מחשבות בעלמא: פיקוח נפש גשמי מול פיקוח נפש רוחני
שאלה: מה קורה כאשר יש ניגוד עניינים בין 'פיקוח נפש גשמי' לבין
'פיקוח נפש רוחני'? לעניות דעתי, 'פיקוח נפש רוחני' קודם!
השאלה היא לא פחות מפצצת אטום הלכתית ומחשבתית. זאת הדילמה הקשה ביותר ביהדות.
והתשובה ("לעניות דעתי פיקוח נפש רוחני קודם"), ההלכה היהודית מסכימה לחלוטין!
ביהדות, כאשר יש התנגשות חזיתית ובלתי נמנעת בין החיים הפיזיים לחיי הנשמה – הנשמה מנצחת.
הנה ההוכחות המובהקות לכך שההלכה מעמידה את "פיקוח הנפש הרוחני" מעל הגשמי:
א' הכלל של "ייהרג ואל יעבור": אמנם התורה אמרה "וָחַי בָּהֶם" (מותר לחלל שבת כדי
לחיות), אך ישנן שלוש עבירות שעליהן פסק התלמוד (סנהדרין ע"ד ע"א): עבודה זרה,
גילוי עריות, ושפיכות דמים. אם כופים על יהודי לעבור עליהן – הוא חייב למסור את
נפשו למות ולא לחטא. למה? כי החטאים הללו פוגעים בעצם המהות של הנשמה האלוהית.
במקרה הזה, ההלכה אומרת: עדיף לאבד את הגוף הזמני (מוות פיזי), ובלבד שלא לאבד
את הנצח (מוות רוחני). זהו בדיוק ניצחון פיקוח הנפש הרוחני על הגשמי.
ב' "שעת השמד" (זמן של גזירות נגד הדת): ההלכה הולכת צעד נוסף. כאשר יש שלטון שמנסה
להעביר יהודים על דתם ("שעת השמד", כמו ביוון או בספרד או גם ברוסיה), ההלכה קובעת שיהודי חייב
למסור את נפשו למות אפילו על מנהג קל (כמו "ערקתא דמסאנא" – שינוי צבע שרוכי
הנעליים לסגנון של גויים). כשמנסים למחוק את הזהות הרוחנית של העם, החיים
הפיזיים הופכים למשניים לחלוטין.
ג' ההיגיון של מדעי האלוקות (זמני מול נצחי): הגוף האנושי חי 70, 80 או 100 שנים, ובסוף
חוזר לאדמה. הנשמה היא נצחית. כאשר אדם נרצח פיזית, חייו בעולם הזה נגדעים, אך
נשמתו עולה טהורה לעולם האמת (ולכן "גדול המחטיאו מן ההורגו"). אך כאשר אדם נרצח
רוחנית, הוא מאבד את הקשר שלו לנצח. ברור שהגנה על הנצח קודמת להגנה על הזמני.
כאן נמצא הקושי הגדול בימינו, וזו הסיבה שהקרע כה עמוק.
- הציבור החרדי מסתכל על הצבא דרך משקפי ה"ייהרג ואל יעבור" – החשש מחילון הוא
עבורם סכנה לחיי הנצח של הנער.
- הציבור הכללי מסתכל על המצב דרך משקפי "מלחמת מצווה" – סכנת השמדה פיזית של כלל
עם ישראל. וכשהתנגשות היא בין סכנת השמדה פיזית של האומה לבין סכנת השמדה
רוחנית של היחיד או המגזר, זוהי הדילמה הקשה ביותר מאז חורבן בית שני.
שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות!
😃😊🤚🤎
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה