פירוש התורה - וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב יא] וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר, הִנֵּנִי. 

[תרגום אונקלוס] וּקְרָא לֵיהּ מַלְאֲכָא דַּייָ, מִן שְׁמַיָּא, וַאֲמַר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם; וַאֲמַר, הָאֲנָא.

[תרגום יונתן]  וּקְרָא לֵיהּ מַלְאָכָא דַיְיָ מִן שְׁמַיָא וַאֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אַבְרָהָם וַאֲמַר הָא נָא: 

א' תרגומים דומים למקרא.

פירוש התורה - וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב י] וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת-יָדוֹ, וַיִּקַּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת, לִשְׁחֹט, אֶת-בְּנוֹ.

[תרגום  אונקלוס] וְאוֹשֵׁיט אַבְרָהָם יָת יְדֵיהּ, וּנְסֵיב יָת סַכִּינָא, לְמִכַּס, יָת בְּרֵיהּ.  

[תרגום יונתן]  וְאוֹשִׁיט אַבְרָהָם יַת יְדֵיה וּנְסֵיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכַס יַת בְּרֵיהּ עָנֵי וַאֲמַר יִצְחָק לְאָבוֹי כְּפוֹת יָתִי יָאוֹת דְלָא אֲפַרְכֵיס מִן צַעֲרָא דְנַפְשִׁי וְנִדְחֵי לְגוֹבָא דְחַבְּלָא וְיִשְׁתַּכַּח פְּסוּלָא בְּקָרְבָּנָךְ עֵינוֹי דְאַבְרָהָם מִסְתַּכְּלָן בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק מִסְתַּכְּלַן לְמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹם וְאַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹם עָנְיַן מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא אִיתוּן חָמוּן כְּדֵין יְחִידָאִין דְאִית בְּעַלְמָא חַד נְכַס וְחַד מִתְנְכֵס דְנָכַס לָא מְעַכֵּיב וּדְמִתְנְכֵיס פָּשִׁיט צַוְורֵהּ: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 218]):

"ואברהם הושיט את ידו וייקח את סכין לשחות את בנו. ענה ואמר יצחק לאביו: כפות אותי הטב, אשר לא אפרכס מהצער של נפשי, ואהיה נדחה לבור גיהינום (על שלא אקיים מצוות בוראי ומצות כיבוד אבי), ויהיה נמצא הפסול בקרבנך. עיניו של אברהם מסתכלים בעיניו של יצחק, ועיניו של יצחק מסתכלים אל מלאכי מרום, יצחק היה רואה אותם, ואברהם לא ראה אותם, ענו מלאכי המרום: בואו וראו שני צדיקים יחידים אשר יש בעולם, אחד שוחט, ואחד נשחט, השוחט אינו מעכב, והנשחט פושט צווארו."

ב' תרגום יונתן דומה עד בדיוק לירושלמי (קטעים) אבל בפסוק קודם [בראשית כב ו]:

[ירושלמי (קטעים)] וּפְשַׁט אַבְרָהָם יַת יְדֵיהּ וּנְסִיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכוֹס יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ עָנֵי יִצְחָק וַאֲמַר לְאַבְרָהָם אָבוֹי אַבָּא כְּפוֹת יָתִי יָאוּת דְלָא בְּשַׁעַת צְעָרִי אֲפַרְכֵס וְאַעֶרְבְּבָה יָתָךְ וְיִשְׁתַּכַּח קוּרְבָּנָךְ פְּסִיל וְאִידָחִי לְגוֹבָא דְחַבְּלָה לְעַלְמָא דְאָתִי עֵינוֹי דְאַבְרָהָם הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹן אַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹן בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא נְפָקוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא וְאָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אָתוּן חָמוּן תְּרֵין צַדִיקִין יְחִידָאִין בְּגוֹ עַלְמָא חַד נְכֵס וְחַד מִתְנְכֵס דִנְכֵס לָא מְעַכֵּב וּדְמִתְנְכֵס פָּשַׁט צַוְורֵיהּ:

לכן, התרגום בעברית של ירושלמי (קטעים) [בראשית כב ו] הוא לא מה שכתבתי בפסוק זה [בראשית כב ו] אלא כמו בהמשך:

"והושיט אברהם את ידו ולקח את הסכין לשחוט את יצחק, בנו. ענה יצחק ואמר לאברהם, אביו: אבא, כפות אותי יפה, כך שבשעת צערי לא אפרכס (לשנות צבע), ואסבך אותך, ויימצא קורבנך פסול, ואהיה נדחה לבור גיהינום לעולם הבא (על שלא אקיים מצוות בוראי ומצות כיבוד אבי). עיניו של אברהם היו מסתכלים בעיניו של יצחק, ועיניו של יצחק היו מסתכלים במלאכי המרום, כאשר יצחק היה רואה אותם, ואברהם לא היה רואה אותם. באותה השעה יצאו מלאכי המרום ואמרו אלה לאלה: אתם רואים שני הצדיקים היחידים אשר יש בעולם, אחד שוחט, ואחד נשחט, השוחט לא מעכב, והנשחט פושט צווארו."

פירוש התורה - וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ט]  וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים; וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ, מִמַּעַל לָעֵצִים.

[תרגום אונקלוס] וַאֲתוֹ, לְאַתְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ יְיָ, וּבְנָא תַּמָּן אַבְרָהָם יָת מַדְבְּחָא, וְסַדַּר יָת אָעַיָּא; וַעֲקַד, יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ, וְשַׁוִּי יָתֵיהּ עַל מַדְבְּחָא, עֵיל מִן אָעַיָּא.

[תרגום יונתן] וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאָמַר לֵיהּ יְיָ וּבְנָא תַמָן אַבְרָהָם יַת מַדְבְּחָא דִבְנָא אָדָם וְאִיתְפְּכַר בְּמוֹי דְטוּבְעָנָא וְתַב נח וּבַנְיֵיה וְאִתְפְּכַר בְּדָרָא דְפַלְגוּתָא וְסָדַר עִילוֹי יַת קִיסַיָא וְכָפַת יַת יִצְחָק בְּרֵיה וְשַׁוֵי יָתֵיהּ עַל מַדְבְּחָא לְעֵיל מִן קִיסִין: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 218]):

"ויבואו אל המקום אשר אמר לו ה', ויכן שם אברהם את המזבח, (במקום) שבנה אדם הראשון (מזבחו) ונתקלקל במי המבול, ושב נח ובנהו (מחדש) ונתקלקל בדור ההפלגה, ועתה שב אברהם ותיקנו מחדש, ויערוך עליו את העצים וכפת את יצחק בנו, וישם אותו על המזבח ממעל לעצים."

-          כתוב במקרא וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, תרגום אונקלוס כותב בצורה דומה וַעֲקַד, יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ, תרגום יונתן כותב וְכָפַת יַת יִצְחָק בְּרֵיה שבעברית וכפת את יצחק בנו.

לכפות - פ') לכבול, לקשור בשלשלות, לאסור באזיקים, לשים בכבלים, לעקוד, לקשור בידיים וברגליים (BABYLON)

רש"י מפרש בצורה דומה:

ויעקד – (שבת נד) ידיו ורגליו מאחוריו הידים והרגלים ביחד היא עקידה והוא ל' עקודים שהיו קרסוליהם לבנים מקום שעוקדין אותן בו היה ניכר.

-          יש בתרגום יונתן דבר עצום: הקשר בין המזבח שאברהם אבינו בנה, לבין המזבחים לעבודת ה' שבנו אדם, האדם הראשון, ונח. ועוד, עבודת ה' קיימת לאורך כול קיום האנושות, אבל אברהם אבינו הבין עבודת ה' עד הסוף. יש אולי מן תהליך שמתחיל עם האדם הראשון, ומגיע לשיא עם אברהם אבינו, ועם ישראל, העם היהודי.

המזבחים אלה, של אדם ונח, נהרסו על ידי הדורות שבאו אחריהם, שזנחו עבודת ה'. ואז בא אברהם אבינו, שמחזיר את האמונה בהקב"ה ועבודת ה'. מעניין שבכול תקופת האנושות, יש גלים של עליה וירידה באמונה בהקב"ה. החל, למשל, עם תקופת הנביאים, דרך חורבן בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, ואפילו בימינו. אבל, הלקח החשוב, האמונה בהקב"ה, עבודת ה', 'חזרה בתשובה', תמד מנצחת, עולה, וחוזרת לתפארתה. זה אולי הסימן הטוב ביותר שהקב"ה הוא האל האמתי, האל האחד והיחיד, ואין זולתו. ואנו, עם ישראל, העם היהודי, בניו ועבדיו, והקב"ה מלך המלכים!

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ח] וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר, אַבְרָהָם, קֳדָם יְיָ גְּלֵי אִמְּרָא לַעֲלָתָא, בְּרִי; וַאֲזַלוּ תַּרְוֵיהוֹן, כַּחְדָּא. 

[תרגום יונתן] וַאֲמַר אַבְרָהָם יְיָ יִבְחַר לֵיהּ אִמְרָא לְעָלָתָא וַאֲזָלוּ תַּרְוֵיהוֹן בְּלֵב שְׁלִים כַּחֲדָא: 

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 217]):

"ויאמר אברהם: ה' יבחר לו השה לעולה, וילכו שניהם בלב שלם יחדיו (היינו נתחזקו שניהם בעצה אחת בלב שלם, זה לשחוט וזה להישחט)."

-          כתוב במקרא אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה , תרגום אונקלוס כותב קֳדָם יְיָ גְּלֵי אִמְּרָא לַעֲלָתָא, תרגום יונתן כותב יְיָ יִבְחַר לֵיהּ אִמְרָא לְעָלָתָא שבעברית ה' יבחר לו השה לעולה .

התרגומים מסבירים את המקרא.

-          כתוב במקרא וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו, תרגום אונקלוס כותב וַאֲזַלוּ תַּרְוֵיהוֹן, כַּחְדָּא (בעברית והלכו שניהם כאחד), תרגום יונתן כותב וַאֲזָלוּ תַּרְוֵיהוֹן בְּלֵב שְׁלִים כַּחֲדָא שבעברית וילכו שניהם בלב שלם יחדיו (כאחד).

גם כאן, התרגומים מסבירים את המקרא.

תרגום יונתן אפילו מוסיף בְּלֵב שְׁלִים שבעברית בלב שלם.

-          יכול להיות שהמסר של התרגומים, שגם אברהם, וגם יצחק ידעו למה הם הולכים. ובכול זאת הייתה לשניהם אמונה בהקב"ה, אֱלֹהִים יִרְאֶה-לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה . ומה שהקב"ה יצווה אותם, הם יעשו.

רש"י מביא פירוש דומה לתרגומים:

יראה לו השה - כלומר יראה ויבחר לו השה ואם אין שה לעולה בני ואע"פ שהבין יצחק שהוא הולך להישחט וילכו שניהם יחדו בלב שווה. 

פירוש התורה - וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ז] וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל-אַבְרָהָם אָבִיו, וַיֹּאמֶר אָבִי, וַיֹּאמֶר, הִנֶּנִּי בְנִי; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים, וְאַיֵּה הַשֶּׂה, לְעֹלָה.

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר יִצְחָק לְאַבְרָהָם אֲבוּהִי, וַאֲמַר אַבָּא, וַאֲמַר, הָאֲנָא בְּרִי; וַאֲמַר, הָא אִישָׁתָא וְאָעַיָּא, וְאָן אִמְּרָא, לַעֲלָתָא. 

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר יִצְחָק לְאַבְרָהָם אָבוֹי וַאֲמַר אַבָּא וַאֲמַר הָא נָא וְאָמַר אֶשְׁתָּא וְקִיסִין וְהָאן אִמְרָא לְעָלָתָא: 

א' תרגומים דומים למקרא. 

פירוש התורה - וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ו] וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-עֲצֵי הָעֹלָה, וַיָּשֶׂם עַל-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיִּקַּח בְּיָדוֹ, אֶת-הָאֵשׁ וְאֶת-הַמַּאֲכֶלֶת; וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם, יַחְדָּו. 

[תרגום אונקלוס] וּנְסֵיב אַבְרָהָם יָת אָעֵי דַּעֲלָתָא, וְשַׁוִּי עַל יִצְחָק בְּרֵיהּ, וּנְסֵיב בִּידֵיהּ, יָת אִישָׁתָא וְיָת סַכִּינָא; וַאֲזַלוּ תַּרְוֵיהוֹן, כַּחְדָּא.

[תרגום יונתן] וּנְסֵיב אַבְרָהָם יַת קִיסֵי דְעָלָתָא וְשַׁוִי עִילוֹ יִצְחָק בְּרֵיהּ וּנְסִיב בִּידֵיהּ יַת אֵישָׁתָא וְיַת סַכִּינָא וְאָזָלוּ תַּרְוֵויהוֹם כַּחֲדָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּפְשַׁט אַבְרָהָם יַת יְדֵיהּ וּנְסִיב יַת סַכִּינָא לְמֵיכוֹס יַת יִצְחָק בְּרֵיהּ עָנֵי יִצְחָק וַאֲמַר לְאַבְרָהָם אָבוֹי אַבָּא כְּפוֹת יָתִי יָאוּת דְלָא בְּשַׁעַת צְעָרִי אֲפַרְכֵס וְאַעֶרְבְּבָה יָתָךְ וְיִשְׁתַּכַּח קוּרְבָּנָךְ פְּסִיל וְאִידָחִי לְגוֹבָא דְחַבְּלָה לְעַלְמָא דְאָתִי עֵינוֹי דְאַבְרָהָם הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּעֵינוֹי דְיִצְחָק וְעֵינוֹי דְיִצְחָק הֲוֹו מְשׁוֹטְטִין בְּמַלְאֲכֵי מְרוֹמָא יִצְחָק הֲוָה חָמֵי יַתְהוֹן אַבְרָהָם לָא חָמֵי יַתְהוֹן בֵּיהּ בְּשַׁעְתָּא נְפָקוּ מַלְאֲכֵי מְרוֹמָא וְאָמְרִין אִלֵין לְאִלֵין אָתוּן חָמוּן תְּרֵין צַדִיקִין יְחִידָאִין בְּגוֹ עַלְמָא חַד נְכֵס וְחַד מִתְנְכֵס דִנְכֵס לָא מְעַכֵּב וּדְמִתְנְכֵס פָּשַׁט צַוְורֵיהּ:

א' תרגומים אונקלוס ויונתן דומים למקרא.

ב' ירושלמי (קטעים) בעברית:

"והוריד אברהם את ידיו, ונטל את הסכין להקריב את יצחק, בנו. ענה יצחק, ואמר לאברהם, אביו: אבא, גלל אותי יפה, שלא בשעת צערי, מתקשט, ומתערבב אתך, וימצא קורבנך, פוסל ואדחה לתוך גוב החבלה לעולם הבא. התבוננות (הסתכלות) של אברהם, והיו משוטטים, בהסתכלות  של יצחק, והתבוננות של יצחק, והיו משוטטים. במלאכי המרום, יצחק היה רואה אותם, אברהם לא היה רואה אותם. באותה שעה יצאו מלאכי המרום, ואומרים אלה לאלה: אתם רואים שני הצדיקים מיוחדים בתוך העולם, אחד שוחט, ואחד נשחט על ידי השוחט. הנשחט לא מעכב, ומוריד צווארו."

הייתי חוזר על ירושלמי (קטעים) בעריכה חופשית שלי J :

"ואברהם לקח בידיו את הסכין, את הסכין שהיה אמור להקריב בו את יצחק, בנו, יחידו, אהובו, בחורו. יצחק רואה אלה, ועונה לאברהם, לאביו: אבא, בבקשה, תלביש אותי יפה, אני לא בשעת צערי, אני מתקשט, ומתייפה. ואני מתערב אתך, תמצא קורבנך, תכין אותו, ותזרוק אותו לתוך בור החבלה, לזכותנו לעולם הבא. אברהם מסתכל אל יצחק, בנו, יצחק מסתכל אל אברהם, אביו, ושניהם משוטטים, מחפשים, ומקווים למצוא את הקורבן. ויצחק רואה את מלאכי השרת, מלאכי המרום, אבל אברהם לא רואה אותם! באותה שעה, יצאו מלאכי המרום, והיו אומרים אלה לאלה: רואים אתם את שני הצדיקים האלה, צדיק וצדיק בן צדיק! אחד השוחט, ואחד הנשחט על ידי השוחט! תראו אתם, מלאכי המרום, איך הנשחט לא מעכב בכלל את המעשה, ואפילו מוריד את צווארו תחת הסכין!"

מלבים מפרש בצורה דומה:

וילכו שניהם יחדו -  ר"ל שהגם שאברהם ידע שהולך לשחוט את בנו ויצחק חשב שיהיה השה לעולה, בכ"ז היו שווים בשמחת לבם לקיים מצות ה', ואחר שגלה אברהם ליצחק שהוא השה לעולה, אמר שנית וילכו שניהם יחדיו, ללמד שבכ"ז הלך יצחק בשמחה כמו אברהם, וכמ"ש במדרש זה לשחוט וזה להישחט:  

-          לכן, אפשר אולי להגיד שניסיון העקידה, היה לשניהם יחדיו, לשוחט ולנשחט, לאברהם וליצחק.

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב ה] וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל-נְעָרָיו, שְׁבוּ-לָכֶם פֹּה עִם-הַחֲמוֹר, וַאֲנִי וְהַנַּעַר, נֵלְכָה עַד-כֹּה; וְנִשְׁתַּחֲוֶה, וְנָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם. 

[תרגום אונקלוס] וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹהִי, אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חֲמָרָא, וַאֲנָא וְעוּלֵימָא, נִתְמְטֵי עַד כָּא; וְנִסְגּוֹד, וּנְתוּב לְוָתְכוֹן.

[תרגום יונתן]  וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעוּלֵימוֹי אוֹרִיכוּ לְכוֹן הָכָא עִם חַמְרָא וַאֲנָא וְעוּלֵימָא נִתְמְטֵי עַד כָּא לִבְּחוּנֵי אִין יִתְקַיֵים מַה דְאִתְבַּשְרִית כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ וְנִסְגוֹד לְמָרֵי עַלְמָא וְנָתוּב לְוַתְכוֹן:

[ירושלמי (קטעים)] וַאֲמַר אַבְרָהָם מֵימְרֵיהּ דַיְיָ יִזְדַמֵן לִי אִימְרָא וְאִין לָא אַתְּ הוּא לְעָלָתָא בְּרִי וְהַלִיכָן תַּרְוֵויהוֹן כַּחֲדָא בְּלֵב שֶׁפִי:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 217]):

"ויאמר אברהם אל נערין: המתינו ועכבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נגיע עצמינו עד כה, לבחון אם קיים מה שנתבשרתי: "כה יהיה זרעך", ונשתחווה לריבון העולם, ונשובה אליכם."

-          יש אולי בתוספת ופירושו של תרגום יונתן רמז גדול:

לִבְּחוּנֵי אִין יִתְקַיֵים מַה דְאִתְבַּשְרִית כְּדֵין יְהוֹן בְּנָךְ שבעברית לבחון אם קיים מה שנתבשרתי: "כה יהיה זרעך".

אברהם אבינו ידע למה הוא הולך, לעקידת יצחק, להקריב את יצחק על המזבח. אבל, אברהם אבינו ידע גם שהקב"ה בישר לו כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע:

[בראשית כא יב] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:  כִּי בְיִצְחָק, יִקָּרֵא לְךָ זָרַע. 

לפי הפשט, יש סתירה בין שתי האמירות של הקב"ה. לכן, יכול להיות שאברהם ידע, או לפחות היה מנחש, או היה מקווה שעקידת יצחק רק ניסיון היא, ניסיון עבורו, ואולי גם עבור יצחק, בנו.

מה הלקח? אמי, עליה השלום, הייתה אומרת: הקב"ה רק מפחיד, רק מאיים, אבל לא מכה באמת.

נכון, הקב"ה אוהב אותנו, בניו ועבדיו, מרחם עלינו, דואג לנו, משגיח עלינו, הכול אך ורק לטובה.

ב' תרגום ירושלמי (קטעים) בעברית:

"ואמר אברהם: מאמר ה', אולי תזדמן לי כבשה, ואם לא, אתה הוא לעלה, בני. והלכו שניהם בלב רגוע."

-          לעניות דעתי, המובן כאן, בירושלמי (קטעים), דומה למה שנאמר בתרגום יונתן. אברהם מקווה למצוא כבשה לעולה, במקום בנו, יצחק. אבל, אם לא, יצחק יעלה לעולה. ושניהם שלמים עם זה. אבל, שניהם, רגועים ובטוחים שהקב"ה ירחם עליהם.

לעניות דעתי, התרגומים יפים ביותר, מלאים רגש, אכפתיות, ואנושות. הכול, עם אמונה שלמה בציווי הקב"ה, ברחמיו, והשגחתו.

ג' תרגום אונקלוס דומה למקרא.