ספר ישעיהו פרק מד

 

פרק מד

א' וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.

וּכְעַן שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי וְיִשְׂרָאֵל דְּאִתְרְעֵיתִי בֵיהּ:

עכשיו, שמע יעקב עבדי, וישראל שעשיתי אותו חברי.

-          אולי דבר מעניין: כתוב בספר יהושוע, פרק א, פסוק ב:

מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

לכן, מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י, יַעֲקֹב עַבְדִּי, וגם וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ.

מלבי"ם מפרש:

שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו - ר"ל מצד שאתה עבדי מצד עבודתך, אתה יעקב, כי עבודתך אינה במעלה עליונה כ"כ, רק מצד שבחרתי בך מצד זה הנך ישראל, מושל על הטבע ואעשה עמך נפלאות:

ב' כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן בָּחַרְתִּי בוֹ.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ דְּעַבְדָךְ וּדְאַתְקְנָךְ מִמְעִין יְסַעְדִּינָךְ לָא תִדְחַל עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל דְאִתְרְעֵיתִי בֵיהּ:

ג' כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ.

אֲרֵי כְמָא דְמִתְיַהֲבִין מַיָא עַל אֲרַע בֵּית צַחֲוָנָא וּמִתְנַגְדִין עַל יַבֶּשְׁתָּא כֵּן אֶתֵּן רוּחַ קוּדְשִׁי עַל בְּנָךְ וּבִרְכָתִי עַל בְּנֵי בְנָךְ:

הרי, כמו ניתנו מים על אדמה בבצורת, ונופלים על היבשה, כן אתן רוח קודשי על בנך, וברכתי על בני בנך.

ד' וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כַּעֲרָבִים עַל יִבְלֵי מָיִם.

וְיִתְרַבּוּן צַדִיקַיָא רַכִּיכִין וּמְפַנְקִין כְּלַבְלַבֵי עֲסַב כְּאִילָן דִמְשַׁלַח שָׁרְשׁוֹהִי עַל נַגְרִין דְמַיִין:

וירבו הצדיקים, רכים ומפונקים, כמו לבלבי עשב, כאילן ששולח שורשיו על מקורות של מים.

-          לעניות דעתי, יש דמיון מסוים בין הפסוק בתרגום יונתן, לבין פסוקים בתהילים:

[תהילים א ג] וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ.

[תהילים צב יג, יד] יג  צַדִּיק, כַּתָּמָר יִפְרָח;    כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. יד  שְׁתוּלִים, בְּבֵית ה';    בְּחַצְרוֹת ה' יַפְרִיחוּ.

ה זֶה יֹאמַר לַיהוָה אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַיהוָה וּבְשֵׁם יִשְׂרָאֵל יְכַנֶּה.

דֵין יֵימַר מִדָּחֲלַיָא דַייָ אֲנָא וְדֵין יְצַלֵי בְשׁוּם יַעֲקֹב וְדֵין יְקָרֵיב קוּרְבָּנֵהּ קֳדָם יְיָ וּבִשְׁמָא דְיִשְׂרָאֵל יִתְקְרֵי:

זה יאמר מפחד אני בפני ה', וזה יתפלל בשם יעקב, וזה יקריב קורבנו לפני ה', ובשם ישראל יקרא.

ו כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל וּפַרְקֵהּ יְיָ צְבָאוֹת אֲנָא הוּא דְמִלְקַדְמִין אַף עַלְמֵי עָלְמַיָא דִּילִי אִינוּן וּבַר מִנִּי לֵית אֱלָהּ:

כה אמר ה', מלך ישראל וגואלו, ה' צבאות אני הוא שמלפני עולמי עולמים, שלי הם, וחוץ ממני אין אל.

ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם וְאֹתִיּוֹת וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ.

וּמַן כְּוָתִי דִּין עַרְעִינָהּ וִיחַוִינָהּ וִיסַדְרִינָהּ קֳדָמַי מִשַּׁוָיוּתִי עַמָּא דְמִן עַלְמָא וּדְאָתְיָן וְדַעֲתִידִין לְמֵיתֵי יְחַווּן לָנָא:

ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר בַּל יָדָעְתִּי.

לָא תִדַחֲלוּן וְלָא תִתַּבְּרוּן הֲלָא מִבְּכֵן בְּסַרְתָּךְ וְחַוֵיתִי וְאַתּוּן סָהֲדִין קֳדָמַי הֲאִית אֱלָהָא בַּר מִנִּי וְלֵית דְּתַקִיף אֱלָהֵן דְּמִן קֳדָמַי מִתְיְהַב לֵיהּ תְּקוֹף:

ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ וַחֲמוּדֵיהֶם בַּל יוֹעִילוּ וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה בַּל יִרְאוּ וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן יֵבֹשׁוּ.

עַבְדֵי צַלְמַיָא כּוּלְהוֹן לְמָא וּפָלְחֵיהוֹן דְּלָא יַהֲנוּן לְהוֹן וְסָהֲדִין אִינוּן בְּנַפְשָׁתֵיהוֹן דְּלָא חָזָן וְלָא יָדְעִין בְּדִין דְּיִבַּהֲתוּן:

י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ לְבִלְתִּי הוֹעִיל.

מַן עֲבַד דַּחֲלָא וְצַלְמָא אַתִיךְ בְּדִיל דְּלָא לַהֲנָאָה:

מי עשה פסל וצלם, התיך בדיל, ללא תועלת.

יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו יֵבֹשׁוּ וְחָרָשִׁים הֵמָּה מֵאָדָם יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד.

הָא כָּל פָּלְחֵיהוֹן יִבָּהֲתוּן וְאוּמָנִין עוּבְדָנִין מִבְּנֵי אֱנָשָׁא יִתְכַּנְסוּן כּוּלְהוֹן יְקוּמוּן יִתַּבְּרוּן יִבָּהֲתוּן כַּחֲדָא:

יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד וּפָעַל בַּפֶּחָם וּבַמַּקָּבוֹת יִצְּרֵהוּ וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ גַּם רָעֵב וְאֵין כֹּחַ לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף.

נַפְחָא מִבַּרְזְלָא חֲצִינָא עָבֵיד וּנְפַח נוּר בְּשִׁיחוּרִין וּבְמַקוּבִין מַתְקֵיף לֵיהּ וְעָבִיד לֵיהּ בִּתְקוֹף חֵילֵהּ דְּאִם יִכְפַּן עַבְדֵהּ וְלָא יֵיכוּל לָא יְהֵי בֵיהּ חֵיל וְאִם יִצְחֵי וְלָא יִשְׁתֵּי מַיָא יְהֵי מְשַׁלְהֵי:

יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת.

נַגָר אָעִין נָפֵיץ בְּחוּטָא מְסַר לֵיהּ בְּמַשְׁקוּלְתָּא מְגַזֵי לֵיהּ בְּאִזְמֵילַיָא וּבִנְצוּרִין מְאַחֵיד לֵיהּ וְעָבֵיד לֵיהּ כִּדְמוּת גְבַר כְּתוּשְׁבְּחַת אִתְּתָא לְמֵיתַּב בְּבֵיתָא:

יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן וַיְאַמֶּץ לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל.

 לְמִקַץ לֵיהּ אַרְזִין וּנְסִיב תְּרֵז וּבְלוּט וּמַתְקֵיף לֵיהּ בַּאֲעֵי חוּרְשָׁא נְצַב אוּרְנָא וּמִטְרָא יְרַבֵּי:

טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם אַף יַשִּׂיק וְאָפָה לָחֶם אַף יִפְעַל אֵל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ.

וֶהֱוֵי לֶאֱנָשָׁא לְאַדְלָקָא וּנְסֵיב מִנְהוֹן וּשְׁחֵין אַף אֲזָא וְאָפָא לְחֵם אַף עָבְדֵהּ דַחֲלָא וּסְגֵיד אִתְּכֵהּ צַלְמָא וּבְעָא מִנֵהּ:

טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר.

פַּלְגֵהּ אוֹקִיד בְּנוּרָא עַל פַּלְגֵהּ בִּסְרָא אָכִיל טְוָא טָוִי וּסְבַע אַף שְׁחֵין וַאֲמַר אָח שַׁחֵינִית חֲזֵיתִי נוּר:

יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ יסגוד [יִסְגָּד] לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר הַצִּילֵנִי כִּי אֵלִי אָתָּה.

