בראשית ו׳:ט׳ דון יצחק אברבנאל ע"ה על התורה
אלה תולדות נח נח וגו'. עד וידבר אלהים אל נח לאמר צא מן התיבה. ואמנם השאלות הנופלות בספור הזה כפי פשוטי הכתובים הם אלו:
השאלה הז' במה שכפל זכרון רבוי המים ותגבורתם כי הנה אמר וירבו המים וישאו את התיבה ואמר ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התיבה על פני המים. עוד אמר והמים גברו מאד מאד על הארץ והיה די באחד מהם:
הפסוקים הם:
[בראשית ז יז-יט] וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.
[תרגום יונתן] וַהֲוָה טוּבְעָנָא אַרְבְּעִין יְמָמִין עַל אַרְעָא וּסְגִיאוּ מַיָא וּנְטָלוּ יַת תֵּיבוּתָא וְאִיתְרָמַת מֵעַל אַרְעָא: וְתַקִיפוּ מַיָא וּסְגִיאוּ לַחֲדָא עַל אַרְעָא וַהֲוַת תֵּיבוּתָא מְהַלְכָא סַחֲיָא עַל אַפֵּי מַיָא: וּמַיָא תַקִיפוּ לַחֲדָא עַל אַרְעָא וְאִתְחַפִיאוּ כָּל טוּרַיָא רָמַיָא דִתְּחוֹת כָּל שְׁמַיָא:
[תרגום יונתן לעברית] והיה המבול [טובענא - טביעה/שקיעה] ארבעים ימים על הארץ, ורבו המים ונשאו את
התיבה, והורמה מעל הארץ. וגברו המים ורבו מאוד [לַחֲדָא] על הארץ, והייתה התיבה מהלכת ושוחה [סָחֲיָא -
שטה/צפה] על פני המים. והמים גברו מאוד על הארץ, והתכסו כל ההרים הרמים [הגבוהים] אשר תחת כל השמיים.
דון יצחק אברבנאל ע"ה קורא את פסוקים י"ז, י"ח וי"ט בפרק ז', ושם לב לתופעה סגנונית מעניינת:
התורה משתמשת בשלושה פסוקים רצופים כדי לתאר את אותה תופעה בדיוק – עליית פני
המים. הוא מצביע על ההדרגתיות, אך גם על החזרה שנדמית כמיותרת:
א' פסוק י"ז: "וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה" (המים רבו והרימו
את התיבה).
ב' פסוק י"ח: "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד... וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה"
(המים גברו ורבו מאוד והתיבה שטה).
ג' פסוק י"ט: "וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד... וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים"
(המים גברו מאוד מאוד וההרים כוסו).
הקושיה: למה התורה, שידועה בתמציתיות שלה, משתמשת בשלושה
משפטים נפרדים וכפולים כדי לומר לנו שהייתה הצפה ענקית? "וְהָיָה דַּי בְּאֶחָד
מֵהֶם," טוען דון יצחק אברבנאל ע"ה. התורה יכלה פשוט לכתוב: וירבו המים מאד על הארץ וישאו את
התיבה ותלך על פני המים ויכסו כל ההרים. (משפט אחד שמאחד את הכל!).
למה התורה מחלקת את התיאור לשלוש פעימות? האם כל פסוק מתאר שלב אחר במבול? האם יש
הבדל בין "וירבו המים" ל"ויגברו המים"?
מכאן עולה השאלה לגבי ההפרדה לשלושה שלבים ("וירבו", "ויגברו", "גברו מאד מאד"), והאם כל שלב מייצג מצב שונה בעוצמת המבול או בהשפעתו על התיבה."
מחשבות שלי על השאלה הז' של דון יצחק אברבנאל. אני קורא את שלושת הפסוקים:
[בראשית ז יז-יט] וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ. וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר תַּחַת כׇּל הַשָּׁמָיִם.
לי נראים כתמונות של סרט, "frames", שלוש תמונות, אחת אחרי השנייה של אותו סרט. התיאורים מסתדרים מצוין כתמונות זאת אחרי זאת בתוך הסרט. לכן, יכול להיות שאין כאן חזרה, אלא תמונות חדשות של "סרט" המבול?
השימוש בדימוי המודרני של "פריימים" (Frames) מתוך סרט קולנוע הוא לא רק מעניין, אלא הוא
מייצג בדייקנות את מה שפרשני המקרא הגדולים ניסו להסביר בכלים הפרשניים שלהם.
