בס"ד
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ
מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק
בְּדִבְרֵי תוֹרָה .
וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ,
אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,
וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי
צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ
יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .
דברים חיים רחמים
כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:
[בראשית כב ט] וַיָּבֹאוּ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר-לוֹ
הָאֱלֹהִים, וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וַיַּעֲרֹךְ אֶת-הָעֵצִים;
וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל-הַמִּזְבֵּחַ,
מִמַּעַל לָעֵצִים.
[תרגום אונקלוס] וַאֲתוֹ, לְאַתְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ
יְיָ, וּבְנָא תַּמָּן אַבְרָהָם יָת מַדְבְּחָא, וְסַדַּר יָת אָעַיָּא; וַעֲקַד,
יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ, וְשַׁוִּי יָתֵיהּ עַל מַדְבְּחָא, עֵיל מִן אָעַיָּא.
[תרגום יונתן] וְאָתוּ לְאַתְרָא דְאָמַר לֵיהּ
יְיָ וּבְנָא תַמָן אַבְרָהָם יַת מַדְבְּחָא דִבְנָא אָדָם וְאִיתְפְּכַר בְּמוֹי
דְטוּבְעָנָא וְתַב נח וּבַנְיֵיה וְאִתְפְּכַר בְּדָרָא דְפַלְגוּתָא וְסָדַר
עִילוֹי יַת קִיסַיָא וְכָפַת יַת יִצְחָק בְּרֵיה וְשַׁוֵי יָתֵיהּ עַל
מַדְבְּחָא לְעֵיל מִן קִיסִין:
א' תרגום יונתן בעברית
([שרת"י במדינות – בראשית דף 218]):
"ויבואו אל המקום אשר אמר לו ה', ויכן שם
אברהם את המזבח, (במקום) שבנה אדם הראשון (מזבחו) ונתקלקל במי המבול, ושב נח ובנהו
(מחדש) ונתקלקל בדור ההפלגה, ועתה שב אברהם ותיקנו מחדש, ויערוך עליו את העצים וכפת
את יצחק בנו, וישם אותו על המזבח ממעל לעצים."
-
כתוב במקרא וַיַּעֲקֹד, אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, תרגום
אונקלוס כותב בצורה דומה וַעֲקַד, יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ, תרגום יונתן כותב
וְכָפַת יַת יִצְחָק בְּרֵיה שבעברית וכפת את יצחק בנו.
לכפות - פ') לכבול, לקשור בשלשלות, לאסור באזיקים, לשים בכבלים,
לעקוד, לקשור בידיים וברגליים (BABYLON)
רש"י מפרש בצורה דומה:
ויעקד – (שבת נד) ידיו ורגליו מאחוריו הידים והרגלים ביחד היא
עקידה והוא ל' עקודים שהיו קרסוליהם לבנים מקום שעוקדין אותן בו היה ניכר.
-
יש בתרגום יונתן דבר עצום: הקשר בין
המזבח שאברהם אבינו בנה, לבין המזבחים לעבודת ה' שבנו אדם, האדם הראשון, ונח. ועוד,
עבודת ה' קיימת לאורך כול קיום האנושות, אבל אברהם אבינו הבין עבודת ה' עד הסוף.
יש אולי מן תהליך שמתחיל עם האדם הראשון, ומגיע לשיא עם אברהם אבינו, ועם ישראל,
העם היהודי.
המזבחים אלה, של אדם ונח, נהרסו על ידי הדורות שבאו
אחריהם, שזנחו עבודת ה'. ואז בא אברהם אבינו, שמחזיר את האמונה בהקב"ה ועבודת
ה'. מעניין שבכול תקופת האנושות, יש גלים של עליה וירידה באמונה בהקב"ה. החל,
למשל, עם תקופת הנביאים, דרך חורבן בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, ואפילו
בימינו. אבל, הלקח החשוב, האמונה בהקב"ה, עבודת ה', 'חזרה בתשובה', תמד
מנצחת, עולה, וחוזרת לתפארתה. זה אולי הסימן הטוב ביותר שהקב"ה הוא האל
האמתי, האל האחד והיחיד, ואין זולתו. ואנו, עם ישראל, העם היהודי, בניו ועבדיו,
והקב"ה מלך המלכים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה