פירוש התורה - וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ.

בס"ד

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ  לַעֲסוֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה .

וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ,  וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְלַמֵּד תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל .

דברים חיים רחמים

כתוב בספר בראשית, פרשת וירא:

[בראשית כב יג] וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו, וַיַּרְא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר, נֶאֱחַז בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו; וַיֵּלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת-הָאַיִל, וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ. 

[תרגום אונקלוס] וּזְקַף אַבְרָהָם יָת עֵינוֹהִי, בָּתַר אִלֵּין, וַחֲזָא וְהָא דִּכְרָא, אֲחִיד בְּאִילָנָא בְּקַרְנוֹהִי; וַאֲזַל אַבְרָהָם וּנְסֵיב יָת דִּכְרָא, וְאַסְּקֵיהּ לַעֲלָתָא חֲלָף בְּרֵיהּ. 

[תרגום יונתן] וּזְקִף אַבְרָהָם יַת עֵינוֹי וַחֲזָא וְהָא דִכְרָא חַד דְאִתְבְּרֵי בֵּנֵי שַׁמְשְׁתָא דְשִׁכְלוּל עַלְמָא אָחִיד בַּחֲרִישׁוּתָא דְאִילָנָא בְּקַרְנוֹי וְאָזֵל אַבְרָהָם וּנְסֵיב יָתֵיהּ וְאַסֵיקְהִי לְעָלָתָא חֲלַף בְּרֵיהּ:

א' תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – בראשית דף 220]):

"ויישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחד שנברא בין השמשות של בריאת העולם, אחוז בקרנותיו ביער המסובך באילנות, וילך אברהם וייקח אותו ויעלהו לעולה תחת בנו."

-          תרגום יונתן כותב דִכְרָא חַד שבעברית איל אחד.

-          התייחסות למקרא וְהִנֵּה-אַיִל, אַחַר , תרגום יונתן מוסיף דְאִתְבְּרֵי בֵּנֵי שַׁמְשְׁתָא דְשִׁכְלוּל עַלְמָא שבעברית שנברא בין השמשות של בריאת העולם.

יש כאן, אולי, רמז גדול: הקב"ה תכנן מראש, אפילו מבריאת העולם, את הניסיון של אברהם (וגם ניסיונו של יצחק, שניהם ביחד, 'בלב אחד'). עוד יותר, הקב"ה התכוון מתחילה לא לעלות את יצחק כקורבן עולה, אלא אך ורק לנסות את אברהם ויצחק, יראת השמיים שלהם. וכול ההשלכות של רעיון זה.

ב' תרגום אונקלוס נראה גם קצת שונה ממקרא. מצאתי הסבר בספר "נפש הגר" על ידי מרדכי במו"ר צבי הלוי ז"ל לעווענשטיין:

"ויישא אברהם את עיניו אחר הדברים האלה, וראה הנה איל אחוז באילנו, בקרנותיו. והלך אברהם ולקח את האיל ועלהו לעולה תחת בנו."

אָחֵיד (עבודה זרה סט ב)   -   סוֹגֵר (כנראה אחיד = אחוז, אות ד עוברת לאות ז, למשל דהב = זהב)

רש"י מפרש באופן דומה:

אחר - אחרי שאמר לו המלאך אל תשלח ידך ראהו כשהוא נאחז והוא שמתרגמינן וזקף אברהם עינוהי בתר אלין (ס"א ולפי האגדה אחר כל דברי המלאך והשכינה ואחר טענותיו של אברהם).