"...הוי מתפלל בשלומה של מלכות..."

בס"ד

דברים חיים רחמים

"...הוי מתפלל בשלומה של מלכות..." [פרקי אבות, פרק שלישי, פסוק ב']

אפשר להבין שמדובר במלכות של מעלה, ו-'שלומה של מלכות' הוא 'השלמות של המלכות', ז"א, החיבור, ההשגחה, והתיאום בין הקב"ה לבין העולם הזה. 

כבדהו וחשדהו

בס"ד

דברים חיים רחמים

יש טבעת מזהב, טבעת מנחושת, טבעת מנחושת מצופה בזהב, טבעת מזהב מצופה בנחושת. כול אלה משל לצדיקים, בינוניים, מתחסדים, או צדיקים נסתרים. איך אפשר לגלות אותם? להתנהג לפי 'כבדהו וחשדהו':  הכלל הוא " כבדהו וחשדהו" . וכאסמכתא הסיפור הבא מדברי חז"ל  " לעולם יהיו בני אדם חשובים לפניך כלסטים והווי מכבדם כרבן גמליאל. ומעשה בר' יהושע שהשכים אצלו אדם ונתן לו אכילה ושתייה והעלהו לגג לשכב ונטל סולם מתחתיו. מה עשה אותו האיש עמד בחצי הלילה ונטל את הכלים וכרכם בטליתו, וכיון שביקש לירד נפל מן הגג. לשחרית השכים ר' יהושע ובא ומצאו כשהוא נופל. אמר לו (ר' יהושע לגנב): ריקה, כך עושים בני אדם שכמותך? אמר לו (הגנב): רבי, לא הייתי יודע שנטלת את הסולם מתחתי. אמר לו (ר' יהושע): ריקה אי אתה יודע שמאמש היינו זהירים בך?"

עם ישראל חי

בס"ד

דברים חיים רחמים

עם ישראל הוא עם מיוחד. מפני שכול העמים נחשבים כעם אם יש להם אותו שטח אדמה, אותה שפה, או כפי שמוגדר עם ב-WIKIPEDIA <עם>: "קבוצה חברתית בעלת מספר מאפיינים משותפים, כגון מוצא אתני, שפה, דת, תרבות, היסטוריה, מנהגים, או אזור גיאוגראפי (ז"א שטח), או קבוצה הרואה את עצמה כבעלת עתיד משותף.

מעניין לבדוק את המאפיינים האלה של עם לגבי עם ישראל לאורך השנים:

שפח: אלפיים שנה, אחרי חורבן בית המקדש השני, השפה המדוברת הייתה שונה בקהילות יהודיות שבאשכנז, ספרד, או מזרח.

שטח: היהודים היו מפוזרים בכול העולם, ממזרח ועד המערב.

מנהגים: המנהגים של היהודים היו גם שונים לפי מקום הקהילה.

תרבות והיסטוריה: אלה דברים שגם היו שונים בין הקהילות, לפי מקומן ולפי העמים שבתוכם חיו.

גם במגילת אסתר של פורים המן אומר לאחשוורוש: וַיּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשׁוֵרוֹשׁ --יֶשׁנוֹ עם-אָחד ְמפזר וְמפרד בין הַעמים, בכל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ ; וְדָתֵיהֶם שׁנוֹת מִכָּל- עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עשִׂים, וְלַמֶּלֶך אֵין-שׁוֶה, לְהַנִּיחָם: כול העמים האחרים, אם מפזרים אותם בעולם בין העמים האחרים, מפסיקים להיות עם נפרד העומד בפני עצמו אלא מתבוללים בעמים שבתוכם חיים.

הדבר שהיה משותף ליהודים בכול העולם הוא אך ורק הדת! לכן, אפשר אולי להגיד שהיהודים הם עם אך ורק בגלל הדת המשותפת באלוה אחד ובנביא שלו משה רבנו. לכן, כדי לחזק את העם היהודי, יש לחזק את הדת היהודית. איך עושים את זה? על ידי לימוד הספרים הקדושים, החל מהתורה, תנ"ך, דרך המשנה התלמוד, והזוהר הקדוש, וודרך הרמב"ם, הרמב"ן,  הריה"ל, המהר"ל, הרמח"ל, התני"א, והרשימה ארוכה.

עוד דברים על עם ישראל:

א.      נכנסים לעם ישראל אך ורק על ידי גיור, שזה פעולה דתית המביאה אימון בש"י ה' אחד ואין זולתו ובתורת משה.

ב.       רות המואבית נכנסה לעם ישראל על ידי הצהרת אימונים בה' ישראל.

