בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב חומש בספר בראשית [א ה]:
( מ' מקרא) "ויקרא ה' לאור יום ולחשך קרא
לילה ויהי-ערב ויהי בוקר יום אחד:"
(ת"א תרגום אונקלוס) "ויקרא ה' לנהורא
יממא, ולחושכא קרא ליליא. והוה רמש והוה צפר יומא חד:"
א' 'לאור יום' [מ']
מול 'לנהורא יממא' [ת"א],
ב' 'יום אחד' [מ']
מול 'יומא חד' [ת"א],
ג' לפי מילון
עברית-עברית אבן-שושן, וגם בארמית לפי מילון ארמי-עברי שבאתר DAF-YOMI
, 'יום' או 'יומא' הוא
השעות של אור השמש. לעומת זאת, 'יממה' או 'יממא' היא 24 שעות,
ז"א, גם שעות האור וגם שעות החושך ביחד.
ד' אפשר לשאול למה
בתרגום אונקלוס, המובן הפוך, ז"א 'יממא' היא שעות אור השמש, ו-'ימא'
הוא פרק של 24 שעות.
ה' יש דוגמאות
נוספות בתרגום אונקלוס עם אותו מובן. האם יש משמעות להבדל זה?
ו' מצאתי את התשובה
באתר HEBREW-ACADEMY ,שאלות ותשובות, במעגלות
הזמן, כאשר שאלתי [יממה מול יממא]. כתוב שמה 'בעברית החדשה נתייחדה ליחידה השלמה
המילה יממה – על פי יממא הארמית המציינת דווקא את שעות האור'. לכן,
הביטוי של אונקלוס 'יממא' לשעות אור השמש הוא נכון, זאת המילה שבארמית
בתקופתו, המאה השנייה לספירת הגויים, בזמן חכמי יבנה, תקופת התנאים. לכן, יש להניח
שהארמית של אונקלוס היא הנכונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה