יום שני, 12 בינואר 2015

וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית פרשת ויגש:
[בראשית מ"ה כז] וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם, וַיַּרְא אֶת-הָעֲגָלוֹת, אֲשֶׁר-שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ; וַתְּחִי, רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם.
[תרגום אונקלוס] ומלילו עימיה, ית כל פתגמי יוסף דמליל עימהון, וחזא ית עגלתא, דשלח יוסף למיטל יתיה; ושרת, רוח קודשא על יעקוב אבוהון.
א' אונקלוס מפרש ומלמד אותנו שרוח הקודש, ז"א, השפעתו והשגחתו של הקב"ה על היהודים, רוח הקודש שורה על אנשים שמחים, ללא עצבות, על אנשים מרוצים ושמחים בחלקם.

ב' מצאתי שחז"ל אמרו "אין רוח הקודש שורה אלא על לב שמח". ויש דיונים וספרים שלמים על לעבוד את הקב"ה בשמחה. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה