחו.

לעניות דעתי, המחלוקת הזאת, בין בעל השטר לבין בעל החיזקה, רלוונטית אולי על המחלוקת בין בני ישראל, לבין הנוכרים, הערבים יותר מדויק, על הבעלות על ארץ ישראל.

ליהודים יש שטר על בעלות בארץ ישראל, זה התורה הקדושה. הערבים טוענים שיש להם חיזקה על ארץ ישראל, הם היו כאן אלפיים שנים, הם ילדי הארץ.

כמו שמתואר בגמרא, התירוץ של חיזקה נכון ומועיל, כאשר אין מחאה מבעל השטר. אבל בני ישראל, היהודים, מחו על ארץ ישראל כול יום, שלוש פעמים ביום, כול אלפיים שנים של גלות, ארץ ישראל, ירושלים, הם המולדת שלנו, שם אדמתנו שקיבלנו אותה מהקב"ה, והתורה השטר שלנו על כך. עוד טענה של בני ישראל נגד טוען החיזקה היא, בעל החיזקה הוא אלים! אנו, היהודים, רצינו לחזור לארץ ישראל נחלתינו, אבל לא יכולנו! בעל החיזקה, הערבים, הטורקים, האנגלים, מנע זאת על ידי אלימות וכוח!

ספק לי גדול שדברים אלה, דין גמרא, ישנו משהו בדעתם של הפולשים, הגוזלים הערבים של ארץ ישראל. אבל, אולי, יחזקו את נפשינו, היהודים,  שארץ ישראל היא נחלתנו, ואנו, היהודים יורשים שחוזרים לנחתנו לקבל, לקחת ירושתנו, ארץ ישראל! זה נכון על תל אביב, ירושלים, הנגב, והגלים, על כול חלקי ארץ ישראל!

שבת שלום ומבורך!

מבט על פרשת פנחס

 

מבט על פרשת פנחס

א' כתוב בפרשה:

[במדדבר כו ט] וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קרואי [קְרִיאֵי] הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם מְעָרְעֵי כְּנִשְׁתָּא דְּאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בִּכְנִשְׁתָּא דְּקֹרַח בְּאִתְכַּנּוֹשֵׁיהוֹן עַל יְיָ׃

[תרגום יונתן] וּבְנוֹי דֶאֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם מְעַרְעֵי כְנִשְׁתָּא דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בִּכְנִישְׁתָּא דְקרַח בִּזְמַן דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל יְיָ:

לעניות דעתי, יש בפסוק זה דבר מעניין ביותר. כתוב במקרא "דָתָן וַאֲבִירָם קרואי [קְרִיאֵי] הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהוָה."

לעניות דעתי, התרגומים דומים זה לה, ואבחר את תרגום יונתן "דָתָן וַאֲבִירָם מְעַרְעֵי כְנִשְׁתָּא דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בִּכְנִישְׁתָּא דְקרַח בִּזְמַן דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל יְיָ:" בתרגום לעברית דתן ואבירם מהקוראים של העדה שהתכנסו וחלקו על משה ועל אהרון, בעדת קרח, בזמן שהתכנסו וחלקו על ה' "

יש בפסוק זה צמד מילים מחריד: "העדה שהתכנסו וחלקו על משה ועל אהרון" וגם "בזמן שהתכנסו וחלקו על ה' ".

לפי זה, קרח עדתו לא חלקו רק על משה ואהרון, אלא הם חלקו על ה' ! לעניות דעתי, זה משל לכול ההיסטוריה של עם ישראל: מי שחולק, מי שקם על ישראל, הוא חולק וקם על ה'! וגם בסדר הפוך, מי שקם על ה', קם על עם ישראל! בכול ההיסטוריה של העם היהודי היה כך, החל מעמלק, ועד בימינו אלה!

לכן, המלחמה שלנו, של בני ישראל, והמלחמה של ה', אחת הם! ה' נלחם מלחמות שלנו, ובעזרת ה' נצליח בהם!

ב' כתוב בפרשה:

[במדבר כז ה] וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהוָה.

[תרגום אונקלוס] וְקָרֵיב מֹשֶׁה יָת דִּינְהוֹן לִקְדָם יְיָ׃

[תרגום יונתן] דֵין חַד מִן אַרְבָּעָה דִינִין דִי עָלוּ קֳדָם משֶׁה נְבִיָא וּסְכַם יַתְהוֹן עַל דַעְתָּא דִלְעֵיל מִנְהוֹן דִינֵי מָמוֹנָא וּמִנְהוֹן דִינֵי נַפְשָׁתָא בְּדִינֵי מָמוֹנָא הֲוָה משֶׁה זָרִיז וּבְדִינֵי נַפְשָׁתָא הֲוָה משֶׁה מָתוּן וּבְאִלֵין וּבְאִלֵין אָמַר משֶׁה לָא שְׁמָעִית מִן בִּגְלַל לְמַלְפָא רֵישֵׁי סַנְהֶדְרֵי דְיִשְרָאֵל דַעֲתִידִין לְמֵיקוּם מִן בַּתְרֵיהּ דִי הֲווֹן זְרִיזִין לְדִינֵי מָמוֹנָא וּמְתוּנִין לְדִינֵי נַפְשָׁתָא וְלָא יְבַהֲתוּן לִמְשַׁיְילָא דִינָא דְמִתְקַשֵׁי לְהוֹן אֲרוּם משֶׁה דַהֲוָה רַבְּהוֹן דְיִשְרָאֵל צָרִיךְ דְיֵימַר לָא שְׁמָעִית בְּגִין כֵּן קְרַב משֶׁה יַת דִינְהֵין קֳדָם יְיָ:

 

תרגום יונתן בעברית: זה אחד מן ארבעה דינים שעלו לפני משה הנביא, וסיכם אותם על דעת של מלמעלה. ומהם, דיני ממונות, ומהם דיני נפשות. בדיני ממונות, היה משה זריז, ובדיני נפשות היה משה מתון, ובאלה ובאלה אמר משה: לא שמעתי בגלל ללמד ראשי סנהדרין של ישראל שעתידים לקום אחריו, שהיו זריזים לדיני ממונות, ומתונים לדיני נפשות. ולא יתבייש לשאול אותם על הדין שהתקשה, כאשר משה היה רבם של ישראל, היה צריך לומר לא שמעתי, בגלל זה קירב משה את דינן לפני ה'.

-           לעניות דעתי, אני מתחבר למילים של תרגום ר' יונתן בן עוזיאל "ובדיני נפשות היה משה מתון". לעניות דעתי, זה מתאים מאד מאד לימינו אלה, כאשר יש בעם ישראל כול כך הרבה פילוג, כול כך הרבה מחלוקות. לכן, אין להוסיף עוד, "ובדיני נפשות היה משה מתון".

-          לעניות דעתי, זה לא מקרה, שום דבר בתורה לא כתוב במקרה, שנזכר מעשה קרח ועדתו, וגם מעשה בנות צלפחד. לעניות דעתי, שני המקרים היו מטלטלים, ומשני מוסכמות. מה ההבדל ביניהם, כאשר מקרה קרח נגמר באסון, לעומת מקרה בנות צלפחד שנגמר בטוב? בנות צלפחד באו לפני משה רבינו ע"ה וביקשו דין. לעומתם, קרח ועדתו באו כאשר עשו דין לעצמם.  לעניות דעתי, לעשות דין לעצמם זה כמו לא להכיר בהקב"ה, לחלוק על ה'.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

טוב לחיות בעד ארצנו!

 

טוב לחיות בעד ארצנו!

אני כותב את זה בשבילי, לעודד את עצמי בתקופה קשה זאת, שבימינו אלה, בישראל.

אני, משפחתי, צאצאי, רוצים לחיות, טוב להיות בעד ארצנו! לעניות דעתי, כול היהודים בארץ ישראל רוצים זאת, זה מובן מאליו!

אני מרגיש, אני בטוח, שזה גם הרצון של הקב"ה! כתוב בספר יקרא:

[ויקרא יח ה] וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה.

[תרגום יונתן] וְתִטְרוּן יַת קְיָמַי וְיַת סִדְרֵי דִינַי דְאִין יַעֲבֵיד יַתְהוֹן אֵינָשָׁא וְיֵיחֵי בְּהוֹן בְּחַיֵי עַלְמָא וְחוּלְקֵיהּ עִם צַדִיקַיָא אֲנָא יְיָ:

ותשמרו את בריתי, ואת סדרי דיני, אשר יעשה אותם האדם, ויזרזו בהם, בחיי העולם, וחולקים אותו עם הצדיקים, אני ה'.

-          לעניות דעתי, דבר מעניין: לפי פירוש ר' יונתן בן עוזיאל, "ויזרזו בהם, בחיי העולם", החי, החיים, הם לעשות בזירוז את מצוות ה'. ועוד, החי, החיים, הם בעולם הזה, מפני שאין להיות זריז במצוות בעולם הבא. לכן, אמרו חכמינו: לא חשוב כמה אתה חי, אלא איך אתה חי! על זה אמרו חז"ל: "אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים" [תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף יח, עמוד א].

לכן, אני חוזר ואומר: טוב לחיות בעד ארצנו! לעניות דעתי, ארצנו כוללת ה', והתורה הקדושה! הכול אלה אחד הם!

שבת שלום ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! טוב לחיות בעד ארצנו!