בס"ד
דברים חיים רחמים
ספר האגדה, ביאליק ורבניצקי, הוצאת
דביר, תל-אביב, 1960, פתיחה, [ז]:
"ובקצה תבל מיליהם"
[תהילים יט ה] אלו האגדות, שמקדשים שמו של הקב"ה בהן (תדב"א פ"ב,
ילק"ש תהל').
א' הפסוק השלם בספר תהלים [יט ה] הוא
"בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מיליהם לשמש שם אהל בהם:"
מפרש המלבי"ם: "בכל",
וגם שהגדה זו אינה מיוחדת במקום פרטי כי היא מתפשטת בכל המקומות שעף "בכל
הארץ" הבלתי מיושב "יצא קום", כי הקו אשר נטה הבורא ית' על בנינו
הכללי התפשט על כול הארץ והיא מכלל הבניין ותלויה על גלימה נמשכת בקו המושך בין
השמים הסובבים ומושכים אותה מכול צד במאמרו של בורא כל, "ובקצה תבל"
שהוא החלק המיישב שם יצאו "מיליהם", כי שם כול הברואים והנמצאים ימללו
מילים ויגידו חכמת ה' ותבונתו.
ב' למה הדבר דומה?
כתוב על שלמה המלך בספר מלכים א':
"[ה יא] ויהי שמו בכל הגויים סביב:", "[ה יד] ויבואו מכל העמים
לשמוע את חוכמת שלמה כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו:". זה היה שלמה המלך
עליו השלום!
היו היה מלך גדול שחוכמתו הייתה
מפורסמת בכול העולם, בין כול העמים והארצות. מעשיו החכמים עברו מפה לעוזן עד קצה
העולם. מלכים, שרים, ואנשים פשוטים באו מכול קצוות הארץ לדבר עימו, והיו מתפלאים
מחוכמתו של המלך החכם.
אבל המלך הזה קיבל את כול חכמתו
מהקב"ה, כפי שכתוב בספר מלכים א' "[ג יב] הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לב
חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך:". לכן, שול הגדולה של
המלך היא גדולת הקב"ה.
ושם ה' הולך בכול קצוות התבל,
מיליהם אלה האגדות. האגדות נושאות את שם ה' בכול הארץ, כמו שהשמש נכנסת לכול מקום
שרק נפתח לפניה ומברכת אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה