יינה של התורה

 יינה של התורה 

אמרו חז"ל "נכנס היין יוצא הסוד". ובאמת יין=סוד=70 (יין: י=10, י=10, ן=50; סוד: ס=60, ו=6, ד=4)!

האם מדובר בסוד בין אנשים, או אולי על סוד התורה, על הפרד"ס?

השאלה נוגעת בלב ליבו של ארון הספרים היהודי. התשובה הקצרה היא: גם וגם. כפי

שקורה פעמים רבות במקורותינו, לאותו מאמר חז"ל יש רובד של פשט (העוסק ביחסים בין

בני אדם ובפסיכולוגיה אנושית) ורובד עמוק יותר של דרש וסוד (העוסק בסודות התורה

ובפרד"ס).

הרובד הראשון: הפשט – צפונות הלב והאופי האנושי

במקורו בגמרא (מסכת סנהדרין לח ע"א ומסכת עירובין סה ע"א), המאמר עוסק בנטייה

האנושית לגלות מחשבות וסודות אישיים תחת השפעת אלכוהול:

  - ההקשר בגמרא: יהודה וחזקיה, בניו של רבי חייא, ישבו בסעודה אצל רבי יהודה הנשיא

    ולא פצו פה. רבי יהודה הנשיא ביקש להשקותם יין כדי שיפתחו את ליבם. כאשר השתכרו

    מעט, הם ביטאו דעה פוליטית ומשיחית רגישה מאוד: "אין בן דוד בא עד שיכלו שני

    בתי אבות מישראל... ראש גולה שבבבל ונשיא שבארץ ישראל" (כלומר, השלטון הנוכחי,

    שרבי יהודה הנשיא עמד בראשו, צריך להתבטל).

  - רבי יהודה הנשיא נפגע, אך רבי חייא פייס אותו ואמר לו: אל תכעס עליהם, "יין

    ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות. נכנס יין יצא סוד".

  - המשמעות בפשט: היין מחליש את מנגנוני ההגנה והצנזורה העצמית של האדם. ברובד זה,

    "סוד" הוא מה שהאדם שומר בליבו בגלל נימוס, פחד או אינטרס, והשתייה מגלה את

    פרצופו ואת דעותיו האמיתיות (בדומה למאמר הנוסף: "בשלושה דברים אדם ניכר:

    בכוסו, בכיסו ובכעסו").

הרובד השני: הנסתר – פנימיות התורה ורזי הפרד"ס

תורת הקבלה והחסידות מרימות את המונח הזה לגבהים רוחניים, ומסבירות שהקבלה הגימטרית

אינה מקרית, אלא מצביעה על מהות רוחנית עמוקה:

  - יינה של תורה: בספרות הסוד, התורה נמשלת למים, לחם וגם ליין. היין נחשב למשקה

    פנימי ונסתר – הוא חבוי עמוק בתוך הענב, וכדי להפיק אותו יש לסחוט ולזכך את

    הפרי. בדומה לכך, "יינה של תורה" הוא החלק הפנימי והנסתר שבה – פנימיות התורה

    (חכמת הקבלה והחסידות, רובד הסוד בפרד"ס).

  - במה מדובר? כאשר אדם זוכה ו"נכנס יין" (הוא לומד ומפנים את עומק פנימיות

    התורה), אז "יוצא סוד" – נחשפים בפניו סודות הבריאה, סודות הנהגת ה' ומסתרי

    נשמתו שלו. הלימוד הזה מעורר אצלו שמחה ודבקות שחורגות מגבולות השכל האנושי

    המוגבל.

שתי דוגמאות מרתקות מהספרות הרוחנית:

א'  נדב ואביהו: התורה מספרת שנדב ואביהו מתו משום ש"שתויי יין נכנסו למקדש". ה"אור

    החיים" הקדוש והחסידות מסבירים שלא היה מדובר ביין גשמי כפשוטו (שהרי היו קדושי

    עליון), אלא שהם נכנסו עמוק מדי לתוך סודות ופנימיות התורה ("יינה של תורה").

    הדבקות שלהם הייתה כה עצומה וחזקה, עד שנשמתם פרחה מגופם מרוב תשוקה רוחנית

    (בחינת "כלות הנפש").

ב'  רבה ורבי זירא בפורים: הסיפור התלמודי המפורסם לפיו רבה "שחט" את רבי זירא

    במהלך סעודת פורים מוסבר על פי תורת הסוד באופן דומה: מתוך השמחה והיין, רבה

    עלה למדרגות רוחניות עליונות וגילה סודות תורה עמוקים מתוך הפרד"ס. נשמתו של

    רבי זירא לא יכלה להכיל את האור הרוחני העצום הזה, ופרחה מגופו (מצב הדומה

    למוות), ורק תפילתו של רבה החזירה אותו לחייו הגשמיים.

סיכום

כשאנו אומרים "נכנס יין יצא סוד", אנו נוגעים בשני העולמות: בחיים היומיומיים היין

הגשמי חושף את סודות האדם ואת אופיו האמיתי, ובחיי הרוח, "יינה של התורה" חושף בפני

האדם את סודות הבורא והבריאה.

שבוע טוב ומבורך! הרבה בריאות ורק בשורות טובות! 

❤️😃😊🤚