וּשְׁאָרֵהּ לְדַחֲלָא עָבַד לְצַלְמָא סְגִיד לֵיהּ וְאֶשְׁתַּעְבֵּד לֵיהּ וּבְעָא מִנֵהּ וַאֲמַר שֵׁיזְבָנִי אֲרֵי דְחַלְתִּי אָתְּ:

יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם.

לָא יָדְעוּן וְלָא מִסְתַּכְּלִין אֲרֵי מְטַמְטְמָן מִלְּמֶחֱזֵי עֵינֵיהוֹן מִלְּאִסְתַּכָּלָא בְּלִבְּהוֹן:

לא ידעו ולא מסתכלים, ארי מפסיקים מלראות עיניהם, מלהסתכל בלבבותיהם.

יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד.

וְלָא מֵתִיב לְלִבֵּהּ וְלָא מַדַע וְלָא סוּכְלְתָנוּ לְמֵימַר פַּלְגֵהּ אוֹקֵידַת בְּנוּרָא וְאַף אֲפִיתִי עַל גוּמְרוֹהִי לְחֵם טְוֵית בִּסְרָא וַאֲכַלֵית וּשְׁאֵרֵהּ לְתוֹעֵבָא אַעְבֵּיד לְיִבְלֵי אָעָא אֶסְגּוֹד:

כ רֹעֶה אֵפֶר לֵב הוּתַל הִטָּהוּ וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי.

הָא דְחַלְתָּא פַּלְגֵהּ קִטְמָא לִבֵּהּ שַׁטְיָא אַטְעֲיֵהּ וְלָא יְשֵׁיזֵיב יַת נַפְשֵׁהּ וְלָא יֵימַר הֲלָא שִׁקְרָא עֲבָדֵית בִּימִינִי:

-          לעניות דעתי, כול הפסוקים האלה, מפסוק ז', כולל פסוק זה, כ', הם פסוקים של הוכחה נגד עבודה זרה, עבודת אלילים.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן הוא תרגום מילה במילה של המקרא.

-          כמה חשוב להישמר מעבודה זרה, מעבודת אלילים, משתיים או אפילו יותר רשויות, מלהשתחוות לפסל. חומר למחשבה!

כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה יְצַרְתִּיךָ עֶבֶד לִי אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי.

אִדְכַּר אִלֵין יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל אֲרֵי עַבְדִּי אַתְּ אַתְקֵינְתָּךְ לְמֶהֱוֵי עֲבֵיד פְּלַח קֳדָמַי אַתְּ יִשְׂרָאֵל לָא תִתְנְשֵׁי דְחַלְתִּי:

זכור אלה יעקב וישראל, ארי עבדי אתה, יצרתי אותך להיות עבד משרת לפני, אתה ישראל לא תשכח יראתי.

-          לעניות דעתי, אלה מילים של אבא לבן שלו, להמשיך ללכת בדרך הטובה לפני הקב"ה. אבל, אמרו חז"ל: הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים! כמה זה נכון! כול מי שיש לו ילדים יודע ומבין את זה!  

-          הנביא פונה אל יעקב וגם אל ישראל: הפניה נכונה אל כול בני ישראל, מקצה ועד קצה.

כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ.

מְחֵיתִי כְעֵיבָא חוֹבָךְ וְכַעֲנָן עֲדֵי כָּל חֶטְאָךְ תּוּב לְפוּלְחָנִי אֲרֵי פְרַקְתָּךְ:

מחיתי כעב עבירותיך, וכענן יתפוררו כול חטאתיך, שוב לשרת אותי, הרי גאלתיך.

-          לעניות דעתי, ממש מילים של אבא לבן שלו! מי ייתן, ומילים אלה יישמעו! יברך אתכם ה' וישמור עליכם!

כתוב בספר ישעיהו פרק מד, פסוק כג:

כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר.

שַׁבַּחוּ שְׁמַיָא אֲרֵי עֲבַד יְיָ פּוּרְקַן לְעַמֵהּ יַבִּיבוּ יְסוֹדֵי אַרְעָא בּוּעוּ טוּרַיָא תּוּשְׁבַּחְתָּא חוּרְשָׁא וְכָל אִילָנַיָא דְבֵהּ אֲרֵי פְרַק יְיָ יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִשְׁתַּבַּח:

-          כתוב בפסוק: "כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר"

אפשר לשאול: מה יותר מיוחד, יותר חשוב אולי, לעם ישראל, "געל יעקב" או "בישראל יתפאר"?

לעניות דעתי, "געל יעקב". מפני שאם לא היה, חו"ח, "געל יעקב", הרי גם "בישראל יתפאר" לא היה. "געל יעקב" זה הבסיס שעליו אפשר לבנות "בישראל יתפאר".

לפי אותה מחשבה, יכול להיות שנוח ע"ה יותר חשוב מאשר אברהם בינו ע"ה, מפני שבלי נוח, לא היה קיים גם אברהם.

לפי אותה מחשבה, יכול להיות שזה תירוץ, למה כול דור יותר חלש מאשר הדור שקדם לו. כול דור חשוב יותר מאשר הדור שבא אחריו, מפני שבילדיו גם הדור הבא לא היה קיים.

לפי אותה מחשבה, ההורים, הסבים, זכאים לכבוד ויראה בפני הילדים, מפני שבלי הסבים, בלי ההורים, גם הילדים לא היו!

-          כמה שמחה אצל הקב"ה, ממש כמו אבא שבנו חוזר הביתה, אחרי נסיעה ארוכה ומסוכנת. ממש כך!

כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:

             כתוב בספר במדבר, פרשת מסעי:                  

[במדבר לג מ] וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

[תרגום אונקלוס] וּשְׁמַע כְּנַעֲנָאָה מַלְכָּא דַּעֲרָד וְהוּא יָתֵיב בְּדָרוֹמָא בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן בְּמֵיתֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃

[תרגום יונתן] וּשְׁמַע עֲמָלֵק חַיָיבָא וְאִתְחַבֵּר בִּכְנַעֲנָאֵי וּמְלַךְ בַּעֲרָד וּבֵית מוֹתְבֵיהּ בְּאַרַע דָרוֹמָא כַּד אָתוּ בְנֵי יִשְרָאֵל וְאַגִיחַ בְּהוֹן וּגְמָרוּ יַתְהוֹן וְיַת קִירְוֵויהוֹן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 561]):  

וישמע עמלק החוטא, ויתחבר בכנענים, וימלוך בערד, ומקום מושבו בארץ הנגב, כאשר באו בני ישראל ונלחם בהם ויגמרו אותם ואת עריהם.

-          כתוב במקרא וְהוּא יֹשֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, תרגום יונתן כותב ומקום מושבו בארץ הנגב.

לפי זה, הנגב הוא חלק מכנען. וכנען זה ארץ ישראל. לכן, הנגב הוא ארץ ישראל!

-          תרגום יונת מוסיף ונלחם בהם ויגמרו אותם ואת עריהם.

[במדבר לג מא] וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מֵהֹר טוּרָא וּשְׁרוֹ בְּצַלְמֹנָה׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וּשְׁרוֹ בְּצַלְמוֹנָה אֲתַר חוֹבָאֵי וְכוּר בְּאַרַע אֱדוֹמָאֵי וְתַמָן עָקַת נַפְשָׁא דְעַמָא בְּאוֹרְחָא:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

ונסעו מִטַוְורוֹס אוּמָנוֹס וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה, מקום זהמה ובורות בארץ אדום. ושמה מצוקה של העם בדרך.

[במדבר לג מב] וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מִצַּלְמֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִצַלְמוֹנָה וּשְׁרוֹ בְּפוּנוֹן אֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְּהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וְסִילְקַת קְבֵילְתְּהוֹן עַד צֵית שְׁמַיָא:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

וַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן, מקום שזרק ה' בהם את הנחשים הערומים, ועלו התלונות שלהם עד שמיעת שמיים.

[במדבר לג מג] וַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מִפּוּנוֹן וּשְׁרוֹ בְּאוֹבוֹת׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵאֲתַר דְגָרֵי יְיָ בְהוֹן יַת חֵיוַן קָלָן וּשְׁרוֹ בְּאוֹבוֹת:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

וייסעו ממקום שזרק ה' בהם את הנחשים הערומים, וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת.

[במדבר לג מד] וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגָזַת עִבְרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאָב׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵאוֹבוֹת וּשְׁרוֹ בִּמְגִיזַת עִבְרָאֵי בִּתְחוּם מוֹאֲבָאֵי:

עי - תֵּל חֳרָבוֹת, גַּל שֶׁל מַפֹּלֶת, עֲרֵמָה שֶׁל אַבְנֵי מַפֹּלֶת. "בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ... שָׂמוּ אֶת-יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים"

[במדבר לג מה] וַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מִמְּגָזָתָא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן גָּד׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִמְגִיזְתָּא וּשְׁרוֹ בְּדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא:

גֵּד - שֵׁם עֶצֶם זָכָר, צֶמַח מַר וְחָרִיף, כְּעֵין הַלַּעֲנָה. "וְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים טָעֲמוּ אוֹתוֹ מַר וְגֵד"

-          לכן, יכול להיות בֵּית מַזְלָא בכוונה בית עבודה זרה. לעניות דעתי, זה מעניין מאד!

[במדבר לג מו] וַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה.     

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מִדִּיבֹן גָּד וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִּבְלָתָיִם׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִדִיבוֹן בֵּית מַזְלָא וּשְׁרוֹ בְּעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה אוּף תַּמָן אִתְכַּסְיַית מִנְהוֹן בֵּירָא עַל דִשְׁבָקוּ פִתְגָמֵי אוֹרַיְיתָא דְבַסִימִין כְּדִבְלָתָא:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

ונסעו מדיבון בית העבודה הזרה, וחנו בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה. שגם שמה נסתרה מהם הבאר בגלל שהניחו דברי התורה, שמתוקים כמו תאנים.

-          גם תרגום יונתן מתוק כמו תאנים!

[במדבר לג מז] וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מֵעַלְמוֹן דִּבְלָתָיִם וּשְׁרוֹ בְּטוּרֵי דְּעִבְרָאֵי דִּקְדָם נְבוֹ׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מֵעַלְמוֹן דִבְלָתָיְמָה וּשְׁרוֹ בְּטַוְורָא עִבְרָאֵי קֳדָם בֵּית קְבוּרְתֵּיהּ דְמשֶׁה:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

וַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לפני בית קבורתו של משה.

-          מעניין בתרגום יונתן לפני בית קבורתו של משה. אפשר אולי, לפי זה, למצוא את בית קבורתו של משה?

[במדבר לג מח] וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ.

[תרגום אונקלוס] וּנְטַלוּ מִטּוּרֵי דְּעִבְרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָּא דְּמוֹאָב עַל יַרְדְּנָא דִּירִיחוֹ׃

[תרגום יונתן] וּנְטָלוּ מִטַוְורֵי עִבְרָאֵי וּשְׁרוֹ בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יוֹרְדְנָא דִירֵיחוֹ:

[במדבר לג מט] וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב.

תרגום אונקלוס] וּשְׁרוֹ עַל יַרְדְּנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁטִּין בְּמֵישְׁרַיָּא דְּמוֹאָב׃

[תרגום יונתן] וּשְׁרוֹ עַל יוֹרְדְנָא מִבֵּית יְשִׁימוֹת עַד מֵישַׁר שִׁיטִין בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב:

[במדבר לג נ] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר.

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה בְּמֵישְׁרַיָּא דְּמוֹאָב עַל יַרְדְּנָא דִּירִיחוֹ לְמֵימַר׃

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה בְּמֵישְׁרַיָא דְמוֹאָב עַל יוֹרְדְנָא דִירֵיחוֹ לְמֵימָר:

[במדבר לג נא] דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן.

[תרגום אונקלוס] מַלֵּיל עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָבְרִין יָת יַרְדְּנָא לְאַרְעָא דִּכְנָעַן׃

[תרגום יונתן] מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָבְרִין יַת יוֹרְדְנָא לְאַרְעָא דִכְנָעַן:

[במדבר לג נב] וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמֹתָם תַּשְׁמִידוּ.

[תרגום אונקלוס] וּתְתָרְכוּן יָת כָּל יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתַבְּדוּן יָת כָּל בֵּית סִגְדַּתְהוֹן וְיָת כָּל צַלְמֵי מַתְּכָתְהוֹן תַּבְּדוּן וְיָת כָּל בָּמָתְהוֹן תְּשֵׁיצוֹן׃

[תרגום יונתן] וּתְתַרְכוּן יַת כָּל יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וְתִסְפוּן יַת כָּל בֵּית סִגְדֵיהוֹן וְיַת כָּל צַלְמֵי מַתְּכַוַותְהוֹן תְּסַיְיפוּן וְיַת כָּל בַּמְסֵיהוֹן תְּשֵׁיצוּן:

[ירושלמי (קטעים)] וּתְשֵׁיצִינוּן יַת כָּל דַיָירֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וּתְסוּפוּן יַת כָּל טַעֲוַותְהוֹן וְיַת כָּל צַלְמֵי מַתַּכְוַותְהוֹן תִּתְפַּרְכוּן וְיַת כָּל בַּמְסֵיהוֹן תְּשֵׁיצוּן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 562]):  

ותגרשו את כל יושבי הארץ מפניכם, ואבדתם את כל בית השתחוויתם, ואת כל צלמי מסכותם תאבדו ,ואת כל במותם תשמידו.

-          מעניין מאד, כתוב במקרא וְהוֹרַשְׁתֶּם, תרגום יונתן, וגם בתרגום אונקלוס, כותב ותגרשו. יש הבדלים בהבנת שני המושגים האלה:

הוֹרַשְׁתֶּם - הוֹרִישׁ, גוף שני רבים 1. נתן לצאצאיו או למי שבא אחריו 2. השאיר לאחר מותו

תגרשו - 1. הוציא בכוח; סילק; הרחיק; הגלה 2. הבריח; הניס "הכלב גרש את הגנבים שניסו לפרוץ לבית."

-          ירושלמי (קטעים) כותב וּתְשֵׁיצִינוּן, שבעברית והחרתם, בדומה לתרגום יונתן, ותרגום אונקלוס.  

[במדבר לג נג] וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ.         565נהנו

[תרגום אונקלוס] וּתְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא וְתִתְּבוּן בַּהּ אֲרֵי לְכוֹן יְהַבִית יָת אַרְעָא לְמֵירַת יָתַהּ׃

[תרגום יונתן] וּתְתַרְכוּן יַת יַתְבֵי אַרְעָא וְתֵיתְבוּן בָּהּ אֲרוּם לְכוֹן יְהָבִית יַת אַרְעָא לְמֵירוּת יָתָהּ:

תרגום יונתן בעברית (תרגום שלי):

ותגרשו את יושבי הארץ, ותשבו בה אשא לכם נתתי את הארץ לרשת אותה.

-          במקרא כתוב וְהוֹרַשְׁתֶּם, כאשר התרגומים כותבים וּתְתַרְכוּן, ז"א, ותגרשו. מעניין, ההבדלים האלה בין המקרא לבין התרגומים. מעניין מה הסיבה לכך. אולי האווירה ביהודה, ארץ ישראל לפני כאלפיים שנים, בזמן כתיבת התרגומים, תקופה של תסיסה לאומית יהודית.

[במדבר לג נד] וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ.

[תרגום אונקלוס] וְתַחְסְנוּן יָת אַרְעָא בְּעַדְבָּא לְזַרְעֲיָתְכוֹן לְסַגִּיאֵי תַּסְגּוֹן יָת אַחְסָנַתְהוֹן וְלִזְעֵירֵי תַּזְעֲרוּן יָת אַחְסָנַתְהוֹן לִדְיִפּוֹק לֵיהּ תַּמָּן עַדְבָּא דִּילֵיהּ יְהֵי לְשִׁבְטֵי אֲבָהָתְכוֹן תַּחְסְנוּן׃

[תרגום יונתן] וְתַחְסְנוּן יַת אַרְעָא בְּעַדְבִין לִגְנִיסַתְכוֹן לְשֵׁיבַט דְעַמֵיהּ סַגִין תַּסְגֵי וּלְשֵׁיבַט דְעַמֵיהּ זְעִירִין תַּזְעֵיר לִדְיִפּוֹק לֵיהּ תַּמָן עַדְבָא דִילֵיהּ יְהֵי לְשִׁבְטָא אֲבָהַתְכוֹן תִּתְחַסְנוּן:

[במדבר לג נה] וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ.

[תרגום אונקלוס] וְאִם לָא תְתָרְכוּן יָת יָתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי דְּתַשְׁאֲרוּן מִנְּהוֹן לְסִיעָן נָטְלָן זֵין לְקִבְלְכוֹן וּלְמַשְׁרְיָן מַקְּפָנֵיכוֹן וִיעִיקוּן לְכוֹן עַל אַרְעָא דְּאַתּוּן יָתְבִין בַּהּ׃

[תרגום יונתן] וְאִין לָא תְּתַרְכוּן יַת כָּל יַתְבֵי אַרְעָא מִן קֳדָמֵיכוֹן וִיהֵי מַה דִתְשַׁיְירוּן מִנְהוֹן לְסָכְיַין בְּעֵינָא בִּישָׁא בְּכוֹן וּמַקִיפִין לְכוֹן כִּתְרֵיסִין בְּסִיטְרֵיכוֹן וְיַתְעִיקִין יַתְכוֹן עַל אַרְעָא דְאַתּוּן יַתְבִין בָּהּ:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 565]):  

ואם לא תגרשו את כל יושבי הארץ מפניכם, והיה מה שתשאירו מהם, (יהיו נעשים) למביטים בעין רעה בכם, ומקיפים לכם כמגינים (כאותם המקיפים את רוב גוף האדם) בצדדיכם, ויצערו אתכם. על הארץ שאתם יושבים בה.

[במדבר לג נו] וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם.

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי כְּמָא דְּחַשֵּׁיבִית לְמֶעֱבַד לְהוֹן אַעֲבֵיד לְכוֹן׃

[תרגום יונתן] וְהֵיכְמָא דַחֲשֵׁילִית לְמֶעֱבַד לְהוֹן אַעֲבֵיד לְכוֹן:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 565]):  

וכמו שחשבתי לעשות להם, אעשה לכם .

[במדבר לד א] וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.                                             567ב

[תרגום אונקלוס] וּמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה לְמֵימַר׃

[תרגום יונתן] וּמַלֵיל יְיָ עִם משֶׁה לְמֵימָר:

[במדבר לד ב] צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ.

[תרגום אונקלוס] פַּקֵּיד יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרֵי אַתּוּן עָאלִין לְאַרְעָא דִּכְנָעַן דָּא אַרְעָא דְּתִתְפְּלֵיג לְכוֹן בְּאַחְסָנָא אַרְעָא דִּכְנַעַן לִתְחוּמַהָא׃

[תרגום יונתן] פַּקֵיד יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן אֲרוּם אַתּוּן עָלִין לְאַרְעָא דִכְנָעַן דָא אַרְעָא דְתִתְפְּלֵיג לְכוֹן בְּאַחְסָנָא אַרְעָא דִכְנַעַן בִּתְחוּמָהָא:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 567]):  

צו את כני ישראל ואמרת אליהם, כי אתם באים אל הארץ כנען, זאת הארץ אשר תתחלק לכם בנחלה, ארץ כנען לגבולותיה.

[במדבר לד ג] וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה.                                   

[תרגום אונקלוס] וִיהֵי לְכוֹן רוּחַ דָּרוֹמָא מִמַּדְבְּרָא דְּצִין עַל תְּחוּמֵי אֱדוֹם וִיהֵי לְכוֹן תְּחוּם דָּרוֹמָא מִסְּיָפֵי יַמָּא דְּמִלְחָא קִדּוּמָא׃

[תרגום יונתן] וְיֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם דָרוֹמָא מִן מַדְבְּרָא דְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא עַל תְּחוּמֵי אֱדוֹם וְיֶהֱוֵי תְּחוּם דָרוֹמָא מִן סְיָפֵי יַמָא דְמִלְחָא מַדִינְחָא:

[ירושלמי (קטעים)] וְיֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּמָא מִדְרוֹמָא מִמַדְבְּרָא דִרְקַם כָּל קֳבֵיל תְּחוֹמֵיהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי וִיהֵי לְכוֹן דָרוֹמָא מִסְיָיפֵי יַמָא דְמִלְחָא מִן מַדִינְחָא:

[במדבר לד ד] וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה והיה [וְהָיוּ] תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה.

[תרגום אונקלוס] וְיַסְחַר לְכוֹן תְּחוּמָא מִדָּרוֹמָא לְמַסְּקַנָא דְּעַקְרַבִּין וְיִעְבַּר לְצִין וִיהוֹן מַפְּקָנוֹהִי מִדָּרוֹמָא לִרְקַם גֵּיאָה וְיִפּוֹק לַחֲצַר אַדָּר וְיִעְבַּר לְעַצְמוֹן׃

[תרגום יונתן]  וְיַקִיף לְכוֹן תְּחוּמָא מִן דָרוֹמָא לְמִסֵיקְתָּא דְעַקְרַבִּים וִיעִיבַר לְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא וִיהוֹן מַפְקָנוֹי מִן דָרוֹמָא לִרְקַם גֵיאָה וְיִפּוֹק לְטִירִית אַדְרַיָא וִיעִיבַר לְקֵיסַם:

[ירושלמי (קטעים)] וְיַקִיף לְכוֹן תְּחוּמָא דָרוֹמַיָא מִן מַסְקִיוּתָא דְעַקְרַבִּין דַעֲבַר בְּטוּר פַּרְזְלָא וְיֶהֱוֵי מַפְקָנוֹי מִדָרוֹם לִרְקַם דְגִיעָא וְיִפּוֹק דִירַת אֲדָרַיָא וְיַעֲבַר בִּקְסָם:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 569]):  

ונסב לכם הגבול מן הדרום למעלה עקרבים, ועבר לציני הר הברזל, והיו תוצאותיו מדרום לרקם גיאה, דצא לחצר אדר ועבר לקיסם

[במדבר לד ה] וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.

[תרגום אונקלוס] וְיַסְחַר תְּחוּמָא מֵעַצְמוֹן לְנַחְלָא דְּמִצְרָיִם וִיהוֹן מַפְּקָנוֹהִי לְיַמָּא׃

[תרגום יונתן] וְיַקִיף תְּחוּמָא מִקֵיסָם לְנִילוֹס דְמִצְרָאֵי וִיהוֹן מַפְקָנוֹי לְמַעֲרָבָא:

[ירושלמי (קטעים)] וְיַקִיף תְּחוּמָא מִן קְסַם לְנִילוֹס מִצְרַיִם וִיהוֹן מַפְקָנוֹי מִן מַעַרְבָא:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 569]):  

ונסב הגבול מקיסם לנילוס מצרים ,והיו תוצאותיו למערב.

[במדבר לד ו] וּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם.                       

[תרגום אונקלוס] וּתְחוּם מַעְרְבָא וִיהֵי לְכוֹן יַמָּא רַבָּא וּתְחוּמֵיהּ דֵּין יְהֵי לְכוֹן תְּחוּם מַעְרְבָא׃

תרגום יונתן] וּתְחוּם מַעֲרָבָא וְיֶהֱוֵי לְכוֹן יַמָא רַבָּא אוֹקְיָינוּס וּתְחוּמֵיהּ הִינוּן מֵי בְּרֵאשִׁית עִם מַיָא קַדְמָאִין דְהַווֹן בְּגַוֵיהּ אַבִּירוֹי וּפַרְכִּידוֹי כִּרְכוֹי וּמַדִנְתֵּיהּ נִיסוֹי וּמְחוּזוֹי סְפִינְתֵּיהּ וְאַלְגַוְתֵּיהּ דֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם מַעַרְבַיָא:

[ירושלמי (קטעים)] וּתְחוּם יַמָא רַבָּא הוּא אוֹקְיָנוּס נָסוּי וּמֵחֲדוֹי וּסְפִינָתָא עִם מַיָא קֳדָמַיָא דְאִית בְּגַוֵיהּ הִינוּן מֵי בְרֵאשִׁית דֵין יֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּמָא מַעַרְבַיָא:

תרגום יונתן בעברית ([שרת"י במדינות – במדבר דף 571]):  

וגבול מערב, והיה לכם ים הגדול אוקינוס וגבולו הם מי בראשית עם מים הראשונים  שהיו בתוכו בירות וארצות כרכים ומדינות איים ומהוזות ספינות ושבתוכו, זה יהיה לכם גבול מערב.

-          לעניות דעתי, תרגום יונתן מעניין: שהיו בתוכו בירות וארצות כרכים ומדינות איים ומהוזות ספינות ושבתוכו.

זה אולי עדות לארצות, מדינות, בירות, ערים, שנאלמו בתוך הים, בתוך האוקיאנוס. זה פותח אולי כיוון אך ATLANTIS, האגדה של האולם האבוד באוקיאנוס האטלנטי https://en.wikipedia.org/wiki/Atlantis .

מעניין תרגום יונתן על החיבור בין המקרא, האגדות, המדרשים שקדמו לו. ראה https://www.jewishbook.ca/en/evrejskaja-atlantida9350000.html