פרשת כי תשא, קריאה בתורה בשבת סוכות

 

 פרשת כי תשא, קריאה בתורה בשבת סוכות

א' קראנו בפרשת כי תשא:

[שמות לג כ] וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי.

כמה פסוקים אחרי זה, לפי הפשט, כתוב אחרת:

[שמות לד כ] וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם.

[שמות לד כד] כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבוּלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.

-          לעניות דעתי, אני לא מבין, אפילו לפי הפשט, למה כתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", ואחרי כמה פסוקים כתוב "וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם", וגם "בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".

-          וגם, למה כתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", ולא כתוב "כי יראני האדם ומת", שאולי ברור יותר?

ב' לבניית התירוץ, אוסיף פסוק ממגילת אסתר:

[מגילת אסתר ד יא] כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

-          לפי פסוק זה, מנהג מקובל במלכויות העתיקות של מזרח התיכון, שמי שבא לפני המלך ללא הזמנה יומת.

ג' עוד דבר, בתפילת הימים הנוראים אנו מוסיפים, בין השאר:

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים.

-          כתוב "וכתבנו בספר החיים". לפי הקבלה, "ספר החיים" הוא ספר של נכנסים לעולם הבא!

ד' לכן, זה התירוץ שאני מציע:

-          הכתוב "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי", אפשר אולי להבין אותו, שמי שבא אל מלך העולם הקב"ה ללא "קביעת פגישה" לא יחיה. אבל, לא יחיה, מתייחס לכניסה לעולם הבא, בגלל הזלזול כביכול בכבוד השם ה'.

-          אבל, מותר לפגוש ולראות פניו בכול המועדים שהמלך, הקב"ה, קבע לשם כך. יותר מזה, הקב"ה בעצמו יוצא אל השדה בחודש אלול, ופוגש את כול היהודי שבא לקרתו.

לכן, אולי רמז, לתת את הכבוד המגיע להקב"ה, "לא תשא את שם ה' לשוא", וכן לפגוש אותו בכול המועדים שה' קבע לכך.

לעניות דעתי, המועדים האלה הם בכול יום ויום, בזמן התפילות, בזמן הלימוד, בזמן עשיית המצוות.

לכן, תזכו למצוות רבות, לראות הרבה פני ה' לטובה, לשפע, לבריאות שלמה, ורק לבשורות טובות!

שמחת תורה

 

   שמחת תורה

חג שמחת תורה חוגגים אותו ביום אחרי חג אחר, חג הסוכות. יום החג מופיע בתורה, כשמינית עצרת:

[במדבר כט יב] וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים.

[במדבר כט לה] בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.

אפילו שחג שמיני עצרת מוזכר בתורה כיום השמיני של חג סוכות, אלה שני חגים נפרדים זה מזה.

יום שמיני עצרת מופיע כחג שמחת תורה, יום התחלת קריאת התורה מחדש, כול שנה ושנה, כאשר מסיימים ספר דברים בפרשת "זאת הברכה", ומתחילים ספר בראשית בפרשת "בראשית", בזמן הגלות הבבלית, בתוך בבל. עם הזמן, ולעניות דעתי, במיוחד אחרי חזרת חלק מהגולים היהודים בבבל לארץ ישראל, ובניית בית המקדש השני, מנהג שמחת תורה התפשת גם בארץ ישראל.

בזמן בית המקדש הראשון, מחזור קריאת התורה היה שלוש שנים וחצי.

לעניות דעתי, יש התאמה מצוינת בין ראש השנה, לפי בריאת העולם, לבין תחילת הקריאה מחדש של התורה, בפרשת "בראשית" המדברת על בריאת העולם, מיד אחרי ראש השנה.

חג שמחת תורה שמח!

חג סוכות

    חג סוכות

חג סוכות הוא מן התורה. הוא אחד משלושת החגים החשובים "הרגלים", כאשר בני ישראל עולים לירושלים לבית המקדש, עם קורבנות ותרומות לכוהנים. "הרגלים" האחרים הם פסח, ושבועות.

כתוב בספר ויקרא, פרק ל"ט, פסוקים ל"ט-מ"ג:

אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת חַג ה' שִׁבְעַת יָמִים, בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן. וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַ-ה' שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה, חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ. בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

כפי שכתוב בתורה, חג סוכות הוא לזכר יציאת מצרים, ומסע בני ישראל במדבר, תחת ענני הכבוד של הקב"ה!

גמר חתימה טובה! פתקא טבא! 

זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

 

  זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים.

לפני כמה ימים כתבתי:

זה פסוק שמוסיפים אותו לתפילה, בערת ימי תשובה!

אפשר לשאול: למה כתוב "למענך" ולא "למעננו", שלעניות דעתי זה יותר סביר?

תירוץ אפשרי: הקב"ה נמשל לאבא, כאשר הילדים שלו הם בני ישראל. אבא, כאשר מטיב לילדים שלו, לא מחכה, ולא עושה זה לא כדי שהילד שלו יגיד לאבא "תודה אבא!", אלא אבא עושה זה בלי קשר לתגובת הבן, אבא עושה זה לעצמו שלו, כאילו למען עצמו! דבר דומה במשל של הקב"ה!

אפשר להוסיף עוד דבר, לעניות דעתי דבר חשוב ביותר:

הביטוי "למענך" ולא "למעננו", מסמל גם את הענווה של בני ישראל: לא מגיע לנו כול הטוב הזה שהקב"ה נותן לנו, אנו לא זכאים לו, לא בגללנו, לא בגלל המעשים שלנו מקבלים אותו, אלא "למענך אלוהים חיים!"

חג סוכות שמח! פתקא טבא!

יום הכיפורים, ברכת הכפרות

 

 יום הכיפורים, ברכת הכפרות

יום הכיפורים הוא יום טוב מן התורה:

[ויקרא כג כו-לב] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ. וְכָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ. כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב מֵעֶרֶב עַד עֶרֶב תִּשְׁבְּתוּ שַׁבַּתְּכֶם.

לפי המסורת היהודית,  יום הכיפורים הוא יום חתימת גורל האדם לשנה הבאה, על ידי ה'. לכן הברכה "כתיבה וחתימה טובה!". דבר זה מופיע גם בתוספת לתפילה בעשרת הימים לפני יום כיפור: "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, וכתבנו בספר החיים למענך אלוקים חיים!".

יום כיפור הוא יום של תענית, וצום מן האוכל ומין השתיה.

לפני יום כיפור עושים ברכת הכפרות, כאשר מעבירים את החטאים שלנו לצדקה לעניים:

"זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים ארוכים וּלְשָׁלוֹם!"

גמר חתימה טובה! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! 

מבט אל פרשת האזינו

 

 מבט אל פרשת האזינו

כתוב בפרשה:

[דברים לב מה-מז] וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.

-          "אל כל ישראל" – כול בני ישראל כלולים בעם ישראל, החל מצדיק גמור ועד רשע גמור, כולם בני ישרל.

-          "אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" – אבא מצווה ללמד את בנו תורה, לשמור ולעשות "אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"

-          "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם" – התורה היא בתוככם, היא מכם!

-          "הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים" – התורה היא סם החיים לבני ישראל.

כפי שאמרו חז"ל "צדיק באמונתו יחיה": האמונה בתורה מחייה אותם, נותנת להם חיים, מעריכה להם את החיים.

-          "עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" – לעניות דעתי, כמו שתרופה פועלת במיטבה בתנאים מסוימים, אם לוקחים אותה עם האוכל, או לפני האוכל, כך התורה פועלת במיטבה בארץ ישראל. זה לא אומר שהיא לא פועלת על היהודים בכול העולם, אבל במיטבה בארץ ישראל.

הרבה בריאות ורק בשורות טובות!

צום גדליהו

 

  צום גדליהו

גדליהו היה מושל ארץ יהודה, אחרי חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים. אחרי החורבן, הבבלים לקחו לגלות את הצמרת של מלכות יהודה, ובראשה מלך יהודה צדקיהו המלך.

גדליהו דגל בדעה של ירמיהו הנביא שאין להילחם בבל בזמן ההוא ובתנאים שהיו אז, לא היה סיכוי לנצח.

גדליהו ניסה לארגן מחדש את תושבי יהודה, אחרי שאצולת מלכות יהודה הוגלה לבבל. הוא מונה כמושל על הקהילה היהודית שנשארה ביהודה וירושלים.

גדליהו נרצח על ידי ישמעאל בן נתניה "מזרע המלוכה", שרקם קנוניה  עם מלך עמון, בתקווה לקחת בשבילו את מנהיגות יהודה. ישמעאל בן נתניה האשים את גדליהו בשיתוף פעולה עם בבל.

אחרי רצח גדליהו, הקהילה היהודית בירושלים ויהודה לא קיבלו את ישמעאל בן נתניה, שנאלץ לברוח למלכות עמון.

יש חכמים שמשווים את צום גדליהו לצום תשעה באב, בגלל החשיבות וההשפעה של המעשה על היהודים ביהודה וירושלים. רוב רובם ברחו למצרים מפחד הבבלים. כך נפסק היישוב היהודי בארץ ישראל עד החזרה מגלות בבל ובניית בית המקדש השני.

לקח המעשה: התוצאה ההרסנית של מחלוקת שלא לשם שמיים, שנאת חינם הרסנית לצורך כבוד ושררה, התוצאה ההרסנית של התערבות וקשר עם עמים נוכרים, שגם הם שונאי ישראל.

עוד לקח, להישמר, לשמור נפשך, אפילו בפני לשון הרע:

”אמר רבא: לשון הרע זו - אף על פי שלקבל אותה [להאמין לה] אסור, לחשוש לה צריך [במקרה שיש בדברים אזהרה].”

צום קל ומועיל!