אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר שמות פרשת וארא:

[שמות ו ד]  וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת-בְּרִיתִי אִתָּם, לָתֵת לָהֶם אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן--אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם, אֲשֶׁר-גָּרוּ בָהּ. 

[תרגום אונקלוס]  וְאַף אֲקֵימִית יָת קְיָמִי עִמְּהוֹן, לְמִתַּן לְהוֹן יָת אַרְעָא דִּכְנָעַן--יָת אֲרַע תּוֹתָבוּתְהוֹן, דְּאִתּוֹתַבוּ בַּהּ.  

א' הקב"ה מדבר כאן על ארץ כנען, כאשר אבות ישראל היו כבר גרים ותושבים בה, לפי תרגום אונקלוס. ז"א, הם לא רק מבקרים מזדמנים בארץ כנען אלא כתושבים ובני המקום.

ב' אבל העובדה שאבותינו הם בני המקום בארץ כנען,  זה לא מספיק כדי לקבל ארץ כנען כירושה, כנחלה באופן בלדי, להם ואך ורק להם, לעם ישראל, בלבד.

ג' מה שקובע היא ההחלטה של הקב"ה כפי שמופיע בתורה: ארץ כנען היא ארץ ישראל, ארץ בני ישראל, ארץ ירושתם ונחלתם של היהודים.