דברים חיים רחמים

יום ראשון, 14 בינואר 2018

פירוש התורה - בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ד] בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק.

[תרגום אונקלוס] בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה, וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת אַתְרָא--מֵרַחִיק.

[תרגום יונתן] בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה וּזְקַף אַבְרָהָם יַת עֵינוֹי וַחֲמָא עֲנַן אֲיַקְרָא קָטַר עַל טַוְורָא וְאִשְׁתְּמוֹדָעֵיהּ מִן רָחִיק:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 217]):

"ביום השלישי ויישא אברהם את עיניו וירא ענן הכבוד קשור על ההר, והכירו ממרחק."

- רש"י מפרש באופן דומה:

וירא את המקום - ראה ענן קשור על ההר

- אותו ספר כותב שאברהם אבינו כבר ראה את השכינה, ולכן הכיר אותה.

אפשר אולי גם תירוץ אחר, מי שמתכוון ליראת שמיים, גם מכיר את השכינה.

ב' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ג] וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ; וַיְבַקַּע, עֲצֵי עֹלָה, וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים.

[תרגום אונקלוס] וְאַקְדֵּים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא, וְזָרֵיז יָת חֲמָרֵיהּ, וּדְבַר יָת תְּרֵין עוּלֵימוֹהִי עִמֵּיהּ, וְיָת יִצְחָק בְּרֵיהּ; וְצַלַּח, אָעֵי לַעֲלָתָא, וְקָם וַאֲזַל, לְאַתְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ יְיָ.

[תרגום יונתן] וְאַקְדֵים אַבְרָהָם בְּצַפְרָא וְזָרֵיז יַת חַמְרֵיהּ וּדְבַר יַת תְּרֵין טַלְיוֹ עִמֵיהּ יַת אֱלִיעֶזֶר וְיַת יִשְׁמָעֵאל וְיַת יִצְחָק בְּרֵיהּ וְקָטַע קֵיסִין דַקִיתָא וּתְאֵנָתָא וְדִיקְלָא דְחַזְיַין לְעָלָתָא וְקָם וְאָזַל לְאַתְרָא דְאָמַר לֵיהּ יְיָ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 215]):

"וישכם אברהם בבוקר, ויחבוש את חמורו, וייקח שני נעריו עמו, את אליעזר ואת ישמעאל, ואת יצחק בנו, וקצץ קיסמים דקים של תאנים ותמרים, הראויים להעולה, ויקום וילך אל המקום אשר אמר לו ה'."

- שאלה ראשונה: למה אברהם לקח אתו את אליעזר וישמעאל?

- שאלה שניה: הרי עקידת יצחק קורת אחרי שאברהם שלח את הגר וישמעאל. איך לקח את ישמעאל אתו?

- קראתי באותו ספר, שזה רק משל לימי הנעורים של אברהם, לא שממש לקח אתו את אליעזר ואת ישמעאל.

- יכול להיות עוד משל, להביא בפני יצחק את דוגמת ישמעאל שנימול בגיל 13, ברצונו החופשי. ואת אליעזר, כאשר יצחק יתבייש בפני עבד אביו, אליעזר, אם לא יקיים רצון ה'.

אפשר אולי להגיד שאברהם השתמש במן לחץ חברתי על יצחק, שיצחק ימלא רצון ה'. יכול להיות שאברהם היה מודע לחומרת הניסיון. לכן, אברהם התכונן למלא רצון ה' כמה שיותר טוב ובצורה מלאה.

- לפי זה, אפשר אולי לאומר, הניסיון הזה, עקידת יצחק, היה עבור יצחק ניסיון לא פחות קשה מאשר היה הניסיון בשביל אברהם, אביו. עוד יותר, יכול להיות שבגלל זה, הניסיון היה עבור אברהם עוד יותר קשה, מפני שאברהם ראה וידע שגם יצחק, בנו בכורו ואהובו, עובר ניסיון קשה גם כן.

ב' תרגומים דומים למקרא.

יום שישי, 12 בינואר 2018

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ב] וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר דְּבַר כְּעַן יָת בְּרָךְ יָת יְחִידָךְ דִּרְחֵימְתָּא, יָת יִצְחָק, וְאִיזֵיל לָךְ, לַאֲרַע פֻּלְחָנָא; וְאַסֵּיקְהִי קֳדָמַי תַּמָּן, לַעֲלָתָא, עַל חַד מִן טוּרַיָּא, דְּאֵימַר לָךְ.

[תרגום יונתן] וַאֲמַר דְבַר כְּדוֹן יַת בְּרָךְ יַת יְחִידָךְ דְאַתְּ רָחֵם יַת יִצְחָק וְאִיזֵל לָךְ לְאַרַע פּוּלְחָנָא וְאַסֵיקוֹהִי תַּמָן לְעַלָתָא עַל חַד מִן טַוְרַיָא דְאֵימַר לָךְ:

[ירושלמי (קטעים)] לְטוּר מוֹרִיָה:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' כתוב במקרא אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה, תרגום אונקלוס כותב לַאֲרַע פֻּלְחָנָא שבעברית אל ארץ העבודה (עבודת ה').

רש"י מפרש אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה:

ארץ המוריה - ירושלים וכן בדברי הימים (ב ג) לבנות את בית ה' בירושלים בהר המוריה ורבותינו פירשו על שם שמשם הוראה יוצאה לישראל ואונקלוס תרגמו על שם עבודת הקטורת שיש בו מור נרד ושאר בשמים

ג' תרגום יונתן דומה לתרגום אונקלוס.

ד' ירושלמי (קטעים) כותב לְטוּר מוֹרִיָה שבעברית אל הר מוריה.

פירוש רש"י מתאים גם כאן.

פירוש התורה - וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב א] וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי.

[תרגום אונקלוס] וַהֲוָה, בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין, וַייָ, נַסִּי יָת אַבְרָהָם; וַאֲמַר לֵיהּ, אַבְרָהָם וַאֲמַר הָאֲנָא.

[תרגום יונתן] וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִילֵין מִן דִי נָצוּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יִשְׁמָעֵאל הֲוָה אָמַר לִי חֲמָא לְמֵירוּת יַת אַבָּא דַאֲנָא בְּרֵיהּ בּוּכְרַיָא וְיִצְחָק הֲוָה אָמַר לִי חָמֵי לְמֵירוּת יַת אַבָּא דַאֲנָא בַּר שָרָה אִנְתְּתֵיהּ וְאַנְתְּ בַּר הָגָר אַמְתָא דְאִמִי עָנֵי יִשְׁמָעֵאל וַאֲמַר אֲנָא זַכְּאַי יַתִּיר מִנָךְ דַאֲנָא אִתְגְזָרִית לִתְּלֵיסְרֵי שְׁנִין וְאִין הֲוָת צְבוֹתִי לִמְעַכְּבָא לָא הֲוֵינָא מָסַר נַפְשִׁי לְאִתְגַזְרָא וְאַנְתְּ אִתְגַזְרַת בַּר תְּמַנְיָא יוֹמִין אִילוֹ הֲוָה בָּךְ מַנְדְעָא דִלְמָא לָא הֲוֵיתָ מָסַר נַפְשָׁךְ לְאִתְגַזְרָא מְתִיב יִצְחָק וַאֲמַר הָא נָא יוֹמַיָא בַּר תְּלָתִין וְשִׁית שְׁנִין וְאִילוּ בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכוּלֵי אֵבְרַיי לָא הֲוֵיתִי מְעַכֵּב מִן יַד אִשְׁתְּמָעוּ פִּתְגָמִין הָאִילֵין קֳדָם מָרֵי עַלְמָא וּמִן יַד מֵימְרָא דַיְיָ נַסִי יַת אַבְרָהָם וַאֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם וַאֲמַר לֵיהּ הָא נָא:

[ירושלמי (קטעים)] וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִילֵן וַיְיָ מְהַנְסֵי יַת אַבְרָהָם בְּנִסְיוֹנָא עֲשִירָאָה וַאֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם וַאֲמַר הָא אֲנָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 211]):

"ויהיה אחר הדברים האלה, מן העת אשר רבו יצחק וישמעאל, ישמעאל היה אומר: לי ראוי לירש (לרשת) את אבי, שאני בנו הבכור. ויצחק היה אומר: לי ראוי לירש (לרשת) את אבי, שאני בן שרה אשתו, ואתה בן הגר האמה של אמי. ענה ישמעאל ואמר: אני צדיק יותר ממך, שאני נמלתי לי"ג שנים, ואם היה רצוני לעכב, לא הייתי מוסר את נפשי להמול (למול), ואת נמלת בן שמונה ימים, אלו היה בך דעת, פן לא היית מוסר נפשך להמול (למול). והשיב יצחק ואמר: הנה, אני היום בן ל"ז שנים ואלו רצה הקב"ה לכל אבריי לא הייתי מעכב, תיכף נשמעו הדברים האלה לפני ריבון העולם, ותיכף מאמר ה' נסה את אברהם, ויאמר לו: אברהם, ויאמר הנני."

תרגום יונתן מוסיף ומפרש, כנראה מן האגדות. דברים דומים יש גם בפירוש רש"י:

אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום שלי):

"והיה אחרי הדברים האלה, ה' מנסה את אברהם בניסיון העשירי, ואמר לו: אברהם, ויאמר הנני."

- ירושלמי (קטעים) מוסיף בְּנִסְיוֹנָא עֲשִירָאָה שבעברית בניסיון העשירי.

יכול להיות שהדגש על חשיבות הניסיון, בְּנִסְיוֹנָא עֲשִירָאָה.

ג' תרגום אונקלוס דומה למקרה.

פירוש התורה - וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא לד] וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים.

[תרגום אונקלוס] וְאִתּוֹתַב אַבְרָהָם בַּאֲרַע פְּלִשְׁתָּאֵי, יוֹמִין סַגִּיאִין.

א' כתוב במקרא וַיָּגָר תרגום אונקלוס כותב וְאִתּוֹתַב שבעברית והתיישב.

יכול להיות וְאִתּוֹתַב מבטא מגורי קבע.

יום רביעי, 10 בינואר 2018

פירוש התורה - וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא לג] וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם.

[תרגום אונקלוס] וּנְצַב נִצְבָּא, בִּבְאֵר שָׁבַע; וְצַלִּי תַּמָּן--בִּשְׁמָא דַּייָ, אֱלָהּ עָלְמָא.

[תרגום יונתן] וּנְצִיב פַּרְדֵסָא בְּבֵרָא דְשֶׁבַע חוּרְפַן וְאַתְקִין בְּגַוֵיהּ מֵיכְלָא וּמַשְׁקַיָא לַעֲבּוּרַיָא וְלִתְאוּבַיָא וַהֲוָה מַכְרִיז עֲלֵיהוֹן תַּמָן אוֹדוּ וְהֵמִינוּ בְּשֵׁם מֵימְרָא דַיְיָ אֳלָהָא עַלְמָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּנְצִיב אַבְרָהָם פַּרְדֵס בִּבְאֵר שָׁבַע וְאַתְקֵן בְּגַוֵיהּ מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְלִתְחוּמַיָא וַהֲוֹו אָכְלִין וְשַׁתְיָין וַהֲוֹו בַּעֲיָין לְמִתַּן לֵיהּ טִימֵי דִי אֲכָלוּ וּשְׁתוּ וְלָא צָבֵי לִמְקַבְּלָה מִנְהוֹן וַהֲוָה אָמַר לְהוֹן אֲבוּנָן אַבְרָהָם מִן מַה דְאָמַר וַהֲוָה עַלְמָא בְּמֵימְרֵיהּ צְלוֹן קֳדָם אֲבוּכוּן דְבִשְׁמַיָא דְמִן דִידֵיה אֲכַלְתּוּן וּשְׁתִיתְהוֹן וְלָא הֲוֹו זַעְיָן מִן אַתְרֵיהוֹן עַד זְמַן דַהֲוָה מְגַיֵיר יַתְהוֹן וּמָלִיף יַתְהוֹן אוֹרְחָא דְעַלְמָא וְאוֹדִי וְצַלִי תַּמָן אַבְרָהָם בְּשֵׁם מֵימְרָא דַיְיָ אֱלָהָא דְעַלְמָא:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 211]):

"וייטע פרדס בבאר (של) שבע כבשות, והתקין בתוכו מאכל ומשקאות להעוברים והשבים, והיה מכריז עליהם שם: הודו והאמינו בשם מאמר של ה' אלקי העולם."

תרגום יונתן מוסיף ומפרש את פסוק המקרא.

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית (תרגום שלי):

תְּחוּמָא (בבא קמא כ א; בבא בתרא נא א; זבחים ב ב) - תְּחוּם בֵּית הַמִּדְרָשׁ

הָווּ - הוֹוִים; יִהְיוּ

בָּעֲיַין (ברכות יב א) - שְׁאֵלָתֵנוּ

בָּעֲיָין - מְבַקְּשׁוֹת; צְרִיכוֹת

לְמִיתַּן - לָתֵת

צָבֵי (בבא מציעא טו א; בבא בתרא קיא ב; סנהדרין סה ב) - חָפֵץ

וְלָא - וְאֵין הַדָּבָר כֵּן

מִינְּהוֹן - מֵהֶם

צַלּוֹ (ברכות ל ב) - הִתְפַּלְּלוּ

לזוע - (פ') לזוז, לנוע, לנוד, להתנענע, להיות בתנועה מתמדת; להירתע, להיסוג; לרעוד, להזדעזע, לרטוט (BABYLON)

"וייטע אברהם פרדס בבאר שבע, והתקין בתוכו מאכל ומשקאות, ובתחומם (ובתוכם) והיו אוכלים ושותים, והיו שואלים (מבקשים) למי שנתן להם את הטעמים שאכלו ושתו, והוא (שנתן להם לאכול ולשתות) אינו חפץ לקבל מהם (תשלום עבור האוכל והשתייה שאכלו ושתו), והיה אומר להם אברהם אבינו: מי שאמר והיה העולם במאמרו, תתפללו לאביכם שבשמיים, שמן ידו אכלתם ושתיתם. ולא היו זזים ממקומם עד שהיה (אברהם) מגייר אותם, ומלמד אותם דרך העולם, והודה והתפלל שם אברהם בשם (לשם) מאמר ה' אלקי העולם."

- ירושלמי (קטעים) מוסיף ומפרש המקרא, אפילו יותר מאשר תרגום יונתן.

- כותב ירושלמי (קטעים) דַהֲוָה מְגַיֵיר יַתְהוֹן שבעברית שהיה (אברהם) מגייר אותם.

אפשר אולי להבין שאברהם אבינו היה מגייר אנשים בתמורה לכך שהיה נותן להם לאכול ולשתות. במבט ראשון קשה להבין זאת. אבל, יכול להיות שהגיור שעליו מדבר הירושלמי (קטעים) הוא קבלת שבע מצוות נוח, ולא גיור יהודי כהלכה שאנו מכירים אותו.

פירוש התורה - וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כא לב] וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.

[תרגום אונקלוס] וּגְזַרוּ קְיָם, בִּבְאֵר שָׁבַע; וְקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכוֹל רַב חֵילֵיהּ, וְתָבוּ, לַאֲרַע פְּלִשְׁתָּאֵי.

[תרגום יונתן] וּגְזָרוּ קְיָים בְּבֵרָא דְשֶׁבַע חוּרְפַן וְקָם אֲבִימֶלֶךְ וּפִיכוֹל רַב חֵילֵיהּ וְתָבוּ לְאַרַע פְּלִישְׁתָּאֵי:

א' תרגומים דומים למקרא.

ב' גם בפסוק זה, תרגום יונתן כותב בְּבֵרָא דְשֶׁבַע חוּרְפַן שבעברית בבאר של שבע כבשות .

יכול להיות שחזרה זאת מרמזת כמה חשוב עבור תרגום יונתן בְּבֵרָא דְשֶׁבַע חוּרְפַן (בבאר של שבע כבשות).