יום רביעי, 22 באוקטובר 2014

"והישר בעיניו" [שמות טו כו] – אלו אגדות משובחות

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר האגדה על פי ביאליק ורבניצקי, חלק ראשון, פרק א פתיחה אגדה יא:
[יא] "והישר בעיניו" [שמות טו כו] – אלו אגדות משובחות, הנשמעות באוזני כול אדם (מכילתא בשלח ויסע"א).
א' הפסוק המלא בספר שמות הוא:
[שמות טו כו]  כו וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ.  {ס}
תרגום אונקלוס לפסוק זה הוא:
[תרגום אונקלוס שמות טו כו] כו וַאֲמַר אִם קַבָּלָא תְּקַבֵּיל לְמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָךְ, וּדְכָשַׁר קֳדָמוֹהִי תַּעֲבֵיד, וּתְצִית לְפִקּוֹדוֹהִי, וְתִטַּר כָּל קְיָמוֹהִי--כָּל מַרְעִין דְּשַׁוִּיתִי בְּמִצְרַיִם, לָא אֲשַׁוֵּינוּן עֲלָךְ, אֲרֵי אֲנָא יְיָ, אָסָך {ס}
א' על סמך הפסוק השלם ועל סמך תרגום אונקלוס, אפשר אולי לפרש את האגדה זאת [יא] כך:
כול מי ששומע את האגדות הכשרות, מובטח לו בריאות איתנה ורפואה שלמה. אפשר אולי לתרץ זה על ידי הרוגע והשקט הנפשי שאגדות מביאות לנפש האדם.

ב' למה הדבר דומה? לאבא שמספר אגדה לבנו לפני השינה. הילד נרדם בשלווה, יושן טוב, הוא רגוע וטוב לו, וכך שומר על בריאות איתנה ורפואה שלמה.

יום שני, 20 באוקטובר 2014

כֹּה אָמַר יְהוָה, כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים ב פרק ז:
[מלכים ב ז א] א וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל--בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן.
לפני זה, בפרק ו כתוב:
[מלכים ב ו] ל וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת-דִּבְרֵי הָאִשָּׁה, וַיִּקְרַע אֶת-בְּגָדָיו, וְהוּא, עֹבֵר עַל-הַחֹמָה; וַיַּרְא הָעָם, וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל-בְּשָׂרוֹ מִבָּיִת.  לא וַיֹּאמֶר, כֹּה-יַעֲשֶׂה-לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִף:  אִם-יַעֲמֹד רֹאשׁ אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט, עָלָיו--הַיּוֹם.  לב וֶאֱלִישָׁע יֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וְהַזְּקֵנִים יֹשְׁבִים אִתּוֹ; וַיִּשְׁלַח אִישׁ מִלְּפָנָיו, בְּטֶרֶם יָבֹא הַמַּלְאָךְ אֵלָיו וְהוּא אָמַר אֶל-הַזְּקֵנִים הַרְּאִיתֶם כִּי-שָׁלַח בֶּן-הַמְרַצֵּחַ הַזֶּה לְהָסִיר אֶת-רֹאשִׁי, רְאוּ כְּבֹא הַמַּלְאָךְ סִגְרוּ הַדֶּלֶת וּלְחַצְתֶּם אֹתוֹ בַּדֶּלֶת, הֲלוֹא קוֹל רַגְלֵי אֲדֹנָיו אַחֲרָיולג עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם, וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ יֹרֵד אֵלָיו; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-זֹאת הָרָעָה מֵאֵת יְהוָה--מָה-אוֹחִיל לַיהוָה, עוֹד.  {פ}
א' אפשר לשאול: למה אלישע הנביא ביקש מהקב"ה שיעשה את הנס של פיזור מחנה צבא ארם ושבירת הרעב, רק כאשר מלך ישראל איים עליו שיוריד ראשו?
אין לי לשובה או תירוץ.
ב' אפשר לשאול: מה המשל, הלקח, של הפרק הארוך הזה, פרק ז?
אפשר אולי למצוא כמה תירוצים:
-          כדי להראות את גדולתו, עוצמתו, וכוחו של הקב"ה על ידי הנס הגדול שעשה ליושבי העיר.
-          כדי להראות את העונש שמקבל מי שלא מאמין בהקב"ה, ואפילו עוד יותר, יוצא נגדו ומנמיך את יכולתו.
והרי כתוב בספר מלכים ב פרק ז:
[מלכים ב ז] ב וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-לַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמַר, הִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה; וַיֹּאמֶר, הִנְּכָה רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, וּמִשָּׁם, לֹא תֹאכֵל.  {פ}

יז וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת-הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ, עַל-הַשַּׁעַר, וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר, וַיָּמֹת:  כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר, בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו.  יח וַיְהִי, כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֶל-הַמֶּלֶךְ, לֵאמֹר:  סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל, וּסְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל, יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר, בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן.  יט וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים, וַיֹּאמַר, וְהִנֵּה יְהוָה עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם, הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה; וַיֹּאמֶר, הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, וּמִשָּׁם, לֹא תֹאכֵל.  כ וַיְהִי-לוֹ, כֵּן; וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר, וַיָּמֹת.  {ס}

יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

וְעַתָּה קַח-נָא בְרָכָה, מֵאֵת עַבְדֶּךָ

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר מלכים ב פרק ה פסוק טו ובהמשכו:
[מלכים ב ה טו, טז] טו וַיָּשָׁב אֶל-אִישׁ הָאֱלֹהִים הוּא וְכָל-מַחֲנֵהוּ, וַיָּבֹא וַיַּעֲמֹד לְפָנָיו, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל-הָאָרֶץ, כִּי אִם-בְּיִשְׂרָאֵל; וְעַתָּה קַח-נָא בְרָכָה, מֵאֵת עַבְדֶּךָ.  טז וַיֹּאמֶר, חַי-יְהוָה אֲשֶׁר-עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם-אֶקָּח; וַיִּפְצַר-בּוֹ לָקַחַת, וַיְמָאֵן.

לעניות דעתי, המצב המתואר בפסוקים אלה דומה במידה מסוימת לקרנות מחוץ לארץ ישראל הבאות לתרום כסף למוסדות ויחידים בארץ ישראל.

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

וּבְנֵי הַנְּבִיאִים

בס"ד

דבריםחיים רחמים

כתוב בספר מלכים פרק ד פסוק לח:
[מלכים ב ד לח] וֶאֱלִישָׁע שָׁב הַגִּלְגָּלָה, וְהָרָעָב בָּאָרֶץ, וּבְנֵי הַנְּבִיאִים, יֹשְׁבִים לְפָנָיו; וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ, שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה, וּבַשֵּׁל נָזִיד, לִבְנֵי הַנְּבִיאִים.
א' רש"י מפרש את הביטוי 'לבני הנביאים' על ידי 'לתלמידי הנבייא'.
רלב"ג מפרש את הביטוי 'לבני הנביאים' על ידי 'לבני הנביאים והם תלמידי הנביאים'.
ב' זאת הוכחה שהתלמידים שם כמו בנים.

יום שני, 6 באוקטובר 2014

קבלה למשה מסיני

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר הזהר הקדוש שיר השירים פסוק רמא:
"... קבלה למשה מסיני..."
[פירוש הסולם] ... הלכה למשה מסיני..."
לכן, אפשר אולי להגיד שתורת הקבלה היא תורת ההלכה למשה מסיני, אבל בדרך הסוד והנסתר.

ידוע שלפי חז"ל יש ארבע דרכים בהבנת התורה ופירושה, פשט, רמז, דרש, וסוד. ביחד, יש לנו הפרד"ס.

יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

ואין כל חדש תחת השמש

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתב שלמה המלך לפני כשלושת אלפים שנה:
[קהלת א ט] ואין כל חדש תחת השמש.
א' אנו נמצאים כאלפיים שנה מכתיבת הגמרא וכשלושת אלפים וחמש מאת שנה מיציאת מצריים וקבלת התורה. לכן, אפשר לחשוב שאין חדש תחת השמש כפי שכתב שלמה המלך. ואין מה לחדש בספרות הקודש, הכול כבר נשאל, נענה, נכתב.
ב' אבל זה לא כך. חוץ מזה שהתורה, גם בכתב וגם בעל פה, היא אין סופית, כמו הקב"ה עצמו, יש עוד דבר.
ג' הקב"ה בנה את הכלים כדי להקדים פתרון לבעיה. הכלים החדשים הם המחשב עם זיכרון למעשה אין סופי, יכולת חיפוש עצומה, ויכולת של ביצוע אלגוריתמים מסובכים ביותר בזמן קצר ביותר. הכלי השני הוא ה-INTERNET.
ד' בעזרת הכלים האלה לא זקוקים יותר לזיכרון היוצא דופן של חז"ל מכול הזמנים. בעזרת המחשב ויכולותיו אפשר לבצע דברים שהיו בלתי אפשריים קודם הופעתו. למשל חיפוש אחרי מילה מסוימת או חיפוש צפנים בתנ"ך.
ה' בעזרת INTERNET אפשר לקבל בין רגע כמעת כול שנכתב ונאמר על נושא מסוים.
ו' יחד עם זאת, יש להישמר מהצדדים הפחות חיובים של המחשב ו-INTERNET. כמו לכול דבר, באותו הדבר יש טוב ויש פחות טוב.
לכן, עלינו, מתוך בחירה חופשית, לסור מרע ולעשות טוב, כפי כתב דוד המלך בספר תהילים:

[תהילים לד טו] סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו.

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

שנה טובה, גמר חתימה טובה, הרבה בריאות, ורק בשורות טובות!

בס"ד

דברים חיים רחמים

שנה טובה, גמר חתימה טובה, הרבה בריאות, ורק בשורות טובות!
א' אני מזכיר לעצמי שיום הכיפורים מכפר ומנקה את החטאים והעבירות בין אדם להקב"ה.
ב' לפי חז"ל, יום הכיפורים לא מנקה את העבירות ואת החטאים בין אדם לחברו. את העבירות אלה יש לנקות אותם כול אחד מול מי שפגע בו, או העליב אותו. אפילו שלפי התפילה על המיטה, כול אחד סולח ומוחל למי שפגע בו. אבל עדיין החשבון פתוח ולא שולם על ידי הפוגע, לפני הקב"ה. והחשבון נסגר רק כאשר הנפגע מתרצה.

ג' לעניות דעתי, הקב"ה הוא 'המאשר' או 'המוציא לפועל', אם יש צורך בזה, בעבירות בין אדם לחברו.
ד' לכן, שנה טובה, גמר חתימה טובה, הרבה בריאות, ורק בשורות טובות!