בס"ד
דברים חיים רחמים
כתוב
בספר שמות פרשת שמות:
-
אומר
הקב"ה [שמות ג ז] וַיֹּאמֶר יְהוָה, רָאֹה רָאִיתִי אֶת-עֳנִי עַמִּי
אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם; וְאֶת-צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי
יָדַעְתִּי אֶת-מַכְאֹבָיו.
-
אומר
פרעה מלך מצרים [שמות א ט] וַיֹּאמֶר, אֶל-עַמּוֹ: הִנֵּה, עַם בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל--רַב וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ.
א'
בני ישראל הם עם כבר בזמן עבדות מצרים, אפילו לפני יציאתם ממצרים, קבלת התורה,
והברית עם הקב"ה.
ב'
אפשר אולי לשאול, מה עשה את הבדל בין בני ישראל כאשר הגיעו למצרים, שהם משפחה אחת,
לבין בני ישראל בזמן עבדותם במצרים, שהם כבר עם אחד?
ג'
יכול להיות שהתשובה היא ההבדל במספר, בכמות בני ישראל
בין הגעתם למצרים, 70 איש, לבין יציאתם ממצרים, 60 רבבות, וזה רק הגברים!
לכן,
שינוי כמותי מביא אחריו שינוי איכותי, שינוי ממשפחה לעם.
ד'
אם הכמות כול כך חשובה, לכן חשוב ביותר שבני ישראל,
היהודים, יהיו כולם ביחד ומאוחדים. חשוב ביותר שכול היהודים יעלו לארץ ישראל.
ה'
ואז, יבוא גם המשיח, במהרה בימינו!
ו' נראה
לי שבחיבור קודם "למה חסידות חב"ד לא עולה ארצה באופן ברור והחלטי"
, כתבתי כמה תירוצים למה חסידות חב"ד לא עולה ארצה אלא טיפין טיפין. בחיבור
הנוכחי אני כותב שכן לעלות ארצה, כול היהודים ומהר.
המסכנה היא, כמו ברוב רובם המצבים שבחיים האמתיים,
שאין תשובות שחור או לבן. וכמו בהרבה מיקרים שנדונו בגמרא, לכול כלל יש גם יוצאי
מן הכלל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה