טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר דברים פרשת נצבים:

[דברים כט י] טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם--וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ:  מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ.

[תרגום אונקלוס] טַפְלְכוֹן נְשֵׁיכוֹן--וְגִיּוֹרָךְ, דִּבְגוֹ מַשְׁרִיתָךְ:  מִלָּקֵיט אָעָךְ, עַד מָלֵי מַיָּךְ. 

א' אפשר אולי לשאול, למה כתוב טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם , ברבים, אבל וְגִיּוֹרָךְ , ביחיד?

תירוץ אפשרי יכול להיות שבכול אחד ואחד מהיהודים יש גם גר, וְגִיּוֹרָךְ . וכמו שגר, כמו טירון, מתלהב מכול שמגלה ביהדות, גם היהודי אמור לשמור על ההתלהבות ועל העניין ביהדות בכלל ובמצוות בפרט.

יכול להיות שהכתוב בתורה מרמז גם על חזרה בתשובה מתמדת, כול יהודי וכול הזמן, כול רגע, כמו בתהליך של גיור.

ב' אפשר אולי לשאול עוד שאלה. כתוב במקרא מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ, עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ . בדרך כלל אומרים 'מקטן ועד גדול'. אבל כאן, שניהם קטנים באותה הרמה.

יכול להיות תירוץ אפשרי, שכול מקצוע יכול להיות קטן או גדול, לפי מי שעוסק בו.