ההצעה – לפיה אין כאן "כפל עניין" (חזרה מיותרת) אלא תיאור דינמי והדרגתי של
שלוש תמונות עוקבות – מתאימה למבנה הפסוקים:
א' פריים ראשון (פסוק יז): המים עולים לגובה מסוים, ומרימים את התיבה מן הקרקע.
התיבה צפה, אך עדיין עומדת במקומה. ( וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרׇם מֵעַל הָאָרֶץ).
ב' פריים שני (פסוק יח): המים גוברים עוד יותר, הזרם מתחזק, והתיבה מתחילה לנוע
ולשוט ממקום למקום. כאן יש כבר תנועה דינמית במרחב. (וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם
וַיִּרְבּוּ מְאֹד... וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם).
ג' פריים שלישי (פסוק יט): המים מגיעים לשיא הגובה והעוצמה, עד שכל תוואי הנוף,
כולל ההרים הגבוהים ביותר, נעלמים לחלוטין מן העין. (וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד
מְאֹד... וַיְכֻסּוּ כׇּל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים).
דון יצחק אברבנאל, בשאלתו השביעית על פרשת נח, מקשה בדיוק את הקושיה הזו: למה התורה
צריכה לכפול שלוש פעמים את תיאור ריבוי המים ותגבורתם? הרי היה די לכתוב פעם אחת
שהמים עלו וכיסו את הכל.
והנה, ההסבר – שמדובר בשלבים עוקבים של התקדמות המבול – הוא בדיוק הכיוון שבו
הולכים גדולי המפרשים:
- המלבי"ם (רבי מאיר ליבוש, מגדולי פרשני הפשט במאה ה-19) מסביר את שלוש המדרגות
הללו במילים כמעט זהות להסבר שלך:
- בשלב הראשון: המים מתרבים בכמות ומרימים את התיבה, אך היא עדיין נשארת
במקומה.
- בשלב השני: המים גוברים גם באיכות (עוצמת הזרימה והשטף), והדבר מניע את
התיבה לשוט וללכת על פני המים.
- בשלב השלישי: המים גוברים "בהפלגה יתירה" עד לכיסוי ההרים הגבוהים.
- דון יצחק אברבנאל ע"ה עצמו מיישב את שאלתו באופן דומה, כשהוא מחלק את מקורות המים לשלבים.
הוא מסביר שהפסוק הראשון מתאר את המים העליונים (הגשמים) שהרימו את התיבה,
והפסוק השני מתאר את המים התחתונים (התהומות) שפרצו בעוצמה וגרמו לתיבה לשוט
("ותלך").
- גם הרד"ק והספורנו עומדים על כך שיש כאן תיאור של התפתחות הדרגתית, שבה כל שלב
מוסיף על קודמו.
כאשר משתמשים בדימוי החזותי "פריימים", קל להבין מדוע התורה בחרה להאריך בלשונה: היא
אינה מסתפקת בדיווח עובדתי יבש, אלא "מצלמת" עבור הקורא את התעצמות המבול שלב אחר
שלב, כדי שנחוש בעוצמת האירוע שהלך ונבנה.
המשך השאלה: יש אולי הסבר, תירוץ, על הרמז, והסוד, בפסוקים אלה?
אולי הרמז הוא, הכול נעשה לאורך הזמן, אין "זבנג" וגמרנו, אין "מבול עכשיו!". כפי שגם הבריאה לקחה זמן, לקחה כמה ימים, גם המבול, התיקון של העולם לוקח זמן!
התובנה ש"הכול נעשה לאורך זמן" וכי אין "זבנג וגמרנו" משום שגם התיקון, כמו
הבריאה, דורש זמן ושלבים – מבוססת להפליא על מקורות הקבלה והמחשבה היהודית. הנה כמה
דרכים שבהן המקורות מסבירים את "הרמז והסוד" שבפסוקים אלו בדיוק ברוח הדברים אלה:
א' סוד ה-40: המבול כיצירת הולד (עיצוב מחדש של העולם)
במקורות חז"ל ובקבלה מוסבר שהמספר 40 מייצג תמיד תהליך של יצירה ולידה מחדש:
- חז"ל במסכת נידה (דף ל' ע"ב) קובעים כי "יצירת הולד" (הפיכת הטיפה הראשונית
לעובר בעל צורה) אורכת בדיוק 40 יום.
- בהתאם לכך, משה רבנו שהה בהר סיני 40 יום ו40 לילה כדי לקבל את התורה, שהיא
יצירה מחדש של עם ישראל.
- גם המקוה מטהר רק כאשר יש בו 40 סאה של מים.
המבול לא היה רק עונש של השמדה, אלא תהליך של טהרה ולידה מחדש של העולם. העולם הושם
בתוך מקווה מים ענק כדי להיוולד מחדש. כפי שאי אפשר לקצר את 40 הימים של יצירת העובר
או להאיץ את תהליך הלידה באופן מידי, כך התיקון והעיצוב מחדש של העולם היו חייבים
לעבור את התהליך ההדרגתי של 40 הימים הללו.
ב' סוד שלוש המדרגות (עשייה, יצירה, בריאה)
על פי תורת הקבלה (כפי שמובא למשל בכתבי האר"י ובספרי חסידות), המציאות הרוחנית
בנויה ממדרגות ומעולמות שונים, שהנמוכים שבהם הם עולמות עשייה, יצירה ובריאה. כשם
שהאדם והעולם חטאו בכל המישורים הללו – במעשה (עשייה), ברגש (יצירה) ובמחשבה
(בריאה) – כך התיקון והניקוי של המבול היו חייבים לעבור שלב אחר שלב באופן מדורג:
- השלב הראשון ("וירבו המים... ותרם מעל הארץ"): תיקון של עולם העשייה הגשמי.
המים מרימים את התיבה מעל הארץ.
- השלב השני ("ויגברו המים... ותלך התיבה"): תיקון של עולם היצירה (עולם הרגש
והתנועה). התיבה מתחילה לנוע וללכת.
- השלב השלישי ("והמים גברו מאד מאד... ויכסו כל ההרים"): תיקון של עולם הבריאה
(המחשבה והגובה הרוחני – המיוצג על ידי ההרים הגבוהים ביותר).
אי אפשר לדלג על אף שלב בדרך אל התיקון. כדי להגיע לרוחניות אמיתית ולתיקון יציב,
יש לעלות מדרגה אחר מדרגה.
ג' "בריאה" מול "חורבן ותיקון" (למה לא ברגע אחד?)
בפרק ה' במשנה א' במסכת אבות נאמר: "בעשרה מאמרות נברא העולם. וכי מה תלמוד לומר?
והלא במאמר אחד יכול להיבראות! אלא... ליתן שכר טוב לצדיקים... ולהיפרע מן
הרשעים...". כלומר, הקדוש ברוך הוא בחר לברוא את העולם בשישה ימים ובעשרה מאמרות,
ולא ברגע אחד, כדי להעניק למציאות את ממד הזמן וההתפתחות.
העולם שלנו אינו עולם של "פתאום", אלא עולם של תהליך. החסידות מסבירה שאילו
התיקון של המבול היה קורה ברגע אחד ("בזבנג"), העולם לא היה מסוגל "לעכל" את התיקון
הזה, והוא היה מתמוטט לחלוטין. כדי שהעולם החדש שייבנה לאחר המבול יהיה יציב ומסוגל
להכיל את האור החדש, המים היו צריכים לעלות לאט לאט, לשטוף את הרע בהדרגה, ולאפשר
לתיבה (המייצגת את גרעין הקיום השמור) להתרגל למציאות החדשה מדרגה אחר מדרגה.
הרחמים שבתוך התהליך
חז"ל מוסיפים (ומובא ברש"י על פסוק יב) שבתחילת המבול, המים ירדו כגשמים רגילים
("ויהי הגשם") כדי לתת לדור המבול הזדמנות אחרונה לעשות תשובה. ההדרגתיות הזו מבטאת
גם את מידת הרחמים של הבורא, שאינו ממהר להעניש אלא נותן זמן ומקום לשינוי.
ההסתכלות שלך מראה כיצד הפשט, הרמז והסוד מתלכדים ליסוד חינוכי ומוסרי עצום: בחיים
הרוחניים ובתהליכי תיקון – אין קיצורי דרך. הדרך אל התיקון דורשת סבלנות, שלבים
והתמדה.
הרבה בריאות ורק בשורות טובות! 😃🤚😊🤎
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה