כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר, שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי-שָׁמֶן: עֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ:

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים א' פרק ו' :  כג וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר, שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי-שָׁמֶן: עֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ:

לפי פירוש המלבי"ם:

אפשר לשאול שתי שאלות:

-          האם מעשה הכרובים לא היה מנוגד לציווי הקב"ה, המצווה השנייה שבין עשרת הדיברות, "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה" [שמות כ ג]?

הרב שלי מסביר שהמעשה הכרובים נעשה לפי רצון השם, שכן כל תוכניות בית המקדש היו לפי נבואת הקב"ה לדוד המלך עליו השלום.  עוד, הכרובים נעשו גם על ידי משה רבנו בעבודת המשכן.

בשני הקשרים בתורה מוזכרים הכרובים: בשילוח האדם מגן עדן מוצבים כרובים לשמור שהאדם לא יוכל לחזור אל הגן: "וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (בראשית ג:כד) ובקודש הקודשים במקום הנסתר והאינטימי ביותר של התגלות שכינה במשכן מצויים גם כן כרובים: "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת" (שמות, כה:יח).

-          מלבי"ם מפרש את הפסוק הזה:

[כג] ויעש בדביר ספר שעשה שני כרובים שוים שזה גדר מלת שני בסמיכות להורות על השווי ושווי הזה היה רק במדתם, כי בענינם היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל, עז''א בד''ה ויעש כרובים שנים שמלת שנים בנפרד מורה על החילוק, כמ''ש בחבורי התו''ה פ' אחרי : עשר אמות קומתו של כרוב האחד : 

הפירוש של המלבי"ם מעורער אולי שאלה נוספת: " היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל", איך יודעים שאחד זכר ואחד נקבה, ועוד, אצל אנשים יש זכר ונקבה אבל לא אצל יצורים עליונים כמו מלאכים או דומים להם?

הרב שלי מסביר שזה משל. וכן כתוב בגמרה במסכת יומא המתארת את מצבם של הכרובים בשם רב קטינא: "בשעה שהיו ישראל עולים לרגל, מגללין להם את הפרוכת, ומראין להם את הכרובים שהיו מעורין זה בזה, ואומרים להן: ראו חיבתכם לפני המקום, כחיבת זכר ונקבה."

לכן, ברור שהכרובים היו שווים זה לזה, כפי שמפרש המלבי"ם, 'כרובים שוים שזה גדר מלת שני בסמיכות להורות על השווי ושווי הזה היה רק במדתם'. אבל הביטוי של המלבי"ם ' כי בענינם היה א' בדמות זכר וא' בדמות נקבה זה משפיע וזה מקבל', זה רק משל לחיבה שבין הקב"ה וכנסת ישראל.

דרך אגב, קיים גם ביטוי אחר בקשר למצבם של הכרובים: על כך שואלת הגמרא "כיצד הם (הכרובים) עומדין?. ועונה רבי יוחנן "פניהם איש אל אחיו."