וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות פרשת וירא:

[שמות ו ח]  וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב; וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי יְהוָה.  

[תרגום אונקלוס] וְאַעֵיל יָתְכוֹן, לְאַרְעָא, דְּקַיֵּימִית בְּמֵימְרִי, לְמִתַּן יָתַהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקוֹב; וְאֶתֵּין יָתַהּ לְכוֹן יְרֻתָּא, אֲנָא יְיָ.

א' התורה היא המסמך שעליו סומכים אנו היהודים כאשר מבקשים בעלות על ארץ ישראל, כירושתנו ונחלתנו.

ב' הקב"ה נותן את ארץ ישראל ליהודים, לבני אברהם, ויצחק, ויעקב, כולם ביחד, ז"א, בני ראובן, בני שמעון, ובני שאר הבנים של יעקב, אבל לא לבני ישמעאל, ולא לבני עשו. 

ג' ארץ ישראל היא מורשתנו.

ד' ארץ ישראל ניתנה לנו על ידי הקב"ה בכוח היותו ה' הקב"ה, הבורא את השמיים ואת הארץ, והשולט על הכול.

ה' אפשר לשאול שאלה, האם חו"ח יהודי שלא מאמין בהקב"ה, האם יש ליהודי הזה זכות על ארץ ישראל.

אפשר לשאול שאלה זאת בהשראת אמירת החז"ל "כול ישראל יש להם חלק לעולם הבא [מסכת סנהדרין פרק עשירי משנה א] ". אבל, מפרשים חז"ל (ביניהם הרמב"ם והמהר"ל) שיש גם  יוצאים מן הכלל.  מקרה אחד שיוצא מן הכלל ואין לו חלק בעולם הבא הוא חו"ח יהודי שלא מאמין בהקב"ה. התירוץ של הרמב"ם וגם של המהר"ל הוא שיהודי לא יכול לקבל דבר שלא מאמין בו.

ו' דבר דומה אפשר אולי להגיד גם לגבי ארץ ישראל: מי שחו"ח לא מאמין בהקב"ה, לא יכול לקבל את הירושה ואת הנחלה מהקב"ה, ז"א, את ארץ ישראל!

יכול להיות שזה לפי מידת הדין!

ז' אבל חז"ל אומרים שיש לנשמה כמה הזדמנויות לתקן את עצמה ובסוף, אחרי התיקון, נכנסת לעולם הבא! וזה לפי מידת הרחמים!

יכול להיות שדבר דומה יש גם לגבי הזכות לארץ ישראל. לכן, לכול עם ישראל יש זכות לארץ ישראל!