[יט] ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים:

בס"ד

דברים חיים רחמים

כתוב בתורה:

[יד] וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע כא:[טו] ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם כא:[טז] ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך כא:[יז] וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם כא:[יח] קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו כא:[יט] ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער כא:[כ] ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת כא:[כא] וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים {פ} (ספר בראשית, פרשת ויראה)

א.      כתוב :[יט] ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים: אבל לא כתוב 'ויברא באר מים'. אפשר אולי להשיג מזה שהש"י ברא, ויצר, ובנה את כול הדברים הטובים שבעולם, את כול הדברים שהאדם זקוק להם בחייו, אפילו בשעה קשה של קושי, צרה, ומשבר. אלא תלוי באדם שיפקח את עיניו ויראה אותם.

ב.       כתוב :[יט] ויפקח אלהים את עיניה. בכול זאת, הש"י פקח את עיני הגר, היא לא הייתה מסוגלת לעשות זאת בעצמה. זאת בעקבות סבלו של הנער וישמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. אפשר אולי להשיג שני דברים: האחד, הש"י שמע את קולו של הנער ולא של אמו, ז"א שתפילת האדם שהוא בעצמו בצרה מגיעה לש"י ראשונה, לפני תפילות המסובבים אותו, שניים יש לבקש מהש"י שיפקח את עינינו בעת צרה, הדברים שאנו זקוקים להם קיימים, רק שהש"י יפקח את עינינו ונראה אותם.

ג.        כתוב :ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך. אפשר להגיד שהש"י שמע את קולו של ישמעאל שאפילו לא השמיע את קולו, אלא סבל ודיבר רק בלב ולא את קולה של אמו הגר 'ותשא את קלה ותבך'. לכן, אפשר אולי להגיד שאין צורך לצעוק ולבכות כדי שהש"י ישמע תפילתנו אלא מספיק להזיז את השפתיים כפי שחנה עשתה או אפילו בלב.

הנחת תפילין מביאה לאריכות ימים

בס"ד

דברים חיים רחמים

חז"ל אומרים שהנחת תפילין מביאה לאריכות ימים.

איך אפשר לפרש אמירה זאת?

   א' לפי הפשט, מי שמניח תפילין פשוט חי יותר מאשר לא היה מניח אותם. אין אפשרות לבדוק זאת. אפשר להשוות בתוך אוכלוסיה דומה ולבדוק שאלה שמניחים תפילין חיים יותר שנים מאשר אלה שלא מניחים תפילין.

   ב' לפי עניות דעתי, הפרושים שהם לא לפי הפשט, הם יותר מעניינים.

אפשר להגיד שהנחת התפילין עושה את האדם להתקרב יותר לצדיקות, האדם נעשה צדיק יותר בהשפעת הנחת התפילין. יותר מזה, חז"ל אומרים שהצדיקים לא מתים בכלל, הם חיים אפילו אחרי מותם הגשמי. לכן, באמת וללא שום ספק, הנחת התפילין מאריכה ימים.

עוד פרוש שהוא לא לפי הפשט הוא שהנחת התפילין מאריכה ימים בעולם הבא, שהוא העולם הנצחי האמיתי. לכן, מי שמניח תפילין מגיע לעולם הבא וזוכה לאריכות ימים נצחית. 

צדיק ורע לו

בס"ד

דברים חיים רחמים

היום היה שבת, עכשיו יצאנו כבר מהשבת. דיברתי עם אימא על האמירה "צדיק ורע לו". הגענו לפרוש מעניין:

לצדיק רע לא בגלל רע חומרי גשמי שלו, אלא הוא מסתכל סביבו ורואה עת כול התומא שיש, אנשים לא מקיימים מצוות, מתרחקים מהקב"ה. לכן, לצדיק רע לו, הוא סובל  ממש בגלל החטאים של הזולת. 

המהר"ל ו-"העם רוצה צדק חברתי"

קראתי היום על המהר"ל באינטרנט. מסופר שהוזמן לפראג כדי למנותו כרב ראשי של הקהילה היהודית בעיר. לפני המינוי הסופי המהר"ל נתן דרשה בבית הכנסת המרכזי של העיר פראג. באותה דרשה, הוא ביקר באופן חזק ביותר את עשירי העיר. הוא ביקש שהעשירים יתרמו יותר לרווחת העניים, האלמנות, והאיטומים. עוד יותר, המהר"ל אמר בדרשתו שהצרות והקשיים שיש לקהילה היהודית בפראג, הם בגלל הפערים בין המעמדות, וביקש לצמצם אותם.

אפשר להגיד שהתנועה החברתית "העם רוצה צדק חברתי" באה ופועלת בהשראתו והשפעתו של המהר"ל! דבר דומה על "שוויון בנטל".